לפני שנה החליטה שני קליין לעשות שינוי תזונתי. גלוטן, סוכר, שוקולד ושאר מרעין בישין הפכו לפרסונות נון גרטה בשבילה. קליין הופתעה לגלות שעם המעבר לתזונה בריאה, גם תסמיני מחלת הפיברומיאלגיה שממנה היא סובלת נחלשו.
זו הפעם הראשונה שהיא מספרת על המחלה השקופה שמלווה אותה לפחות עשור. "סבלתי מאוד מעייפות ומתשישות", היא אומרת. "מספיק שעליתי במדרגות ועשיתי תנועה לא נכונה, והברך כאבה ככה שזה השבית אותי. בשנה א' בלימודי משחק ביורם לוינשטיין העמסתי על עצמי והגעתי לקריסה. התחילו לי דלקות בגוף. הן נדדו לאזורים שונים. היו לי דלקות בשני העקבים ולא יכולתי לדרוך. דלקת בברכיים. כאבים בגוף. כשאת ואני יושבות עכשיו, לך כנראה לא כואב כלום, לי תמיד יכאב משהו. כל הדבר הזה יוצר מצבים של דיסוננס גדול. ערב אחד, למשל, את בטקס פרסי אופיר. הסרט ששיחקתי בו, 'אפס ביחסי אנוש', זכה בשישה פרסים. חגגנו ובילינו, ובבוקר קמתי לעשות הידרותרפיה עם מטפלת שעובדת עם איש בן 80 ואיתי בבריכה של איכילוב".
והתפריט החדש הקל עלייך?
"עם השינוי התזונתי זה כבר לא כאב חזק מאוד, אבל עדיין יש תחושת חוסר נוחות. משום מקום אני יכולה להרגיש נמלול בגב. כשהתלוננתי לרופאים על מה שאני חווה, זה תמיד היה 'תרדי במשקל'. אפילו לא הרימו את הראש. בכלל, אפשר לכתוב כמה כרכים על השמנופוביה שקיימת בעולם הרפואה. לקח זמן עד שהגעתי לרופא שאבחן אותי. ביקשתי ממנו שיכתוב לי על פתק את שם התסמונת, ומשם יצאתי למסע להבין מה זה".
"כשהתלוננתי לרופאים על מה שאני חווה, זה תמיד היה 'תרדי במשקל'. אפילו לא הרימו את הראש. לקח זמן עד שהגעתי לרופא שאבחן אותי. ביקשתי ממנו שיכתוב לי על פתק את שם התסמונת, ומשם יצאתי למסע להבין מה זה"
פיברומיאלגיה, בשמה העברי והלא סקסי "דאבת השרירים", היא תסמונת כאב כרוני מפושט בשרירים וברקמות החיבור, המלווה ברגישות עזה באזורים שונים בגוף. הסימפטומים מגוונים ומשתנים בין החולים. שכיחות המחלה באוכלוסייה היא 4%-2%, ונשים לוקות בה הרבה יותר מגברים. "כשאובחנתי לא סיפרתי בלימודים, כי מה אני אגיד עכשיו - שיש דברים שאני לא יכולה לעשות? שאני לא מגיעה יותר לשיעורי בלט? פחדתי שיזרקו אותי. לא רואים עלייך כלום, זו מחלה שקופה. את באוטובוס עומדת, מתה מכאבים, ומה תגידי למי שיושב? קום כי כואב לי?".
4 צפייה בגלריה
"יש רופאים שעדיין לא מאמינים שהתסמונת הזו קיימת. מבחינתם את קצת משוגעת"
(צילום: זוהר שיטרית, סגנון: לימור מאיה ריחאנה)
גם כשהפכת לשחקנית מצליחה לא דיברת על זה.
"יש חוסר מודעות סביב המחלה, והלחיץ אותי שאנשים בתעשייה יגידו 'היא נכה, היא לא נכה' או יהססו לקחת אותי כי זה מחזמר או תפקיד שיש בו ריצה על הבמה. לא יודעים שאני חיה. אם צריך לרוץ אני ארוץ, גם אם זה אומר שאפצע".
מציעים לחולות פיברומיאלגיה תרופות נגד דיכאון (שהתגלו כיעילות לטיפול בכאבים הנובעים מהתסמונת). גם זה בטח לא עוזר להילחם בדעות הקדומות.
