כאשר הודיעו לקרן־אור לוי שעליה לעבור הפלה, היא הרגישה שעולמה חרב עליה. "זה היה לפני חמש שנים. הייתי בתחילת היריון שני, אמא לבן שלוש וחצי. הגעתי לבדיקה שגרתית בשבוע התשיעי, והרופא אמר שהעובר לא תואם לגיל שלו אלא לשבוע שישי, ושהדופק שלו איטי. לא הבנו מה זה אומר. שבועיים לאחר מכן חזרנו לבדיקה נוספת, ולא היה דופק. אמרו לי שאני צריכה לעבור הפלה למחרת באמצעות גרידה או נטילת כדורי ציטוטק. הרגשתי אשמה גדולה. באותה תקופה עבדתי כשוטרת וחשבתי שהלחץ בעבודה השפיע על העובר, שהחגור עם הנשק לחץ על הבטן, שאולי לא אכלתי, שתיתי וישנתי מספיק. אמרתי לעצמי שאין סיכוי שאני עוברת עכשיו גרידה או לוקחת כדורים שמכווצים את הרחם כמו צירים. לא מספיק שגיליתי שאיבדתי את העובר שלי, עכשיו אני צריכה לעבור הליך רפואי? זה ריסק אותי".
מה עשית?
"התחלתי לחפש מענה בכל מיני קבוצות בפייסבוק ופניתי למטפלים אלטרנטיביים כדי למצוא פתרון טבעי. ניסיתי לברר אם קיימת דרך לעבור את ההפלה ללא התערבות רפואית. כך הגעתי לחני גולד, המלווה נשים בתהליכי אובדן היריון. היא הסבירה לי שכמו שהגוף יודע להפסיק את הדופק של העובר, הוא יודע לפלוט אותו באופן טבעי אחרי כמה שבועות. אחרי שבועיים התחלתי לדמם וילדתי את העובר בבית. התהליך הטבעי הזה נתן לי זמן לעכל מה קורה לי ולהיפרד מהעובר. הרגשתי שזה היה הכי נכון לי, והדהים אותי שאין שיח על האפשרות הזאת. שבועיים לאחר מכן נכנסתי שוב להיריון וילדתי את הבן האמצעי שלי".
לוי: "התחלתי לדמם וילדתי את העובר בבית. התהליך הטבעי הזה נתן לי זמן לעכל מה קורה לי ולהיפרד מהעובר"
לוי (39) מחדרה, כיום אם לשלושה, היא כבר לא שוטרת. "אחרי שגיליתי שאני בהיריון שלישי, הרגשתי שלא מתאים לי יותר להיות שוטרת. למדתי הילינג והתחלתי לטפל. לפני שנה יצרתי קשר עם חני גולד ואמרתי לה שאני מרגישה שאני צריכה לעבוד עם נשים. היא סיפרה שהיא פותחת לימודי הכשרה להיות הַפַּדולה והציעה לי להצטרף".
60 אלף אובדנים
גולד (46), נשואה ואם לארבעה מקיבוץ שדות ים, פיתחה את מקצוע "הפדולה" לפני כעשור. "המילה משלבת 'הפלה' ו'דולה'", היא מסבירה. "כמו שיש דולה שמלווה את ההיריון והלידה, הפדולה היא אשת מקצוע שמעניקה תמיכה ומלווה אישה שעוברת הפלה ספונטנית, הפלה יזומה, לידה שקטה וטיפולי פוריות. בישראל יש כ־60 אלף אובדני היריון בשנה, היריון אחד מכל שלושה או ארבעה מפסיק להתפתח. רוב הנשים שעוברות יותר מהיריון אחד יחוו גם הפלה. זה טבעי ותקין, אבל נשים שעוברות את זה מרגישות אשמה, אבל ואובדן. חשוב שיקבלו תמיכה כדי שבהיריון הבא לא תהיה להן בעיית פוריות ושלא יסבלו מחרדות וטראומה".
איך פיתחת את המקצוע?
