"כשהעיתון עם התמונה שלי בשער יצא, ההורים שלי קנו קרוב ל־50 גיליונות", נזכרת סתווית בודין, מלכת החן לשנת 2003. "עד היום יש אצלם עותקים שנראים חדשים לגמרי".
20 שנה אחרי, בודין (38), נשואה טרייה מתל־אביב, עוסקת במקצוע ייחודי: היא מדריכה, מתחרה ומופיעה בארץ ובעולם בפריזבי עם כלבים ובריקודים עם כלבים.
היא גדלה בחיפה, ובגיל 15, כשכבר התנשאה לגובה 176 ס"מ, פנה אליה ברחוב הצלם שאול בכר שהציע לה להצטלם לעיתון מקומי. בהמשך, אחרי שזכתה בתחרויות מקומיות, ניגשה בהמלצת בכר לתחרות מלכת היופי. "אלה היו חמישה חודשים מהטובים בחיי", היא אומרת. "היינו חבורה שהסתדרה מצוין, היו לנו סדנאות מעניינות, למדנו להצטלם ולהתראיין. התפתחתי כאישה וכאדם, זה פתח לי עולם שלא יכולתי להיות חשופה אליו בדרך אחרת".
הייתה לך תחושה שתזכי בתואר?
"וואי, לא, כל מה שעניין אותי היה שלא אפול עם העקבים על הבמה. סיון קליין נבחרה אז כמלכת היופי".
המשכת לדגמן?
"כן. קיבלתי דחיות שירות כדי להשתתף ב'מיס אינטרנשיונל' ביפן וכדי לדגמן במילאנו. אחרי שנה התגייסתי ובמקביל המשכתי לדגמן".
ואיך התחלת לעבוד עם כלבים?
"בתקופה שבין הטיול הגדול לתחילת האוניברסיטה, חיפשתי מה לעשות. כלבים היו תמיד אהבה גדולה שלי. כתבתי באינטרנט 'כלבים' וקפצה מודעה לקורס לאילוף. הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות. למדתי והתמחיתי באילוף כלבים עם בעיות התנהגות קשות. במקביל, אגב, סיימתי בהצטיינות תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך באוניברסיטת חיפה.
"לפני שש שנים הרגשתי שמשהו חסר לי בהבנה הכלבּית, אז עשיתי קורס של 'משחק נכון עם כלב', שמדגיש את החשיבות של עבודה עם יצר הציד של הכלב. אני האישה השנייה בארץ שהתמחתה בזה".
מה זה נותן, משחק עם כלבים?
"כלב עלול להיות תוקפני בגלל יצר הציד הטבוע בו והוא חייב לפרוק אותו. עבודה עם כלבים על כך בעזרת משחק, מפחיתה בעיות התנהגות ומחזקת את הקשר בין האדם לכלב. זה רלוונטי לכל כלב, מכל גזע".
אבל לא נעצרת שם.
"נכון. בהמשך למדתי בארצות־הברית פריזבי כלבני, ובמהלך השנה שהייתי שם, נחשפתי גם לריקודים עם כלבים. הופעתי עם הכלבה שלי, אלכסה, בורדר קולי, כיום בת שמונה, בפריזבי בירידים ברחבי המדינה. השיא היה הופעה מול 71 אלף איש באצטדיון במשחק פוטבול בליגת ה־NFL. בנוסף, אני הישראלית הראשונה שהשתתפה באליפות העולם בפריזבי כלבני והיום אני במקום השמיני בעולם".
בטח שואלים אותך אם זו לא התעללות בכלבים.
"כלבים לא יכולים להסתיר רגשות. קל מאוד לראות על כלב אם הוא שמח ומשתף פעולה מתוך הנאה או שהוא סובל. לכלבים שאוהבים לשחק עם צעצועים, עבודה עם פריזבי זה כמו אוויר לנשימה. בעלי כלבים שמופיעים איתם, מחויבים מאוד לשמירה על בריאותם הפיזית והנפשית. לצערי בארץ אין מספיק חשיפה לתחום, ואני מנסה לפתח את הענף. הקמתי את Make a move, שם אני מעבירה הלאה את מה שלמדתי בתחומי הריקוד, הפריזבי והטריקים. אני גם מתנדבת ועובדת עם נוער בסיכון ועם אוכלוסיות מתקשות".
את מספרת שהיית מלכת החן?
"בדרך כלל לא, אבל כששואלים אותי 'למה את לא מדגמנת?', אני מראה את שער 'לאשה' ששמור אצלי בטלפון. הכתבה הזו, אחרי 20 שנה, היא סגירת מעגל מבחינתי".
- כל שערי "לאשה" מאז 1947 זמינים באתר השערים:
- הופעת על שער "לאשה"? אולי יש לך סיפור מעניין שקשור לשער? כתבי לנו:
