עוד לפני שמלאו לה 50 ביוני האחרון, הודיעה עו"ד ליה פלוס לכל בני משפחתה: אין צורך בחגיגות, אפשר להירגע. כשהיא בהריון מתקדם עם בת, לא היה לה שום צורך בהפקות גדולות. "אני בתשע בערב כבר נרדמת", היא צוחקת. ובכל זאת, יומיים לפני התאריך הרשמי, תחת תירוץ של יציאה לבילוי אצל חברים, גילתה שבעלה, כדורגלן העבר אסי דומב, הפיק לה את מסיבת החלומות. ארוחת שף, מוזיקה, חברים טובים וטקס קריאת ברכות מרגש - הכל היה שם. ברגע שאחרי, החלו בני הזוג להתכונן למשימת חייהם הבאה: הורות מאוחרת.
מעט מאוד אנשים ידעו בזמן אמת על הדרמה שהתחוללה בחייה של פלוס, עורכת דין פלילית בכירה, שהובילה אותה להחלטה להילחם על היריון בגיל מתקדם - למרות שגם היא וגם דומב הורים לילדים מנישואים קודמים. הסיפור יוצא הדופן שלהם כולל אבחון של סרטן בתחילתו של היריון, הפלה כואבת, ולאחר ההחלמה מהמחלה - טיפולי פוריות בניגוד להמלצת הרופאים, שהובילו להיריון הנוכחי.
עוד כתבות בלאשה
"עבורי, להיות בהיריון בגיל 50 מרגיש הכי טבעי בעולם", פלוס מתרגשת. "זו זכות גדולה להביא חיים. חשבתי שטביעת האצבע שלי על היקום תהיה בדרכים מקצועיות, ואני מגלה שאחרי שעשיתי את הקילומטרז׳ שלי בקריירה, האימהות היא טביעת האצבע המשמעותית בחיים, ולא יכולתי בשום פנים ואופן לוותר עליה. גם בגילי".
אסי הוא אל יווני
פלוס, ילידת כפר־סבא, למדה משפטים במכללת שערי משפט ולאחר מכן הקימה משרד עצמאי. היא נישאה לחבר הראשון שלה, שהפך לקבלן מצליח, והביאה איתו לעולם שני ילדים (בן 23 ובת 18). לפני 12 שנה השניים התגרשו. היא כבר הייתה אז דמות מוכרת בתחום הפלילים, שהופיעה בתקשורת וייצגה את בכירי היעדים המרכזיים של המשטרה, משלום דומרני ועד ריקו שירזי.
דומב (48), לשעבר כדורגלן מצליח בקבוצות כמו הפועל תל־אביב ובית"ר ירושלים, הוא גרוש פעמיים ואב לילדה בת 12 וחצי. ב־2010, השנה שפלוס התגרשה, פרש ממשחק פעיל ובהמשך פנה לקריירת אימון.
לאחר גירושיה, מספרת פלוס, היא לא חשבה על זוגיות נוספת. "להתגרש ממי שהיה בעלי במשך 18 שנה היה שבר עצום", היא מגלה. "התפניתי לבנות את חיי עם הילדים שלי, ליקקנו את הפצעים ביחד. לא הרגשתי חסרת אונים שאין איתי גבר. מיציתי את עולם הזוגיות".
ליה: "איך שהתיישבתי על הבר, אסי ניגש אליי ואחר, 'חודשיים אני מחכה שתתקשרי'. זה הצחיק אותי ושבר את הקרח. בדרך הביתה הוא סימס לי. אמרתי, הופה, אז הבחור יודע לסמס!"
ארבע שנים לאחר גירושיה, כשהיא בת 42, לקח אותה הבן שלה לשיחה. "ערב שישי אחד ישבנו מול הטלוויזיה לראות סרט, והייתה סצנה שבה הבת קובעת לצאת לבלות עם חברות, אבל כשהיא רואה את האמא יושבת לבד היא מבטלת את הדייט כדי להיות איתה. אמרתי לבן שלי, 'למה היא עשתה דבר כזה?', והוא אמר, 'מה נראה לך שאני עושה פה?'. הבנתי שהוא נשאר כדי שלא אהיה לבד. הוא שאל, 'בסוף תישארי לבד בווילה של שלוש קומות עם בריכה ותאכלי מול הטלוויזיה גלידה?'. הבטחתי לו שאצא לדייט עם הגבר הבא שיציע".
