ניקול ראידמן עומדת בחליפת סריג חומה במטבח שלה וחותכת לנו חביתה. זו שעת בוקר, והילדים מישל (10) וריצ'י (6) לומדים בזום בקומה העליונה. עובדת אחת מבשלת ארוחת צהריים במטבח האחורי. זה בערך כל מה שקורה בווילה העצומה והשקטה בהרצליה־פיתוח.
"עד הסגר הראשון היה פה צוות של 15 איש", מודה ראידמן, מאופרת ומתוקתקת גם בנעלי פרווה שטוחות של בית. "עכשיו אין אף אחד, חוץ מאנשי אבטחה בחוץ".
איך את מסתדרת?
"לבשל ולנקות אני יודעת, לא נולדתי פרינססה. גם להפעיל מכונת כביסה, לגהץ, לכבס בגדים ביד. בחרתי לא להיות עקרת בית, אבל לא קיבלתי חינוך אריסטוקרטי שאסור לגעת בכביסה. אנשים לפעמים רואים אותי בסטורי באינסטגרם ואומרים, 'די, את רוצה להגיד שבישלת את זה?'. כן, אני מאוד אוהבת לבשל. בקורונה הפכתי את הבישול לתרפיה במקום פסיכיאטרים שיוציאו אותי מהדיכאון".
למה דיכאון?
"כשאדם בודד ואין קורונה הוא יכול למלא את עצמו בעבודה ולטשטש את הבדידות. כשהיומן שלך ריק, זה קשה".
מי שרגילה לקבל את ניקול ראידמן (34) בפאייטים ובמצב רוח מרומם, מוזמנת לחזור שנתיים אחורה או למצוא תרופה לקורונה. השנה החולפת הייתה בלתי נסבלת גם עבור דיווה צוהלת כמוה, שקיבלה ברקס כשעמדה להשיק את משרדי חברת הפרסום החדשים שלה ולצאת לסיבוב הופעות, כולל קיסריה. "זו אחת השנים הקשות בחיים שלי. התחילה עם סחרור של חופש והגשמה עצמית והנה אני יושבת מולך בפיג'מה. החיים נעצרו. אני משתגעת. אל תשכחי שאין לי משפחה, אין לי אחים ואין לי אחיות. יש לי הורים שאני לא בקשר איתם. יש לי רק את הילדים שלי. פעם הייתי מרפדת את החסכים בתעסוקה. היום אין לי גם את זה".
לפחות מבחינה רומנטית הייתה לה תקופה טובה השנה: במשך שלושה חודשים יצאה עם ירון כהן (48), איש פיננסים אמיד וחתיך, גרוש ואב לבן, שידוך של עיתונאית ynet, קרן נתנזון ויץ. הם נסעו יחד לדובאי, וראידמן העלתה תמונה שלהם מתנשקים.
"אין לי אחים ואין לי אחיות. יש לי הורים שאני לא בקשר איתם. יש לי רק את הילדים שלי. פעם הייתי מרפדת את החסכים בתעסוקה. היום אין לי גם את זה".
ויום אחד העלית פוסט "מאושרת, עצמאית ורווקה". מה קרה?
"דברים לא עבדו. אני אשאיר את זה לנו. אחרי כמעט 12 שנה בזוגיות עם מיכאל למדתי המון. אם הייתי נשארת עם מיכאל שש שנים, הן היו נחרטות בזיכרון כחוויה אוהבת ומדהימה ומכבדת, אבל משכתי יותר מדי מהפחד שהילדים יגדלו לבד כמו שאני גדלתי כילדה להורים גרושים. עם ירון הבנתי שאם ארגיש שזה לא זה, זה הכי לא פייר כלפיו וכלפי עצמי למשוך את זה. שחררתי באהבה, בלי טינה וכעסים. זה מתסכל, אני לא מתגאה בזה שאחרי שלושה חודשים נפרדנו. אולי הכל היה מהיר ואינטנסיבי. זו תקופת קורונה וכל היום היינו ביחד, כמו שנה בתקופה רגילה. הכל צף, גם טוב וגם פחות טוב. לא הייתי במקום של חתונה וילדים כמוהו. רק יצאתי לחופשי, התחלתי לפרוש כנפיים ולנשום. הרגיש לי שאני בלחץ. רווקה בת 40-38 מרגישה לחץ לעשות ילד. אני לא בסיטואציה הזו, יש לי שני ילדים. אני רוצה להכיר לעומק ולא לעשות טעויות. אי־אפשר לזרז את הרכבת, בסוף היא יורדת מהפסים".