"לפני 13 שנה, כשכבר הייתי אמא לבן, היו לי שתי הפלות רצופות. הרופא אמר לי שאני צריכה לעבור גרידה או לקחת כדורים, והרגשתי שלא מתאים לי לעבור הליך רפואי שאולי יסכן את הפוריות שלי. מצאתי את עצמי באמצע הלילה מחפשת מידע באינטרנט על האפשרויות שעומדות בפניי. שאלתי את עצמי איך יכול להיות שכשילדתי את הבן שלי היו לי דולה ומיילדת שליוו אותי במשך תשעה חודשים, ועכשיו אין לי שום מידע? הגעתי למיילדת שרהל'ה שפס וינקלר שליוותה נשים בהפלות. למדתי את התחום והחלטתי ללוות נשים בתהליכי הפלה, אובדן היריון ובעיות פריון ולתת להן מענה פיזי ורגשי".
גולד, שניהלה עד אז מפעל למיחזור חומרי גלם, החליטה לעשות הסבת מקצוע ופיתחה את תחום ההפדולה. זה עשור שהיא מלווה נשים מהארץ ומהעולם שעוברות אובדן היריון, ובחמש השנים האחרונות הכשירה עשרות נשים ברחבי הארץ להיות הפדולות. בו־זמנית היא מנהלת את קבוצת הפייסבוק "הפלה אובדן הריון - ליווי ותמיכה". "פיתחתי גישה שנקראת גישת ההפלה הפעילה, שמחלקת את תהליך ההפלה, הספונטנית או היזומה, לשלבים שונים. בשלבים האלה יש מקום לעיבוד רגשי, לשקול התערבויות רפואיות ולקבל מידע על כל האפשרויות העומדות בפנייך כדי שאת תחליטי מה נכון עבורך. תהליך הליווי כולל מענה פיזי ורגשי. בפן הפיזי אנחנו נדרשות להתמודד עם הטיפול ברחם - להכין אותו לפני גרידה או כדורים, לתמוך ולטפל בריקון שלם של הרחם ולסייע להחלמה. בפן הרגשי יש התמודדות עם אבל ואובדן, טראומות, עיכול הבשורה ועיבוד הרגשות שעולים. לצד כל זה קיים גם תהליך התפתחותי שמחובר לכל תחומי החיים של האישה".
גולד: "יש נשים שעוברות טראומות מיניות או לידות קשות, וההפלה היא הזדמנות לפגוש את הכוח והחיבור שלהן עם הרחם"
לשיטתך, אפשר לתת לגוף לעבור את ההפלה באופן טבעי ללא התערבות רפואית?
"הגוף יודע לעשות את זה, אבל זה תלוי בפתולוגיה של העובר ובהיסטוריית הלידה של האמא. אני עובדת בשיתוף פעולה עם רופאים, ולאחרונה העברתי סדנת ליווי הוליסטי לנשים שעברו הפלות בבית החולים שיבא. חשוב שאישה תיקח אחריות על הפריון שלה ותתחבר לרחם שלה. יש נשים שמגיעות אליי עם פציעות ברחם בעקבות גרידה, ובעקבות זאת סובלות מבעיות פריון. נשים צריכות להבין מה ההשלכות של כל הליך רפואי, ואם הן בוחרות בהתערבות רפואית - שתהיה מישהי לצידן".
איך את עוזרת לנשים לעבור הפלה?
"אם אישה בחרה ליטול כדורי ציטוטק שגורמים להתכווצות ברחם המזכירה צירים, חשוב לדאוג לכך שלא תהיה לה טראומה מלידה בעתיד. אני מלמדת אותה לעבוד עם הצירים, להקשיב לקצב של הרחם, פוגשת את טראומות הילדות שלה ועוזרת לה להתחבר לכוחות הפנימיים שלה. אישה שליוויתי בהפלה בשבוע ה־17 אמרה לי שזה היה היום המאושר בחייה. היא הייתה בזוגיות אלימה, וכשדיברנו על הפרידה מההיריון דיברנו גם על הפרידה מבן הזוג. היא קיבלה את התמיכה שהייתה זקוקה לה והתחברה לעוצמות שבתוכה.
