בפגישה האחרונה שלנו המטפלת שלי התחילה לבכות איתי. אני מבולבלת ולא יודעת מה אני מרגישה לגבי זה. מצד אחד, אני מעריכה את הרגישות ואת האכפתיות שלה. מצד שני, אני מהססת להביא להבא תכנים קשים לחדר. אני אמורה לדבר איתה על זה? איך להעלות את זה בלי לפגוע בה? כי לא הייתי רוצה לתת לה להרגיש רע עם העובדה שהיא כאבה את הכאב שלי.
ד"ר סיון שרגאי, פסיכולוגית קלינית וחינוכית: נשמע שעברת סיטואציה לא פשוטה ומבלבלת שמקשה עלייך להיתמך ולהיות ספונטנית במסגרת הטיפול, כמו שהיית רגילה. לצד זה, חשוב להבין שהרבה דברים שקורים במסגרת טיפול, בייחוד אם הם לא צפויים, הם הזדמנות לחקירה ולהבנה מעמיקה של הדפוסים והצרכים שלך.
העבודה הטיפולית מתרחשת לרוב בשני רבדים בו־זמנית - הרובד הגלוי שבו מדברים וחושבים על החוויות שאת עוברת ועל מה שחשוב לך, והרובד הסמוי שבו באים לידי ביטוי דפוסים לא מודעים. דוגמאות לכך הן תקשורת לא מילולית וגם התנהגויות וציפיות שלמדנו לאורך החיים, כמו למשל, האופן שבו אנחנו מביעים אהבה או פגיעוּת.
ניכר שהבכי של המטפלת עורר אצלך תחושת אחריות כלפיה ויצר קונפליקט פנימי בין הצרכים שלה לצרכים שלך
הדפוסים האלה משקפים אמת פנימית שאנחנו מנסחים לעצמנו במהלך החיים, בעיקר דרך יחסים עם ההורים ועם הקרובים לנו. אבל כשאנחנו לא מודעים להשפעות של אותן תבניות, הן יכולות לצמצם ולהגביל מאוד את המרחב שלנו לפעול ולהתפתח.
ניכר שהבכי של המטפלת עורר אצלך תחושת אחריות כלפיה ויצר קונפליקט פנימי בין הצרכים שלה לצרכים שלך. ייתכן שדפוס זה מתבטא גם בקשרים בינאישיים נוספים שיש לך, שבהם את שומרת מאוד על האדם האחר ועוצרת את עצמך כדי שלא תהיי נטל על העולם הרגשי שלו. חקירה של נקודות אלה תוכל לשפוך אור על היכולת שלך לקבל תמיכה, לשתף באותנטיות ולסמוך על האחר שיהיה שם בשבילך בלי שתצטרכי לשמור עליו.
לכן, דווקא מצבים שמאוד משפיעים עלינו בתוך הטיפול ומול המטפלת יכולים להיות קרקע טובה להבין את עצמך ולהיות קשובה לבחירות הלא מודעות שמשפיעות על מערכות היחסים שלך. במובן הזה יהיה חשוב מאוד לשתף את המטפלת שלך במה שאת מרגישה, ואני חושבת שיהיה גם משמעותי עבורך לשמוע מה ביטאו הדמעות של המטפלת.
