שינוי קטן כל יום
מייסאן מאדי (17), עראבה, צוות הדוברות
מה גרם לך להצטרף למחאה?
"אני מתעניינת בנושאים האלה מאז שאני קטנה, אני אוהבת חיות, מגדלת חתול ומנסה לזהם כמה שפחות. חברה שלי הזמינה אותי להצטרף אליה למחאה, ובזכותה המודעות שלי לנושא עלתה. למדתי שמשבר האקלים יוביל למצבים יותר קשים ממגפת הקורונה. כבר היום יש פליטים שלא יכולים לחיות במדינה שלהם בגלל שינויי אקלים קיצוניים. זה לא הגיוני שאנחנו ממשיכים ללכת לבית הספר ולחיות את חיינו כרגיל כשסכנה קיומית מאיימת על כולנו".
מייסאן: "בכל יום אני מצליחה לשכנע את ההורים שלי עוד קצת. כל המשפחה עברה לתזונה צמחונית בגלל משבר האקלים. התחלנו למחזר, שזה די נדיר במגזר שלנו"
מה אנשים בסביבתך אומרים על הפעילות שלך?
"הם חושבים שזה מיותר, שזה לא נושא דחוף או מספיק חשוב כדי להשקיע בו זמן".
גם ההורים שלך חושבים כמוך?
"הם לא חושבים בדיוק כמוני, אבל בכל יום אני מצליחה לשכנע אותם עוד קצת. כל המשפחה עברה לתזונה צמחונית בגלל משבר האקלים. התחלנו למחזר, שזה די נדיר במגזר שלנו. בכל יום יש שינוי קטן".
איפה תהיי בעוד עשור?
"בספרד, עם דוקטורט במדעי כדור הארץ".
כבר לא בוכה בשירותים
דרי אמודי (14), זכרון־יעקב, צוות שטח
איך הגעת לנושא?
"הייתי רואה עם אבא שלי סרטי טבע, נכנסת לשירותים ובוכה. הפעילות עזרה לי להתגבר על החרדה ולהעסיק את עצמי במחשבות על מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לשנות את המצב הזה".
מה הבעיות הכי דחופות?
"הבעיה המרכזית בארץ היא שלממשלה לא אכפת ממשבר האקלים. המבוגרים לא מתייחסים לנקודת האל־חזור מספיק ברצינות. הם מסתכלים עלינו ואומרים, 'מה ילדים בני 14 מבינים? הם לא יודעים מה זו כלכלה, מה זו תעשייה'. זה מוביל לעוד בעיה: חוסר מודעות. הרבה אנשים בכלל לא יודעים שיש איום על העתיד שלנו. יש חוסר מודעות לגבי כל הפתרונות שאנחנו מציעים, כמו מעבר לאנרגיות מתחדשות ובשר מעבדה שיכול לשפר את תעשיית המזון".
דרי: "הבעיה המרכזית בארץ היא שלממשלה לא אכפת ממשבר האקלים. המבוגרים לא מתייחסים לנקודת האל־חזור מספיק ברצינות. הם מסתכלים עלינו ואומרים, 'מה ילדים בני 14 מבינים?"
הקורונה עושה לכם טוב או רע?
"בהתחלה זו הייתה מכה רצינית, אפילו המחאות השבועיות בוטלו. תהינו איך נתקיים בתור תנועה, אבל מצאנו פתרונות כמו מחאות דיגיטליות בהשתתפות 13 מיליון נערים מהתנועה העולמית. המון נערים הצטרפו אלינו ועשינו פרויקטים מדהימים".
במה התעניינת לפני זה?
"אני כבר לא זוכרת. המחאה לוקחת חלק כל כך גדול מהחיים שלי. אני מניחה שהתעסקתי בבית ספר, חוגים, תנועת נוער וטלוויזיה. אני עדיין מנגנת ומציירת".
לא הבנתי על מה המהומה
רוני אמריליו (17), קיבוץ מגל, ראשת צוות חינוך אקלימי
מה גרם לך להצטרף למחאה?
"פעם לא ידעתי מה ההבדל בין משבר האקלים לקיימוּת ולא הבנתי על מה כל המהומה. זה נראה לי כמו משהו רחוק ומנותק מהחיים שלי. חברה הסבירה לי על מצב החירום האקלימי, וטלטל אותי לגלות שיש פחות מעשור לנקודת האל־חזור".
