בני הזוג ד"ר רוני ואלדד פוסטן־קורן, הורים לתאומות זהות בנות שלוש - הוא מנכ"ל חברת סטארט־אפ ויזם חברתי והיא רופאה מתמחה בניתוחי לב בבית החולים שיבא - הקימו לפני כארבע שנים את "עמותת שוות". היוזמה צמחה מתוך עיון במסקנות של מחקרים עדכניים, אשר לפיהן נערות שנכנסות לגיל ההתבגרות עוברות שינוי משמעותי שישפיע עליהן בבגרותן. "נערות בגיל הזה נוטות לייחס משקל יתר לכישלונות ומשקל חסר להישגים שלהן", מסבירה מעיין ארזי מלינרסקי (48), נשואה ואם לשניים (בת 14 ובן 17), מנכ"לית העמותה. "מדובר בתופעה שמביאה בסופו של דבר להתפתחות של נטיות מעכבות ולעובדה שנערות כבר מגיל צעיר לא מממשות את מלוא הפוטנציאל שלהן, ממקום של חוסר ביטחון וחוסר יכולת להכיר בכוחות וביכולות שלהן. המטרה של 'שוות' היא לבנות ביטחון עצמי לטווח ארוך ולתת כלים לנערות להתמודד נכון יותר עם האתגרים השונים, כך שהן יוכלו לקחת את ההחלטות הכי טובות עבורן".
מי מתקצב את העמותה?
"לשוות יש שותפות רבות שתומכות בפעילות שלה וכמובן תורמים שונים. המודל שלנו מתבסס על שותפויות עם רשויות מקומיות מצד אחד ועם חברות מובילות במשק מצד שני, מתוך מטרות משותפות להשפיע לחיוב על חייהן של נערות".
איך מתנהלת הפעילות?
"ליבת הפעילות היא תוכניות המנהיגות שאנחנו מפעילות בפריסה ארצית, שמתמקדות בכלים פרקטיים כמו הצבת מטרות ויעדים, תכנון קדימה, לקיחת החלטות, הצגה עצמית ומישוב עצמי אפקטיבי במטרה לבנות ביטחון עצמי לטווח ארוך. את התוכניות מובילות סטודנטיות שמהוות עבור הנערות מודל לחיקוי. התוכניות פועלות בכ־25 מוקדים בארץ, מקריית־שמונה ועד באר־שבע".
מהי מטרת שבוע הנערה הישראלית?
"המטרה המרכזית היא חשיפה למודלים מעוררי השראה. נערה תהיה מה שהיא תראה - ואנחנו מכוונות להעלות את תחושת המסוגלות בין היתר דרך חשיפה לנשים מעוררות השראה, שמספרות את הסיפור האישי והמקצועי שלהן. משתתפות בו נשים מובילות ובכירות במשק, ממגוון תחומי עשייה. זו השנה השלישית שהשבוע מתקיים, וצמחנו מ־400 מפגשים בשבוע לכמעט 3,000 השנה. זה למעשה אירוע ההתנדבות הנשי הכי גדול שקם פה, שנותן במה לנשים להראות את עצמן לנערות ועל הדרך להכיר בהישגים שלהן. זו הסיבה שהכותרת של השבוע היא 'תראי אותך', שמחזירה את הכוח לכל אישה ונערה. השיחות מתקיימות עם בנים ובנות, כך שלצד ההשראה שהיא מרכזית מאוד בחשיבותה אנחנו מייצרות הזדמנות גם לערב ולשתף בנים בשיח על שוויון מגדרי".
מהי הבעיה המרכזית שהנערה הישראלית מתמודדת איתה?
"אנחנו יודעות ממחקרים שנערות מגדירות את עצמן כמודאגות ולחוצות, וזה משפיע על היומיום שלהן, החל בדרך שבה הן מתנהלות בבית הספר ועד עיצוב התפיסה העצמית בכל מה שנוגע ליכולות שלהן. הגדרת הבעיה היא לא בהכרח עם מה נערה מתמודדת, אלא לתוך מה נערה גדלה ומתפתחת. אנחנו רואות את זה בעוצמות הכי חזקות דווקא במפגש של נשים עם הנערות. לנו כנשים בוגרות כבר יש פרספקטיבה אחרת, ואנחנו מבינות עד כמה אנחנו הרבה פעמים חוסמות את עצמנו מלהתקדם. כשאישה אומרת שהיא לא מספיק טובה כדי להתמודד על תפקיד מסוים או לא לוקחת קרדיט מלא על הישג משמעותי שלה, היא מבינה שזה תוצר של דפוס חשיבה מקטין ומצמצם שמלווה אותה מגיל צעיר מאוד. היא מודעת למה שנערה צעירה בדרך כלל לא תדע לומר, ושם מתחיל השינוי".
איפה את רואה את הנערה הישראלית בעוד חמש שנים מהיום?
"הייתי רוצה לאחל לנו שהיא תדרוש לקבל הזדמנות שווה בכל תחום, שתתעקש לקחת לעצמה את המקום שלה, להשמיע את דעתה בקול ולהבין מהו הכוח שלה ואיך אפשר לעבוד איתו נכון".
איזו עצה היית שמחה לקבל כנערה?
"לא לפחד לנסות, מקסימום - זה מצליח!"
אילו דברים חשוב לך להנחיל לבתך בת ה־14?
"בסופו של דבר אני חושבת שהדבר הכי חזק הוא to walk our talk - אני לא יכולה לצפות מהבת שלי להסתער קדימה על כל מטרה אם אני עצמי חוסמת ועוצרת את עצמי. אני משתדלת לזוז מאזור הנוחות בהבנה שזו האווירה שאני רוצה שהיא תגדל ותתפתח בה".
- צילום: שי קדם, שיער: מיכאל צבייגנבאום, איפור: מיכל אחדות
פורסם לראשונה: 09:19, 11.12.22
