האושר חזר לביתם של מור ממן (25) ופרנק אמסלם (39). מאז עשו בני הזוג קאמבק בקיץ האחרון לאחר שנפרדו והתמודדו עם משבר כלכלי עמוק, השלב הבא ביחסיהם היה היריון.
איך מרגיש היריון בימי קורונה?
"קר ובודד. כשאני הולכת לבדיקות אסור לבעלי להגיע איתי, ואני צריכה מלווה, יש לי פחד מטורף ממחטים. שנים לא יכולתי ללכת לבדיקות לבד, ונאלצתי להתגבר על זה".
התחסנת נגד קורונה?
"כל יום ההורים שלי מתקשרים: 'מור, ראית מה קרה ליולדת הזאת ולאישה בהיריון ההיא?'. אני מלאת פחדים, לא יודעת מה לעשות. אני חצויה".
"ברגע שילדתי, בגיל 22, התחלתי להתמודד עם גוף שגם בתקופות הכי שמנות שלי לא היה לי. בהיריון הראשון עליתי 40 ק״ג והגעתי ל־120 ק"ג"
גם ענייני משקל מטרידים אותה. "בהיריון הראשון סבלתי מבצקות ומבחילות והייתה גם עלייה מטורפת במשקל. אני לא אישה רזה, וכל הזמן אמרתי, אני אכנס להיריון שני במשקל יותר תקין. כשנקלטתי אמרתי לעצמי, תצטרכי להתעלות על עצמך ולשמור יותר, כי על מי את עובדת, את רואה שאת לא יורדת במשקל. גם לא באמת אפשר להרגיש מוכנה לעוד היריון".
איך את מתנהלת כרגע?
"יום אחרי שעשיתי בדיקת היריון, קבעתי תור אצל תזונאית, והיא בנתה לי תפריט שבנוי מארוחות קטנות כל שלוש שעות. הייתי רזה, אבל ברגע שילדתי, בגיל 22, התחלתי להתמודד עם גוף שגם בתקופות הכי שמנות שלי לא היה לי. בהיריון הראשון עליתי 40 ק״ג והגעתי ל־120 ק"ג. הבנתי את חשיבות השמירה על המשקל ושצריך להקפיד על אורח חיים יותר בריא כי אין אצלי לטעום - או שאני אוכלת, או שאני אוכלת (צוחקת)".
4 צפייה בגלריה
"אין אצלי לטעום - או שאני אוכלת, או שאני אוכלת"
(צילום: אלכס ליפקין, סגנון: אלין זידקוב ל"ארטבוק")
הבלגן התחיל
את פרנק אמסלם, יהודי צרפתי ממוצא מרוקאי שעשה עלייה לישראל, התגורר בנווה צדק ובעצמו חוזר בתשובה, הכירה באינסטגרם זמן קצר לאחר שעזבה את ירושלים ועברה לתל־אביב. אחרי שבועיים נפגשו. בינואר 2018, כשהיא בהיריון בחודש השלישי, הם נישאו. "חודש אחרי החתונה הבלגן התחיל. הוא התחיל לאבד את הנכסים שלו. דברים לא צפויים קרו, והוא התחיל לשלם את כל הכסף שהיה לו לטובת החובות שעסק היהלומים צבר. מצאנו את עצמנו בלי שקל".
"חודש אחרי החתונה הבלגן התחיל. הוא איבד את הנכסים שלו, מצאנו את עצמנו בלי שקל. כשהבן שלי נולד לא היה לי כסף לברית"
על המשבר הכלכלי שפקד אותם זמן קצר לאחר נישואיהם סיפרה בעבר בלי להיכנס לפרטים הקטנים. הנה מה שלא שמעתן. "הייתי בחודש החמישי כשנאלצנו לעבור ממגדל בנווה צדק לדירה שכורה צנועה בשינקין. צ'קים חזרו. לא הבנתי מה קורה כי הכל קרה מהר. חשבתי שעכשיו הוא לחוץ בכסף וזה הולך להשתחרר, אבל השינוי היה דרסטי. מנסיעות רק בביזנס וטבעת יהלום של 70 אלף דולר, למצב שבו בחודש החמישי אני פותחת את כל החסכונות שלי. שאלתי את השם, למה דווקא עכשיו, כשאני בהיריון וצריכה לנוח, אני לא יכולה ליהנות מהנישואים ורק לחשוב איך צולחים את החודש? הרגשתי חסרת אונים. אני לא במצב הטבעי שלי, יש לי היריון קשה. התקרבתי לדת, התחתנתי, יש לי ילד בדרך, אומרים שחתונה זה תיקון של שני אנשים אחד לשני. למה זה קורה לי?".
