לפני שמונה שנים הגיעה ד"ר אילנית מלר לתיאטרון הקאמרי כדי לצפות במחזמר "קזבלן". כשראתה את השחקן איציק כהן על הבמה, קרה לה מה שקורה לה בדרך כלל כשהיא רואה אנשים גדולים: היא דמיינה את עצמה בחלוק לבן ואת כהן על שולחן הניתוחים, עובר תחת ידיה ניתוח בריאטרי (קיצור קיבה). כמה חודשים אחרי, זה בדיוק מה שקרה. כהן הגיע למרפאה הפרטית, נותח, השיל בהמשך כמה עשרות קילוגרמים ממשקלו, וסיפר בכל הראיונות לתקשורת שבגיל 46 הוא נולד מחדש. מאז הוא כבר עלה במשקל ושוב רזה, ועכשיו, לקראת צילומי סרט על הסכמי אוסלו בהפקת סטיבן שפילברג לרשת HBO, הוא התחטב במיוחד. ד"ר מלר עוקבת מהצד ומחייכת.
"שנה אחר כך התקשר דביר בנדק", מספרת ד"ר מלר. אמרתי לו מיד, "כל כך הרבה זמן חיכיתי לך". הוא התפלא, "רגע, זו ד"ר מלר או המזכירה שלה?", היא נזכרת בחיוך. "הסברתי לו שראיתי את הפרסומות שלו לבנק מזרחי ואמרתי לבעלי, 'הוא עוד יתקשר'".
6 צפייה בגלריה
מטופלים מפורסמים. איציק כהן ודביר בנדק, שהורידו יחד 120 ק"ג
(צילום: רפי דלויה, עמית שעל)
כשהחמות סובלת
מי ששידך בין ד"ר מלר ואיציק כהן היא לא אחרת מאשר חמותה, חדוה מלר (64), מדריכה קוֹלית ומורה לפיתוח קול מקיבוץ יפעת, שבעצמה נותחה על ידי כלתה לפני שמונה שנים. "כל חיי הייתי אדם רזה ופתאום עליתי 35 ק"ג בגלל שאובחנתי עם רגישות לצליאק ועשיתי שינוי בתזונה", משחזרת חדוה. "שקלתי 95 ק"ג והרגשתי תקופה ארוכה מאוד לא טוב. אילנית הציעה לנתח אותי. חשבתי על זה לילה אחד, ובבוקר אמרתי כן. היה לי ברור שכלתי תנתח אותי. היה לי ברור גם שאם היא מציעה לנתח אותי, אני יכולה לסמוך עליה במאה אחוז רק מעצם האחריות שהיא לוקחת על עצמה. הפרופסור של המחלקה שלה דווקא אמר לי בזמנו לחשוב על זה שוב. הוא סבר שבגלל שיש קרבת משפחה אולי צריך לעשות הפרדה, אבל אני ידעתי שאלך לניתוח הזה רק בידיעה שכלתי מנתחת אותי".
חדוה, נשואה בשנית ואם לשלושה בנים, עבדה עם התיאטראות הגדולים בישראל והדריכה את מיטב השחקנים. בעברה הייתה זמרת אורחת בלהקת "שלום" של גברי לוי. את הניתוח עברה בשנת 2013, כשעבדה עם שחקני הקאמרי על "קזבלן". ההחלמה הייתה כרוכה ביומיים של כאבים עזים. "לאילנית היה קשה לראות אותי סובלת, אבל אחרי תקופה קצרה הרגשתי יותר טוב ונולדתי מחדש. שמונה שנים אחרי אני עדיין שומרת על המשקל שלי, 60 ק"ג, ובדיקות הדם הן כמו של בחורה בת 20".
האם אחרי הניתוח הקשר ביניכן התהדק עוד יותר?
"הניתוח עשה לקשר שלנו רק טוב. הייתי אסירת תודה לה על כך שהיא בחרה לנתח אותי. זו לא החלטה קלה. אני לא חושבת שהייתי כועסת עליה אם הניתוח לא היה מצליח, אבל הוא הצליח ואני מרגישה שיש לה חלק בחיים החדשים שלי".
