במשך שנים נחשב קובי אפללו לרווק נצחי, כזה שכותב שירי אהבה אייקוניים שמלווים זוגות בדרך לחופה, אבל שחוזר בעצמו לבית ריק. "קשה לי למצוא זוגיות", סיפר ב־2015 בריאיון ל"7 לילות" של "ידיעות אחרונות". "אולי אני מחפש משהו שלא קיים. אני מחפש חיבור אמיתי שכולם מדברים עליו. אני מדבר עם חברים שאומרים לי, 'שמע, אני מההתחלה ידעתי', ואני לא יודע על מה הם מדברים. זה לא קרה לי בחיים, מעולם לא אמרתי לעצמי, 'וואלה, פגשתי את אשתי'".
חודשים ספורים בלבד אחרי הריאיון הזה, אפללו (46) החל לצאת עם הרקדנית אמילי מגנאג'י (37), ומאותו רגע הכל קרה במהירות: חודשיים אחרי הדייט הראשון והלא מתוכנן בחוף הים הם כבר עברו לגור ביחד באופן רשמי, חודש אחרי זה כבר נכנסו להיריון עם בתם אריאל ואחרי עוד חמישה חודשים - כשאמילי בחודש השישי להריונה - התייצבו מתחת לחופה.
"מגיל 27 חיפשתי משהו רציני, כל השנים אמרו לי שכשזה יבוא אני אדע שזה זה, והיו לי חברות - אבל זה לא בא עד שפגשתי את אמילי", מספר קובי. "הייתי כבר בן 39, אבל היה שווה לחכות. כשנפגשנו אמרתי לעצמי שברור שלא מצאתי עד עכשיו. חיפשתי את אהבת חיי, ולא היה לי מושג שהזיווג שלי היא כרגע תלמידת תיכון".
אמילי: "למרות שבתקופת התיכון הסתובבתי באזורים שלו. הייתי בתוכנית לרקדנים מצטיינים בקיבוץ געתון, מטר ממנו".
קובי: "בתקופה הזאת גרתי במעלות, היא הייתה ממש לידי. לכי תדעי, אולי כשנכנסתי לתחנת דלק ראיתי אותה ולא ידעתי?".
אמילי: "לא ראית. לא יצאתי מהסטודיו".
קובי: "את יודעת כמה סיפורים שמעתי על כל מיני אנשים שגרו מטר אחד מהשני במשך שנים וכלום, ופתאום בא הברק ופגע? זה מן אללה, הדברים האלה".
איך הברק פגע פה?
"נפגשנו שנה לפני שהתחברנו, דרך חברה משותפת שלנו, השחקנית מרב פלדמן. אמילי ומירב יצאו עם עוד חברה לבר בתל־אביב, ומירב שאלה אם בא לי לקפוץ. מיד ראיתי שאמילי מוצאת חן בעיניי, שאלתי מה הסטטוס ומירב אמרה שיש לה מישהו. לקחתי צעד אחורה אבל שמרנו על קשר, התכתבנו מדי פעם. אחרי שנה מירב התקשרה ואמרה שהיא בחוף מציצים עם אמילי. היא אמרה 'תביא בירות ואבטיח ותבוא. כדאי לך, היא פנויה'".
אמילי: "ישבנו בחוף ופתאום אני רואה מולי בחור שרירי, כמו הרקולס, סוחב אבטיח ובירות, ואני בכלל לא אוהבת בירה. איך שהוא הגיע ראיתי את הנדיבות, הרגישות וטוב הלב שלו. הרגשתי שבתוך רגישות כזאת יהיה בטוח לשים את הלב שלי".
קובי: "היה עניין, לא הפסקנו לדבר ומשם זה התגלגל. כשהגעתי הביתה שלחתי לה הודעה שהיה כיף לראות אותה בים. משם, טיק־טיק־טיק – הקמנו משפחה".
פתאום נהיה לי בית
בני הזוג, היום כבר הורים לאריאל בת השש, מתגוררים בגבעתיים. אפללו פרץ בסוף 2006 עם השיר "בא מן השתיקה", ומאז לא הפסיק להפציץ עם שירים כמו "שיר געגועים", "מה שהלב בחר", "ים הרחמים" ו"מכתב לאחי", שכתב לו עילי בוטנר (תאריכי הופעותיו קרובות: ב-2 בפברואר ב"זאפה" חיפה וב-14 בפברואר ב"גריי "בתל אביב) . מגנאג'י (כיום אפללו) עבדה כרקדנית מקצועית עד שהפכה לאם. אחרי שנכנסה להיריון החליטה להמציא את עצמה מחדש, כמאמנת אישית בשיטת סאטייה וכסופרת ילדים, שבימים אלה ממש יצא ספרה השני.
