הסתרתי את הבושה בשירותים
ר', 29, אשת יחסי ציבור, תל־אביב:
"אני מתולתלת במקור ועושה החלקות מגיל מאוד צעיר. בגיל 21 הלכתי להחליק את השיער, ואיכשהו הספר שכנע אותי לעשות תוספות בהלחמה. זה היה נראה מהמם, אבל סבלתי מכל רגע בגלל הדבק, והחזקתי איתן בדיוק חודשיים. במהלך החודשיים האלו הספקתי לחדש קשר עם אקס מהעבר, ובאחת הפעמים שנפגשנו הוא ממש החמיא לי על כמה שהשיער שלי ארך ונראה מלא ויפה יותר מפעם. אמרתי לו תודה רבה וחייכתי, בלי לספר על התוספות. כמה דקות אחרי זה התחלנו להתמזמז, ובאמצע שמעתי מין רעש כזה של משהו נקרע, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות. כשסיימנו, ראיתי גוש עצום של שיער על המיטה, ממש כמו קוקו של סוס, והבנתי שרוב התוספות נתלשו לי במהלך האקט. וזה אחרי ששנייה לפני זה התנהגתי כאילו זה השיער הטבעי שלי.
מהבושה חיכיתי לרגע שהוא יסתובב, קפצתי על התוספות, גלגלתי אותן בתוך חולצה מכוערת שלו שהייתה זרוקה על המיטה וחיבקתי אותה חזק, כדי שהשיער לא ייפול ממנה בטעות. הוא הסתכל עליי פתאום ולא הצליח להבין למה אני מחבקת ככה את החולצה שלו, אז אמרתי לו שיש לה ריח ממש טוב. המטרה שלי הייתה להגיע לשירותים, תוך כדי שאני מחבקת את החולצה המגולגלת בתוספות השיער ובועטת בתיק שלי שהיה על הרצפה, כך שאצליח להכניס את השיער לתוך התיק בלי שהוא ישים לב. נפרדתי ממנו וגם מהתוספות אחרי כמה ימים".
נראיתי כמו רוח רפאים
א', 30, מטפלת בפעוטון, חריש:
"הוזמנתי לחתונה של חברה מהצבא והחלטתי להתאפר לבד ולא אצל מאפרת. במהלך החתונה ניסיתי לצלם סלפי, ומשהו בתאורה לא הסתדר לי. חשבתי שאולי חשוך מדי או שאולי המצלמה בסמארטפון שלי לא איכותית, וויתרתי. בשלב כלשהו במהלך הערב החלטנו להצטלם - חברותיי לשירות הצבאי, הכלה ואני - אצל צלם המגנטים. כשהגיע המגנט נחרדתי לגלות שאני נראית כמו קספר - לבנה כמו שלגיה! מזל שהשיער שלי והאוברול שלבשתי היו שחורים, אחרת לא היו רואים אותי.
צחקתי והראיתי לחברות איך יצאתי כמו רוח רפאים, כי לדעתי במצבים כאלו חשוב לדעת לצחוק על עצמך. צילמתי את המגנט ושלחתי לחברה מאפרת, והמסקנות שלה היו כאלה: הראשונה, גון המייק־אפ לא היה נכון והוא שהוציא אותי ככה. שנית, פודרה מחזירה אור, ובמקרה שמתי ממנה בכמויות. היום אני יודעת להפריד בין גון מייק־אפ שמתאים לקיץ ובין כזה לחורף, להניח פודרה בנגיעות קלות והכי חשוב - לבדוק את האיפור בתאורות שונות לפני שאני יוצאת מהבית".
התוספות נפלו לי מול 15 תיירים
ל', 35, בעלת מכון יופי, ראשון־לציון:
"לפני כ־10 שנים נסעתי לתאילנד עם תוספות שיער שעשיתי אחרי קארה לא מוצלח. יצאתי להפלגה עם עוד 15 תיירים. זה היה שבועיים אחרי הדבקת התוספות, השיער כבר נחלש והתחיל להתפרק, אבל אני מחליטה שזה זמן טוב להסתרק ולסדר את השיער. תוך כדי שאני מסתרקת, התוספות מתחילות לנשור וגושי שיער ממש גדולים נופלים לי. אני בשיא תמימותי ממשיכה להסתרק, ולא מבינה למה כולם בוהים בי בפרצופים הזויים. המבטים שלהם היו כאילו אני מקריחה להם מול הפנים. לשיער שלי – שלום. לתיירים – אין לי מושג מה קרה איתם. לדעתי כמה מהם קיבלו התקף לב".
