1. קפה בקיר.
וינה ידועה בבתי הקפה המפוארים והישנים שלה, אבל אנחנו דילגנו עליהם, והתרכזנו במה שלוהט עכשיו. למשל, Fenster Cafe, "חלון קפה", שהוא חור בקיר (באמת, אין לאן להיכנס ואין מקומות ישיבה). במקום החמוד, ברחבה קטנה ונסתרת בין בניינים, מוכרים רק משקאות קפה מסוגים שונים, אין עוגות ואין שום דבר אחר. לאיכות הקפה מצטרפת אטרקציה מפתה במיוחד: פנסטרצ'ינו - קפוצ'ינו המוגש בגביע גלידה שדופנו הפנימית מצופה שוקולד. איך לא חשבו על זה קודם?
כתובת: Griechengasse 10
חפשו ותייגו: Fenstercafe
2. קפה וספרים.
במרחק קצר ממריהילפר (Mariahilfer), רחוב הקניות הראשי, נמצאת Phil - חנות ספרים עם בית קפה, שפיצחה למופת את השילוב הזה ומציגה אותו במיטבו. הספרים איכותיים (כולל אגף באנגלית), על הקירות תלויים תקליטים, בבית הקפה הריהוט אקלקטי, והכול משתלב לעיצוב מזמין ולאווירה נעימה. התפריט – מלווה בציטוטים ברוח ספרותית - מציע ארוחות בוקר, כריכים, נשנושים כמו פלאפל ועוד.
כתובת: Gumpendorfer Str. 10-12
חפשו ותייגו: phil_in_wien, philwien
3. הנסיכה ברנדי.
יודעת כל אם למתבגרת, ש"ברנדי מלוויל" היא מטרה נחשקת. רשת האופנה מתמחה בבגדי בייסיק יפים ולא זולים (ובדרך כלל במידה אחת). אולי גם בזכות העובדה שאין להשיג אותם בארץ (וגם לא בכל מקום בעולם, אגב), היא נחשבת ליעד פופולרי בקרב קהל היעד.
Mariahilfer, רחוב השופינג של וינה, קיבל ציון גבוה במיוחד, משום שבסמוך ל"ברנדי" יש גם סניף של Subdued, רשת דומה עד זהה ("אמא, את פשוט לא מבינה"). לאורך הרחוב יש סניפים גם של כל הרשתות הנפוצות, כולל אלה המיועדות לבוגרות יותר (חובבות פריימרק? הוא נמצא בקניון בפאתי העיר).
כתובת: Mariahilfer Str. 29
חפשו ותייגו: Brandymelville
4. שוק הכרמל 2.
בצד השני של הדנובה הקטנה, בלב הרובע השני, נמצא כרמליטה־מרקט, שוק מקסים ותחליף "סודי" לכאורה, הרבה פחות תיירותי, לנאש מרקט, שוק האוכל הפופולרי של העיר. זאת הזדמנות להסתובב בשכונה השקטה, שיש בה גם אזור יהודי דתי, וליהנות מאווירה שונה לגמרי.
מסביב לדוכני הירקות, הגבינות ושאר המוצרים, יש בתי קפה היפסטריים, בתי מגורים שנראה שעברו תמ"א וינאי (פנטהאוזים מודרניים בקצה בניינים עתיקים – מרשים בהחלט), והמבורגריות ופיצריות שהיו סגורות בשעות הבוקר המוקדמות, והעידו על כך שיש סיבות להגיע למקום גם בהמשך היום.
חפשו ותייגו: karmelitemarkt
5. הבית המשוגע.
הבניין הצבעוני והמיוחד שבתצלום, "בית הונדרטוואסר", הוא אטרקציה פופולרית מאז שנבנה באמצע שנות ה־80, ובשנים האחרונות הוא רקע מושלם לאינספור צילומי סלפי. הבניין הייחודי, שכולו גלים, צבעים, חומרים מפתיעים וצמחים שגדלים במקומות לא צפויים, הוא בעצם יצירת אמנות ארכיטקטונית של האמן היהודי הונדרטוואסר. הוא נמצא ברובע ה־3 של וינה, לא ממש במרכז, ועושה רושם שזה לא מרתיע אף אחד: במקום יש, לפחות בחלק מהזמן, תור (סביר שרובו יהיה צעיר מכן), כדי לעמוד בזווית טובה לצילום על רקע המבנה. אגב, צמוד לו מרכז מסחרי קטן, המכונה "כפר", גם הוא בעיצוב האמן. המקום עצמו מלא חן, אבל מרבית תכולתו היא חנויות של מזכרות וינאיות רגילות.
