בתחילת החודש יצא ממשרד הבריאות מכתב שיועד למנהלי בתי החולים הכלליים, ובו הנחיה להשהות את ביצוע הניתוח הקיסרי הצרפתי בכל בתי החולים בארץ. זאת מאחר ש"עולה חשש כי הניתוח מלווה בשיעור סיבוכים גבוה מהניתוח השגרתי", כפי שניסחה זאת ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה, החתומה על המכתב. ד"ר מזרחי הוסיפה: "המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה תקיים דיון בנושא בשבועות הקרובים ולאחר קבלת המלצות המועצה אעדכן אם ההנחיה שונתה".
כעבור עשרה ימים עשה משרד הבריאות סיבוב פרסה וההנחיה בוטלה. במכתב שהגיע לאותם נמענים בחתימתה, נכתב: "לאחר קבלת הנתונים הנוגעים לניתוח הצרפתי ובכלל זה נתוני בית החולים האנגלי, ולאור העובדה שבדיקת הנתונים המעמיקים וניתוחם במסגרת המועצה הלאומית תארך זמן, מאושר לאלתר קיום הניתוח 'קיסרי צרפתי'". עוד הודגש במכתב שהניתוח יתבצע רק אחרי החתמת המטופלת כמקובל על הסכמה לניתוח קיסרי בנוסף לתוספת ארבעה סעיפים שיוחדו רק למי שבחרה ללדת בניתוח המסוים הזה.
בין המכתב הראשון לשני התקיימה מלחמה שנוהלה בעיקר ברשתות החברתיות, ושיאה היה בישיבה סוערת של הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, בראשות ח"כ פנינה תמנו־שטה, שכינתה את ההחלטה לאסור לאלתר את הניתוחים כ"שערורייתית". בתום שעות של דיונים היא סיכמה את הדיון בפנייה למשרד הבריאות, כדי להסדיר את הניתוח הקיסרי הצרפתי, וכבר באותו דיון אישרה ראש אגף רפואה במשרד כי הניתוחים האלה חוזרים.
3 צפייה בגלריה
ד"ר ישראל הנדלר וסיון נבות. "אנחנו לא מרגישים שניצחנו, ואני לא עושה מלחמה"
(צילום: רעות בייניש)
ההחלטה וביטולה הזריז הציבו את הפיזיותרפיסטית סיון נבות ואת בן זוגה, הגינקולוג ד"ר ישראל הנדלר, בעין הסערה. השניים, שהביאו את השיטה לארץ לפני שש שנים ואף הפכו לבני זוג בעקבות הפעילות המשותפת שלהם, חשו ש"נעשה להם חיסול ממוקד", לדבריה.
"אני לא חש תחושת רווחה ולא התרוממות רוח אלא רק עצבות על ההתנהלות", אומר ד"ר הנדלר. "אנחנו לא מרגישים שניצחנו ואני לא עושה מלחמה. הדבר שאני הכי רוצה זה שייתנו לי שקט, לעשות את השליחות שלנו ולהביא ילדים לעולם בדרך שלנו", הוסיף ד"ר הנדלר.
איך נודע לכם על האיסור?
נבות: "מנהל בית החולים האנגלי בנצרת שלח לנו את ההוראה במוצאי שבת, בזמן שהיו מאושפזות שם שלוש נשים, לקראת ניתוח שהיה אמור להיערך ביום ראשון. מאחר שהיו חייבים לנתח אותן, הן קיבלו את כל המעטפת שלנו, אבל נאלצו לעבור ניתוח קיסרי רגיל".
לא פשוט.
"זו הייתה הרגשה נוראית. הלם מוחלט וצער גדול מאוד, לצד תחושת חוסר אונים מול גוף גדול שנלחם בנו, חשנו שאנחנו לבד בעולם. העליתי פוסט בקבוצת הפייסבוק שבה יש פעילות קהילתית של מנותחות עבר, מנותחות עתידיות ונשים שמחפשות מידע בנושא, והודעתי שם שעד להודעה חדשה אנחנו מפסיקים לנתח בשיטה. במקביל הופצה הודעת משרד הבריאות בתקשורת, וברשתות החברתיות הופצו שמועות ודברי בלע עלינו. במשך כשבועיים ניהלתי חמ"ל תקשורתי.
