איך ישראל מגיעה למשחקים האולימפיים בפריז?
"מצד אחד בראש מורם ובתחושת שליחות גדולה, מצד שני אי־אפשר להקל ראש במה שעברנו השנה. בשל המצב חלק מהספורטאים לא התאמנו באופן סדיר ואפילו לא יצאו לחלק מהתחרויות שתוכננו להם, שבהן משיגים את הקריטריון. המצב המנטלי ההתחלתי מורכב יותר, ולצד זה שלושה ספורטאיות וספורטאים הצליחו גם בשנה קשה זו לזכות במקום הראשון באליפות העולם, בענפי ההתעמלות, הגלישה והג'ודו".
לכמה מדליות אנחנו יכולות לצפות?
"ל־5-4 מדליות ול־18-15 גמרים. למעשה יש כתשעה ספורטאים עם פוטנציאל למדליה. אלה שעמדו על הפודיום באליפויות העולם בשנתיים האחרונות או כאלה שהם במגמת עלייה מטורפת ונמצאים בחמישייה הראשונה בעולם".
מי מועמדים ומועמדות למדליה?
"גולשת הרוח שרון קנטור, שזכתה בפברואר באליפות העולם; ארטיום דולגופיאט, האלוף האולימפי בהתעמלות מטוקיו; נבחרת המתעמלות האמנותיות, שזכתה במדליית זהב בקרב־רב בגביע העולם ביוון; הג'ודאיות ענבר לניר ורז הרשקו, שהביאו מדליה באליפויות העולם; וגם לאבישג סמברג, המדליסטית האולימפית מטוקיו בטאקוונדו, יש פוטנציאל גדול למדליה".
האם יש היערכות ביטחונית מיוחדת?
"ישראל התמודדה השנה עם האירוע הביטחוני הקשה בתולדותיה, וכשהאנטישמיות גואה ומעמד המדינה נחלש, יש תשומת לב מיוחדת. אבל אנחנו סומכים על כוחות הביטחון, גם הישראלים וגם הצרפתים, ומתרכזים במשימות שלנו. אנחנו מרגישים שאנחנו מייצגים בעת הזאת את כל העם היהודי והולכים בראש מורם לייצג את מדינת ישראל בכבוד".
מה היחס בין נשים לגברים במשלחת?
"המשלחת מונה 88 ספורטאים וספורטאיות, ובפעם הראשונה אחרי 48 שנים נבחרת הכדורגל שלנו עשתה את הקריטריון ותשתתף במשחקים. מתוך 76 הספורטאים הנותרים - 53% הן נשים".
מכובד.
"זו תולדה של אסטרטגיה שעליה הכריז כבר לפני עשור תומס בך, נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי. הוא שאף להגיע לפריז עם שוויון מגדרי וחייב את כל איגודי הספורט בעולם לפעול לשוויון בקריטריונים. לשם כך הורידו את מספר הגברים שיכולים לעשות קריטריון והעלו את מספר הנשים. אם במשחקים האולימפיים הראשונים ב־1896 היו אפס משתתפות, אחרי 128 שנים הגענו בפעם הראשונה לשוויון מגדרי כלל־עולמי".
איך הגעת לתפקיד יו"רית הוועד האולימפי?
"ב־2013 נכנסתי לוועד כחברת הנהלה כדי ללמוד את התפקיד, ובמשך שתי קדנציות השקעתי המון בהתלמדות הזאת. היה לי סיכום עם יגאל כרמי, היו"ר הקודם, שאחרי שתי קדנציות הוא מפנה לי את המקום. כרמי עמד בהבטחה שלו וכולם התלכדו סביבי. אני חושבת שזה כבוד לספורט הישראלי לבחור במי שהייתה מדליסטית אולימפית, אבל אני לא רק ספורטאית, אני מביאה איתי גם רזומה ניהולי ברמה גבוהה".
מה את עושה במסגרת תפקידך?
"אני עוסקת בעיקר בחזון ובמדיניות. כדי לבנות ספורטאים ברמה בינלאומית צריך להסתכל לפחות עשר שנים קדימה. הצבתי לי מטרה - להשקיע בנוער ולהכין אותו לאולימפיאדת לוס־אנג'לס 2028. ב־2021 הקמנו את תוכנית 'אל.איי 2028 טלנט', שבמסגרתה אנחנו משקיעים מיליונים מתקציב הוועד כדי לתמוך בצעירים עם פוטנציאל. אנחנו משקיעים באיתור כישרונות בחברה הערבית שישתלבו במשלחת האולימפית וגם מקדמים נשים שיש להן זיקה לספורט ושואפות להיות מנכ"ליות או יו"ריות של איגודי הספורט".
מה הרגע הכי מרגש שזכור לך מהמשחקים האולימפיים?
"כמובן הזכייה שלי במדליה האולימפית הראשונה לישראל. אבל 32 שנה אחרי, זה פחות מעסיק אותי בשנה הזאת. הרגע שאני בוחרת לשתף אותך בו היה ב־7 באוקטובר, כשארטיום עלה לגמר אליפות העולם בהתעמלות באנטוורפן. בבוקר התחרות הוא התעורר לשמע התראות על אזעקות, וכשהבין מה קורה בארץ הוא היה כמובן המום כמו כולנו. בערב הוא עלה לגמר, ועם כל הכאב וההלם הוא עשה תרגיל מושלם וזכה במדליית זהב".