כמה המצב היה לא טוב?
"כשהבן שלי נולד לא היה לי כסף לברית, ברמה הזו. עברנו לדירה קטנה בנתניה. היו לנו שנתיים של עומס נפשי. רציתי שנוכל לשלם שכר דירה בזמן בלי שהצ׳ק יחזור, והיה לחץ בכל סוף חודש מה עושים. הייתי שואלת את פרנק מתי יהיה לנו כסף לקנות מיקסר. ממש רציתי לאפות דברים ולא היה לי מיקסר, וזה לא מוצר כזה יקר. היום, בכל שישי כשאני אופה עם המיקסר שלי חלות, אני מסתכלת עליו, השגנו אותך בעבודה קשה. זה נשמע חומרי, אבל זה היה קשה. נולד לך ילד ואת רוצה לתת לו את כל העולם, ולא יכולה".
מוצר חדש נחטף
כשלא נותרה ברירה, החליטה ממן להפשיל שרוולים ולהרוויח את החסכונות שאבדו. כשבנה ג'וזף היה בן שנתיים ניסתה לחשוב מה היא בכל זאת יכולה לעשות. כך נולדה חברת הקוסמטיקה שלה.
"בחופשת הלידה אמרתי, המצב לא יכול להישאר ככה, אני צריכה לקום ולעשות משהו. אם אשב בבית, אף אחד לא יעזור לי. בלילה חלמתי על אישה מבוגרת שאמרה לי שאני צריכה לחזור למה שהזנחתי. שנתיים קודם רציתי לפתח מוצר וקיבלתי רגליים קרות. עכשיו הייתי חדשה בנתניה. ירדתי עם הבן שלי בעגלה לעשות סיבוב, וחברות הכירו לי את קורל, אחת החברות שלי היום, ואמרו, 'לבעלה יש מפעל לייצור איפור בנתניה'. הדמעות שלי באותה תקופה קרעו את שערי שמיים והביאו את האישה הזו עד אליי. נוצר חיבור עסקי ביני לבין בעלה והתחלנו לעבוד על הפורמולה של מוצר האיפור הראשון שלי, צבע נוזלי שהוא גם סומק וגם שפתון. בהתחלה אמרו לי, מה זה המוצר הזה? מי יקנה אותו? אבל הבנתי שאין לי מה להפסיד, אני נמצאת בנקודה שאם הצלחתי, אני מצילה את המשפחה שלי".
מאיפה האומץ?
"זה היה הימור. היה לי סכום אחרון של כסף בבנק ששמרתי, וידעתי שאם לא אצליח, הלך עליי. סחבתי את ג׳וזף איתי למפעלים שעות על גבי שעות, נתתי לו לאכול תוך כדי, ואחרי תשעה חודשים, ממש כמו לידה, פתחתי את החברה ביום ההולדת שלי, 30 ביולי 2019, וקיוויתי שהוא יהיה יום העצמאות שלי, כמו לצאת מעבדות לחירות. בחצות העליתי את המוצר לרשת ופתחתי את המכירה. מהר מאוד הוא היה סולד אאוט. הרגשתי כמו גשם שיורד עליי".
"פרנק לא פרגן בהתחלה לחברה שהקמתי. במקום להגיד, 'כל הכבוד אשתי, איזו דרך עשית', הוא הקטין ואמר במה אני לא בסדר. אמרתי, בתקופה הרעה יכולת להיות איתי, וכשאני מצליחה אתה לא שם?"
