בין שלל הצעות החוק השנויות במחלוקת שמופיעות בימים אלה, הונח על שולחן הכנסת גם תיקון לחוק מקצועות הבריאות. "אנחנו קוראות לו 'קלקול לחוק מקצועות הבריאות' שאותו הגישו ש"ס ויהדות התורה ומעוגן בהסכמים הקואליציוניים", אומרת ד"ר אסנת סגל, יו"ר האגודה הישראלית לקלינאי תקשורת. "לפי התיקון, קלינאיות תקשורת ומרפאות בעיסוק לא יצטרכו תואר אקדמי ויסתפקו בלימודי תעודה ללא פיקוח המועצה להשכלה גבוהה".
מה יקרה אם התיקון לחוק יתקבל?
"זו סכנה לבריאותם ונפשם של מאות אלפי מטופלים, בעיקר ילדים, קשישים ואנשים שסובלים מנזק מוחי. מדובר בלימודים חלקיים שייצאו מהם אנשי מקצוע סוג ב'. למעשה יהיה טיפול לעניים וטיפול לעשירים, או אם תרצי, טיפול לחילונים וטיפול לחרדים. השאלה היא למה החרדים עצמם רוצים לחוקק חוק כזה שיפגע בציבור שלהם?".
רק חרדים יקבלו את המטפלים הלא אקדמאים?
"ברור שזה יזלוג לציבור החילוני. אבל אנשים שיש להם כסף לא ילכו אליהם, ומי ייפגע? העניים, כמו תמיד".
מה הכוונה לימודים חלקיים?
"לימודי קלינאות תקשורת באוניברסיטאות נמשכים שלוש שנים וחצי וכוללים אנטומיה, פיזיולוגיה, פסיכולוגיה ונוירולוגיה. אלה לא יילמדו בקורס המקוצר בסמינר שלא יהיה בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה".
איך אתן מתכוונות להיאבק?
"כשהתיקון הוגש הקמנו מטה מאבק עם החברה הישראלית לריפוי בעיסוק. כרגע אנחנו מתרכזים בכנסי הסברה, אבל אם נצטרך גם נשבות ונצא לרחובות. נפעל בכל ערוץ, גם המשפטי וגם התקשורתי, כדי למנוע את רוע הגזירה".
מה עמדתו של משרד הבריאות?
"אנחנו עדיין מחכים לתגובת המשרד ושוקלים להעלות שאילתה בכנסת".
לפעמים ילדים מחכים לטיפול יותר משנה, לא עדיף שבינתיים הם יקבלו איזשהו טיפול במקום כלום?
"ממש לא, כי 'איזשהו טיפול' עלול לגרום לפגיעה ונזקים גדולים. כמו שלא תיקחי את הילד שלך לרופא שעשה קורס בסמינר בשביל 'איזשהו טיפול'".
"זו סכנה לבריאותם ונפשם של מאות אלפי מטופלים, בעיקר ילדים, קשישים ואנשים שסובלים מנזק מוחי. מדובר בלימודים חלקיים שייצאו מהם אנשי מקצוע סוג ב'"
אולי אם קלינאיות התקשורת היו מקבלות שכר הוגן, לא היה מחסור חמור כל כך.
"אנחנו ארגון מקצועי ולא ארגון עובדים, אבל אנחנו כל הזמן מתריעות על נטישה בשל תנאי השכר ותנאי העבודה בשירות הציבורי. המדינה צריכה להגדיל את השכר ולאפשר לקלינאיות תקשורת ולמרפאות בעיסוק את ההטבות שהיא יודעת לתת לרופאים ולמורים, בעיקר בפריפריה".
רק 5% מקלינאי התקשורת הם גברים, אבל זו "האגודה הישראלית לקלינאי תקשורת".
"אנחנו משתמשים בשפה רב־מגדרית, כי אצלנו שומרים על זכויות המיעוטים ולא רק על זכויות הרוב".
יכול להיות שאם היה מדובר במקצוע גברי, התיקון לא היה מוצע?
"ייתכן. למציעי התיקון לחוק יש נטייה לחשוב שאם אישה עושה את זה, אז אולי כל אחד יכול ולא צריך באמת השכלה. אני רוצה לראות שמישהו היה מעז לצאת נגד מקצוע שיש לו חזות או רוב גברי".
"למציעי התיקון לחוק יש נטייה לחשוב שאם אישה עושה את זה, אז אולי כל אחד יכול ולא צריך באמת השכלה"
איך הגעת למקצוע?
"חיפשתי מקצוע שעוזר לאנשים, עם היבט שפתי. פתחתי את הידיעון ועברתי על כל המקצועות. כשהגעתי לקלינאות תקשורת נפקחו לי העיניים. עשיתי תואר ראשון, שני ושלישי, והיום אני בסגל הבכיר של החוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל־אביב, ועוסקת במחקר בגיל הרך, בהתפתחות שפה ודיבור אצל תינוקות ופעוטות ובקשיים ברכישת שפה ודיבור באוכלוסיות מיוחדות".
איך לדעתך ייגמר המאבק?
"העובדה שהחרדים בעצמם אומרים שהם לא רוצים מטפלים סוג ב' תוביל לכך שהצד השפוי ינצח. אין לאף אחד זכות לפגוע בציבור המטופלים, ולכן נילחם עבור כולם".
לסיום, מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"תהיי את השינוי שאת רוצה שיהיה בעולם".
והכי גרועה?
"מה את צריכה את זה, מה ייצא לך מזה?"