טייס אוטומטי
למטופלת שהגיעה כמה חודשים אחרי חדוה, קוראים צילה שציגובסקי, והיא אמה של ד"ר מלר. שציגובסקי (69), נשואה, אם לשלושה וסבתא לחמישה, מתגוררת ברמת־גן, עבדה אז במפעל הטקסטיל המשפחתי. "יום אחד הרגשתי שקיבלתי מכה ברגל", היא נזכרת, "אבל זו לא הייתה מכה אלא כאבים חזקים בגלל סוכרת מאוד גבוהה שלא הצלחתי לאזן. אילנית אמרה, 'בואי תעשי את הניתוח'. ההחלמה הייתה כל כך מהירה שאילנית הייתה בהלם. אחרי הניתוח אנשים לא זיהו אותי ברחוב. ירדתי 39 ק"ג. מאז עברו שמונה שנים ואני עדיין שוקלת 67 ק"ג, לא זזה גרם ומרגישה מצוין. לא לוקחת כדורים ולא זריקות".
האם, צילה שציגובסקי: "הרגשתי שקיבלתי מכה ברגל, אבל זו לא הייתה מכה אלא כאבים חזקים בגלל סוכרת מאוד גבוהה. אילנית אמרה, 'בואי תעשי את הניתוח'"
"כשחמותי עברה את הניתוח זה עורר מוטביציה אצל אמא שלי", מודה אילנית. "היא אמרה, 'אם חדוה עשתה גם אני אעשה' והתחילה לגלגל את התהליך. ההורים שלי הם לא סמל הבריאות. הסוכרת של אמא שלי השתוללה, הרגשתי שהסנדלר הולך יחף. אני לומדת על המחלות ואומרת, 'וואו, ההורים שלי מייצגים את כל הסימפטומים בספר, רק בקצה שלהם'. במשך כמה שנים דיברתי עם אמי על הניתוח, על כך שאפשר לטפל בסוכרת ולפעמים מחלימים ממנה. סבא שלי נפטר משברון לב אחרי שנאלצו לקטוע לו רגל בגלל סוכרת. לקח לה זמן להסכים".
צריך הרבה אומץ כדי לנתח הורה.
"האמת שלא רציתי לנתח את אמא. עם חמותי הרגשתי נורא גיבורה והכל עבר בסדר, אבל כשראיתי שההתאוששות שלה הייתה קשה, לקחתי מאוד ללב. החלטתי לבקש מקולוגה שלי לנתח את אמא. אבל באותו בוקר שהוא היה אמור לנתח אותה, הוא הגיע באיחור כי נאלץ לנתח כל הלילה. ידעתי את זה רק בשלב שכבר הרדימו אותה. הוא אמר, 'תתחילי ואני אבוא', וכך היה. הוא הצטרף די לקראת הסוף. ברגע שהתחלתי כבר ידעתי לעשות את הנתק. הבנתי שאם הבאתי אותה לניתוח, היא צריכה לעבור אותו".
בדיעבד, מה עורר בך יותר חששות, הניתוח של אמא או של חמותך?
"של חמותי. הניתוח עצמו לא היה קשה. במהלך ניתוח אני נכנסת למצב של טייס אוטומטי, אבל אחרי הניתוח ראיתי את הקושי שלה וחשבתי, 'רגע, ואם יהיה לה איזה סיבוך, איך אני אחיה עם זה?'. עם אמא זה אחרת, היא תקבל אותי כמו שאני גם אם יהיה לה קשה".
ד"ר מלר: "אחרי הניתוח של חמותי ראיתי את הקושי שלה וחשבתי, 'רגע, ואם יהיה לה איזה סיבוך, איך אני אחיה עם זה?'. עם אמא זה אחרת, היא תקבל אותי כמו שאני גם אם יהיה לה קשה"
איך עבר הניתוח של אמא?
"אמא שלי היא פייטרית. תוך כמה ימים היא כבר עשתה סידורים, עבדה, לקחה את הילדים. עברה את זה מאוד בקלילות והפידבק היה מהיר יחסית. בחודש ראשון ירדה כמעט עשרה ק"ג והמון דברים השתפרו מיידית בגלל שינויים מטבוליים. בעקבות הניתוח ההורמונים של המעי מופרשים בצורה שונה, וסוכרת, למשל, נעלמת לפעמים תוך כמה ימים, עוד לפני שיורדים במשקל".
הסוכרת של אמך נעלמה?
"במשך שנים לא הייתה סוכרת בכלל. עכשיו זה קצת עלה והיא מתאזנת בעדינות".
יש עוד בני משפחה שנרשמו לניתוח?