הם מספרים כי למעשה גרו ביחד מהיום הראשון להיכרות. "זה היה כמו קסם", נזכר קובי. "פתאום קלטנו שאנחנו עושים כביסה ביחד, קניות ביחד. אם היינו מדברים על זה, זה היה יכול להלחיץ מאוד. לא גרתי עם אף אחת בחיים".
אמילי: "אני לא אשכח שהוא פינה לי תא בארון".
אמילי: "אמרתי לו 'תשמע, יותר מהכל אני רוצה להיות אמא'. כאילו הרגשתי שאני חייבת שיקרה לי משהו בגוף כדי לרדת מהבמה"
קובי: "היא התלבטה אם לחדש את החוזה בדירה שבה גרה אז עם שותפה. אמרתי לה 'עזבי, חבל, את ממילא גרה פה'. היא אמרה 'אם זה מה שאתה רוצה, אז יש לי שני תנאים: אחד, תפנה לי חצי ארון ושני, אני רוצה להחליף את הכורסה ולשים שטיח אדום בסלון'. מיד זרקתי חצי ארון והבאתי שטיח אדום. פתאום נהיה לי בית. חמים, נעים".
אמילי, היית בהופעה שלו לפני שהכרתם?
"הלכתי להופעה שלו בפעם הראשונה כמה שבועות אחרי שהתחלנו לצאת, יחד עם אחותי. שתינו בכינו חצי מההופעה".
החתונה נערכה בטקס צנוע ומצומצם ברומא, בנוכחות כ־50 בני משפחה וחברים קרובים. הרב של קובי, הרב דוד איפרגן, הגיע במיוחד כדי לחתן אותם. "רציתי להציע לה ביום ההולדת שלה, אפילו הזמנתי טבעת ממעצבת. אבל חודש לפני כן היא הלכה לשירותים, יצאה עם חיוך קטן כזה ואמרה: 'אני בהיריון'. שנינו היינו בהלם", מספר קובי.
ההיריון היה מתוכנן?
אמילי: "לא, אבל הוא התקבל בברכה".
קובי: "מההתחלה היה לה רצון חזק מאוד להתכנס, להקים משפחה, להיות אמא".
אמילי: "זה בער בי, אמרתי לו 'תשמע, יותר מהכל אני רוצה להיות אמא'. כאילו הרגשתי שאני חייבת שיקרה לי משהו בגוף כדי לרדת מהבמה. הייתי כבר בת 30, ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שזה יקרה והיה לי קשה עם זה".
קובי: "פעם היא אמרה לי 'ברגע שאת רואה את התלמידות שלך לידך באודישנים, את יודעת שאת צריכה לעבור הלאה".
למה עשיתם חתונה מצומצמת כל כך?
קובי: "עשינו רשימת מוזמנים והגענו ל־1,400 איש אחרי צמצום. נלחצנו מהסיטואציה, שברנו את הראש מה לעשות כדי לא לבאס חצי עולם, והחלטנו שמתחתנים בחו"ל".
אמילי: "יש לי משפחה ברומא. התחתנו בבית מהמם על גדת אגם בעיר. כל החברים הטובים שלנו לקחו טיסה, וכולנו עשינו נופש באיטליה והתחתנו על הדרך".
6 צפייה בגלריה
בחתונתם, שנערכה ברומא. "שברנו את הראש מה לעשות כדי לא לבאס חצי עולם"
(צילום: Alessandro Zingone)
היה חשוב לכם להתחתן כדת משה וישראל?
קובי: "בטח, אנחנו אנשים מאמינים. בימי שישי אנחנו קוראים את פרשת השבוע, אריאל ממש מחכה לסיפור בהמשכים הזה. בשבת אנחנו לא עובדים, לא מדליקים אש, לא נוסעים".
אמילי: "אני לפעמים כן נוסעת, אבל משתדלת שלא. חשוב לי להיות בעניין הזה עם קובי".
איך קיבלו את קובי אצלך במשפחה?
