1. להסתכל על העיר מלמעלה
הגלגל הענק על גדות התמזה, ה־London Eye, ממשיך להסתובב לאט־לאט ולהציע נקודת מבט חווייתית על העיר. אבל כמי שמעדיפות לשלוט בקצב ובזמן (וגם לחסוך 30 ליש"ט לכרטיס), בחרנו לעלות הפעם לתצפית אחרת וחינמית.
ה־Sky Garden נמצאים בקומה ה־35 של מגדל משרדים מודרני שזכה לכינוי "הווקי־טוקי", בשל צורתו. בגג המקורה והסגור היטב אכן יש גן, טרופי בסגנונו, וגם מסעדה, ברים ושירותים.
הקירות השקופים מאפשרים תצפית של 360 מעלות על העיר ולאורך אחד מהם יש גם מרפסת פתוחה. הביקור הוא בחינם, אך יש לשריין מקום מראש באתר (שבועות מראש!) ולקוות שבאותו יום הראות תהיה טובה (skygarden.london).
מגדל נוסף שמציע חוויה חינמית כזו, ללא גן אבל בתוספת כ־10 מטרים לגובה, הוא Horizon22.
שני האתרים נמצאים ב"סיטי" של לונדון, הלב העסקי־פיננסי של העיר. הביקור באזור שוקק החיים התגלה כמעניין כשלעצמו.
אם אתן שם, אל תפספסו את Leadenhall Market, מתחם מסעדות שנמצא בפסאז' יפהפה, קלאסי בסגנונו, שבולט בלב המגדלים הסופר־מודרניים. אגב, השוק הזה שימש השראה לסמטת דיאגון בסרטי "הארי פוטר" (עוד על מתחמי מסעדות בהמשך).
2. לראות תערוכה שווה
תמיד יש מה לראות בלונדון ותמיד יש לפחות תערוכת להיט אחת אם לא יותר, כזו שצריך לשריין לה כרטיסים מראש. העדפנו לדלג על התערוכה שעליה דיברו בנובמבר־דצמבר, זאת של ואן גוך, ובחרנו באחרות. הנה שלוש המלצות מכל הלב:
תערוכת הפורטרטים היפהפייה של פרנסיס בייקון ב־National Portrait Gallery (עד 19 בינואר). היא מלווה בהסברים מאירי עיניים וריתקה גם נערה שהגיעה לצפות בה מחוסר ברירה (npg.org.uk).
בסמטה שיוצאת מרחוב אוקספורד נמצאת The Photographers Gallery ובה תערוכת צילום קטנה, מעולה ולא שגרתית של הצלמת הסיציליאנית לטיציה בטאליה, שתיעדה אירועים חדשותיים לצד רגעים יומיומיים (עד 23 בפברואר, thephotographersgallery.org.uk).
עוד צילומים, אבל באווירה הרבה יותר סלבריטאית (לפני ומאחורי המצלמה) תמצאו ב־V&A Museum, שם מוצג שפע מסחרר מאוסף הצילומים המדהים של אלטון ג'ון ובן זוגו. עוד במוזיאון: תערוכה שמסכמת את הקריירה (עד כה) של הדוגמנית נעמי קמפבל ומציגה תלבושות, תצלומים והתייחסויות שונות לפועלה (עד אפריל 2025, vam.ac.uk).
אגב, בחלק מהגלריות והמוזיאונים יש זמנים שבהם הכניסה מוזלת או בחינם, שווה לבדוק באתרים. לתערוכה של בייקון, למשל, יש בסופי השבוע שעות של "שלמו כמה שתרצו" ולתערוכה של בטאליה נכנסים בחינם בימי שישי אחר הצהריים. וכמובן, מסביב לתערוכות הלהיט יש בדרך כלל תצוגות קבע עשירות, שהכניסה אליהן חינם.
3. להקל על השופינג בקפה
יודעת כל מי שנסחבה בלית ברירה אחרי שותף או שותפה שמתעניינים בשופינג, שההתלהבות שלהם, לא משנה באיזה תחום מדובר, רק מחמירה את השעמום שלך. לכן, אחד הטרנדים הנוחים בלונדון הם בתי קפה בתוך חנויות והם פתרון מצוין להמתנה נינוחה. הנה שש דוגמאות:
בחנות הגדולה של Next ו־GAP ברחוב אוקספורד יש סניף של רשת Costa Coffee; ב־Poetry Pharmacy, שנמצאת בדיוק במדרכה ממול (ומומלצת כשלעצמה, לחובבות מתנות מתוחכמות), יש בית קפה קטן וחמוד עם תצפית מעולה לרחוב; גם שתי חנויות הספרים הגדולות במרכז מתהדרות בבתי קפה - Foyles ברחוב צ'ארינג קרוס ו־Waterstones ליד כיכר טרפלגר.