"יש רופאים שעדיין לא מאמינים שהתסמונת הזו קיימת. מבחינתם את קצת משוגעת. זו גם מחלה של נשים, ואת לא רוצה שזה יידבק בך. וכן, כשגילו לי את הפיברו, מיד דחפו לי אלטרול (נוגד דיכאון). לא ממש הסבירו לי מה זה, חשבתי שזה נגד כאבים. לקחתי, ובמשך ארבעה ימים לא הפסקתי לבכות. משם עברתי לציפרלקס וסימבלטה (גם הן תרופות נגד דיכאון, ת.ב). אחרי שנה הפסקתי עם התרופות וסירבתי לשמוע על תרופות נוספות מאותו הסוג. הרגשתי שזה הפך אותי לקהה והשפיע על המשחק שלי ושזה לא פותר לי שום דבר, רק משתק אותי.
"כשגילו את הפיברומיאלגיה, דחפו לי אלטרול (נוגד דיכאון). ארבעה ימים לא הפסקתי לבכות. עברתי לציפרלקס וסימבלטה. אחרי שנה הפסקתי עם התרופות. זה השפיע על המשחק שלי ולא פתר שום דבר"
"התחלתי ללכת לטיפולים אחרים כמו דיקור ושיטת גרינברג, והצטרפתי לקבוצת תמיכה של חולות פיברו באיכילוב. הייתי שם הכי צעירה ובמצב הכי טוב. היו נשים בקבוצה שלא יצאו מהבית ולא מצליחות לתפקד. התחושה היא שעדיין הרפואה לא יודעת כמעט כלום על התסמונת.
"יש לי הפרעות קשב שגם הן מיוחסות לפיברומיאלגיה. היום אני מבינה שסבלתי מפיברו מגיל צעיר. הייתי מתלוננת שאין לי כוח, זה היה אמיתי, אבל היו אומרים לי שאני עצלנית".
4 צפייה בגלריה
"אני לא יודעת כמה ירדתי ואני לא מתעסקת בזה. גם לפני זה הרגשתי שאני נראית טוב"
(צילום: זוהר שיטרית, סגנון: לימור מאיה ריחאנה)
כועסים שירדתי במשקל
קליין (37) התפרסמה בסרט "אפס ביחסי אנוש" והשלימה את הכניסה ללב המיינסטרים ב"מטומטמת". עכשיו עולה סדרה חדשה שהיא משחקת בה, "מעילה" (ימי חמישי ב־22:00 ב־yes וגם ב־STINGTV), העוסקת בפרשת הבנק למסחר. קליין (37) משחקת את יפה מקסימוב, גרושתו ואם ילדיו של עופר, אחיה של אתי אלון.
זו תהיה הפעם הראשונה שהציבור הרחב יראה את הגרסה החדשה והרזה שלך, לא?
"אני לא יודעת כמה ירדתי ואני לא מתעסקת בזה. גם לפני זה הרגשתי שאני נראית טוב. גם במידה 48 הייתי בביקיני בים. הדבר הזה שהחברה שואלת כמה רזית או בכמה מספרים ירדת או מה המידה שלך עכשיו - זה שוב תוחם אותי במשהו שאני לא יכולה לצאת ממנו. אני כמה שנים בתעשייה הזו ולא חושבת שאי פעם דיברו איתי עליי. אני לא רק שמנה. בעצם, אל תכתבי את זה כי זו תהיה הכותרת".
"אני לא קוראת לזה דיאטה ואני לא בודקת קלוריות. זה מדכא בעיניי. להגיד לך ששמתי לב שירדתי? רק כשיצאתי אחרי הקורונה וראיתי את ההלם כשאנשים ראו אותי, הבנתי"
קליין מספרת שהירידה במשקל קרתה במקרה - תופעת לוואי, אפילו לא חיובית בעיניה, לתהליך נפשי ורגשי שעברה. "באזור אפריל־מאי, לפני שנה ומשהו, שלושה חודשים לפני תחילת הצילומים לסדרה, הרגשתי שהקורונה שיבשה לי את סדר היום. הפסקתי להתאמן שלוש פעמים בשבוע כמו שהייתי רגילה. ראיתי את אחותי שעשתה שינוי תזונתי משתנה לי מול העיניים. היא נהייתה אנרגטית וחיובית, וקינאתי. היא עצמה הפכה למטפלת באכילה רגשית, ואמרתי לה שאני באה אליה. רציתי להרגיש חזקה לפני הצילומים. התיישבתי מולה, ואז התברר לי שכל הזמן הזה המטפלת היחידה שהייתי צריכה בחיים שלי זו אחותי.