אמילי: "הם לא הכירו אותו בכלל, הם שומעים רק מוזיקה איטלקית ולא ידעו מי הוא. שמחתי שהם הכירו את האדם שהוא, לפני שנחשפו אליו כאמן מפורסם, והתאהבו בו על מי שהוא".
הבמה זו התמכרות
אמילי נולדה וגדלה בהרצליה, הצעירה מבין שלוש אחיות. אביה הוא יליד טריפולי שעבר להתגורר באיטליה, ושם הכיר את אמה, דיילת אל על ששהתה ברומא במסגרת העבודה. הם התגוררו על קו רומא־ישראל במשך שמונה שנים וב־1977 עלו לארץ. אמילי למדה במגמת מחול בתיכון, ובצבא שירתה כפקידה כדי שתוכל להמשיך לרקוד. "איך שהשתחררתי התחלתי לעבוד כרקדנית: רקדתי בלהקת המחול 'פרסקו', באופרה הישראלית, בתיאטרון הקאמרי ובתיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער".
עד החודש השביעי להריונה עוד חרכה את במת הקאמרי ורקדה בכל מחזות הזמר, מ"שיער" ועד "סיפור הפרברים". כשההיריון התקדם, החליטה לפרוש מהריקוד. "לא יכולתי להמשיך", היא מסבירה. "הסיזיפיות, הטוטליות, החזרות, השעות, העבודה בלילות - זה לא מתאים למשפחה. הבמה זו התמכרות. עברו כבר שש שנים מאז שהופעתי בפעם האחרונה, ואני עדיין מתגעגעת לאדרנלין הזה".
איך הרגשת אחרי שהפסקת לרקוד?
"הרגשתי ריקנות. הייתי רקדנית פעילה שמופיעה ערב־ערב, ופתאום ישבתי בבית והייתי עצובה, לא ידעתי מי אני בלי הריקוד. הייתי חייבת למצוא משהו חדש שימלא אותי, וכשהתחלתי לכתוב כאילו נולדתי מחדש".
שלוש שנים אחרי שנפרדה מהבמה הוציאה ספר ילדים ראשון בשם "האהבה תמיד נשארת" (הוצאת "קוראים"), שעוסק בילד שמתקשה להתמודד עם הפרידות מאמו לאורך היום. היא חשבה שהטקסט הזה יישאר במגירה כמו כל הדברים שכתבה לפניו, אבל אחרי שבעלה הציץ הוא אמר לה: "תקשיבי, זה מעולה, חייבים להוציא את זה".
"בלי קובי שום דבר לא היה קורה", היא חורצת. "הוא ביצועיסט גדול, הוא דוחף, הוא יודע להפיץ את הבשורה. אצלי האופציה הזאת לא הייתה קיימת בתודעה. מרגע שהוא שתל את הרעיון התחלנו לעבוד בזה, כי היום להוציא ספר זה לא דבר פשוט. אם לא תדחפי בכל הכוח, הספר שלך יישאר על המדף".
קובי: "כאבא התחברתי מאוד לטקסט. זה ספר על חוויה נורא קשה שכל הורה מתמודד איתה ביומיום כשהוא נפרד מהילד שלו בבוקר".
לאחרונה, כאמור, השיקה את ספרה השני, "מר טעות מחפש משמעות" (ספרי ניב), ובמקביל העלתה מופע בשם "אמילי מספרת לי", שמטרתו לקדם ולהפיץ את הספר. "אני לא מתכננת להיות כוכבת ילדים, ההצגה נולדה מתוך צורך לשווק את הספר", היא אומרת.
קובי: "מה שאני אוהב בספרים של אמילי זה שהם גם חווייתיים וגם חינוכיים. אנחנו רוצים לפתוח עכשיו ערוץ יוטיוב של 'אמילי מספרת לי', כי היא פשוט רוצה שהספרים שלה יגיעו לכל ילדי ישראל".
בשנים האחרונות גילתה אמילי את שיטת סאטייה, טיפול רוחני העוסק בהתפתחות אישית. היא החלה כמתאמנת, עם הזמן עברה קורס מאמנים והיום היא מאמנת בעצמה. "מגיל שבע הריקוד היה מה שהגדיר אותי. כל בוקר קמתי לריק עד שהגעתי לסאטייה", היא מסבירה למה התאהבה בשיטה.