"מה שעודד אותנו מאוד היה המספר הרב של טלפונים ממטופלות, בשלבים שונים של ההיריון, ובהן נשים שנכנסו להיריון מתוך ידיעה שיוכלו לעבור ניתוח קיסרי צרפתי. לקח להן בערך יממה להתארגן כמו צבא. הן פתחו קבוצת ווטסאפ, פנו לח"כים, בעלה של אחת המנותחות הפוטנציאליות שהוא עורך דין פנה במכתב רשמי למשרד הבריאות והודיע שיפנה בשמן לבג"צ".
הפעילות האינטנסיבית של "צבא הנשים" שהתארגן נשא פרי. כאמור, בדיון שנערך בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, הגיעו בנוסף לד"ר ישראל הנדלר וסיון נבות גם מנותחות עבר, ובהן כמה מפורסמות, ששטחו את דבריהן בזכות הניתוח הקיסרי הצרפתי. בסופו של דבר הורתה חברת הכנסת תמנו־שטה למשרד הבריאות לבטל את האיסור על קיום הניתוחים בגישה המדוברת, וזה בוצע לאלתר, תוך הסתייגות: המנותחות יצטרכו לחתום על ארבעה סעיפי הסכמה נוספים על המקובלים לפני ניתוחים קיסריים רגילים (ראו מטה). בנוסף, משרד הבריאות יכנס ועדה שתעסוק בסוגיה לעומק, והאיגוד הגינקולוגי יזמן פגישה שאמורה להתקיים בסוף פברואר, ובה יוזמן ד"ר ישראל הנדלר להציג את הנתונים מיותר מאלף ניתוחים שכבר ביצע בארץ באמצעות השיטה.
פתאום אהבה
נבות (47), תושבת הרצליה, אם לבת (20) ובן (18), היא פיזיותרפיסטית מומחית לשיקום רצפת האגן, שחוותה על עצמה את הקושי שכרוך בהתאוששות מניתוח, לאחר שב־2002 ילדה את בתה הבכורה בקיסרי חירום. "זה משהו שלא ציפיתי שאגיע אליו", היא מספרת. "אני דמיינתי את המפגש המשפחתי בין התינוק שלי ובין הוריו כרגע מקודש. בפועל הרגשתי שהרגע הזה חולל כי בעצם נמנע מבעלי להיות איתי בחדר הניתוח ואני עברתי את תהליך הלידה מאחורי פרגוד, כשאיני יודעת מה קורה ולא חוויתי את רגע יציאתה של התינוקת שלי מהבטן. מהר מאוד היא נלקחה לתינוקייה, ואני לא ידעתי מה עבר עליה בשעותיה הראשונות. בעשרת הימים הראשונים שלי כאמא הייתי כאובה והתקשיתי לתפקד. לא ככה צפיתי את תחילת האימהות שלי".
הנזקים בדופן הבטן וברצפת האגן שהופיעו אצלה כתוצאה מהניתוח והעובדה שלא חזרה לעצמה במהירות אף על פי שהיא ספורטאית, חברו למקרים שפגשה בשטח ושהאיצו את החלטתה להתמחות בשיקום רצפת האגן. בשנת 2003 פתחה בביתה קליניקה, ובהמשך התחילה לעבוד ביחידה לרצפת האגן ב"שיבא".