"יש נשים שעוברות טראומות מיניות או לידות קשות, וההפלה היא הזדמנות לפגוש את הכוח והחיבור שלהן עם הרחם. ההפלה היא שער להתפתחות. האתגר הכי גדול הוא לחבר נשים לקול הפנימי שלהן ולקצב של הרחם, להתייחס לתהליך הרגשי ולא רק לטכני. זה לא כמו להכניס רכב למוסך - תעברי גרידה או קחי כדורים. צריך להתייחס גם לגוף הרגשי. אנחנו נותנות לנשים רשת תמיכה, ואחרי תהליך מרפא כזה, נשים מרגישות מוכנות יותר ללידה הבאה שלהן".
בשליטה מלאה
לקראת סוף ההכשרה של לוי כהפדולה, לפני כחצי שנה, היא עברה הפלה נוספת. "זה היה בשבוע ה־12 להיריון. הרגשתי שמשהו לא בסדר. בבדיקה התגלה שלעובר אין דופק. בניגוד להפלה הקודמת, הפעם קיבלתי תמיכה עצומה מחני ומהנשים שלמדו איתי, שחלקן הגדול עברו בעצמן הפלות ולידות שקטות. הפעם הרגשתי שיש לי שליטה. החלטתי להמתין שהגוף ישיל מעצמו את העובר ולא להתערב רפואית, ובאמת אחרי שבוע ילדתי את העובר בבית. החזקתי אותו בידיים ונפרדתי ממנו. זה היה מרפא".
"לפעמים אנחנו מכינות עוגה ומשהו משתבש, זה לא אומר שהתנור לא בסדר", מסכמת גולד. "הרבה נשים ישר מאשימות את הרחם ואת עצמן ורוצות לזרז את תהליך הריקון. מאתגר להתחבר למקום הטבעי שרואה את המוות כחלק מהחיים, מאפשר מקום לעיבוד הרגשי ונותן לרחם לפעול בקצב שלו. זאת ברכה עבורנו להיות שם בשביל נשים במצבים האלה. יש נשים שחוזרות אליי כשהן בהיריון ומבקשות שאלווה אותן גם בלידה. זה מרגש מאוד".
ההמתנה כרוכה בסיכון
לדברי ד"ר אלה קיטרוסר, מומחית יילוד וגינקולוגיה, לאומית שירותי בריאות, "בהיבט הרגשי, לצוותים פרא־רפואיים, כמו ההפדולות, יש חשיבות גדולה בסיוע לנשים שמתמודדות עם אובדן היריון ועיבוד החוויה. מבחינה טכנית של ריקון הרחם, הרופאים מציעים לאישה הפלה באמצעות גרידה או נטילת כדורי ציטוטק. אם אין זיהום או דימום קשה, הם גם מציעים להמתין לריקון טבעי של הרחם".
האם יש סיכונים בהמתנה להשלה טבעית של העובר?
"אצל 60% מהנשים אפשר להמתין ולתת לגוף לרוקן את הרחם באופן טבעי, אבל אצל היתר ההמתנה כרוכה בסיכון. כשאנחנו מסבירים למטופלת על האפשרויות שיש לה, אנחנו מפרטים את הסיכונים והסיבוכים. אם היא בוחרת להימנע מהתערבות רפואית, חשוב לדעת שהמתנה עלולה להוביל לזיהום ואז ייתכן שיהיה צורך בגרידה דחופה. הדבר עלול לגרום לפגיעה ברחם ובפוריות - סיכונים שהיינו עשויים להימנע מהם אם היינו בוחרים מלכתחילה בגרידה מתוכננת.
"מבחינה רגשית, הרבה נשים מעדיפות שלא להישאר עם עובר מת ברחם. הן מעדיפות לסיים עם זה כמה שיותר מהר באמצעות התערבות רפואית. בנוסף, כאשר אישה ממתינה לריקון הרחם באופן טבעי, היא תתמודד עם יותר דימומים מאשר בהפלה באמצעות גרידה או כדורים. אצל נשים ששומרות על טהרה ונידה זה עלול להיות בעייתי".
