עדי ריבקין, תלמידת כיתה י"ב בתיכון ליאו באק בחיפה
איך הגעת לנבחרת?
"בית הספר שלי מגיש כל שנה את התלמידים במגמת מדעי המחשב למיונים לנבחרות ישראל במתמטיקה ומדעי המחשב. לא חשבתי שאעבור, אבל זה קרה".
איך הגעת לתחום מדעי המחשב?
"בכיתה ט' הגעתי ל'תוכנית אודיסאה' בטכניון והתאהבתי בתחום. התרגשתי מהזכייה, ודבר ראשון צלצלתי לבשר להורים שלי".
כמה זמן התכוננת לאולימפיאדה?
"בשבועות שלפני האולימפיאדה התאמנתי יום־יום, עשיתי סימולציות של כמה שעות שמדמות אולימפיאדה. הצלחתי לשלב את זה עם עוד דברים שמעניינים אותי".
איך החברות שלך מקבלות את העיסוק שלך במדעי המחשב?
"אני לא מרגישה שמתייחסים אליי שונה בגלל זה. אמנם במסגרות שאני נמצאת בהן, ב'אודיסאה' ובנבחרת, יש לי יותר חברים בנים, אבל יש לי חברות בנות במסגרות אחרות".
למה בנות פחות אוהבות מחשבים?
"אני לא חושבת שהן פחות אוהבות, הרבה פעמים הסביבה גורמת לבנות לבחור מקצועות מסוימים ולבנים מקצועות אחרים. לבנות ולבנים יש אותו פוטנציאל, רק צריך להגדיל את החשיפה של תחומי המדעים לבנות".
האם השכר הגבוה והיצע המשרות בהיי־טק היו בין השיקולים שלך להיכנס לתחום?
"ממש לא. אם לא הייתי אוהבת את זה, לא הייתי נשארת".
מה תעשי בצבא?
"אני לא חושבת שאני יכולה לפרט".
ניקול גרוסמן, תלמידת י"ב בתיכון אחד העם בפתח־תקווה
איך הגעת לנבחרת?
"התחלתי ללמוד מתמטיקה מוגברת בכיתה ז', הייתי בנבחרת המתמטיקה הצעירה של בית הספר, וכל קיץ נרשמתי לקייטנות במדעי המחשב. לא ידעתי שיש אולימפיאדה לזה, למדתי בכיתת מחוננים, והמורים דאגו להנגיש לנו את המבחן לנבחרת. נכנסתי לנבחרת בכיתה י"א, וזו השנה השנייה שאני מייצגת את ישראל באולימפיאדה".
איך היה לך בתחרות?
"מאתגר מאוד. האולימפיאדה נמשכה יומיים, ובכל יום קיבלנו ארבע שאלות לפתור בחמש שעות. על כל שאלה קיבלנו מאה נקודות. הניקוד הכולל קובע את המיקום ואת המדליות. בגלל הקורונה עשינו את המבחן בזום, התכנסנו בצפון, חיכינו שם כמה שעות טובות לתוצאות, ובינתיים שיחקנו משחקי קלפים".
כמה התרגשת כשהודיעו לך שזכית?
"מאוד התרגשתי, זו התחרות האחרונה שלי, סגירת מעגל ומתנת פרידה מתוקה".
למה בחרת בתחום מדעי המחשב?
"הייתי בכיתה ה' כשאמא שלי קיבלה טלפון נייד מהעבודה, ועולם שלם של משחקים נפתח לפניי. החלטתי שאני רוצה להמציא משחקים בעצמי. בקיץ ההורים רשמו אותי לקייטנת מחשבים, ובקיץ הבא כבר נרשמתי לקורס תכנות קצת יותר רציני. בכיתה י' התחלתי ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, ובסוף הקיץ יהיה לי תואר במדעי המחשב".
השכר הגבוה והיצע המשרות היו בין השיקולים שלך להתמקד בתחום?
"לא, בטח לא בגיל שבו נכנסתי לתחום. מה שמשך אותי היה לתכנת משחקים. עבדתי קיץ אחד בחברה של אבא שלי למצלמות ורחפנים, עסקתי שם באלגברה ליניארית, וראיתי שאפשר להתפרנס ממה שאני הכי אוהבת".
ההורים שלך שותפים להצלחה?
"מההתחלה הם דחפו אותי לזה, אמא שלי כל הזמן הסיעה אותי, רשמה אותי לקורסים, עזרה ותמכה. לא תמיד זה היה קל".
מה תעשי בצבא?
"מודיעין, אבל לא יכולה לפרט".
למה האולימפיאדה רק לבנות?
"כדי לעודד אותן להשתתף. זה התחיל לפני שמונה שנים עם האולימפיאדה במתמטיקה לבנות. אחרי שראו עלייה במספר המשתתפות, החליטו לפתוח אולימפיאדה למדעי המחשב".
למה בנות פחות אוהבות מחשבים?
"אני לא חושבת שהן פחות טובות בזה, זה עניין של דחיפה. בבית דחפו אותי לטכנולוגיה ומתמטיקה לפני שידעתי מה אני רוצה".
את עושה גם דברים של בנות רגילות?
"בטח, למה לא? אני אוהבת בגדים, ספרים, לבלות עם חברים".
תני טיפ לילדים ששונאים מתמטיקה.
