הילה קניסטר בר דוד עדיין זוכרת את הכנס להעצמה נשית ביפן, שאליו נסעה לפני 11 שנה. ״היו שם 3,000 נשים מכל התרבויות, הסגנונות וקצוות הקשת״, היא משחזרת. ״הסתובבתי בפורומים, עברתי הכשרות, ישבתי במעגלי נשים, הפרינו אחת את השנייה, וחשבתי לעצמי, איך מדינת ישראל מתייחסת לנשים בעולם העבודה, ואיך אני, מהמקום שלי אז, כסמנכ״לית ארגון 'שחר און', יכולה לפתוח צוהר לנשים להיכנס אליו.
"חזרתי לארץ ואמרתי לאופיר אלקלעי, אז מנכ״ל הארגון שמאגד בתוכו את העמותות לקידום מקצועי וחברתי (והיום מנכ״ל ההסתדרות, אמ״ר), שאני רוצה לקיים כנס עוצמה נשית באילת. הבנתי שאני צריכה לשדרג את העמותות ולהתאים את התוכן לנשים מתוקף כך שחברות בו כ־100 אלף נשים, אחרת אני יושבת בתפקיד שאין לי בו כל השפעה".
380 נשים הגיעו לכנס הראשון שהיא יזמה, ומאז זה הפך למסורת. מדי שנה מגיעות לאילת כ־10,000 נשים לכנסים של העצמה נשית שנעשים בכמה סבבים. ״המטרה הייתה מינגלינג, לערבב בין קהילות של נשים״, היא מסבירה, ״וזה עבד״.
"איך שנכנסתי לתפקיד היו כאלה שאמרו, 'הוא מינה אותה'. סליחה, עם כל הכבוד לארנון, שהוא הכי חשוב לי בעולם, אני הייתי שם הרבה לפניו"
לפני שנתיים נכנסה קניסטר בר דוד לנעליו של אלקלעי כמנכ״לית "שחר און", והכניסה משב רוח מרענן לגוף שנרכש על ידי ההסתדרות הצעירה. הארגון כולל בין היתר את סקטור המטפלות בויצ״ו, בנעמ״ת ובמשען, סקטור הסייעות במערך החינוך בכל הרשויות המקומיות בארץ, מזכירות בתי הספר, מועדון ״שלך״ לצרכנות ומועדון ״המעוף שלך״ לגימלאי.
״עשיתי דרך ארוכה ועיקשת עד שקיבלתי את התפקיד הנוכחי״, היא מודה. "היה לי כיוון, וחשוב לי שנשים ידעו שרעשי הרקע לא יפריעו לנו להשיג את המטרות שלנו, כי לכל אחת מגיע להיות במקום שהיא מייעדת לעצמה להגיע אליו. גם אני רוצה לטפח את הבאות אחריי ולהמשיך בעוד שלוש שנים אל התפקיד הבא".
7 כנסים, 10,000 נשים בשנה
קניסטר בר דוד (42) נולדה וגדלה בקריית־אונו, ילדת סנדוויץ׳ בין שני בנים (״הייתי האמא בבית, ילדה הורית שלקחה את המושכות״). אמה הייתה יו״ר ועד העובדים של משען, אביה ניהל סופרמרקט של קו־אופ. אחרי השירות הצבאי למדה תיירות, ובגיל 23 נישאה למי שהיה בעלה הראשון ואבי שני ילדיה (שגב, 17, נויה, 14.5). באפריל 2000 החלה לעבוד ב״שחר און״ כמנהלת מכירות אזורית. בגיל 28 קודמה לתפקיד מנהלת השיווק של הארגון, ובהמשך קודמה לסמנכל"ית. בגיל 33 עשתה תואר במשפטים וקודמה למשנה למנכ"לית, ולאחר מכן הגיעה לתפקיד הנוכחי.