קובי: "זאת שיטה מדהימה, גם אני התאמנתי בה אחרי שאמילי לקחה אותי להרצאה של נטאלי בן דוד, שפיתחה אותה".
זה מסתדר לך עם האמונה היהודית?
"למה לא? המאמן שלי הוא איש דתי, עם כיפה וזקן. יש הרבה מאוד דתיים בסאטייה, אין סתירה".
אמילי: "מה שמשך אותי לסאטייה היה שקיבלתי גישה לכל מיני דברים שקרו לי בעבר ויכולתי לתקן אותם. אני מרגישה שדרך הספרים שלי אני מאמנת ילדים".
קובי גדל בבית מסורתי במושב חוסן, וכבר בילדותו התחיל לשיר ("היו קוראים לי חוזליטו"). בצבא שירת בנח"ל, בהמשך הקים את להקת שמעונא, ואז הצליח, כאמור, לפרוץ כסולן. ב־2008 נבחר כזמר השנה של גלגלצ.
קובי: "כדי להביא שיר שיהפוך ללהיט הוא צריך לתפוס את האוזן של צרכן הטיקטוק הממוצע תוך 1.9 שניות. אני לא יכול לתת לקהל הצעיר את זה"
"חשבתי שהכי קשה זה לפרוץ, ואז אתה פורץ ומגלה שהדבר הכי קשה זה לשמור על זה", הוא אומר. "האופנות במוזיקה מתחלפות נורא מהר ואני צריך להמציא את עצמי כל הזמן מחדש אם אני רוצה להישאר רלוונטי. היום כל שנייה שואלים אותך מה עם שיר חדש ולאן נעלמת. לא מזמן התפרסם מחקר שמוכיח שכדי להביא שיר שיהפוך ללהיט, הוא צריך לתפוס את האוזן של צרכן הטיקטוק הממוצע תוך 1.9 שניות".
איך בכל זאת אתה מחבר את הקהל הצעיר למוזיקה שלך?
"אני לא מחבר, אני מחכה שהם יגדלו. הם רוצים פתיח שיכניס אותם לקצב תוך 1.9 שניות, ואני לא יכול לתת להם את זה".
במאי האחרון העלית פוסט שבו תקפת את הדור הצעיר של המוזיקאים, שמייצר טקסטים "מטומטמים". אילו תגובות קיבלת?
"אם לא הייתה בפוסט הזה אמת, הוא היה כנראה מתפייד ונעלם מהר מאוד. העובדה שהוא עשה הדים, אומרת כנראה שיש בו אמת. האישו הזה רצה לבעור ולפרוץ החוצה, דיברו על זה כמעט בכל מקום בשקט עוד לפניי, ועובדה שהפוסט הגיע ליותר ממיליון צפיות, ו־90 אחוז מהתגובות היו אוהדות. להוציא את אלה שקשורים ומתפרנסים מטקסטים רדודים, כולם הסכימו איתי".
מה אתה עושה היום?
"בדיוק יצא לי שיר חדש, 'מה הייתי עושה בלעדייך', שהולך יפה ברדיו. זו הרגשה נחמדה, אבל אני נלחם יום־יום בכדי שההצלחות האלה לא יגדירו את האושר שלי. פעם הייתי מסתובב על ענן אם שיר חדש היה מצליח, ואם לא, הייתי נכנס לדכדוך. זה נורא לחיות ככה".
הסתובבנו כמו זומבים
לא רק בתודעת האושר נלחם קובי ביומיום, אלא גם במשקל. לפני שנתיים הוא השיל 15 ק"ג ממשקלו, בעיקר בעזרתו של התזונאי חביב הסלבס גיל גרנות, שהרכיב לו תפריט ותוכנית אימונים. "את צריכה לראות אותנו בבית, יש לנו שגרת בוקר של אימונים, כל אחד באימון שלו", מספרת אמילי. "אנחנו אוכלים רק בבית, ואני מבשלת לפי התפריט של גיל, בהתאם לאורח החיים הבריא שקובי אימץ ושגם לי חשוב לאמץ".
קובי: "למרות שהיא לא צריכה את זה. כל פעם שאני רואה אותה בא לי להזמין לה קינוח" (צוחק).
אמילי: "ואני לא מבינה מה זה לאכול קינוח. אוכלים כשרעבים, וגם אז אוכלים משהו שמזין את הגוף ולא שמקלקל אותו".
