אחרי מסיבות הסילבסטר, ההאלוווין והוולנטיינ'ס דיי, הגיעו לארץ גם הבייבי שאוור והמסיבות לציון מין העובר - אירועים שחוגגים את התוספת החדשה למשפחה עוד לפני הלידה. יש משפחות שעורכות מסיבות לידה זמן קצר לפני תאריך הלידה המשוער ומשפחות אחרות מקיימות אירוע לחשיפת מין העובר בשלב מוקדם יותר בהיריון. בכל מקרה, החגיגה מתנהלת לפני הלידה, כשחתן או כלת האירוע עדיין בבטן, ועדיין לא יכולים ליהנות מהבלונים, מהקונפטי ומהעיצוב בצבעי ורוד וכחול.
עוד על הנושא בערוץ לאשה
"בשנים האחרונות יותר ויותר נשים מגיעות לפה כדי לחגוג מסיבת לידה", מספרת יעל חקשור קדוש ממושב אחיטוב, מפיקת אירועים ומעצבת סטיילינג, שמארחת בביתה אירועים. למרות ההשראה האמריקאית, מסיבות הלידה של חקשור קדוש אפופות דווקא אווירה יהודית רוחנית. "לא מדובר באירוע שטחי שעושים כדי להעלות תמונות לאינסטגרם", אומרת חקשור קדוש. "זה טקס עוצמתי ויפה, שמרומם את הרוח ואת האנרגיה של כל המשתתפים. תפילה מקבלת עוצמות כשיש נשים רבות מסביב".
מתחברות לבצק
רוב הנשים שחוגגות אצל חקשור קדוש עורכות את מסיבת הלידה בחודש התשיעי להיריון. בתחילת האירוע חברות ובנות משפחה מקבלות את פני היולדת לעתיד, וכולן משתתפות בטקס הפרשת חלה. "הפרשת חלה היא טקס רוחני שבו מתחברים לכל מרכיב של הבצק והתהליך", אומרת חקשור קדוש. "למשל, בוררים את הקמח כסמל לברור את העיקר מהטפל והמיותר בחיים; כשלשים את הבצק מברכים את האישה בלידה קלה וידיים מלאות; ומתייחסים לסוכר כאל הטעם הטוב בחיים. זה לא קטע דתי. אני לא דתייה, אבל יש ביהדות הרבה יופי שאפשר ללמוד ממנו. כשנשים רבות שאוהבות את האישה החוגגת תומכות בה, מתפללות למענה ומברכות אותה, אני מאמינה שיש בזה כוח".
יעל חקשור קדוש: "כשלשים את הבצק מברכים את האישה בלידה קלה וידיים מלאות"
אחרי הפרשת החלה יש פעילות נוספת, למשל פעילות עם קלפים או ציור אינטואיטיבי. לאחר מכן מגיעים הגברים והאירוע מסתיים בארוחה, שתייה וריקודים. חקשור קדוש ערכה אירועים כאלה לכל בנות משפחתה. החוגגת האחרונה הייתה בתה, שלי אלקלעי (36), אמא לחמישה (16, 14, 13, 4 ושלושה חודשים). היא ובעלה שחר, הבעלים של משק אלקלעי במושב קדימה, חגגו מסיבות לידה לכל ילדיהם, ולאחרונה לבתם הטרייה, עוד בהיותה בבטן. "הזמנו חברות ובני משפחה ועשינו טקס הפרשת חלה וארוחת ערב חגיגית", מספרת אלקלעי.
לא חששת לחגוג לפני שהתינוק נולד?
“ממש לא, להפך. אנחנו רואים באירוע כזה ברכה ללידה קלה ובריאות ליולדת ולתינוק".
קשה לשמור בבטן
ירדן סבלוף (29), מורה מערד, מספרת שהיא נוהגת לציין אירועים קטנים וגדולים בחיים, והיה לה ברור שגם את ההיריון ואת גילוי מין העובר היא תציין בטקס כלשהו. "אני ובעלי חוסה, בעל חברה בתחום הגז, חוגגים בכל 17 בחודש את היום שבו הכרנו, בארוחה רומנטית עם נרות", היא מספרת. "בימי הולדת אנחנו מפתיעים זה את זה. הכנתי לו אלבום מיוחד אחרי חצי שנה ביחד ואחרי שנתיים ביחד, כך שהכי טבעי שאציין גם את ההיריון ואת גילוי מין העובר".
אז איך חגגת?
"כשהייתי בהיריון עם הילד הראשון, ליאונרדו נהוראי (בן שנתיים וארבעה חודשים), באנו להורים שלי עם עוגה. כשהכנתי אותה, הורדתי את השכבה העליונה, הכנסתי מוצץ עטוף בשקית, החזרתי את השכבה העליונה וקישטתי. בנוסף, הדפסתי פוסטר שכתוב עליו "התינוק בדרך", עם תמונה של ידיים של אמא ואבא ורגליים של תינוק, והדבקתי על הבטן שלי. ביקשתי מאמא שלי לחתוך את העוגה, וכשהיא גילתה את המוצץ הרמתי את החולצה והיא ראתה גם את הפוסטר. היא הבינה והתחילה לצרוח מרוב התרגשות.
"את חשיפת מין העובר עשיתי אצל אחותי, במסיבת יום ההולדת של הבן שלה, בהסכמתה כמובן. ניפחתי בלון בתוך בלון, ולבלון הפנימי הכנסתי קונפטי כחול. על הבלון החיצוני ציירתי סימן שאלה. ארגנתי הצבעה של כל בני המשפחה מי חושב שזה בן ומי חושב שזו בת, ובסוף פוצצנו את הבלון (ארבעה מתוך תשעה צדקו).