בדרך גם התאהבה בארנון בר דוד (63), יו״ר ההסתדרות החדשה, ולפני שמונה שנים נישאה לו. בתם המשותפת, אלמה, היום בת שבע.
הארגון שהיא עומדת בראשו פועל עבור 150 אלף בתי אב ו־55 אלף גימלאים של הסתדרות המעו״ף. מתחתיה יש 71 עובדים, שאת כולם הקפידה להשאיר בעשייה גם בשיא משבר הקורונה. ״היה לי חשוב לא להוציא אף אחד לחל״ת ולא לפטר״, היא אומרת. ״אני מנהלת את הארגון ממקום אחראי. העובדים והעובדות הקבועים הם ילדיי. יצרנו קשר עם קשישים, דאגנו לשלוח להם ארוחות, ארגזי ירקות ומתנות לחג. יצרנו בולטות חברתית בזמן המשבר״.
איך מתייחסים לעובדה שאת מנכ״לית בארגון ששייך להסתדרות החדשה, שבעלך הוא היו״ר שלה?
"איך שנכנסתי לתפקיד היו כאלה שאמרו, 'הוא מינה אותה'. סליחה, עם כל הכבוד לארנון, שהוא הכי חשוב לי בעולם, אני הייתי שם הרבה לפניו. במשך 21 שנה הקמתי, בניתי ויזמתי לא מעט מהתחומים שהתפתחו בעמותות, אם לא את כולם. אני צועדת שנים בארגון הכי פטריארכלי שיש״.
הכנסים שאת מקיימת הם הדרך שלך להילחם בפטריארכליות?
״החיבור הזה בין נשים טוב להן ומחזק אותן. לפני שבע שנים ניגשה אליי מישהי ואמרה, 'כל שנה אני מחכה לכנס, אני לא יכולה לחכות שנה שלמה כדי לקבל חיזוקים'. וכך נולדו מפגשי שיח שבהם מביאים לידי ביטוי, בין היתר, את נושא האלימות כלפי נשים. עובדת שלנו שמעה את ההרצאה, ויום למחרת אמרה לי שבזכות ההרצאה היא אזרה אומץ וסיפרה לאמה שעשור קודם לכן היא נאנסה.
״למפגשים האלה אנחנו מכניסות גם הרבה תוכן על שוויון מגדרי, קידום בעבודה, גישה למכרזים, ידע על סבסוד לימודי תואר ראשון לעובדות המשק הציבורי ועוד. אלה לא העובדות בעלות התארים האקדמיים אלא נשים שצריך להצמיח אותן.
"החיבור בין נשים מחזק אותן. ניגשה אליי מישהי ואמרה, 'כל שנה אני מחכה לכנס, אני לא יכולה לחכות שנה שלמה כדי לקבל חיזוקים"
"במסגרת העמותות שלנו פתחנו בפעם הראשונה קורס דירקטוריות, כי אם אני מבקשת שנשים יעצימו את עצמן, אני אסבסד להן את זה. עולם העבודה הישראלי עדיין לא הפנים את השינוי וייקח לו עוד זמן להסתגל, אבל אני מאמינה שהשוויון יגיע. אין כוח ששווה בעוצמתו לכוח של אישה נחושה".
היא יד ימיני
אחת הדרכים לקדם נשים ולחזק את כוחן בשוק העבודה, לדברי קניסטר בר דוד, היא לרתום אותן לפתוח דלת לנשים אחרות. כך, למשל, היא מינתה לפני שנתיים את סיגלית כהן ברוך לתפקיד מנהלת השיווק של "שחר און" ומכנה אותה "יד ימיני". "את צריכה מישהי שתרוץ לצדך, שתעשה את הדרך איתך. כמו סיגלית יש עוד שש נשים מובילות במערך הניהולי של החברה, וכולנו מובילות את הארגון יחד להצלחה. כל אחת צריכה את המנטורית שלה. כשאת שואפת למצוינות, גם המנהלות סביבך שואפות להגיע לשם. אני לא חוששת מתחרות, ויודעת שיש דברים שבהם אני יכולה להיות הכי טובה, ויש לי גם הרבה מה ללמוד בנושאים אחרים״.