"כרגע לא, אבל יצא לי לנתח חברים ושתי בנות שלמדו איתי ביסודי. אנשים שממש זוכרים שתמיד רציתי להיות רופאה מגיעים אליי שנים אחרי כדי לעבור ניתוח".
את מי לא תסכימי לנתח?
"את הילדים שלי. אני מוכנה לנתח את כולם, כולל את בעלי".
אהבה בחדר כושר
ההיכרות עם בעלה היא סיפור בפני עצמו, אבל לפני כן תזכורת. לפני למעלה מעשור תועדה ד"ר מלר, אז סטאז'רית יפהפייה במחלקה כירורגית, בסדרה הדוקומנטרית "איכילוב" ששודרה ב־yes דוקו. היא הייתה אז רווקה בת 36 שסיפרה על המחיר האישי שהקריירה גבתה ממנה.
שנתיים קודם לכן סיימה מערכת זוגית והבינה שהשעון הביולוגי לא באמת מתחשב בלוח התורנויות של בית החולים. היא כבר הגיעה לבנק הזרע במטרה להתחיל בהליך שיהפוך אותה לאמא, אבל אז חל מפנה דרמטי. "יום אחד הלכתי לחדר כושר עם חברה שלי בבניין ליד איכילוב. היא אמרה לי, 'רגע, אף אחד כאן לא מוצא חן בעינייך?'. הסתכלתי מסביב ואמרתי, 'הבחור הזה'. הדופק שלי היה על 120. היא רצתה שנדבר איתו אבל עד שהשתכנעתי הוא כבר הלך. בשבועיים הבאים הלכנו יום־יום לחדר הכושר ואז פגשנו אותו. גיליתי שהוא צעיר ממני בשבע שנים".
צחי מלר, היום בעלה, היה אז בן 29, בוגר לימודי קולנוע (מאז סיים שני תארים בכלכלה וניהול) כשפגש את אילנית והציע לה אחרי עשרה ימים בלבד לעבור לגור איתו. כעבור שלושה שבועות סיפרה לו שיש לה תור לבנק הזרע והייתה בטוחה שהוא ייעלם מחייה. "הוא אמר, 'יש מעט מאוד דברים שאני לא מוכן לעשות למענך, ילדים זה לא אחד מהם'. שבועיים אחר כך הייתי בהיריון ספונטני עם תאומים, בן ובת". הם התחתנו שמונה חודשים לאחר שנפגשו לראשונה, כשהיא בחודש החמישי להיריון. בגיל 42 ילדה את בתה השלישית. את דביר בנדק, אגב, ניתחה כשהיא בסוף שבוע 38. "לפני הניתוח הגיע ד"ר נפתלי שני, מנכ"ל אסותא, לשאול מי מנתח את דביר. פתאום ראה אישה עם בטן ענקית. נראה לי שהוא קצת החוויר".
לפני ארבע שנים, בגיל 44, גילתה שהיא שוב בהיריון. "כשילדתי את בתי השלישית שאלתי את הרופא, 'ואם ארצה עוד ילדים?' הוא אמר, 'בגילך ספונטנית זה כבר לא יקרה'. אבל פתאום הפסיק לי המחזור. הלכתי לגינקולוגית ד"ר רונית אלמוג והתלוננתי שגיל הבלות הגיע מוקדם. היא הציעה לעשות בדיקת היריון, הודעתי לה שאין סיכוי. טעיתי".
שלושה שבועות לאחר שאילנית הכירה את צחי, שצעיר ממנה בשבע שנים, סיפרה לו שיש לה תור לבנק הזרע. הוא אמר: "יש מעט מאוד דברים שאני לא מוכן לעשות למענך, ילדים זה לא אחד מהם"
לידת הילדים לא גרמה לה להאט את הקצב. בשנים האחרונות עבדה ככירורגית בבילינסון ובהמשך בשיבא, וכיום היא עובדת באופן פרטי ב"אסותא מדיקל", ב"אסותא" וב"רפאל".
איך מנהלים קריירה כל כך אינטנסיבית עם ארבעה ילדים צעירים?
