נינה זריפין ושירילי דשא. "במה שלא תבחר, היא תגיע רחוק"

שירילי דשא בוחרת בנינה זריפין (16) מ"ילדי בית העץ": "שחקנית למופת שלא מתלוננת"

פרויקט לנערה של "לאשה": הבמאית המוערכת הופתעה לגלות שזריפין לא רק שחקנית מוכשרת, אלא גם רקדנית, פסנתרנית, סטודנטית לתואר ראשון בכימיה ופיזיקה חברה בנבחרת ישראל בכימיה

פורסם:
במסגרת פרויקט מיוחד של "לאשה", ביקשנו משש נשים משפיעות בתחומן לבחור נערות (מתחת לגיל 18) מוכשרות במיוחד, שניתן לסמן אותן כדבר המבטיח הבא בענפי המוזיקה, המדע, התיאטרון, הספורט והמאבק למען הסביבה. השחקנית והבמאית שירילי דשא בחרה בנינה זריפין בתחום התיאטרון.
שירילי דשא, שחקנית ובמאית (54) תמיד תישא בגאון את הייחוס המשפחתי כבתו הבכורה של המפיק האגדי אברהם דשא (פשנל), מי שעמד מאחורי הצלחות ישראליות היסטריות כמו התרנגולים והגשש החיוור. בזכותו היא גדלה בחממה תרבותית שהפכה אותה למולטי־טאלנט: שחקנית, מחזאית, תסריטאית ובמאית.
דשא, נשואה לבמאי רוני סיני ואמא לשלושה, למדה בתלמה ילין ובבגרותה פנתה ללימודי משחק בבית הספר לתיאטרון של ז’אק לקוק בפריז. היא שיחקה בתיאטרון במשך 15 שנה, בטרם ירדה מהבמה ועברה אל מאחורי הקלעים. בין היתר היא יצרה וביימה את הקומדיה "איצ'ה" עם ספי ריבלין, ביימה את הגרסה הישראלית של הסדרה "בנות הזהב", כתבה יחד עם אוהד חיטמן את המחזמר "בילי שוורץ" שזכה בארבעה פרסי התיאטרון הישראלי וכן ביימה את "אניהו" לתיאטרון הקאמרי ואת "טייבלה והשד" ו"הסבתות" לתיאטרון "החאן". בשנים האחרונות היא מתמקדת בסדרות נוער, ובין היתר כתבה לכאן חינוכית את "מי פה הבוס", "כראמל" ו"ילדי בית העץ", שזכתה בשמונה פרסי האקדמיה לטלוויזיה.
נינה זריפין (16) משחקת בסדרה "ילדי בית העץ" את לירי, ילדה מהחבורה שעוסקת בשירה, נגינה, ריקוד ופיסול. גם בחיים האמיתיים זריפין היא נערת אשכולות. בנוסף לכך שהיא שחקנית מחוננת, רקדנית בלט מקצועית ופסנתרנית משובחת, היא גם סטודנטית לתואר ראשון בכימיה ופיזיקה במסגרת תוכנית "אודיסיאה" באוניברסיטת תל־אביב וחברה בנבחרת ישראל בכימיה.
נינה, תלמידת כיתה י"א בכיתת מחוננים בתיכון עירוני ד' בתל־אביב, היא בת יחידה לאמה שרון, עורכת דין במקצועה. אביה נפטר כשהייתה בת שנתיים. "אמא שלי עושה הכול כדי לספק לי את הסביבה הכי נכונה, לוקחת אותי לתחרויות גם בריקוד וגם במדעים, ותמיד נמצאת שם בשבילי", היא אומרת.