קובי: "אני אוהב לראות אותה מבשלת ואופה. כשהיא שמה מוזיקה ונכנסת למטבח, אני יודע שטוב לה בפנים".
בתם אריאל נולדה כאמור לפני שש שנים, ובשנותיה הראשונות הותירה את הוריה באפיסת כוחות. "היא לא ישנה דקה, 24/7 שמרה על ערנות שיא, לא יכולנו לעצום עין", מספרת אמילי.
קובי: "באמת היה קשה ואנחנו לא מסתירים את זה, להפך".
אמילי: "אני מבשלת לפי התפריט של התזונאי של קובי, בהתאם לאורח החיים הבריא שהוא אימץ". קובי: "כל פעם שאני רואה אותה בא לי להזמין לה קינוח"
אמילי: "כבר לא ידענו מה לעשות, הסתובבנו כל היום כמו זומבים. אמרו לי 'שימי אותה בעגלה', אמרו לקובי 'שים אותה באוטו ותעשה סיבוב', ושום דבר, רק צרחות. אני זוכרת שהייתי יושבת איתה בבית קפה ומקנאה באמהות עם ילדים חמודים ורגועים בעגלה לידן. היא, אם לא הייתי שמה אותה על השולחן, היא רק צרחה".
בדקתם אם היא סובלת ממשהו?
קובי: "עקבנו, בדקנו, הפכנו כל אבן. הרופאה שלה אמרה לנו בפירוש: 'זה המזג שלה, קבלו את זה'".
אמילי: "זה כנראה בגלל שרקדתי איתה עד חודש שביעי. כל ערב היא הייתה מקבלת פצצת אדרנלין, לא היה לה שקט. כל הילדים סביבי הולכים ודועכים לקראת הלילה, אריאל בתשע בערב רק מתחילה את היום".
קובי: "היה קשה להביא לה בייביסיטר, אחרי חצי שעה היו אומרים לנו לחזור כי היא לא מפסיקה לבכות. עד שהגענו למסי של המטפלות, קוסמת בשם עדי, שהייתה מנהלת טיפת חלב בתל־השומר. בפעם הראשונה שהיא באה לשמור עליה, לא היה שום טלפון מהבית. לא האמנתי, התקשרתי בעצמי ואמרתי לה 'מה קורה? הכל בסדר?' והיא אמרה: 'כן, היא ישנה כבר שעה'. אמרתי לה 'את עובדת עליי?' התחרפנתי מזה".
איך כל זה השפיע על הזוגיות?
אמילי: "זה משפיע כמובן, רק מעצם זה שנכנס גורם שלישי למשוואה ומפר את ההרמוניה. היינו צריכים למצוא איזון חדש. האמת היא שכל יום אנחנו מנסים למצוא את האיזון מחדש".
קובי: "במהלך התקופה הזו אני הייתי מותש רוב הזמן, ובאמת היצירה שלי קיבלה ברקס, כתבתי פחות שירים. הייתה תקופה שאפילו לקחתי חדר עבודה מחוץ לבית, אבל לא הייתי מרוכז, נשאבתי יותר הביתה כי בסופו של דבר אמילי ואריאל הן בראש סדר העדיפויות שלי".
אמילי: "המעגל החברתי שלנו קצת הצטמצם, כי לא היה לנו כוח. התרכזנו בתא המשפחתי".
קובי: "תראי, גם הגיל עושה את שלו. רוב האנשים מביאים לעולם ילדים מוקדם יותר".
אמילי: "אין יום שקובי לא מדבר על הגיל המבוגר שבו הבאנו אותה לעולם".
קובי: "להביא לעולם ילד ראשון בגיל 40 זה קשה. זה קצת דפוק אפילו".
חושבים על ילד שני?
קובי: "אנחנו שוקלים. לא בטוח שנרצה".
אולי אתם עוד בטראומה?
אמילי: "אני רוצה להאמין שבילד השני יהיה איזשהו תיקון. את צודקת, אולי אני בטראומה".
לסיום, איזה שיר של קובי את הכי אוהבת?
"'שמרי עליי', שבו יש את השורה 'בחולשתי אני גיבור'. גבר ששר משפט כזה מכיר פגיעוּת. וכמו שהוא מבקש בשיר שהאישה תשמור עליו מערפל, מגאווה, מהתחבטות ומפחדי החיים, הוא בטוח יֵדע גם לשמור עליי מכל אלה".
