ביום שישי לפני שבועיים נסעה מור שקד (29) מגבעתיים עם חברה טובה לקנות דברים בשוק הכרמל. השוק ההומה בצוהרי שישי לא הרתיע את הגבר שצעד מולה ללטף אותה בישבן. "אני משחקת כדורגל בקבוצת בנות יהודה, וגם יש לי בית ספר לכדורגל, 'עולם הכדורגל', שבו אני מאמנת עשרות ילדים בגילאי 14-3. רציתי לעשות להם פעילות גיבוש והלכתי לקנות בדים בשביל זה. הלכנו בתוך השוק ההומה, כשגבר בן 60 בערך חלף על פניי ואז ליטף אותי בישבן. הרגשתי מגע מאוד ברור, ולרגע לא חשבתי שזה בטעות. הלכנו בכיוונים מנוגדים, כך שהתנועה הייתה מאוד לא טבעית או אקראית. מיד הסתובבתי אחורה, באינסטינקט, לראות מי האדם שעשה את זה, תפסתי אותו בחולצה ושאלתי אותו למה הוא נגע בי. הוא מלמל שהוא מצטער".
ואז מה קרה?
"הודעתי לו שהוא לא זז מכאן עד שהמשטרה מגיעה. ביקשתי מהחברה שלי שעמדה לידנו להתקשר למשטרה. היא הייתה בשוק מכל הסיטואציה, והייתי צריכה לחזור כמה פעמים על הבקשה שתוציא את הטלפון מהתיק ושתתקשר למשטרה, עד שהיא התעשתה. כל הזמן הזה עדיין אחזתי בו וחסמתי לו את הדרך. תוך כדי גם צרחתי עליו ונהייתה המולה. אחרי כמה שניות ארוכות הוא ניסה לברוח. הוא הדף אותי עם הגוף שלו, והאחיזה שלי השתחררה. כשהוא דחף אותי ואני מנגד נלחמתי בו בניסיון לעצור אותו מלברוח, הוא מעד ונפל. אנשים שוב התקבצו סביבנו. היו כאלה שריחמו עליו ונתנו לו מים. הסברתי להם שהוא נגע בי והוא לא זז מפה לשום מקום. הוא נשאר לשבת".
מתי המשטרה הגיעה?
"בשלב הזה. הם הזמינו לו אמבולנס כי הוא פתח את הגבה. לפני שהאמבולנס לקח אותו משם, השוטרים שאלו אותו למה הוא נגע בי. הוא לא ענה. הם לקחו ממנו פרטים מזהים ואפשרו למד"א לפנות אותו.
"אני די קטנטונת. הגובה שלי 1.53 מטר בסך הכל. כמו רבים אחרים הוא בטח חשב שאני בת 15 או 16"
כעבור יומיים הלכתי להגיש תלונה רשמית במשטרה. בתחנה אמרו שידווחו לי בהמשך מה קורה עם זה. אני לא ארפה, ואעקוב אחריהם כדי לוודא שהם ממצים איתו את הדין".
איך את מסבירה את היכולת שלך לא לקפוא אלא להגיב מיד ולעצור אותו?
"כבר עברתי הטרדה מינית קשה מזו בעבר, ולכן הגבתי בכזו עוצמה. אני די קטנטונת. הגובה שלי 1.53 מטר בסך הכל. כמו רבים אחרים הוא בטח חשב שאני בת 15 או 16, והיה חשוב לי באותם רגעים לעשות הכל כדי לעצור אותו ולמנוע ממנו לפגוע בילדות ונשים אחרות. האמוציות הוציאו ממני הרבה יותר כוח ממה שיש בי".
שקד מצטנעת מעט. היא החלה לשחק כדורגל מקצועי (קשרית אמצע) בגיל 14 בליגת־העל לבוגרות, וכעבור שנה כבר הייתה שחקנית בנבחרת ישראל. היא התגייסה לצבא כספורטאית מצטיינת, אך לבסוף החליטה לחתום על ויתור כדי לשרת כמ"כית בבסיס מסווג של חיל האוויר. לאחר השחרור הקימה את מחלקת כדורגל הילדות במכבי תל־אביב וסיימה תואר ראשון ושני בחינוך גופני בסמינר הקיבוצים. "כדורגל נשים בארץ לא מפותח במיוחד", היא אומרת, "אבל בשנים האחרונות יש יותר מודעות".
מלבד כדורגל היא משחקת גם פוצ'יוולי, "משחק כדורעף בלי ידיים, משחקים עם כל הגוף - כתפיים, רגליים, ראש. אני אלופת הארץ ומדורגת שלישית בעולם בפוצ'יוולי. לפני שלוש שנים זכיתי במקום הרביעי באליפות העולם באוסטריה, ושנה אחר כך, לפני פרוץ הקורונה, במקום השלישי. יש לי יתרון בזכות הטכניקה של הכדורגל".
בחורה צעירה שהייתה עדה למתרחש בשוק הכרמל פרסמה ברשתות שהיא מחפשת אותך כדי להגיד שאפו.
"לולא הפרסום שלה זה היה נשאר ביני לבין שתי חברות טובות שלי, זו שהייתה איתי ועוד אחת שסיפרתי לה. אני לא חזקה ברשתות ולא ראיתי את הפרסום, עד שאחת מחברותיי תייגה אותי. אני בטוחה שהגבר שנגע בי לא עשה את זה בפעם הראשונה. לתחושתי, הוא הגיע לשוק כדי לגעת בבנות. לא קל לי להיחשף, אבל המסר יותר חשוב מאי־הנוחות שלי.
"אני לא יודעת אם להגיב כמוני זה חכם, אבל כן צריך להגיש תלונה, לדבר על זה, העיקר לא לעבור על זה בשתיקה"
"נשים רבות פנו אליי אחרי שזה רץ ברשתות, וסיפרו שגם בהן נגעו במרחב הציבורי. אני לא יודעת אם להגיב כמוני זה חכם, אבל כן צריך להגיש תלונה, לדבר על זה, לפרוק את זה - העיקר לא לעבור על זה בשתיקה".