"כשהתחלנו לתכנן את המחקר שלי נוצרה בינינו קרבה. בואי נגיד שהוא התחיל איתי. אבל לפני שנעניתי לו היה לי חשוב לבדוק איך הוא מתנהג עם נשים בחדר לידה"
כאן, בשנת 2016, הכירה את ד"ר הנדלר. היא הייתה אז בהליכי גירושים מבעלה זה 17 שנה והנדלר (59), אב לשלושה, היה פרוד ובזוגיות אחרת. "הגעתי לבית החולים תל־השומר במסגרת לימודי תואר שני באוניברסיטת חיפה, עם הצעת מחקר על טכניקה טיפולית לרצפת האגן בנשים הרות", נזכרת נבות. "הוא היה גינקולוג בכיר שהיה אחראי על מחקרים באגף הנשים והיולדות. כשהתחלנו לתכנן איך אעשה את המחקר בפועל, התפתחה בינינו קרבה. בואי נגיד שהוא פשוט התחיל איתי", היא מחייכת. "לפני שנעניתי לו, היה לי חשוב מאוד לדעת איך הוא מתנהג עם נשים בחדר הלידה. כל אלה ששאלתי עליו אמרו שהוא מהמם ביחסו ליולדות.
"אבל ביני לביני החלטתי שיש לו עוד מבחן אחד לעבור אצלי. רציתי לראות איך הוא מגיב לסרטון שצילמה הגינקולוגית הצרפתייה, ד"ר בנדיקט סימון, במהלך ניתוח קיסרי חדשני, שבו רואים יולדת הנעזרת במנשפית (משרוקית, שידובר בה בהמשך, צ"ר) כדי להוציא את התינוק".
ואיך הוא הגיב?
"הוא אמר, 'זה מגניב. האישה יולדת את הילד שלה', ואני אמרתי: 'כשתראה איך היולדות נראות אחרי שלוש שעות תבין את הגדולה של הניתוח הזה'. התרגשתי מאוד. סוף־סוף מישהו מגלה בזה עניין. אוקיי, אפשר לצאת איתו".
לשרוק כל הדרך ללידה
לשיטת המשרוקית התוודעה נבות לראשונה בשנת 2009, בהרצאתה של הפיזיותרפיסטית קלודין הטב־בלום, שחשפה את "שיטת גיארם" לשיקום רצפת האגן והבטן דרך נשיפות באמצעות אביזר דמוי משרוקית (להלן "המנשפית"). האביזר מפעיל את מכלול השרירים שבין האגן לסרעפת ועוזר גם ללחיצות בלידה רגילה. "הבנתי שזה דבר גאוני", אומרת נבות. "ב־2011 נסעתי ללמוד אצל לוק גיארם. הבאתי את השיטה ארצה והתחלתי ללמד נשות מקצוע בתחום שיקום רצפת האגן".
"הטכניקה הכירורגית הייחודית לשיטה, היא החיתוך שנעשה בצידי השריר ולא במרכז הבטן, ובזכותה יש מינימום פגיעה בדופן הבטן. כעבור שלוש שעות היולדות כבר יכולות ללכת"
כעבור שלוש שנים, כשהשתתפה בכנס שנתי שהתקיים בצרפת ביוזמת לוק גיארם, שמעה לראשונה הרצאה של ד"ר בנדיקט סימון, גינקולוגית־מיילדת צרפתייה. סימון הציגה גישה חדשנית לניתוחים קיסריים ושימוש במנשפית כדי לאפשר לאישה שיולדת בניתוח קיסרי לדחוף את התינוק החוצה בכוחות עצמה.
"כשצפיתי בסרטון שהיא הציגה נפלה לי הלסת מההלם", משחזרת נבות. "זה היה הרגע שבו התנקז האבל הפרטי שלי על הניתוח הקיסרי שעברתי בלידת בתי, לתוך ההבנה שהחוויה הזו יכולה להיות כל כך אחרת. אמרתי לעצמי, 'לכל אישה שצריכה לעבור ניתוח קיסרי מגיע שינתחו אותה ככה'".
מהם יתרונות השיטה?
"בגישה הניתוחית הזו, שפותחה על ידי ד"ר דניס פאוק, כירורג וגינקולוג שנקראת FAUCS (French Ambulatory Caesarean Section) יש שני דברים עיקריים: היכולת של האישה לראות את התינוק שלה נולד ולהיות פעילה בהליך כי הפרגוד מורד והיא רואה אותו מוּצא ממנה וגם דוחפת אותו בכוחות עצמה באמצעות הפעלת המנשפית שבפיה. בנוסף, הטכניקה הכירורגית ייחודית, והחיתוך נעשה בצידי השריר ולא במרכז הבטן, ובזכותה יש מינימום פגיעה בדופן הבטן".