כתובת: Kegelgasse 36-38
חפשו ותייגו: Hundertwasserhaus
6. הקיסרית החכמה.
נציגת דור הטיקטוק לא רצתה מוזיאונים ואתרים מלכותיים "משעממים", אך הסכימה לבקר ביעד אחד "כזה" - ארמון שונברון. קנינו, כצפוי, כרטיסים לסיור הקצר יותר – מסלול העובר ב־22 חדרים בארמון, בליווי הדרכה קולית (הארוך כולל כ־40 חדרים). 45 דקות נמשך הסיור, והוא התגלה כמושלם באורכו, מהנה ומחכים (האם אמא הצליחה לא להגיד "אמרתי לך"? כן!).
על רקע חדרי הרוקוקו היפים, שמענו על חייהם של הקיסר פרנץ יוזף ואשתו סיסי (שנרצחה בשנת 1898 והפכה באוסטריה למיתוס בדומה לזה של הנסיכה דיאנה) וכמובן, נתפסנו להסברים על האופן שבו הקיסרית, שחשה כלואה בנישואיה ובארמון, ניהלה חיים עצמאיים ככל שיכלה. בחדרי הארמון אסור לצלם, אבל מסביב לארמון מחכים גנים מרהיבים, גן החיות העתיק של וינה, בתי קפה ועוד.
אתר: schoenbrunn.at
חפשו ותייגו: schonbrunn
7. הסוס המעופף.
כבר יותר מ־400 שנה מאמנים במרכז וינה סוסים לבנים מגזע ליפיזאנר למופעי ראווה. "בית הספר לרכיבה ספרדית" הוא אטרקציה, שנדמה ששייכת לעולם ישן שכבר קשה לקבל, אבל יש טאץ' עדכני: פסל גדול של פגסוס, הסוס המעופף, שמרחף מעל הרחבה. אפשר לקנות כרטיסים ולצפות במופעים או באימונים, אבל עם קצת מזל, פשוט תיתקלו בסוסים יוצאים או נכנסים למתחם, ותוכלו להסתפק בלצלם אותם בקלות.
חפשו ותייגו: spanischehofrietschule
8. 200 אלף ספרים.
מפתיע, אבל האולם העתיק של הספרייה המלכותית, חלל בן 300 שנה, חי ובועט בטיקטוק. אולי זה בגלל שהוא נראה כחלק מעולמו של הארי פוטר, ואולי גם כי לאחרונה הסתיימו בו עבודות שימור מקיפות. באולם המעוצב בסגנון הבארוק יש כ־200 אלף ספרים עתיקים והמון מתקני מדרגות על גלגלים, כדי להגיע אליהם. במרכז החלל היפה, פסל של הקיסר קארל ה־6, שיזם את הקמת הספרייה, מוקף בארבעה גלובוסים ענקיים ועתיקים. הביקור באולם ממצה את עצמו לאחר כמה דקות, אבל מספק הרבה חומר ליצרניות הרילס והסטורי.
חפשו ותייגו: nationalbibliothek
9. הרמזורים הזוגיים.
אטרקציה מתוקה שצריך לחפש וכיף למצוא, היא הרמזורים להולכי רגל, שבהם במקום איש אדום או איש ירוק מופיעים זוגות: שני גברים, שתי נשים או זוג מעורב. המחווה נוצרה כחלק מהחגיגות לכבוד האירוויזיון שהתקיים בעיר ב־2015 (זוכרים את קונצ'יטה, הזוכה ב־2014?), ולאור ההצלחה הוחלט להשאירה. ברחבי העיר (בעיקר במרכז התיירותי) פזורים כ־50 רמזורים כאלה.
חפשו ותייגו: lgbt trafficlights
10. המסכה הנכונה.
בווינה, חשוב לדעת, מקפידים פה ושם על מסכות בתחבורה הציבורית. מעטים היו הנוסעים והנוסעות ללא מסכות (ולא העירו להם). לא נתקלנו במסכות בשום מקום אחר בעיר, למעט במקום אחד – ובשיא הקיצוניות: בית המשפט של וינה. ל"היכל הצדק", שבו פועל כיום בית המשפט העליון, יש גם אספקט תיירותי. המבנה מהמאה ה־19 נחשב יפה במיוחד, ולפי ההמלצות, אסור להחמיץ את בית הקפה שבקומה העליונה ואת הנוף שנשקף ממנו. הגענו למקום וגילינו שכדי להיכנס צריך לעטות מסכה מסוג 2FFP. מסכות רגילות לא התקבלו, וכך נאלצנו – יחד עם לא מעט תיירות ותיירים ואחרים - לוותר בצער על הביקור.
כתובת: Schmerlingpl. 10-11
חפשו ותייגו: justizpalast