לא רחוק משתיהן, בקומה העליונה של סניף יוניקלו שבקובנט גרדן, יש בית קפה יפני לגמרי, שמרגיש כמו חו"ל של חו"ל; ובחנות ספרי האמנות Maison Assouline יש בר סטייליסטי, והמקום כולו אלגנטי ומוקפד.
4. לבחור שוק אוכל
אם בתי הקפה משתלבים בחנויות, אז על המסעדות אפשר להגיד שהן מתאגדות למתחמים. זה פתרון נוח, שמאפשר לכל אחת להזמין מה שהיא רוצה, אבל לשבת לאכול ביחד.
בסמוך לקובנט גרדן פועל Seven Dials Market, במבנה ששימש בעבר כמחסן. הבניין סגור ואפלולי משהו, לא מפונפן, והדוכנים מציעים אוכל רחוב מגוון ואזור ישיבה משותף.
חוויה מעוצבת ומיוחדת יותר תמצאו ב־Mayfair Mercato, שממלא מבנה שפעם היה כנסייה. בסמוך למזבח הראשי ממוקם כעת דוכן של בירה ומעל דוכן האוכל המקסיקני בקומה השנייה מתנוסס ויטראז' יפה. המתחם שייך לרשת מטרופוליטנו מרקט, שמפעילה עוד שלושה מרכזים, כולם עם אג'נדה של קיימות ומקומיות.
מתחם מקסים במיוחד וחבוי במיוחד הוא Kingly Court, שמסתתר בחצר פנימית ליד ריג'נט סטריט ההומה (הכניסה היא משביל צר בין בניינים, מרחוב קינגלי או מקרנבי). תמצאו שם שלוש קומות של בניין עתיק עם מרפסות תכולות, שסובבות חצר צבעונית. במקום פועלים כ־20 ברים ומסעדות, עם אוכל מרחבי העולם.
עוד כאלה: סניף ענק של הרשת הבינלאומית Eataly, המתחמים של Arcade בטוטנהאם קורט רואד ובתחנת הכוח באטרסי, ואלה של Box Park בשורדיץ' ובמקומות נוספים וכמובן, בורו מרקט המפורסם ושוק ספיטאלפילד, שכבר הפכו לאטרקציות תיירותיות של ממש.
5. לעוף על כריסטמס
נראה שלונדון כולה פשוט מנצנצת לקראת החג. הרחובות מתהדרים בתאורות יצירתיות ואלגנטיות (מרשימים במיוחד: ריג'נט סטריט, South Molton, מרליבון ובונד סטריט), בתי הכלבו מקושטים למופת (ומוכרים כל דבר שקשור לחג) וכל מקום שמכבד את עצמו "נוטע" עץ מפואר (הגבוה שבהם, כך שמענו, נמצא ב־Bishopsgate Plaza).
עוד בעיר: כמה רחבות להחלקה על הקרח שנפתחו לאחרונה (זו של Somerset House מקסימה במיוחד, המבנה היפה שמקיף את הרחבה הוא חלק מהסטייל), מסלולי הליכה מוארים (זה של Kew Gardens נחשב קלאסי) ושווקים ואירועים מיוחדים שהידוע בהם הוא Winter Wonderland בהייד פארק.
6. להתרחק קצת מהמרכז
באחד מימי סוף השבוע נסענו לקאמדן מרקט. קראנו שזה הזמן לבקר במקום, כי רק אז כל חלקי השוק פועלים והוא במיטבו. ובכן, מיטבו זו הגדרה יחסית. היה שם צפוף כל כך, שבקושי יכולנו ללכת, לא יכולנו לראות ולא יכולנו ליהנות.
אבל הנסיעה התגלתה כמשתלמת בכל זאת, כי אחרי שהרמנו ידיים (מטאפורית, פיזית לא היה לזה מקום), החלטנו ללכת לאורך התעלה הצמודה לאזור השוק, וברגע אחד עברנו מדוחק והמולה לרגיעה מלאה. ראינו איך ממלאים ומרוקנים את המעברים בתעלה, ראינו את הסירות ששטו או עגנו בה, ראינו בתים מקסימים שהחצר האחורית שלהם נושקת למים והלכנו בנחת על השביל הסלול, עד שעזבנו אותו כדי להיכנס לריג'נט פארק.
בפעם הבאה, הבטחנו לעצמנו, נתרחק מהמרכז לטובת ביקור באזור רגוע אחר, אולי המפסטד הית' הקלאסי, אולי המרכז המסחרי החדש Coal Drops Yard, שנושק אף הוא לתעלה, ואולי נשוט בנהר התמזה עם ה־Uber Bus, האופציה הרטובה של התחבורה הציבורית, שמפעילה שלושה מסלולים לאורך הנהר.