שירילי על נינה: "שחקנית למופת שמפנימה במהירות כל הוראת בימוי"

"פגשתי את נינה באודישנים לסדרה 'ילדי בית העץ', והתאהבתי מיד. היא הקרינה טוב לב, הומור ומקצוענות מהרגע הראשון, וכמה הפתעות גיליתי מרגע שהתחלנו לעבוד ביחד - שהיא גם רקדנית, זמרת, פסנתרנית וסטודנטית באוניברסיטה! בצילומים נינה תמיד מגיעה מוכנה בצורה מושלמת, שחקנית למופת שמפנימה במהירות כל הוראת בימוי שאני נותנת לה ואף פעם לא מתלוננת. ועוד משהו - יש לה סטייל מאלף. זו ילדה שמעריצה את אודרי הפבורן ומתלבשת בהשראתה כמו כוכבת משנות ה־50.
שירילי: "יותר מכול, נינה היא נדיבה וטובת לב. כשהגיעו לסדרה ילדי הדור החדש של 'בית העץ' היא מיד אימצה אותם. ועוד דבר, יש לה סטייל מאלף"
"יותר מכול נינה היא נדיבה וטובת לב. כשהגיעו לסדרה ילדי הדור החדש של 'בית העץ', היא מיד אימצה אותם ועזרה להם בכל דבר. אני לא יודעת אם היא תהיה שחקנית כשתהיה גדולה, אולי היא תהיה מדענית או אסטרונאוטית. במה שלא תבחר, היא תגיע רחוק".

נינה: "יש קשר בין אמנות למדעים, בינתיים אני נהנית מכל העולמות"

את קריירת המשחק שלה התחילה נינה זריפין בכלל במהלך אודישן בריקוד. "לא התקבלתי כי הייתי צעירה מדי, אבל הם המליצו עליי ל'ילדי בית העץ'", היא מספרת. "אמרתי 'אנסה, מקסימום לא ילך', והלך די טוב. הדמות שלי שרה, מנגנת, רוקדת, בקטע הזה היא לגמרי אני. בואי נגיד שלא היה לי קשה לגלם אותה. זה התפקיד הכי משמעותי שעשיתי, לפני כן הצטלמתי לפרסומות, התארחתי בסדרות 'שקשוקה' ו'מי פה הבוס' בכאן חינוכית וגם שיחקתי תפקיד ראשי בהצגה 'ברווזת הפרא' בתיאטרון באר־שבע, בתור ילדה ענייה שחיה עם סבא שלה ומגלה שהיא תוצאה של היריון מחוץ לנישואים".
איך את מוצאת זמן לכל עיסוקייך?
"זמן זה דבר גמיש, דברים שאני אוהבת אני אפילו לא מרגישה שגוזלים ממני זמן. אני תמיד מחפשת מה לעשות, לא מסוגלת לשבת בחוסר מעש. מגיל צעיר מאוד אני עוסקת באמנות ותמיד אהבתי ללמוד. אני מרגישה שיש קשר בין מדעים לאמנות, זה מפתח, מקדם ומאזן אותי".
על מה את צריכה בכל זאת לוותר?
"אני לא חושבת שאני מוותרת על משהו, פשוט יש ימים שהלו"ז קצת יותר צפוף. הצילומים לסדרה הם בקיץ כי כולנו עוד תלמידים. היו תקופות שאולי הלכתי קצת פחות לבלט, אבל בסופו של דבר אני לומדת לשלב".
נינה: "בצבא אני רוצה לעשות שירות משמעותי. יש כמה אופציות, היחידה לבוגרי אוניברסיטאות בכימיה ופיזיקה, רקדנית מצטיינת או תיאטרון צה"ל"
ומה עם חברים?
"יש לי המון חברים, אבל אני לא נפגשת איתם הרבה כמו כולם, כי יש לי סדר עדיפות ברור ומטרות אחרות. החברים שלי מאוד מפרגנים, אני זוכרת שכל מורה חדש שהיה ונכנס לכיתה, הם היו מספרים לו עליי ומשוויצים בי, עושים בשבילי את העבודה".
קיבלת כבר צו ראשון לצה"ל?
"עוד לא, אבל אני כמובן רוצה לעשות שירות משמעותי. יש כמה אופציות: היחידה לבוגרי אוניברסיטאות בכימיה ופיזיקה, רקדנית מצטיינת או תיאטרון צה"ל".
איפה תהיי בעוד עשר שנים?
"אני יודעת שהריקוד תמיד יהיה חלק מהחיים שלי וגם הנגינה. יש לי חלום לחקור ולהשפיע על העולם ועם זאת, המשחק פתח לי עולמות חדשים שלא הכרתי. בינתיים אני נהנית מכל העולמות ואני מניחה שכשנגיע לגשר נחצה אותו".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button