"זה עומס גדול. הבוקר, למשל, עזרתי להכין את הילדים לבית הספר ולגן. התאומים בני עשר וחצי, האמצעית בת שש והקטנה בת ארבע. יצאתי למרפאה, ניתחתי ארבעה אנשים, רצתי הביתה, הבאתי את הילדה לחברה, ארגנתי ילדה שלישית שתלך לחברה אחרת וחזרתי לקליניקה שלי. עכשיו, בשש בערב מתחילה פה סדנה קבוצתית. כל יום הוא רצף של פעילויות, ושנת הקורונה בכלל הייתה מאתגרת. הבת האמצעית שלי התחילה כיתה א' והיא לא מכירה את האותיות, כי לא הייתי שם כדי לעזור לה. זה מאוד קשה. חיים על הקשקש. יש מורים פרטיים ובייביסיטר וכל זה".
ואם כל זה לא מספיק, בימים אלה היא פתחה את "ירדן קליניק", מרכז הוליסטי ברמת החייל, שמטרתו לתת מענה למנותחים בריאטריים שרוצים להשלים את התהליך האסתטי. "חשוב לי להביא משהו אחר למנותחות שלי, ערך מוסף שהוא לא רק הפחתה של קילוגרמים".
לפי הסטטיסטיקה, ממילא חמש שנים אחרי ניתוח לקיצור קיבה רוב המנותחים מעלים בחזרה את כל המשקל.
"זה קורה יותר בניתוחי שרוול. אני עושה מעקף קיבה שכרוך בפחות תופעות לוואי, ולפי הסטטיסטיקות כשליש חוזרים למשקלם".
אילו טיפולים את מציעה לאנשים שעברו ניתוח כזה?
"טיפולים לחידוש עור הפנים ולשיער, שלא ינשור, כי אחרי שהגוף עובר סוג של סטרס בניתוח בריאטרי עלולה להופיע נשירה. אחד הדברים שאנחנו יודעים הוא שאם מטופל שבע רצון מכלל התהליך, יהיה לו קל יותר לשמור על המשקל בהמשך. אחרי ניתוח כזה יש שינוי בנפח עור הפנים, קו הלסת מעט יורד, אנשים שיורדים 50 ק"ג צריכים לפעמים גם ניתוח פוסט־בריאטרי, מתיחת עור".
איך באה לידי ביטוי הירידה במשקל של חמותך ואמך?
(צוחקת) "יש להן הרבה יותר כוח לשמור על הילדים כשאני לא נמצאת. זו ההצלחה שלי. יש לנו שתי סבתות מאוד דינמיות עכשיו".
הסיכונים בניתוח בריאטרי: דליפה או דימום
"לא כל אחד יכול לעבור ניתוח כזה. יש קריטריונים מאוד מוגדרים של משרד הבריאות מי זכאי לעבור ניתוח ואת מי מוצדק לנתח", אומר ד"ר שי מרון אלדר, ממלא מקום מנהל היחידה לטיפול בהשמנת יתר בבית חולים איכילוב. "מדובר באנשים עם BMI (מדד מסת גוף) מעל 40 או אנשים עם BMI מעל 35 עם תחלואה נלוות כגון סוכרת, לחץ דם או כולסטרול. אלה אנשים שירוויחו מניתוח כזה, ואנחנו עושים הרבה מאוד ניתוחים כאלה כל שנה. מי שעומד בקריטריונים לניתוח בריאטרי, הסיכוי להאריך את חייו ולשפר את איכות החיים שלו גדול מהסיכון הניתוחי. רוב החולים יעברו את הניתוח הזה ללא סיבוכים ובמהלך תקין לחלוטין שיסתכם ביומיים אשפוז. ובכל זאת, מכיוון שמדובר בטיפול מאוד פולשני, מתלווה לניתוח הזה חשש הגיוני ומוצדק, כי עלולים להיות סיבוכים:
1. "דלף וזיהום תוך בטני כתוצאה מנזילת תוכן של מערכת העיכול לחלל הבטן. זה קורה כתוצאה מאיחוי לא טוב. בסוף זו הרי 'צנרת' ואנחנו עושים אינסטלציה. לפעמים החיבור לא אטום לחלוטין ומתפתחת נזילה של תוכן מעי לחלל הבטן הסטרילי, וזה גורם לזיהום תוך בטני.
2. "דימום. זה יכול להיות דימום קל שיסתכם במעקב וקצת אנטיביוטיקה, ועלול להתפתח לסיבוך רציני יותר שעלול להצריך ניתוח חוזר.
3. "סיבוך נדיר, שמתרחש אחד לכמה אלפי מקרים, הוא היווצרות של קריש דם".