מתי הבאתם את השיטה לארץ?
"במהלך 2017 נסענו לצרפת, כבר כבני זוג, כדי שד"ר הנדלר ילמד את שיטת הניתוח החדשה. ב־2 באוקטובר של אותה שנה ילדה ספיר קלדרון את עידו בניתוח הקיסרי הצרפתי הראשון בישראל, בבית החולים לניאדו בנתניה. אחיו ניר שנולד ב־21 בנובמבר 2021 כבר היה התינוק מספר 701 שנולד בשיטה הזו, ועד היום נותחו בישראל באמצעות הניתוח הקיסרי הצרפתי 1,130 נשים, ובהן אניה בוקשטיין, רותם שפי (שפיטה), עינב בובליל, שני כספי (אשתו של עומרי) וסלבס נוספות".
איך שכנעתם את היולדת הראשונה לעבור ניתוח שטרם נעשה כמוהו בארץ?
"ספיר הייתה מטופלת של ד"ר הנדלר שעמדה בפני ניתוח קיסרי. כשהוא הציע לה לעבור את הניתוח בטכניקה החדשה, היא סמכה עליו. זה היה הילד השלישי שלה. הראשון נולד בלידה רגילה, השני בניתוח קיסרי רגיל והשלישי והרביעי, בקיסרי הצרפתי".
איך את משתלבת כיום בניתוחים?
"בהתחלה הצטרפתי לניתוח כצופה, מתוך עניין. אבל מהר מאוד התחלתי להסביר ליולדת, תוך כדי הניתוח, מה עובר עליה ולמה היא מרגישה את מה שהיא מרגישה. לאחר שהתינוק מוּצא מרחם אמו אני מחזיקה אותו על חזה האם עד סוף הניתוח ומחברת אותו אליה להנקה. במהלך כל התהליך קיימת נוכחות מלאה של המשפחה - אמא, אבא, תינוק - בחדר הניתוח.
"נשים מרגישות שהן בשליטה ומבינות את התהליך בזמן אמיתי. הן לא מרגישות שמדברים מעל לראשן, יוצאות מאושרות ופנויות רגשית להתקשר לתינוק כבר במהלך הניתוח"
"כשקראתי את מכתבי התודה שקיבלתי הבנתי שליווי האישה בתהליך והתמיכה הרגשית לאורך הניתוח, בנוסף להדרכה שהיא מקבלת שבועיים־שלושה לפני הניתוח בהפעלת המנשפית - משמעותיים מאוד ויש להם השפעה לטובה על כל המשפחה. נשים מרגישות שהן בשליטה ומבינות את התהליך בזמן אמיתי. הן לא מרגישות שמדברים מעל לראשן, יוצאות מאושרות ופנויות רגשית להתקשר לתינוק כבר במהלך הניתוח, וגם האב מרגיש שהוא משתתף בהולדת ילדו. מתוך הבנת החשיבות של הליווי והתמיכה הפכתי לחלק אינטגרלי מכל ניתוח כזה. את המודל הזה, אגב, מאמצים כיום גם בצרפת".
30 ניתוחים בחודש
בארץ, לעומת זאת, הממסד הרפואי לא האיר פנים לשיטת הניתוח החדשה שבני הזוג הביאו ארצה וניהל מולם מאבקים שהפנו זרקור על חסרונותיה של השיטה לעומת הניתוח הקיסרי הקלאסי.
באפריל 2018, חודשים ספורים אחרי תחילת הניתוחים האלה, נאסר על בית החולים לניאדו לקיים ניתוחים פרטיים, ובני הזוג הנדלר־נבות עברו לקיימם בבית החולים האנגלי בנצרת. בשלוש השנים האחרונות התקיימו ניתוחים כאלה גם ב"מעייני הישועה", והופסקו עוד לפני שיצאה ההנחיה של משרד הבריאות.
