בואו נתחיל בצלילה אל הנתונים הקשוחים: שליש מהמזון המיוצר בעולם הולך לפח. 50% ממנו נזרקים כשהוא עודנו ראוי למאכל. מבין מדינות ה־OECD, ישראל נמצאת במקום השני והלא מכובד בזריקת מזון. עלויות זריקת המזון פוגעות בכיס שלנו פעמיים - פעם אחת כי זרקנו אוכל מהמקרר ומהארון, ופעם שנייה כי ככה זרקנו גם את המשאבים שהושקעו בייצור המזון ושינועו, ופגענו בסביבה. הנתונים שפירסמה עמותת "לתת" מלמדים ששווי האוכל הראוי למאכל שמושמד בישראל בשנה מוערך ב־6.38 מיליארד שקל, והעלויות הסביבתיות מוערכות ב־3.2 מילארד שקל בשנה. וכשכל זה קורה, 16.2% מהמשפחות בישראל, לפי נתוני הביטוח הלאומי לשנת 2021, חיות בחוסר ביטחון תזונתי חמור או מתון.
"הנושא של בזבוז מזון אינו גזירת גורל", אומרת ד"ר מיכל ביטרמן, מנכ"לית וממייסדי The Natural Step ישראל (TNS), עסק חברתי הפועל להטמעת קיימות אסטרטגית. "יש אלטרנטיבות זולות, קלות ונוחות, אבל הן כרוכות בשינוי בגישה, גם ברמה הביתית. בסקר שאנחנו עורכים מדי שנה, גילינו שרוב הציבור חושב שהוא מבזבז כמות אפסית עד 10% ממה שהוא קונה. בפועל, הצרכן הביתי, גם משפחות חסכניות שהולכות לסופר עם רשימה, מבזבז כ־25% מהכמות שנקנית. אנחנו זורקים רבע מכמות המזון שאנחנו קונים, והרבה ממה שהולך לפח מושלך כשהוא טוב. אז הצעד הראשון בדרך לשינוי הוא לפתח מודעות. "ההמלצה שלי היא לקחת שבוע מהחיים ופשוט להתבונן על מה אנחנו קונים, מה אנחנו מבשלים ואוכלים, מה אנחנו זורקים, ולרשום את הכל. כולם יגלו שהם זורקים הרבה יותר ממה שהם חשבו".
ובכלל, מודעות, לדברי ד"ר ביטרמן, היא מילת המפתח. "כדאי ללמוד, למשל, את הנושא של תאריכי תפוגה. הישראלים שמרנים מאוד בכל הנוגע לתאריכי תפוגה, אבל חשוב להבין שהתאריך היחיד שהוא אבסלוטי הוא 'לשימוש עד'. מוצר שכתוב עליו 'עדיף לשימוש לפני' והתאריך עבר - לא צריך לזרוק. אפשר לפתוח ולהריח, ואם זה נראה תקין - לצרוך בכיף, אין פה סכנה בריאותית.
"עוד דבר שכדאי לדעת הוא אחסון נכון שיכול להאריך את חיי המדף ולמנוע השלכה. לא כולם יודעים, למשל, שלא כדאי לשים את המלפפונים ליד העגבניות, או שיש גבינות שאפשר להקפיא" (ראו עוד טיפים בהמשך).
פסולים לשיווק, טובים למאכל
שיפור המצב בבית לא יפתור את הבעיה כולה, כמובן. בשנת 2015 כלל האו"ם, בתוכנית היעדים לשנת 2030, הפחתה של 50% מאובדן המזון לנפש. "הבעיה היא מערכתית, ברמת המקרו", מחדדת ד"ר ביטרמן. "היא נוגעת לכל השרשרת: החקלאים, הייצור, השינוע והתפוצה, הקמעונאים ואחר כך המקומות שאנחנו סועדים בהם - בבית או במסעדות, במטוסים או בהאכלה מוסדית. כשרואים את כמויות המזון שנשארות לתרומה ולהצלה, מבינים שיש פה בעיה".
בשלב ההצלה, נכנסים לתמונה עמותות וארגונים שונים. "המהות של הצלת מזון היא ייעוד מוצרים 'פסולי שיווק', המיועדים להשמדה, למשפחות נזקקות", מסבירה מיכל וייסמן נאמן, מנהלת תחום הצלת מזון בארגון "לתת". לדבריה, 80% מהמזון שהעמותה מחלקת במסגרת התוכנית "לתת ביטחון תזונתי" מקורם בהצלת מזון. "רוב המוצרים שאנחנו מצילים מחברות המזון ורשתות השיווק הם בעלי תוקף קצר - עד עשרה ימי תוקף במוצרים יבשים ועד שלושה ימי תוקף במוצרים מקוררים.
שווי האוכל הראוי למאכל שמושמד בישראל בשנה מוערך ב־6.38 מיליארד שקל, כשכל זה קורה, 16.2% מהמשפחות בישראל חיות בחוסר ביטחון תזונתי חמור או מתון
אנחנו מצילים גם עודפים שנובעים מפערים בין תכנון לביקוש וכן מוצרים טובים בריאותית שנפסלו לשיווק בתהליך בקרת האיכות - מוצרים עם אריזות פגומות או מוצרים תקינים שקרתה טעות בייצור שלהם, למשל מוצרים בהם התכולה נמוכה מן המוצהר. חברות המזון לא יכולות לשווק את זה, אבל אלה מוצרים טובים למאכל. מתנדבים מכ־200 עמותות מקומיות מקבלים את המצרכים שאחרת היו הולכים להשמדה. בחצי השנה הראשונה של 2022 הציל הארגון 3,820 טון מזון בשווי של יותר מ־80 מיליון שקל".