מרחתי את הלק על הנעליים
נ', 36, עובדת משרד הכלכלה, ראשון־לציון:
"התארגנתי לחתונה של חברה טובה. הייתי כבר לבושה ומוכנה, נעלתי מגפיים, ופתאום גיליתי שהם נמוכים מדי ושהמכנסיים נגררים על הרצפה. החלטתי להחליף לסנדלים, ואז נזכרתי שלא עשיתי פדיקור כבר הרבה זמן. חשבתי לעצמי, 'אוקיי, אני אמרח תיק־תק לק עד שיבואו לאסוף אותי'. מרחתי לק בצבע ירוק כהה מחריד שהתאים ללוק באותו ערב. הגיעו לאסוף אותי, נכנסתי לאוטו יחפה כדי שהלק יספיק להתייבש. כשהגענו לאולם בדקתי את הציפורניים בעדינות וחשבתי שהוא די יבש, אבל ברגע שנעלתי את הסנדלים כל הלק נמרח על הנעליים ועל הבהונות. ניסיתי לנקות עם הידיים, וכמובן גם הן נמרחו בלק. למזלי המכנסיים היו ארוכים, כך שזה קצת טשטש את הקטסטרופה שהלכה בכפות הרגליים, אבל לא שיכלתי רגליים כל הערב. מאז למדתי לקח – לעולם לא למרוח לק לפני יציאה!"
נראיתי כמו ליצן
ר', 24, מזכיר, אזור השרון:
"שמעתי מידידות שלי שהן מורחות טינט, קצת מטשטשות עם האצבע ומקבלות מראה שזוף. אז החלטתי שגם אני רוצה, והזמנתי טינט ברשת. בפעם הראשונה שמרחתי הסתכלתי במראה וראיתי שזה לא כזה מורגש, אז מרחתי עוד ויצאתי מהבית לסידורים. בשלב כלשהו הגעתי למפגש עם חברים, כולם הסתכלו עליי מוזר ואני לא מבין מה הם רוצים. אחרי כמה דקות אני קולט שבוהים בי. ניגשתי למראה וגיליתי שאני נראה כמו ליצן. פשוט שני עיגולים אדומים בלחיים וכתם אדום על האף. ומה הבעיה? ברגע שהטינט מתקבע ומתייבש אפשר להסיר אותו רק עם דלק. באותו רגע השתמשתי באלכוג'ל כדי להסיר אותו. מאז קניתי מברשת, למדתי איך לטשטש, והחיים יפים ושזופים יותר".
ביליתי שעתיים בגוגל
מ', 30, סטודנטית לתואר שני, חיפה:
"בת דודה שלי התחתנה, והחלטתי ללכת למאפרת מקצועית שלא הכרתי לפני כן. היא שכנעה אותי להדביק ריסים וזרמתי. תוך כדי שהיא מדביקה, אני מריחה ריח חריף של דבק מגע, מה שלא היה נראה לי, כי אני יודעת שלא אמור להיות לזה ריח. ואז היא אמרה: 'אני אעזור לך לפקוח את העיניים, הן בטח יידבקו לך'. עדיין לא חשדתי, למרות שהיא באמת עזרה לי לפקוח את העיניים כי הריסים נדבקו.
אחרי שחזרנו מהאירוע, אמא שלי ואחותי - שהתאפרו אצל מאפרת אחרת - הסירו את האיפור והלכו לישון, ואני פשוט לא הצלחתי להסיר את הריסים! ניסיתי הכל: מסירי איפור, שמן. העיניים שלי נהיו אדומות ולא הפסקתי לדמוע ולבכות. אחרי שעתיים של חיפושי פתרונות בגוגל - פשוט תלשתי אותם, וגם חצי מהריסים האמיתיים שלי נתלשו. למחרת הלכתי ללימודים עם עפעפיים נפוחים ואדומים וכמה ריסים בודדים ששרדו את התקרית. לקח לי הרבה זמן להדביק ריסים שוב, ומאז אני תמיד מבקשת לראות את הדבק ולהריח אותו לפני".
טיפה הגזמתי עם השפם
ט', 33, אשת היי־טק מתל־אביב:
"הייתי בת 14, ובזמנו הורדתי שפם עם רצועות שעווה מוכנות. בדרך כלל אמא שלי הייתה עוזרת לי בזה, אבל היינו בריב אז עשיתי לבד. לא הצלחתי להסיר את כל השערות בבת אחת, אז תלשתי שוב ושוב עד שקלטתי שהעור שלי ממש־ממש אדום, והפסקתי. למחרת קמתי עם עור ממש קרוש בצבע חום באזור השפם. אמא שלי הכריחה אותי ללכת לבית הספר בכל זאת. ניסיתי להסתיר את הפנים עם השיער, אבל זה פחות עבד. לבנים סיפרתי שנכוויתי משוקו רותח, בעוד שהבנות ידעו שזה משעווה. מאז אני לא משתמשת יותר ברצועות שעווה".