5 צפייה בגלריה
"אני הבן אדם הכי קל ומכיל. זה שאני משדרת מרגרט תאצ'ר, זו לא באמת אני"
(צילום: אלכס ליפקין)
את מסוגלת היום לנהל זוגיות רגילה?
"לגמרי. אני הבן אדם הכי קל ומכיל. זה שאני משדרת מרגרט תאצ'ר, זו לא באמת אני. תני לי לשבת בבית ולאכול ארוחת ערב, לראות סרט ולאכול פופקורן, אני לא צריכה סחרחורת של 'תרגש ותפתיע אותי'. צריכה את הדברים הטריוויאליים, החיבוק, שמישהו יסתכל לי בעיניים ויבין מה אני מרגישה ואיזה יום עבר עליי. בבית אני לא סטורי באינסטגרם, שאצלה הכל פאן ומדברת בשפת האוחצ'ות ומגה־דיווה. אני אישה קטנה שמכינה ארוחת שישי".
"לא צריך לפחד ממני. אני רוצה אהבה. אני רוצה משפחה. בשביל זוגיות אני כן ארד ברמת החיים. אני לא אחיה עם מישהו שיש לו יאכטה במונקו אבל אני לא יכולה להסתכל על הפרצוף שלו"
ראידמן מחייכת ואומרת שהילדים שלה מבקשים ממנה עוד אח למשפחה, ומדגישה: "אני לא מחפשת אוליגרך. חשוב לי להגיד את זה. לא צריך לפחד ממני. אני רוצה אהבה. אני רוצה משפחה. בשביל זוגיות אני כן ארד ברמת החיים. כמה בגדים ונעליים יש לי בארון. מי צריך את כל זה? אני לא אחיה עם מישהו שיש לו יאכטה במונקו אבל אני לא יכולה להסתכל על הפרצוף שלו. אני יכולה לצאת עם מיליונר רק אם הכסף לא דפק לו את המוח. כולם יגידו, 'היא מצאה ארנק חדש', ואני אדע שזה בגלל שהוא מרתק. כסף זה סימן להצלחה ולכך שעברת דרך בחיים ועבדת קשה. בן של אוליגרך שאבא קנה לו בגיל 16 פרארי לא יכול להתקרב אליי. אני אצא גם עם בן אדם שיש לו יונדאי, ואני גם אטוס באיזיג'ט, אבל איתו, יד ביד".
ביום שתעלי לטיסת לואו קוסט, תתקשרי.
"(מחייכת) אני גם אשלח לך תמונה. מאמי, טסתי פעם איזיג'ט ולא קרה לי כלום. היום תני לי בן אדם שאני שמחה רק מלהריח את הריח שלו על הכרית. אחד שייקח אותי לצימר בצפון. לא צריכה יהלומים וטיסות פרטיות".
עם מיכאל צ'רנוי היא מנהלת היום תקשורת דרך בתי משפט. "לא חושבת שיש נאמנות כזו כמו שהייתה לי אליו. לא הסתכלתי ימינה ולא שמאלה, גם בטוב וגם ברע הייתי שם. כשנפרדנו, התרסקתי נפשית. שמתי את כל החיים שלי על הזוגיות הזו. נתתי את האלף אחוז שלי כדי שזה יצליח. לא הייתי קיימת. זה היה הוא, למען הטוב שלו, למען הילדים שלי וגם למען הילדים שלו (מנשותיו הקודמות, אמ"ר)".
נשמע שאת עוד מתאוששת.