רוני: "מכיוון שהנושא הזה לא נלמד בשיעורים קבועים בבית הספר ומכיוון שבאינטרנט יש המון פייק ניוז, אנחנו עוברים בבתי ספר, עושים פעילויות ומעלים את המודעות של בני הנוער למשבר"
מה עושה ראשת צוות חינוך?
"מכיוון שהנושא הזה לא נלמד בשיעורים קבועים בבית הספר ומכיוון שבאינטרנט יש המון פייק ניוז, אנחנו עוברים בבתי ספר, עושים פעילויות ומעלים את המודעות של בני הנוער למשבר. אנחנו מדברים איתם על הכוח באקטיביזם ומזמינים אותם להצטרף למחאה. כשאני שומעת תלמידים אומרים שהם סוף־סוף הבינו מה צריך לעשות - אני שמחה. אני גם משתתפת בהפגנות, חברה בצוות השטח שמתכנן את ההפגנות ופעילה בצוות הדיגיטל".
ממה את חוששת?
"שהמנהיגים ימשיכו באותו מסלול ושנחווה את השלכות משבר האקלים - שנביא לעליית פני הים שתגרום לכמות פליטים מטורפת, חוסר אפשרות לגדל מזון ולספק מים נקיים. די ברור שזה מה שיקרה אם לא נתגייס כאנושות לשנות את זה".
אומרים לנו: "אתם סתם ילדים"
לין קסטוריאנו (12), אשדוד, צוות דוברות, שטח, דיגיטל וחינוך
מה הוביל אותך לנושא הזה?
"בשנה שעברה ראיתי המון סרטונים על משבר האקלים, יערות הגשם וגזי החממה. התחלתי להגיע להפגנות ולפעול כדי להסביר לכמה שיותר צעירים ומבוגרים על משבר האקלים שמתחולל בעולם ומהם הגורמים לו".
אילו מסרים את מעבירה?
"משבר האקלים כבר פה, אבל העתיד בידיים שלנו. אני מדברת עם ילדים על זיהום אוויר, מסבירה להם שפליטת גזי חממה מסכנת את כדור הארץ ומשתמשת במילים נחמדות, כי המצב הזה יכול ממש להבהיל".
שמעת תגובות כמו "מה נתקעת על משבר האקלים, יש דברים יותר דחופים"?
"אמרו לי את זה אינספור פעמים, אבל זה לא עוצר אותי. אני הולכת לים, מנקה פסולת שאנשים אחרים זרקו ומנסה לתרום לסביבה בכל דרך שאני יכולה. אז אנשים אומרים שזה שטויות, ואני עומדת על זה שזה חשוב. הם אומרים לי שאני לא יכולה לשנות כלום, שאנחנו סתם ילדים".
לין: "אנחנו עשרה נערים שמקיימים מחאות בכל יום שישי בהצלחה גדולה. הרבה מתושבי אשדוד כבר שמעו על משבר האקלים, הצלחנו להעביר את המסר"
מה אופי המחאה באשדוד?
"אנחנו עשרה נערים שמקיימים מחאות בכל יום שישי בהצלחה גדולה. הרבה מתושבי אשדוד כבר שמעו על משבר האקלים, הצלחנו להעביר את המסר".
מה ההורים שלך חושבים על זה?
"הם ממש שמחים שאני עושה הכל כדי לעצור את משבר האקלים. הם לוקחים אותי להפגנות, והם שותפים מלאים למאבק".
איפה תהיי בעוד עשור?
"פעם רציתי להיות שחקנית ודוגמנית. מאז שאני במחאה הבנתי שלפני כל חלום יש דברים יותר חשובים שצריך לטפל בהם. עוד עשר שנים אני אהיה בת 22, ומאחלת לעצמי אושר ובריאות. על כל השאר אנחנו צריכים להילחם: אני חושבת שנחיה כולנו כמו בחירייה, מוקפים בזבל, עם קיץ של חום קיצוני וחורף של קור קיצוני, וכל השנה זיהום אוויר קיצוני. הקרחונים יימסו, העצים ייכרתו, יתחוללו שריפות, זה נושא שקשה לעכל".