5 צפייה בגלריה
מיכל וייסמן נאמן, ארגון "לתת. "בחצי השנה הראשונה של 2022 הציל הארגון 3,820 טון מזון"
(צילום: ענבל רביב)
חפשו את הנחות סוף היום
לפני שהמזון מגיע לתרומה, רשתות השיווק בהחלט מעוניינות למכור אותו לקהל הרחב, גם אם במחיר מוזל. אלא שבגלל שלל בעיות, לא תמיד הדבר מתאפשר. גורם באחת מרשתות המזון הגדולות טוען כי חלק מהבעיה נעוץ ברגולציה שמקשה על מציאת פתרונות. "אחד הדברים שעושים בעולם ועוזר למנוע זריקת מזון הוא תמחור דינמי", אומר הגורם. "כשמוצר מתקדם לעבר מועד התוקף שלו, משנים את המחיר שלו כדי לעודד אנשים לקנות. במדינות אירופה, למשל, יש תמחור דיגיטלי על המדפים, שאפשר לשנות במערכת. בארץ זה עדיין לא מתאפשר, בגלל בעיות של רגולציה. אנחנו צריכים לשנות את השילוט ידנית ולשים מדבקה חדשה על כל מוצר - לא תמיד יש את כוח האדם לעשות את זה". בעיות נוספות שהוא מצביע עליהן קשורות בטיפול במוצרים בקירור, כמו אישור בדיקות שיאפשרו להקפיא בשר קצר תוקף או תיקון מועדי תפוגה של מוצרים בנסיבות שונות, במקום להשליך אותם.
5 צפייה בגלריה
לפני שהמזון מגיע לתרומה, רשתות השיווק בהחלט מעוניינות למכור אותו לקהל הרחב
(צילום: shutterstock)
בדקנו מה מציעות רשתות השיווק
מ"שופרסל" נמסר שברוב הסניפים יש עמדה של מוצרים שונים (עם פגם באריזה או קצרי תוקף) הנמכרים בהנחה של עד 40%. לדברי הרשת, במחלקת הבשר ניתן למצוא מוצרים עם תוקף קצר המסומנים במדבקה צהובה בהנחה משמעותית. בנוסף, יש הנחות "סוף יום" בהתאם למלאי. מרשת יוחננוף נמסר שיש מבצעים על מוצרי המאפייה בסוף כל יום בהתאם לשיקול הדעת בסניף, ובימי שישי יש הנחה על מוצרי בשר קצרי תוקף (לדברי הרשת, המחיר מתעדכן אוטומטית בקופה). מרשת "אושר עד" נמסר כי הם מציעים מוצרי בשר ועוף קצרי תוקף במחיר מוזל בהתאם לשיקול דעתו של מנהל המחלקה. מרשת ויקטורי נמסר כי יש מבצעים מיוחדים על פירות, ירקות ומוצרי עוף לקראת תאריך סיום התוקף שלהם. ברמי לוי שיווק השקמה אומרים ש"אנחנו לא מוכרים מוצרים קצרי תוקף, ואם יש מצב כזה, זה חוזר לספק". הרשתות "חצי חינם" ו"יינות ביתן" העדיפו שלא להשיב.
ד"ר ביטרמן מעירה, לסיכום: "ילדים חושבים שהמזון בא מהסופר. הם לא היו בשדה ולא יודעים כמה קשה לגדל עגבנייה או תות. יש ריחוק, וברגע שנוצר ריחוק, הרבה יותר קל לזרוק. קירוב ילדים למזון חשוב גם תזונתית וגם מבחינת בזבוז מזון וסביבה. "ההמלצה שלי היא לצאת לשדות, לגדל בבית צמחי תבלין או עגבניות, וגם לבשל עם הילדים. זה מחבר אותם למזון ועוזר למנוע השלכה".
אל תזרקו, תבשלו!
טיפים לאחסון חכם ומתכונים לניצול מיטבי של ירקות עייפים או מוצרים קצרי תוקף
1. חפשו את המקומות שיש בהם תמחור דינמי וקנו מוצרים קצרי תוקף. זה יעביר מסר נכון לסופרים, ואתם תקנו יותר בזול.
2. קונים קנייה חודשית בסופר? הסקרים מלמדים שקניות כאלה מסתיימות בלא מעט מוצרים בפח. קנו ממוקד.
3. למדו איך לאחסן ירקות ופירות בצורה חכמה. למשל: עגבניות בנפרד ממלפפונים ותפוחי אדמה בנפרד מבצלים ומתפוחי עץ.
4. מוצר שתוקפו מסומן ב"עדיף להשתמש לפני" יהיה תקין לאחר המועד, אם אוחסן נכון. פתחו, בדקו, ואם תקין - השתמשו.
5. מוצרים כמו יין, חומץ, מלח ודבש יכולים להחזיק מעמד זמן רב, גם אם עבר התוקף. אל תזרקו. הריחו וודאו שהם תקינים.
6. פירות וירקות שאיבדו מטריותם מצוינים לשימושים אחרים: למשל להכנת שייקים, רטבים, ריבות, ארטיקים, החמצה וכבישה.
7. לא תשתמשו בכל כיכר הלחם ביום הקנייה? הוציאו את הכמות הנחוצה לאותו יום והקפיאו את כל השאר. הרווחתם לחם טרי לכמה ימים.
8. והכי חשוב: אל תחששו להיות יצירתיים במטבח – זה כיף וטעים.
