לאחרונה התחלנו טיפול זוגי ואני יוצאת מובסת בכל אחת מהפגישות. אני מרגישה שהיא מצדדת בבן זוגי ושאני נותרת לבד, לא מובנת. יכול להיות שרק אני הבעיה? ונניח שכן, מה אז? להיאבק עם דברים שאני לא מצליחה לשנות? להישאר בטיפול ולשנוא את עצמי? בכלל, האם זה הגיוני לצאת שוב ושוב מפגישות עם מטפלת זוגית בתחושות כאלה?
הדס ברסקי־קלעי, עו"ס קלינית (MSW), מתמחה בטיפול זוגי ומשפחתי, מסבירה: "קודם כול, את לא הבעיה. יש פה דינמיקה, ואם את מרגישה שלא רואים אותך, זו בעיה בקשר. בטיפול זוגי מתקיימים כמה קשרים בו־זמנית. הקשר שלך ושל בן זוגך ושלך ושל המטפלת הם רק חלק מהמכלול.
"רגשות לא מתקיימים בחלל ריק, הם לא מדומיינים ותמיד לגיטימיים. עכשיו נשאלת השאלה מה המקור שלהם? ייתכן שהמטפלת, שהיא גם בת אדם, באמת מזדהה יותר עם אחד הצדדים. זה לא אומר שאי־אפשר לעבוד על זה. אם המטפלת שלכם היא אשת מקצוע טובה, היא תיקח אחריות על מה שמתרחש בחדר.
"אני רוצה להציע דרך התבוננות נוספת: בטיפול משוחזרים חוויות ודפוסים שאנחנו סוחבים זמן רב וממשיכים להשפיע עלינו בכאן ועכשיו. זה גורם לעתים רבות לשים זרקור (בצורה לא מודעת) על חלקים ספציפיים מאוד ולהתעלם מהיתר. אולי את שמה זרקור על הרגעים בטיפול שבהם המטפלת אמפתית כלפי בן זוגך ואת מפספסת את החלקים שבהם היא אמפתית כלפייך?
"איך תדעי? התחילי בלשאול את עצמך, האם קרה לי בעבר שהרגשתי במערכות היחסים שלי (זוגיות או אחרות) שמעדיפים מישהו אחר על פניי? שאני נעלמת? אם התשובה היא 'כן', זה נותן רמז לכך שאולי החוויה הנוכחית שלך מועצמת נוכח חוויות עבר. ממליצה לך לחקור את זה בתוך הטיפול.
"ציינת שני תרחישים שייקרו בכך שתישארי בטיפול - להיאבק בצדדים הלא טובים שבך או לשנוא את עצמך. אני רוצה להציע תרחיש שלישי - עצם זה שתשתפי בתחושות שלך יעזור לשלושתכם לקחת אחריות משותפת על התחושות ועל הרגשות האלה. זו יכולה להיות הזדמנות לתיקון חוויות העבר.
"לסיום, חשוב לשים דברים בפרופורציה. קשר עם מטפלת אינו קשר זוגי, הוא לא נשען על אהבה, היסטוריה וצרכים עמוקים. אם בסופו של דבר, אחרי שפתחת את הדברים, את עדיין מרגישה שאין חיבור טוב עם המטפלת, תהיי קשובה לעצמך. ואולי אם הדפוס שלך הוא להישאר בכל מחיר, דווקא לעזוב את הטיפול יהיה התיקון עבורך".