הזמנת סלט, ואת הלחם הזזת הצדה. את משתמשת במילות הקוד "להרגיש חזקה" כשהכוונה בדרך כלל היא פשוט להיות רזה יותר. מהצד נראה שאת פשוט בדיאטה, וזו כמובן זכותך.
"אני לא קוראת לזה דיאטה ואני לא בודקת קלוריות. זה מדכא בעיניי. גם אין אסור ומותר. אני בוחרת שלא לאכול את הלחם שכאן מולי. אני בתזונה בריאה, ואני אוכלת מצוין. אני נותנת לגוף רק דלק טוב. אני קמה בבוקר עם הרבה יותר אנרגיה, אני יותר שמחה וחיובית. יותר בעשייה. זה טיפל לי בפיברומיאלגיה. האימונים שלי הפכו ליותר אפקטיביים. לא חשבתי שאחזיק מעמד בזה יותר מכמה שבועות, והנה עברה שנה. הבנתי ש־80% ממה שהכנסתי לגוף, בכלל לא שמתי לב שנכנסו. עכשיו, האם ירדתי במשקל מהתהליך הזה? ירדתי. להגיד לך ששמתי לב שירדתי? רק כשיצאתי אחרי הקורונה וראיתי את ההלם כשאנשים ראו אותי - הבנתי".
היה סימן מקדים לעניין שזה יעשה, כשהעלית תמונה שלך לאינסטגרם אחרי הירידה הגדולה, ואז נהיה פולמוס. ירדן ג'רבי החמיאה לך שרזית מאוד, ושמחה גואטה ענתה לה בכעס ש"רזית" זו לא מחמאה.
"העליתי תמונה סתמית שלי לאינסטגרם ואז הייתי כל היום בזומים. רק בערב, כשפתחתי את האינסטגרם, קלטתי מה הולך שם. השתתקתי מול זה. זה הגוף שלי, וכולם מתעסקים בו. זה היה נורא פולשני, אולי אפילו על סף המטריד. זה התנהל מעל הראש שלי. לכולם יש דעות על זה שרזיתי. פגשתי מישהי שלא ראיתי הרבה זמן, והיא, בכעס, אומרת לי: 'מה זה, נעלמת'. אני אומרת לה: 'נכון, אבל למה את כועסת עליי?'. הרבה אומרים לי 'חבל שירדת'. מישהו ניגש אליי ואמר לי שרצה להתחיל איתי, אבל חבל שרזיתי עכשיו".
"הביציות המוקפאות מתוכננות להיות הילד השני או השלישי. או הרביעי והחמישי. לא הראשונים שלי. יש לי אמונה חזקה מאוד שאני אקים משפחה ממש בקרוב"
בשנה האחרונה עשתה הקפאת ביציות. "השינוי התזונתי פלש לי לכל תחום בחיים. הסרתי הרבה עכבות ולמדתי לבחור במה שאני רוצה", היא מסבירה. "הבנתי שאני לא רוצה ילד. אני רוצה משפחה. הרצון הוא למצוא פרטנר ולהביא איתו ילד. בגלל שאני מבינה שייקח קצת זמן למצוא את הפרטנר הזה, אני צריכה להרוויח זמן".
מה תוכנית החומש?
"הביציות המוקפאות מתוכננות להיות הילד השני או השלישי. או הרביעי והחמישי. לא הראשונים שלי. יש לי אמונה חזקה מאוד שאני אקים משפחה ממש בקרוב. אני רוצה את זה. אני מוכנה לתוכנית שתיקרא 'לאהוב את שני', כמו לאהוב את אנה. חד־משמעית. אני גם ככה כבר חשופה, מה יש לי להפסיד?".
הראיון המלא עם שני קליין מתפרסם בגיליון "לאשה" החדש, עכשיו בדוכנים
צולם בפוליהאוס מקבוצת מלונות בראון