"זה מאוד מעניין, אבל אם לא, יש דברים אחרים, לא צריך בכוח".
יעל גינסבורג, תלמידת כיתה י' בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים
איך הגעת לנבחרת?
"קודם הגעתי לנבחרת הצעירה במדעים, שמטרתה להכין בנות לנבחרות הבוגרות, והחלטתי שאני רוצה להגיע לנבחרת ישראל. היו לנו הרצאות ואימונים שדימו את המבחנים, ובזמני הפנוי פתרתי שאלות דומות".
איך הכל התחיל?
"תמיד התעניינתי במדעי המחשב, והוריי עובדים בהיי־טק. למדתי מתמטיקה מתקדמת והייתי בעתודה הטכנולוגית. אני בתוכנית 'מגשימים', הכנה ליחידות הסייבר בצבא".
השכר הגבוה והיצע המשרות היו בין השיקולים שלך להתמקד בתחום?
"זה מקצוע משתלם, וזה רק מוסיף לעניין הרב שיש לי בתחום. אני יכולה לתכנת שעות".
ההורים שלך שותפים להצלחה?
"ההורים שלי תומכים בי מאוד, וכשאני מתקשה הם תמיד מנסים לעזור".
יש לך זמן לדברים של בנות רגילות?
"אני אוהבת לצייר ולעשות ספורט".
למה בנות פחות אוהבות מחשבים?
"לצערי הן פחות מכוונות לתחומים האלה, אולי עכשיו זה קצת משתנה. המספרים עולים כל הזמן. השנה יש בנבחרת ישראל 13 בנות, עלייה גדולה לעומת שנים קודמות".
תני טיפ לילדים ששונאים מתמטיקה.
"מתמטיקה היא תחום רחב, יש סוגים שונים של שאלות והרבה דרכים לפתור אותן. חפשו חלק שאתם מתחברים אליו ונסו להתאהב".
שירלי מושקטין, תלמידת כיתה י"א בתיכון המושבה בזכרון־יעקב
איך הגעת לנבחרת?
"אני אוהבת לאתגר את עצמי, והנבחרות תמיד היו סוג של חלום. בתחילת השנה היו מיונים, חברים מ'תוכנית אודיסאה' עודדו אותי, והחלטתי שאני הולכת על זה".
מה זו "תוכנית אודיסאה"?
"תוכנית לתלמידים מצטיינים שמטרתה לגבש את דור העתיד של ישראל ולטפח אותו בתחומי המדע והטכנולוגיה. אני לומדת בטכניון, אבל התוכנית פועלת בכל האוניברסיטאות בארץ. היא מאפשרת לתלמידי תיכון מצטיינים במדעים לשלב לימודים בתיכון עם קורסים אקדמיים".
כמה זמן התכוננת לאולימפיאדה?
"כל השנה. היו לנו אימונים שבועיים שכללו הרצאה של שלוש שעות ואז מבחן של חמש שעות במתכונת תחרותית. לפי התוצאות בוחרים את הנבחרת, ושבועיים לפני תוגברו האימונים לסימולציות יומיות".
כמה היה קשה לזכות במדליה?
"זו שנה ראשונה של התחרות, אז לא ידענו למה לצפות ואיפה למקם את עצמנו מבחינת רמה. ביום הראשון לא הלך לי טוב וזה קצת ביאס אותי, אבל בסך הכל אני מרוצה".
מי הראשון שהתקשרת לבשר לו?
"להורים שלי. הם מאוד תומכים בי גם נפשית וגם לוגיסטית, ואני מודה להם. שניהם מהנדסים וזה עוזר כי הם מבינים אותי. אפשר להגיד שהתפוח נפל ממש קרוב לעץ".
השכר הגבוה והיצע המשרות היו בין השיקולים שלך להתמקד בתחום?
"עדיין לא יצא לי לחשוב על זה. ניסיתי ב'אודיסאה' תחומים כמו ביולוגיה, כימיה ופיזיקה, ונמשכתי יותר למדעי המחשב. אני רוצה לעשות את זה בעתיד בלי קשר לשכר".
מה תעשי בצבא?
"אני עדיין לא יודעת".
את עושה גם דברים של בנות רגילות?
"בטח. אני מאוד אוהבת לבלות עם חברים".
למה בנות פחות אוהבות מחשבים?
"אני לא חושבת שהן פחות אוהבות, אבל בנות נוטות להיות הרבה פחות בטוחות בעצמן, ובתחום מאתגר כמו מתמטיקה ומדעי המחשב הן מאותגרות יותר בגלל זה. לצערי, נשים פחות אוהבות להשמיע את הדעה שלהן ובכללי הן פחות אסרטיביות וזה מקשה".
מה צריך לעשות כדי שזה ישתנה?
"יוזמות לעידוד נשים, כמו האולימפיאדה הזאת, בהחלט עוזרות, כי זה נותן לבנות יותר הזדמנויות ומעודד אותן להיכנס לתחום. החברה צריכה להבהיר לנשים שהן לא פחות טובות מבנים וגם הן יכולות להצליח".
תני טיפ לילדים ששונאים מתמטיקה.
"לא כולם צריכים להתחבר למתמטיקה, בן אדם בסוף יצליח במשהו שהוא באמת אוהב".