7. להירגע
לאורך כל שהותנו בלונדון, לא נתקלנו בהתייחסות לישראל או למלחמה ולמצב. לא ראינו שום פוסטרים, דגלים או הפגנות, לא שמענו קריאות – לא מהצד הפרו־פלסטיני וגם לא, לצערנו, למען שחרור החטופים והחטופות. הסתובבנו בכל האזורים התיירותיים המקובלים והנושא פשוט לא היה קיים. כלום. במובנים מסוימים, זה היה דווקא מצער.
כשנשאלנו מאיפה אנחנו, אמרנו את האמת וזכינו בעיקר בשיחות על ההבדלים במזג האוויר (בלטה במקוריותה מוכרת ב"מנגו", שסיפרה שהישראלים מתעקשים להגיש לה "דרים קארד").
מובן שהמצב יכול להשתנות ברגע ומובן שצריך לשמור על ערנות ועל התנהגות סבירה, תמיד ובמיוחד עכשיו, אבל זו הייתה החוויה שלנו. אחרי יומיים שהסתובבתי בחשש וקצת על הקצה, היה נעים להוריד את רמת הכוננות. לונדון הייתה נהדרת, כמה חבל שהחדשות מהארץ המשיכו להיות ההפך הגמור.
ועוד 5 טיפים חשובים
1. שמרו על הסלולרי. קראנו במקומות שונים שיש בלונדון מכה של גניבות סלולרי. הם נחטפים מהיד בזריזות או נעלמים מהשולחן בבית הקפה. ההמלצות הן להשאיר אותם בתיק או בכיס כמה שיותר, או לעגן אותם לגוף בעזרת מתלה או צמיד. לא נתקלנו בתופעה, אבל שתדעו.
2. תשכחו ממזומן. כל העיר מתנהלת בכרטיסי אשראי, ובמרבית המקומות פשוט לא מקבלים יותר מזומן. בתחבורה הציבורית הצמדנו טלפון או כרטיס אשראי למכשיר הייעודי בכניסה וביציאה, ובוודאי שכך שילמנו באתרים ובכל מקום אחר.
3. סעו באוטובוס. במקום האנדרגראונד, הרכבת התחתית, שעלולה להיות דחוסה ולא נעימה, נסענו באוטובוסים. השתמשנו ב"גוגל מאפס" כדי לאתר את הקו המתאים וזה עבד נהדר. למעט במקרה אחד, תמיד היה לנו מקום ישיבה והאוטובוסים היו נקיים ונוחים. היתרון הגדול הוא – בוודאי אם יושבים בספסל הקדמי בקומה העליונה – שהנסיעה בהם היא עוד הזדמנות להתרשם מהעיר.
4. היעזרו ברשתות. חיפוש בטיקטוק של המשפט הפשוט Things to do in London הביא שפע של תוצאות מעניינות. כך, למשל, גילינו שבמהלך השהות שלנו בעיר מתקיים פסטיבל ובו מופע זיקוקים, ואפשר לצפות בהם בחינם מגדות נהר התמזה. היה נהדר (ואיזה כיף להם שזיקוקים הם לא משהו טריגרי). מצד שני, הגענו כך גם לחנות ספרים הוותיקה והמיוחדת Daunt, וגילינו שהיא מלאה בנערות שבאו רק כדי לצלם.
בדף האינסטגרם Secret London (יש גם אתר), מצאנו המון המלצות שוות בענייני אוכל ובילויים, וגם מידע מועיל כמו איפה נמצאים אורות הכריסטמס הכי יפים או אילו אירועים חינמיים מעניינים מתקיימים בסוף השבוע.
5. לכו למחזמר. היססנו אם שווה לנו להשקיע כסף בערב בתיאטרון, והחלטנו שנלך רק אם נשיג כרטיסים זולים. כדי לעשות זאת כבר לא צריך לעמוד בתור בדוכן המיתולוגי בלסטר סקוור: הורדנו אפליקציה בשם TIX, סימנו את מחזות הזמר שעניינו אותנו, וקיבלנו התרעה כששוחררו להם כרטיסים מוזלים. התוצאה? קבלו המלצה לוהטת על "מולין רוז'". נהנינו מאוד וישבנו במקומות מעולים, ששילמנו עליהם 30 ליש"ט לכרטיס במקום כ־100 ליש"ט. מובן שזה גם עניין של מזל, כך שההמלצה תקפה רק אם לא נורא תתאכזבו במקרה שלא תשיגו כרטיסים.
פורסם לראשונה: 08:46, 23.12.24