שישה שבועות לאחר הלידה, בתום מה שמכונה משכב לידה (למרות שאנחנו יודעות שמנוחה רבה לא הייתה לך), חשוב לפגוש את רופא/ת הנשים לבדיקה גופנית והיערכות להמשך. במהלך הפגישה תתבצע הערכה של תהליך ההחלמה, ובמסגרתה החלמת הרחם והתפרים, תזונת התינוק וזיהוי מצבי דיכאון לאחר לידה. בנוסף, זוהי הזדמנות חשובה עבורך לדון על אמצעי מניעה המתאימים לך. שימי לב, ייתכן שתחשבי לעצמך: “מה לי ולאמצעי מניעה? מי יכולה לחשוב על סקס כרגע?”, אבל זו הסיבה שבגללה את כן צריכה לחשוב על זה: “האיגודים המקצועיים העולמיים ממליצים על הימנעות מכניסה להיריון שישה חודשים לאחר הלידה, כאשר המרווח הבריא ביותר, הן לאם והן ליילוד, הינו לפחות 18 חודשים מהלידה הקודמת”, מסבירה ד”ר מורן אגסי זייטלר, מומחית בגינקולוגיה ומיילדות, בעלים ומנהלת מרפאת LADIES FIRST בכפר־סבא. אז האם מותר לקחת גלולות בהנקה? מה צריך לדעת על התקן תוך־רחמי והאם בכלל אפשר להיכנס להיריון בהנקה? ד”ר אגסי זייטלר עונה על שאלות נפוצות.
חשבתי שהנקה מגינה מפני היריון. זה לא נכון?
“התיאוריה שעומדת מאחורי הנקה כאמצעי מניעה היא שההורמון המופרש כתוצאה מההנקה מונע ביוץ וללא ביוץ לא יכולה להתקיים הפריה. במציאות, דיכוי הביוץ לא תמיד מתרחש. סטטיסטית, בהיעדר הנקה, ביוץ ראשון יופיע בין ארבעה לשישה שבועות לאחר הלידה, כאשר בהנקה מלאה הוא יופיע בממוצע בין שלושה לשישה חודשים לאחר הלידה. עם זאת, לנשים רבות הביוצים חוזרים כבר חודש לאחר הלידה וגם בזמן הנקה מלאה, ומכיוון שביוץ תמיד מופיע לפני הווסת, אי־אפשר להסתמך על הישנות הווסתות כנקודת הזמן שממנה קיימת אפשרות לכניסה להיריון”.
אילו אמצעי מניעה מתאימים לשימוש לאחר לידה ובהנקה?
“ישנם אמצעים רבים כמו התקנים רחמיים ואמצעים הורמונליים כמו גלולות או זריקות וישנם גם קונדומים. כל המחקרים מראים כי אמצעים ארוכי טווח הפיכים כדוגמת התקן רחמי הם היעילים ביותר מתוך כלל השיטות הקיימות, למעט אמצעים ניתוחיים לא הפיכים. אמצעים נוספים כמו קוטלי זרע, דיאפרגמה, שילוב ביניהם, שיטות טבעיות כמו משגל נסוג, מדידת חום או הנקה, הן שיטות בעלות יעילות נמוכה יותר עם טווח סיכון להיריון שמגיע גם ל־22%. חשוב לדון על אופן המניעה ועל הבנת הסיכונים הסטטיסטיים עם רופא/ת הנשים”.
האם אפשר לשים התקן גם אם אני מתכננת היריון נוסף בעוד שנה?
“בהחלט כן. מרבית ההתקנים מיועדים להחלפה כל חמש שנים, עם זאת,אין זמן מינימום וניתן להוציא את ההתקן גם למחרת ההתקנה. לכן הם מתאימים גם לנשים שמתכננות הריונות בטווח זמן קרוב יותר. “
האם ההתקן לא יפגע בהנקה?
“ישנם שני סוגי התקנים - התקן נחושת והתקן הורמונלי, ושניהם לא מפרישים אסטרוגן, שזהו ההורמון שקשור להפחתה בייצור החלב. לכן גם נשים המניקות הנקה מלאה יכולות להשתמש בהתקנים הורמונליים בביטחון מלא.”
האם ישנה עדיפות לסוג התקן מסוים?
“רוב הנשים מעדיפות את ההתקנים ההורמונליים שכן הם יעילים יותר במניעת היריון. בנוסף, הם בעלי שיעור נמוך יותר של תופעות לוואי בהשוואה להתקני הנחושת, העלולים לגרום לדימום ממושך וכבד יותר בווסת. עם התקן הורמונלי אנחנו משיגים אצל מרבית הנשים דימום וסתי קל עד כדי מניעת דימום כלל, דבר שמרבית הנשים מברכות עליו כיום יש גם התקן הורמונלי במינון נמוך, שגודלו קטן יותר והוא נוח להחדרה גם לנשים שלא ילדו בלידה נרתיקית.”
האם זה נכון שגלולות פוגעות בהנקה?
“יש שני סוגים עיקריים של גלולות - משולבות המכילות גם אסטרוגן וגם פרוגסטרון וגלולות לא משולבות המכילות רק פרוגסטרון.
כאמור, ההפחתה בייצור החלב נמצאה קשורה רק לשימוש באסטרוגן ועל כן שימוש בגלולות המכילות פרוגסטרון בלבד בטוחה לשימוש גם בנשים מיניקות. עם זאת, מחקרים מראים שניתן לחזור בבטחה לשימוש בגלולות משולבות כבר החל משישה שבועות לאחר הלידה, גם בזמן הנקה מלאה. אני ממליצה לדון על המועד הנכון עבורך עם הרופא/ה ויועצת ההנקה.
האם יש צורך להמשיך לקחת חומצה פולית אם אני משתמשת באמצעי מניעה?
“משרד הבריאות ממליץ לכלל הנשים בגיל הפריון להשתמש באופן קבוע בחומצה פולית, שכן התוסף מסייע במניעת אנמיה במהלך ההנקה ונמצא כמפחית סיכון למומים עובריים. במפגש עם הרופא/ה חשוב גם לדבר על המשך לקיחת חומצה פולית ועל הדרכים השונות שבהן ניתן לצרוך את הוויטמין החיוני הזה”.
פורסם לראשונה: 11:09, 03.04.24