חברת הקוסמטיקה שלה, "מור ממן קוסמטיקס", משווקת כיום עשרות מוצרים. "כשהתחלתי להצליח הרגשתי שהקב״ה אומר לי, מור, הוכחת לעצמך כמה הכל תלוי בך ובאמונה שלך בעצמך. בחודש הראשון מכרתי יותר מ־20 אלף מוצרים. אחרי יומיים הפכתי להיות חברה בע״מ שצריכה עובדים והנהלת חשבונות כפולה. כמו שהיה לי מאחד עד אפס אחרי החתונה, כך מאפס לאחד קרה לי עם החברה שלי. כל מה שאני עושה זה בשביל המשפחה שלי. ואני עובדת קשה".
כשסיפרת בתקשורת על המשבר הכלכלי, התגובות היו מתלהמות.
"היו הרבה רעשי רקע - 'היא עזבה אותו בגלל הכסף'. כשאנשים כתבו את זה, זה פגע בי. אנשים לא מבינים מה באמת זוג עובר, ומה שנראה כלפי חוץ זה לא מה שנראה מבפנים. אני ילדה שרצתה לקבל אהבה ופידבק מבעלה".
4 צפייה בגלריה
"היום אני מקבלת יותר הערכה וזה נותן לי כוח"
(צילום: אלכס ליפקין, סגנון: אלין זידקוב ל"ארטבוק")
הפרידה הגיעה בחודש מאי 2020, בעיצומו של משבר הקורונה, דווקא כשהעסק שלה שגשג וגם העסק שלו התרומם בהדרגה.
מה הוביל לפרידה שלכם?
"פרנק לא פרגן בהתחלה כשהצלחתי עם החברה שלי. במקום להגיד, 'כל הכבוד אשתי, ילדה בת 23, איזו דרך עשית, הפכת לנו את החיים', הוא הקטין ואמר במה אני לא בסדר. בסוף אמרתי, לא רוצה אותו. בתקופה הרעה יכולת להיות איתי, וכשאני מצליחה אתה לא שם? אמרתי להוריי שאני מתגרשת וזה סופי. אמא אמרה, אם לא טוב לך קומי ולכי, אל תפחדי לעזוב בגלל ילדים כי הם יגדלו ויבינו. מהמקום הזה עשיתי בחירה. לא פחדתי.
"עמדנו לעבור לדירה החדשה בנתניה, שבה אנחנו גרים. את המעבר עשיתי לבד. אני לא מחכה לאף גבר. הבנתי שאני צעירה ואמצא בן זוג אחר".
פניתם לייעוץ?
"הגענו לרבנית בצפון, שישבה איתנו ואמרה, הכל עניין של תיקונים וכל מה שקרה היה צריך להיעשות, אל תפרקו בית עם ילד קטן, אתם אוהבים, אפשר לגשר על הפערים".
"גדלתי בבית עם אמא שהיא אשת עסקים קרייריסטית. מגיל צעיר אמא אמרה לי שאישה צריכה להגשים את עצמה. היה לי קשה להבין את זה בגיל 16, אבל היום אני מבינה"
ביולי האחרון הבינו השניים שאולי הרבנית ההיא צדקה וחזרו לחיות יחד. "פרנק לא ויתר. הוא הגיע לכאן כל יום, והתחיל לחזר. אמר שהוא מצטער, שההתנהגות שלו נבעה מחוסר ביטחון שארגיש עכשיו גדולה ולא ארצה אותו. אם בנישואים הייתי מובנת מאליה, הוא שוב חיזר כמו פעם, קנה לי מתנות ופרחים. ראיתי אותו מגיע לפה כל הזמן, אבא מדהים שדואג לילד, ואמרתי לו, איך אני יכולה לסמוך עליך שוב? איך אני יכולה לדעת שלא תיקח אותי כמובנת מאליו? הוא אמר, 'אני רוצה לתקן, תני לי הזדמנות'. הוא חזר לבית הזה, שהיה חדש. היום אני מקבלת יותר הערכה וזה נותן לי כוח".
את יכולה להיות גאה בעצמך על ההצלחה.
"גדלתי בבית עם אמא שהיא אשת עסקים קרייריסטית. מגיל צעיר אמא אמרה לי שאישה צריכה להגשים את עצמה. היה לי קשה להבין את זה בגיל 16, אבל היום אני מבינה. כשאני טסה לדובאי לפגישות עסקים, אני עושה את זה לטובת עתיד הילדים שלי".
- הראיון המלא עם מור ממן מתפרסם בגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