הבנות שלי התחילו לבכות
ש', 43, מנהלת פיתוח עסקי, גבעתיים:
"הגבות שלי מאוד דלילות ואין להן צורה. לפני חמש שנים חברה סיפרה לי על מישהי שעושה קסמים מכלום. היא הייתה אישה מבוגרת ובקושי דיברה, רק נתנה לי הוראות – 'תשכבי כאן', 'תתרוממי', 'ראש יותר גבוה'. היא עבדה שבע שעות על ארבע השערות שהיו לי בגבות, ובסיום שאלה אותי: 'צובעת?'. לא כל כך ידעתי מה לענות, התפדחתי להגיד לה שמעולם לא צבעתי, אז אמרתי לה 'כן'. כשהתרוממתי ראיתי שהגבות שלי, שצבען הטבעי חום בהיר, היו סוג של שחורות. שאלתי אותה אם זה לא כהה מדי, והיא ענתה – 'סיימנו'.
הגעתי הביתה, והבנות שלי, שהיו אז בנות ארבע ושש, התחילו לבכות כשראו אותי. התקשרתי לאמא שלי, והיא אמרה לי פשוט לחפוף את הגבות, וכך עשיתי במשך שלושה ימים, בוקר וערב, עם צחצוח השיניים. אחרי שלושה ימים זה קצת התאזן. מאז אני לא צובעת גבות".
המאפרת רצתה לרצוח אותי
ד', 37, עורכת תוכן, תל־אביב:
"לילה לפני החתונה גיליתי שיש לי חצ'קון על הסנטר. הלכתי לבית מרקחת ושאלתי את הרוקח מה אני יכולה למרוח על הפצע. הוא נתן לי משחה אנטיביוטית שמיועדת להרפס ואמר שחשוב מאוד להוריד אותה אחרי שעה־שעתיים ובשום פנים לא להירדם עם זה. בהמשך אותו ערב ישבנו על רשימת המוזמנים, זה נגרר עד שתיים לפנות בוקר ופשוט התעלפתי. התעוררתי בבוקר בצרחות, כי ראיתי שנהייתה לי כווייה מהשפה עד הסנטר, מן כתם שחור כהה. התקשרתי למאפרת, שרצתה לרצוח אותי, והיא שלחה אותי לקנות משחה מיוחדת. התארגנתי בבית מלון באזור האולם, כך שלא ידעתי איפה ללכת לחפש את המשחה, אז שלחתי חברה שלי שהייתה אז בהיריון, וגם היא רצתה לחנוק אותי. בסוף המאפרת הצליחה לכסות את זה לגמרי, כך שלא ראו כלום בחתונה, והיום אפשר לצחוק על זה".
גזרתי לעצמי ריסים (פעמיים)
מ', 28, כלכלנית, ראשון־לציון:
"אני אוהבת להתאפר ולצפות בסרטוני איפור של מאפרות ביוטיוב. יצא שתמיד דילגתי על השלב של הדבקת הריסים והייתי מורחת מסקרה רגילה. לפני בערך שלוש שנים התחשק לי להדביק ריסים, אז קניתי ריסים מלאכותיים ודבק בחנות איפור. הדבקתי את הריסים ואז ראיתי בסרטונים שחלק מהמאפרות גוזרות אותם אחרי שהן מדביקות, כך שיתקבל מראה יותר טבעי, אז עשיתי את זה. כשהורדתי את הריסים המודבקים גיליתי שגזרתי בטעות גם את הריסים שלי. לא יודעת מה עשיתי, אולי גזרתי קרוב מדי, אבל זה פשוט התפקשש לי. ממש התבאסתי. קניתי שמן קיק כדי להאריך אותם וזה לא עזר. אחרי חודשיים אמרתי לעצמי שאני חייבת לנסות עוד פעם, אז שוב עשיתי אותו דבר, ושוב גזרתי את הריסים שלי! אחרי זה ויתרתי ולא הדבקתי יותר ריסים. התחלתי לעשות הלחמת ריסים במקום. מסקנה – לא לעשות כל מה שרואים ביוטיוב".
אוי! השיער ירוק
ד', 32, בשם חמותה:
"זה היה בשנות ה־2000 המוקדמות, באירוע בר המצווה של בן זוגי. לאמא שלו היה שיער קצוץ, שנחשב אז מאוד 'אין'. בהתארגנות לאירוע הקוצים שלה לא הסתדרו, ובדיוק הגיע מגזין נוער שלו עם דוגמית של ג'ל לשיער. היא מרחה את הג'ל, וכשהיא הגיעה לאולם התחילו מיד צילומים. רק אחרי זה היא גילתה שהיה מדובר בג'ל לשיער שמחליף צבעים, ובכל התמונות מהאירוע השיער שלה נראה ירוק זוהר".
פורסם לראשונה: 12:17, 09.07.21