מי הנשים שבחרת לפרויקט?
"בחרתי בסתיו נועה טרנוביץ, רכזת משאבי אנוש במועצה אזורית באר־טוביה. היא שלחה לי הודעה לפני שלוש שנים והפכנו לחברות רשת. סתיו חלתה ועוברת טיפולים לא פשוטים. היא אישה פורצת דרך, יש לה הרבה חלומות, ואין לי ספק שהיא תגשים אותם.
"את אוסנת שיר, מטפלת בקשישים, בחרתי בזכות האישיות הצבעונית שלה, עשיית הטוב והאור שהיא מפיצה לנשים ולאנשים סביבה. היא אישה שעברה חיים לא פשוטים, התגרשה מבעלה והשתתפה ב'המירוץ למיליון' (זכורה כאישה השובבה שבוחרת לפצוח כל יום בהליכת בוקר מרעננת). הבחירה שלה היא לחיות את החיים בחיוך, ואת החיוך הזה פוגשים כולם״.
"אמנה אשקר, יו״ר ועד העובדים של הרשות העירונית כאבול, היא אישה מובילה בעולם גברי שבו נשים לא באות מספיק לידי ביטוי. היא אישה פורצת דרך, רווקה שמגדלת את הבת של אחותה. אמנה משמיעה את קולן של נשים בחברה הערבית, שלא נשמע מספיק. היא מזיזה את הדברים באלגנטיות, ומחוללת שינוי.
"מירי עלמיהו, סייעת בגן ילדים, היא אישה שכל כך אוהבת את מה שהיא עושה, מלאה בטוב. אישה יפהפייה שיש בה קצת סגירות, שאני רוצה לפתוח ולתת לה הזדמנות להאיר את עצמה ולדעת שהיא מוערכת. אני לא אירגע עד שהיא לא תלמד, תנהל ותביא לידי ביטוי את היכולות שלה".
האישה שפתחה לי דלת: אמא שלי
"גדלתי בבית עם אמא מאוד דומיננטית. אמא שלי, כוכבה קניסטר, יו"ר ועד עובדי רשת הדיור המוגן "משען" זה 21 שנה, היא אישה חזקה, קשה, שתמיד עבדה הרבה שעות מחוץ לבית. במשך שנים ליווה אותי כעס מסוים, 'למה אמא שלי לא יכולה לקחת אותי לפסטיגל?', 'למה אמא שלי לא יכולה לקחת אותי לטיולים בשבת?', 'למה היא כל הזמן עובדת ורבה עם כולם?'. כשהתקרבתי בעצמי לעולם העבודה ולעולם הוועדים, הבנתי כמה הוא אכזרי. אמא שלי הייתה חייבת מרפקים והייתה צריכה להיות בוטה ולעתים וולגרית כדי להצליח במקומות הגבריים האלה. ממנה גם שמעתי את המשפט, 'אין דבר שיכול לעמוד בדרכך, את מסוגלת להכל'".
גיים ציינג'ר
הפרויקט הבא של הילה קניסטר בר דוד: שידור משחקי כדורסל נשים בסטרימר
לפני שנתיים התמנתה הילה קניסטר בר דוד לתפקיד יו״ר מנהלת הנשים של הרשות העירונית קרית אונו, והחלה לפעול גם בזירה הפוליטית המקומית של עיר מגוריה. בתחילת פברואר השנה יחד עם ח״כ עודד פורר, יו״ר הועדה לקידום מעמד האישה ועם ראש העיר קרית אונו, ישראל גל, הציגה את היוזמה שלה, כינוס נשים סביב שולחן עגול שהוא תת־ועדה למיגור האלימות כלפי נשים. ״בכל רשות מקומית יש היום ועדה למניעת אלימות״, אומרת קניסטר בר דוד, ״השאלה מה עושים עם הוועדות האלה במקומות אחרים״.