ירדן סבלוף: "ניפחתי בלון בתוך בלון, ולבלון הפנימי הכנסתי קונפטי כחול"
"עם הילד השני, אריאל (בן עשרה חודשים), הייתה בעיה בתחילת ההיריון, כך שלא עשינו אירוע בשלב מוקדם אלא רק מאוחר יותר, לגילוי מין העובר. זה היה בתקופת הקורונה, אז הכנתי בלונים עם קונפטי ושלחנו לחברים ולמשפחה".
באיזה שלב של ההיריון ציינת את האירועים האלה?
"חיכינו שלושה חודשים עד שסיפרנו על ההיריון וחגגנו אותו. היה לי קשה להתאפק, לשמור את זה בבטן, תרתי משמע".
קינוחים בוורוד ובכחול
גם לידור בר (29) ממושב גבעולים בדרום הארץ, בעלת אתר לבגדי ילדים וסטודנטית לאדריכלות, רצתה לשתף את הסביבה בשמחה שלה כבר בזמן ההיריון. היא ובעלה אורן, בעל מפעל לייצור שלטים, חגגו בשבוע ה־17 להיריון הראשון. היום בתם בת שלוש. את ההיריון השני חגגו לפני כשלושה חודשים, בשבוע ה־23, בשל אבל שהיה במשפחה חודש קודם לכן. "אני מוחצנת, מוקצנת ומוגזמת", היא צוחקת. "אני מתעסקת בעיצוב ואוהבת לחגוג. כששמעתי על הרעיון לחגוג את ההיריון ואת חשיפת מין העובר, התלהבתי".
במסיבה לקראת לידה הבת השתתפו האורחים בספירה לאחור לפיצוץ הבלון שהכינה, ואז השתחרר מהבלון הקונפטי הוורוד. לכבוד הבן שלה היא הכינה קופסה מיוחדת שנפתחת בשלבים, ובתוכה היו בלונים כחולים. האירוע הזה היה גדול יותר, עם הרבה אוכל ואלכוהול. "הכנתי קינוחים בוורוד ובכחול, עוגה כחולה ועוגה ורודה, ארגנתי משחק ניחושים על לוח, ורק בסוף גילינו את מין העובר", היא אומרת.
לא חששת לחגוג לפני שהלידה עוברת בשלום?
"אני לא מאמינה בעין הרע או בדברים כאלה. להפך, אני מאמינה שעצם החשש הזה עלול לפגוע. אני משתפת את הסובבים אותי בחיים שלי, גם ברשתות, משתפת בחופשות, בימי הולדת, ומן הסתם גם בהיריון ובמין התינוק. אני אוהבת חגיגות וסיבות למסיבה".
איך הסביבה הגיבה למסיבות האלה?
"הצעירים התלהבו, המבוגרים יותר הרימו גבה ואמרו 'למה לשתף? עוד לא ילדת', אבל עשיתי מה שטוב לי".
מלחמת הבובות
ליז ממן טויזר (31), אשת קבע מטירת־כרמל, שילדה בן בכור בשבוע שעבר, ערכה מסיבת גילוי מין מקורית. המוזמנים לאירוע צפו בשתי בובות ענק, בן ובת, נלחמות זו בזו, והבן ניצח. "היה לי ברור שאעשה חגיגה גם לגילוי ההיריון וגם לגילוי המין. יחסית לסביבה שלי התחתנתי מאוחר ונכנסתי להיריון מאוחר, כך שההתרגשות גדולה במיוחד", היא אומרת.
ליז ממן טויזר: "לפני המסיבה עשיתי סקירת מערכות, אבל לא פתחתי את המעטפה"
כדי לבשר למשפחה ולחברים על ההיריון, צילמו ליז ובעלה סרטון בים, שבו חשפה את הבטן וסיפרה על ההיריון. את הסרטון העלתה לאינסטגרם. "היה לי ברור שאעשה אירוע לכבוד גילוי המין ושזו תהיה הפתעה, גם לי. נכנסנו לבית חדש, אז הזמנו חברים ובני משפחה לבית, ושלושה ימים לפני האירוע פרסמתי טיזרים באינסטגרם - פס כחול, פס ורוד, סימן שאלה".
למה הכוונה שההפתעה היא גם לך?
"שבועיים לפני המסיבה עברתי בדיקת סקירת מערכות, אבל לא פתחתי את המעטפה. החלטנו שגם אנחנו לא נדע עד רגע האמת".
איך התנהלה המסיבה?
"רציתי לעשות משהו מיוחד. היו בלונים, עוגה וקישוטים בוורוד וכחול, אבל חיפשתי גם משהו מקורי, ומצאתי. ראיתי בטיקטוק מישהי מחו"ל שעשתה מסיבת גילוי מין עם בובות של בן ובת שרבות. חיפשתי בובות כאלה ומצאתי מישהי שמשכירה תחפושות למסיבות כאלה. כ־30 אנשים הגיעו לאירוע, וכל אחד כתב את הניחוש שלו והשאיר על לוח שעם בכניסה - הרוב ניחשו נכון שזה בן. נתתי לאחי ולחבר של בעלי את המעטפה, הסברתי להם את הוראת הבימוי, והם לבשו את התחפושות והעלו את המופע. ה'בובות' רקדו ואחר כך התחילו ללכת מכות. בהתחלה הבובה של הבן נפלה, אבל בסוף היא קמה וניצחה את הבובה של הבת וכולם התחילו לקפוץ ולרקוד. היה ערב נחמד, ואף אחד לא התפלא שבחרתי לעשות את זה. בסביבה שלי יודעים שאני 'ליז הפקות'".