קיוויתם שמבצע "מגן וחץ" יחזיר את הדר הביתה?
"לצערי ההזדמנויות באות והולכות, ופה הייתה הזדמנות שהוחמצה. אני מברכת על הפסקת האש, בטח בשביל תושבי הדרום, אבל אנחנו מרגישים שאותנו הפקירו. לפעמים נדמה שהממשלה מעדיפה את זכויות המחבלים יותר מאשר את הזכויות שלנו".
מה אתם יודעים על הנסיבות שבהן הדר מצא את מותו?
"הדר נהרג ונחטף מתוך מנהרה ברצועת עזה במבצע צוק איתן באוגוסט 2014, כשנכנס לתוך מארב בזמן הפסקת אש, וזאת בניגוד לחוק הבינלאומי. יום לפני כן היינו באווירה של הפסקת האש, הוא צלצל ואמר שיכול להיות שיגיע בשבת. במשך 24 שעות ידענו שהוא חטוף, קיווינו שאולי הוא רק פצוע, אך בסופו של דבר הגיע אלינו הרב הצבאי הראשי בלילה הנורא מכול, והסביר שלפי הממצאים בשטח הדר לא חי. באותו מעמד הבטיחו לנו ראשי הצבא והמדינה שהם יעשו את הכול כדי להחזיר אותו הביתה. אנחנו אנשים מאמינים, האמנו להם ואנחנו מחכים כבר תשע שנים שההבטחה תקוים".
מה עבר עלייך מאז?
"שני בניי התאומים נולדו שנה אחרי שהוא נהרג, וראיתי בזה סוג של סימן ממנו. קראתי להם נטע ויאיר, נטע - כי הוא נטוע בלבנו ויאיר - כי הוא יאיר ויוביל אותנו בדרך. המשפחה גדלה ומתבגרת, אנחנו חיים את חיינו כפי שהדר היה רוצה, לצד הגורל שנגזר עלינו. אנחנו אנשים פשוטים, ישרי דרך, משפחה שורדת שואה, שבסוף נושאת עיניים למנהיגים שלה ולא מקבלת מענה".
איזה אדם הדר היה?
"הדר שנהרג בגיל 23 וחצי,היה אח תאום לצור. אנחנו, האחים הגדולים, תמיד הסתכלנו עליהם בהתפעלות, אבל רק אחרי שהוא נהרג הבנו עד כמה היה ממה להתפעל. גילינו את הדברים שהוא כתב ואת הדברים שכתבו עליו, והכול ביחד הצביע על אדם מדהים, עם חיוך שהוא לא רק חיצוני, עם הסתכלות חיובית על החיים ועם הרבה רגישות לזולת".
"בניי התאומים נולדו שנה אחרי שהדר נהרג. ראיתי בזה סימן. קראתי להם נטע - כי הוא נטוע בלבנו ויאיר - כי הוא יאיר לנו את הדרך"
איך לדעתך אפשר להחזיר אותו הביתה?
"יש הרבה דברים שאפשר לעשות, מספיק שתראי אילו תנאים האסירים שלהם מקבלים בכלא, מספיק שתעמדי במחסום ארז ותראי את כמות הסחורות והפועלים שעוברים מצד לצד. הכול טוב ויפה, אבל למה לא דורשים תמורה? אנחנו עומדים מול ארגון טרור שלא בוחל באמצעים ואי־אפשר להילחם מולם עם יד קשורה לאחור".
היית מחזירה מחבלים תמורת הדר?
"זו שאלה פופוליסטית, את יודעת כמה מחבלים עם דם על הידיים חזרו הביתה בתשע השנים האלה? מאות מחבלים חזרו לביתם בשקט, מתחת לרדאר, מבלי שדרשנו דבר בתמורה. הדר הוא לא גופה, הוא חלל צה"ל, ויש לנו חובה מוסרית כלפיו. סיפור ההפקרה הזה מאותת לאמהות לחיילים שהחוזה הבסיסי איתן הופר. מדינה שמפקירה את חייליה איבדה את הדרך ואת הערך, ולכן אני קוראת להנהגה שלנו: תחזירו את הערכים שאנחנו הולכים לאורם. תחזירו את הדר, את אורון שאול, את אברה מנגיסטו ואת הישאם א־סייד הביתה".
מאיפה את שואבת את הכוחות?
"ביני ובינך, אין באמת כוחות. עוד מבצע ועוד סבב ועוד הטבות לחמאס, זה גומר. אבל אוספים כוחות, אין מה לעשות. אנחנו לוקחים כוחות מהרוח של הדר ומהרוח שלאורה חונכנו וגדלנו, והוא היה עושה בשבילי את אותו הדבר. אנחנו מתייצבים בכל יום שישי בעוטף עזה, ובכל יום ראשון מול משרד ראש הממשלה. אנחנו כל הזמן עובדים, אבל יש גבול כמה משפחה יכולה לעבוד במקום המדינה".
מה היית רוצה לומר לציבור בישראל?
"איפה אתם? הדר הוא ילד של כולם, לא רק שלנו. לצערי עוד נהיה בעוד מבצע ועוד סבב, ובפעם הבאה זה יהיה ילד של מישהו אחר".
