יום בהיר אחד לפני כשנה, הפיד שלי הוצף במפתיע בפוסטים של מאמנים ומנטורים בנושא מציאת זוגיות. המרגיזים שבהם נפתחו במילים "הנה X סיבות למה גברים תמיד נעלמים" או "יש דברים שפשוט אסור לעשות כשמתכתבים עם גבר". אבל היו גם כאלה שלא ניסו לפרוט על הפחדים של כל רווק או רווקה בגיל מסוים (במקרה שלי דאז: 36), והעלו בי את התהייה: האם יש אנשים שבאמת מצאו זוגיות בעקבות סדנאות כאלה? פוסט קצר שהעליתי בפייסבוק גילה שכן, יש לא מעט אנשים שהתנסו בסדנאות כאלה ומצאו קשר משמעותי, ואת חלקם אני אפילו מכירה באופן אישי.
"אחרי שחברה אמרה לי 'אם תמצאי זוגיות טובה, באמת יהיה אכפת לך איך היא הגיעה?', הבנתי שהתשובה היא - וואלה, לא"
כמה המלצות ובירורים אחר כך, נרשמתי לשתי סדנאות ליצירת זוגיות. כשיצאתי למסע הזה כבר סגרתי כשש שנות רווקות. יצאתי להמון דייטים והיו לי מערכות יחסים קצרות פה ושם, אבל לא משהו שהצליח להבשיל לזוגיות יציבה. להירשם לסדנה מהסוג הזה לא היה צעד מובן מאליו עבורי. כמעט כל מי ששיתפתי בתהליך שאל אותי אם מדובר בסדנה של "אמנות הפיתוי" שהתפרסמה בזמנו בתקשורת. כך הבנתי שלסדנאות האלה יש תדמית לא ממש חיובית. הפנייה אליהן נתפסת אפילו כמהלך קצת נואש, ולחלוטין לא בצדק. גם לי היה קשה בהתחלה להשתחרר מהאגו, ולחשוב שסדנה תעזור לי למצוא את מה שלא הצלחתי לבד. אחרי שחברה אמרה לי, "אם תמצאי זוגיות טובה, באמת יהיה אכפת לך איך היא הגיעה?", הבנתי שהתשובה היא - וואלה, לא.
תסביך הנסיך
לפני שנרשמתי לסדנאות המדוברות, ניסיתי להבין קודם למה נהיה כל כך קשה למצוא זוגיות לבד. אין ספק המציאות הרומנטית בה רווקים ורווקות פועלים כיום השתנתה, וד"ר שירי רזניק, פסיכולוגית חברתית באוניברסיטת רייכמן, מונה כמה סיבות - ריבוי האפשרויות, עולם האפליקציות, ובעיקר סרטי דיסני וקומדיות רומנטיות עליהן גדלנו: "אפשר לומר שהחיפוש אחר זוגיות הפך לתופעה חברתית חדשה", אומרת רזניק. "אנחנו מדברות על דור ה-Y, ילידי 1980 עד 1995, פחות או יותר, שמשהו בחוויה שלהם של זוגיות ורומנטיקה השתנה".
למה לדורות הקודמים היה אולי קל יותר לייצר זוגיות?
"השאיפות והציפיות היו יותר ריאליות וגם אחרות, אנשים חיפשו בני זוג שאיתם תהיה מערכת יחסים 'טובה דיה', לעומת זאת, בדור הנוכחי יש לנו מודל של 'נפשות תאומות', חיבור קוסמי. מדברים על החצי השני, האדם שישלים אותי שהוא בדיוק מה שחיפשתי. קשה מאוד למצוא את המושלם הזה, ואולי גם אין. שזה משהו שאולי גם כדאי להפנים".
רזניק, המלמדת את קורס "ייצוגים של אהבה וזוגיות בתרבות הפופולרי", מספרת שהיא נתקלת בהשפעות האלו על הסטודנטים שלה, ומשתפת איך בפועל קומדיות רומנטיות מעצבות את התודעה הרומנטית: "סטודנטים וסטודנטיות מאמצים את תפקידי המגדר הטיפוסיים לעלילה, שלפיהם הגבר הוא זה שמחזר ומקדם את הקשר והאישה נענית למחוות הרומנטיות שלו. גם כיום ב-2022, רוב הסטודנטים חושבים שהגבר הוא זה שצריך לשלם בדייט ראשון ותפקידו גם להציע נישואים. סטודנטיות מספרות על השאיפה להידמות לנסיכה של דיסני כבר מגיל צעיר, לחוות התאהבות ממבט ראשון וחתונה זוהרת עם שמלה כמו של אריאל בת הים הקטנה. ישנם סטודנטים שמעידים שהם כלואים ב'תסביך הנסיך' במסגרתו הם חשים מחויבים להיות הצד החזק בקשר הזוגי - להיות המפרנס הראשי, החזק, המושיע, זה שלא צריך עזרה ולא מגלה חולשה או בוכה. התפקיד הזה הופך לנטל עם הזמן ופוגע באינטימיות בקשר".
ד"ר שירי רזניק: "פעם אנשים חיפשו מערכת יחסים 'טובה דיה', בדור הנוכחי יש לנו מודל של 'נפשות תאומות'. קשה מאוד למצוא את המושלם הזה, ואולי גם אין. צריך להפנים את זה"
בסדנאות לחיפוש הזוגיות גיליתי אנשים מוצלחים, חכמים ורגישים, שמתקשים באספקט הזה של החיים ומספיק אמיצים כדי לפנות לקבל עזרה. שתי הסדנאות נמשכו כמה חודשים והציעו גישות לימוד שונות – אחת הייתה פרקטית מאוד ושלחה אותי להיות אקטיבית ולתרגל בפועל את מה שלמדתי, השנייה הציעה דווקא להרפות, לעשות סטופ על עולם הדייטינג ולשחרר את הלחץ. החוויה הזו גרמה לי לשאול שאלות, להגדיר מחדש רצונות ולהתעמת עם פחדים. זה היה אינטנסיבי, זה היה מציף, וככל שצללתי לזה יותר הבנתי שאני לא מבינה כלום. עם חלק מהדברים הסכמתי, עם חלק ממש לא, אבל יש כמה טיפים שלמדתי, יישמתי וחזרתי עם מסקנות. אתן ואתם מוזמנים לצפות בסדרה (בווידאו שלמעלה) ולחלוק איתי את הדרך.