כיום מבצעים בני הזוג כ־30 ניתוחים בחודש, "והיומן שלנו מלא שלושה חודשים קדימה", אומרת נבות. "גם ד"ר מיקי מוסקוביץ מ'אסף הרופא' שלמד את השיטה, ביצע בשנתיים האחרונות כ־200 ניתוחים בבית החולים הציבורי שבו הוא עובד, וד"ר רוני חן מ'בילינסון' סיים לאחרונה לעבור את הכשרת השיטה".
באיזה שלב של ההיריון ניתן לקבוע תור לניתוח כזה?
"בשבועות 30-25 להיריון".
מה המחיר של ניתוח כזה?
"16,300 שקל".
רפואה לעשירים.
"כשהבאנו את השיטה ארצה העברנו הרצאות בהמון בתי חולים בארץ והיינו מוכנים שיכניסו אותה למערכת הציבורית, אבל אף אחד לא הרים את הכפפה".
סיכונים אפשריים
פרופ' רוני מימון, יו"ר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, מסביר: "בדיקת נושא הניתוח הקיסרי הצרפתי נמצאת בשלבי דיון מקצועיים גם אצלנו. ב־23.2 צפוי להתקיים דיון המשכי שבו יציגו מחלקות ורופאים שמנתחים בשיטה הקרויה 'הניתוח הקיסרי הצרפתי' את ניסיונם. בעקבות קבלת הנתונים נקיים בנושא דיון, שמסקנותיו יועברו למועצה הלאומית למיילדות, ניאנטולוגיה וגנטיקה, שתתכנס יום לאחר מכן.
"נכון לרגע זה, משרד הבריאות, שקיבל את המלצותינו, ביקש להכליל בטופס ההסכמה מדעת את עקרונות היידוע החשובים שהצבענו עליהם, כדי להדגיש את העובדה שהאישה מודעת לסיבוכים האפשריים בניתוח זה".
גם בניתוחים קיסריים רגילים עלולים להיות סיבוכים.
"ודאי, אבל גם בהם יש טופס הסכמה מדעת, ועכשיו נוסף טופס הסכמה מדעת שייחודי לניתוח הזה".
מה יקרה אחרי הדיון?
"אולי מהנתונים שנשמע בדיון נקבל פרספקטיבה מרגיעה יותר ואולי להפך, מחמירה יותר".
ארבעת הסעיפים שמחייבים חתימה
מדוברות משרד הבריאות נמסר כי: "המשרד דואג לבריאותם של המטופלות והיילודים. על פי הנתונים שהצטברו בארץ בתקופה האחרונה, שיעור הסיבוכים ליולדות וליילודים בניתוח קיסרי צרפתי גבוה יחסית לניתוח השגרתי. במטרה להעלות את המודעות לסיכונים האפשריים של הניתוח הקיסרי הצרפתי הנחה המשרד את בתי החולים שאישה המעוניינת לבצע ניתוח תחתום על טופס הסכמה ייעודי המסביר את עיקרי הסיבוכים האפשריים של הניתוח":
1. משך חילוץ היילוד ממושך יותר ועל כן עלול להעלות את הסיכון לתשניק ולהיעדר חמצן ברמה העלולה לגרום לנזק מוחי.
2. לאור שימוש בכפות מכאניות בשיעור גבוה יותר, עלול להיגרם נזק חיצוני, כולל אפשרות לנזק עצבי ביילוד.
3. עלייה בצורך בהרחבת החתך הרחמי בצורה שתפגע בחוזק דופן הרחם ומעלה את הסיכון לקרע שלו בהריונות הבאים.
4. סיכון לפגיעה בשלפוחית השתן בשיעור גבוה יותר מניתוח קיסרי רגיל.
על המשפטים להיות ברורים למטופלת ובמקום בולט במסמך ההסכמה או בטופס נלווה ומלווים בחתימת היולדת.