"פערי התקצוב לספורט נשים בישראל ביחס לענפי הספורט הגבריים הם עצומים ובוטים. גברים מקבלים 50 מיליון שקל לשנה, נשים מקבלות חצי מיליון"
לפני כשנה קיבלה תפקיד ציבורי נוסף כיו״ר מנהלת ליגת העל לנשים בכדורסל, הליגה הבכירה ביותר של הנשים, שאותו היא ממלאת בהתנדבות. במסגרת התפקיד החלה לגייס ספונסרים לליגה, לשווק אותה, להגדיל את קהל האוהדים באולמות ועוד. שם גיליתי כמה הספורט הישראלי מפלה לרעה את הנשים. פערי התקצוב לספורט נשים בישראל, ביחס לענפי הספורט הגבריים הם עצומים ובוטים. גברים מקבלים 50 מיליון שקל ונשים מקבלות חצי מיליון. גייסתי השנה שלושה מיליון שקל נוספים לתקציב וזה טיפה אחת בים. אנחנו חייבות להביא תקציב ראוי. ככל שיש לך יותר כסף, את באה יותר לידי ביטוי, השיווק נראה אחרת וכולם צופים בך. ישבתי עם שר החינוך, יואב גלנט, משום שאני מבינה שהשינוי מתחיל במשחק משותף לבנים ובנות כבר בגני הילדים. מי אמר ששיעורי הספורט צריכים להיות בנפרד?".
מתי יתחילו לשדר יותר משחקי כדורסל נשים בישראל?
"זה הפרויקט הבא שלי. משרד הספורט אישר הצבתן של מצלמות בכל מגרשי הכדורסל לנשים. כיום משחק כדורסל נשים משודר פעם אחת בשבוע בערוץ הספורט. למה רק פעם אחת בשבוע? למה אתה מגדירים מראש שאנחנו לא מעניינות? פניתי לתומר תורג׳מן, מנכ״ל ערוץ הספורט, וביקשתי, תן לנו פוש ונביא את הבשורה.
את המהפכה מתכננת קניסטר בר דוד להביא גם באמצעות שידורי כדורסל נשים דרך סטרימר חדש, ערוץ ״וידה״, של גיא אדרי. ״תהיה מצלמה קבועה במגרשים, כל המשחקים ישודרו ואת לא צריכה לקוות שישדרו אותך. כל אחת בוחרת לראות את המשחק שהיא רוצה, אנחנו נותנות להן את האפשרות לבחור".
איך כל התפקידים שלך משתלבים יחד?
"אני מרגישה בשליחות גם בתפקידים ההתנדבותיים האלה, ונותנת מעצמי 200 אחוז. אין מספיק נשים לוחמות. החזית מאוד לא פשוטה, והיא מחייבת עמידה מול גברים לא קלים גם במשרד הספורט וגם במשרד הבריאות. כשהחליטו לפתוח את הספורט לגברים, שכחו לדוגמה, להוסיף במסמכים שהם מאשרים פתיחה גם של ספורט הנשים. עשיתי מהומות והספורט הנשי נפתח. הם יודעים שיש משיגנע שלא מוותרת להם".
מה המסר שלך לנשים אחרות?
"כל אחת מאיתנו צריכה גם לתרום מעצמה לאחרת. את מעבירה את העוצמה שלך הלאה לנשים אחרות ובונה חברה טובה יותר".
יש לך תוכניות להיכנס לפוליטיקה?
כן, קיבלתי שתי הצעות לבחירות הקרובות, קטנות מדי ולא מתאימות לאופיי. אני יודעת מה אני רוצה, זה יגיע".
- איפור: מיכל רונן, שיער: כינרת כהן ל״סולו״, ע׳ צלם: אורי פורת
- הילה - חליפה: overlove, חולצה: בוטיק נעמי;