"אני רוצה לדבר על פוסט טראומת גירושים. כשאת חיה במערכת יחסים שמבוססת על חברים שלך ועל חברים שלו, ואת חיה בסטטוס סוציו־אקונומי גבוה, כולם רוצים ללקק לך את התחת ולהיות קרובים לצלחת, לגעת באוליגרך המסתורי. כשאת נפרדת ממנו, כולם נעלמים. זה מה שקרה אצלי. בעיקר חברים שלו שהייתי שם בשבילם הרבה יותר ממנו. 'באנו מהצד שלו, אז אנחנו בצד שלו'. סליחה, כשהייתם בבתי חולים ובמצוקה, למי הייתם מתקשרים?".
בחדשות שידרו לפני כמה חודשים ידיעה על תביעת המזונות שלך במאות מיליונים.
"לא מאות מיליונים. כל אחד משלם במדינת ישראל לפי רמת החיים שהילדים שלו מורגלים אליה. מעבר למה שמגיע לי, אני לא רוצה כלום. זו סיטואציה רגישה".
"כשאת במערכת יחסים ואת בסטטוס סוציו־אקונומי, כולם רוצים ללקק לך את התחת ולהיות קרובים לצלחת, לגעת באוליגרך המסתורי. כשאת נפרדת ממנו, כולם נעלמים. בעיקר חברים שלו שהייתי שם בשבילם יותר ממנו. 'אנחנו בצד שלו'. סליחה, כשהייתם במצוקה, למי הייתם מתקשרים?"
לכמה דמי מזונות את זקוקה בחודש כדי שאת וילדייך תשמרו על אותה רמת חיים?
"אני לא אכנס לזה. רק אגיד לכל אלה שנכנסים לי לקישקע ולכיסים וחושבים, 'הנה ההיא שרוששה את הזקן' - חמודים, זה לא נכון. מיכאל היה בן זוגי יותר מעשור, והייתי איתו לא בגלל שהיה לי את כרטיס הפלטינה שלו בכיס, אלא כי אהבתי אותו. לא ראיתי בו ארנק".
במסיבת ההשקה של הקליפים שלך, אחרי הפרידה, צולמתם מחובקים.
"אנחנו שחקנים טובים. יש לי כבוד כלפיו. לא תשמעי אותי אומרת עליו מילה רעה. אם בחרתי לקום וללכת, היו סיבות טובות".
בינתיים, עד שיחזרו החיים למסלולם, היא מצלמת תוכנית ראיונות רכה לערוץ 24 עם פוליטיקאים, שמונה תוכניות שישודרו בתחילת מרץ לקראת הבחירות. "מאז 'מעושרות' לא עשיתי טלוויזיה. הציעו לי הכל, ובמאות אלפי שקלים", היא אומרת. "לא הסכמתי כי אני פוחדת שיעשו מניפולציות בעריכה ויהפכו את האמת שלי למשהו אחר. הפעם הציעו לי תוכנית שידוכים והצעתי להם ראיונות עם פוליטיקאים".
"הרבה פוליטיקאים במרכז ובשמאל סירבו, כי אני חברה של שרה נתניהו ורועדות להם הביצים שאתקוף אותם למרות שזו תוכנית אישית וא־פוליטית. מה יש לפחד? אני לא אילנה דיין"
מי סירב להתראיין אצלך?
"הרבה פוליטיקאים במרכז ובשמאל סירבו, כי אני חברה של שרה נתניהו ורועדות להם הביצים שאתקוף אותם למרות שזו תוכנית אישית וא־פוליטית. מה יש לפחד? אני לא אילנה דיין. אריה דרעי מעניין אותי, אבל הוא לא רוצה לבוא. גנץ סירב וגם יאיר לפיד. פניתי אליו אישית. זה שאין לנו אותן דעות פוליטיות לא אומר שהוא לא היה מקבל את מלוא הכבוד. את סמוטריץ', שגם לא יגיע, הייתי שואלת, 'אם אחד מילדיך יהיה הומו, תעביר אותו טיפולי המרה?'".
מה עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו?
"אני אראיין אותו. מאמי, ביבי הכי זורם".
לליברמן, הסנדק של בנך, לא פנית?
- הראיון המלא עם ניקול ראידמן מתפרסם בגיליון "לאשה" החדש, עכשיו בדוכנים
