ריקי אפרים לדרמן (50), מנהלת חטיבה באמדוקס, נשואה +2 מגבעתיים
"גדלתי במושב בדרום וחלמתי להצליח מקצועית וכלכלית, כלומר, משרה בכירה, קריירה וכסף. זה היה רחוק מאוד מאיפה שגדלתי, אבל היה נראה שזה אפשרי. עכשיו אני מרגישה שסגרתי מעגל והגשמתי את החלום", אומרת ריקי אפרים לדרמן. העבודה הראשונה שלי הייתה הדרכה בקייטנות. בהמשך מימנתי לעצמי את הלימודים ועבדתי בכל עבודה אפשרית - ממוקדנית במוקד 144, דרך ניקוי בתים, מוכרת בחנות בגדים, הדרכת מחשבים, העברת חוגים בבתי ספר ומוכרת פרחים".
איזו עצה את מצטערת שלא אימצת בנעורייך?
"שאין רק דרך אחת לעשות את הדברים. לי היה בראש מסלול ברור - לטייל בעולם וללכת ללמוד באוניברסיטה הנדסת תעשייה וניהול. הייתי מאוד חדורת מטרה, אבל למדתי שיש יותר מדרך אחת לעשות דברים".
"נשים מסרבות לדברים שמציעים להן כי הן אומרות: 'אני עדיין לא שם'"
איזו עצה טובה את יכולה לתת כיום?
"אני עושה המון הרצאות לעמותות ותמיד אני מתחילה בעצה הבאה: נקרית בדרך הזדמנות? אמצי אותה. תגידי 'כן', בייחוד אם ההזדמנות מפחידה אותך או מעוררת תחושה שאת לא מספיק טובה ולא יודעת מספיק. דווקא להזדמנויות האלה צריך להגיד כן. נתקלתי לא פעם במהלך הקריירה שלי בנשים שלא ייפנו למשרה אם אין להן התאמה מושלמת. נשים מסרבות לדברים שמציעים להן כי הן אומרות: 'אני עדיין לא שם'".
כשהיית נערה, מי הייתה השראה עבורך?
"דודה שלי שמאוד־מאוד דחפה אותנו ללמוד ולהתפתח, למרות שהיא עצמה לא הייתה משכילה. היא הייתה עוגן משמעותי עבורי".
האם לנערות היום עדיין יש חסמים בהשוואה לנערים?
"אני באה מהעולם הטכנולוגי, והרבה נערות מעדיפות לא ללמוד מקצועות טכנולוגיים, כי הן חושבות שהן פחות טובות. גם כשאמדוקס מגייסת דור חדש בעולם, אנחנו לא מגייסים נשים וגברים באותו שיעור, כי אנחנו רואים הרבה פחות נערות בעולם הזה. אני קוראת לנערות לא לפחד, להיענות לאתגר למרות שזה קשה. היחס צריך להיות 50:50".
לפרטים נוספים: https://girlsweek.shavot.org/powerpose/
- צילום: שי קדם, שיער: מיכאל צבייגנבאום, איפור: מיכל אחדות
פורסם לראשונה: 09:19, 11.12.22