שלושה ימים לאחר מכן הציעה לה חברת ילדות להכיר את אסי דומב, אז עוזר מאמן בהפועל תל־אביב. דומב ביקש את הטלפון ולא התקשר. "הבחור ייבש אותי", צוחקת פלוס. "בשלב מסוים זה התחיל להציק לי, מה הסיפור של הדביל שלא מתקשר?" חודשיים אחר כך ערך דומב מסיבה בבר מתוקשר ברוטשילד, והזמין את החברה המשותפת ובעלה להגיע עם פלוס. "איך שהתיישבתי על הבר והזמנתי כוס יין, ניגש אליי אל יווני חתיך, 195 ס"מ עם כפות ידיים מושלמות, ואמר לי, 'חודשיים אני מחכה שתתקשרי'. זה הצחיק אותי ושבר את הקרח. בדרך הביתה הוא סימס לי. אמרתי, הופה, אז הבחור יודע לסמס!"
אסי, למה לקח לך כמעט חודשיים להתקשר אליה?
"הייתי גרוש פעם שנייה פלוס ילדה. חוויתי את התהילה והפרסום מגיל צעיר. התקשורת אהבה אותי. עשיתי וראיתי והבנתי הכל. בשלב מסוים חיפשתי את האחת שתיתן לי קרקע יציבה. שמעתי מחברינו המשותפים שליה בחורה רצינית, אז לקחתי את זה לאט".
ליה: "בדיעבד אסי הסביר לי שהיו לו קשרים אחרים. אגב, גם אחרי שכבר היינו כמה חודשים ביחד, הוא קיבל באמצע הלילה הודעה, 'ער?'. בבוקר הכתבתי לו הודעה לבחורה: 'אני בקשר חדש'. לקח לאסי זמן לפנות את כל מה שהיה לו בצד".
ליה: "הייתי בשוק חיי. איזה בן אדם מביא לדייט שני את הבת שלו? ואם חשבתי שזה הקטע המוזר, גיליתי שכל המשפחה שלו חיכתה לנו במסעדה. הייתי בטוחה שזו מתיחה של יגאל שילון. ישבתי בהלם טוטלי"
הדייט הראשון שלהם היה במסעדת "אריה". "שמעתי שיש לו ילדה אחת ושהוא רוצה עוד ילדים, אז שאלתי, 'אז מה אתה עושה איתי? סיימתי עם ג'ימבורי. אתה לא בדייט הנכון'. זה גרם לו להתקשר להזמין אותי לארוחת ערב ביום שישי".
אסי: "רגע, גם אני לא רציתי בהתחלה ג'ימבורי ותינוקות. הייתי עם ילדה בת ארבע. כשהקשר הפך לרציני, וזה קרה די מהר, הייתי בשל לעוד ילד".
אל הדייט השני הגיע דומב עם הבת שלו. "היא הגיעה עם בלון", נזכרת פלוס, "הייתי בשוק חיי. איזה בן אדם מביא לדייט שני את הבת שלו? ואם חשבתי שזה הקטע המוזר, גיליתי שכל המשפחה שלו חיכתה לנו במסעדה. הייתי בטוחה שזו מתיחה של יגאל שילון. ישבתי בהלם טוטלי".
אסי: "ראיתי מישהי רצינית, שאני רוצה להיות איתה וצריך ללכוד אותה, ועשיתי את זה בכל מיני דרכים חכמות. אמרתי לה, 'בואי איתי לארוחה', הלכנו למסעדה, ובאמת היא פגשה שם את אמא שלי, אחותי ובעלה והילדים. ידעתי שזה לא קשר שיחלוף".
ליה: "ואחרי חודש הוא הציע לי נישואים. אמרתי לו, 'השתגעת? נישואים זה לכל החיים'. הוא אמר, 'זה מה שאני רוצה'. לא הסכמתי. לקח לו עוד כמה שנים להציע לי שוב".
אסי: "הצעתי לה כמה פעמים במהלך השנים. הקשר בינינו זרם מההתחלה כאילו זה נועד להיות. הזוגיות איתה הצליחה. זה אמנם קרה לי רק בפעם השלישית, אבל זה הצליח ובגדול".
ליה היא לביאה
חצי שנה אחרי הדייט הראשון עבר דומב לגור עם פלוס בביתה המרווח בכוכב־יאיר. "ראיתי את הדינמיקה שלו עם הילדים, כמה הוא היה טוב ועדין ורך ומכיל. הייתי מסתכלת עליו בבוקר כשהוא היה מצחצח שיניים וחושבת - איך זה קרה? זה כנגד כל הסיכויים, ועוד כזה חתיך".
ואחרי שנה ביחד נכנסת להיריון.
"נכנסתי להיריון ספונטני ולא צפוי. הייתי בת 43. זה היה נס. הייתי בין תחושת היי גבוהה מאוד כי ידעתי שזה סיכוי אחרון עבורי ובין המחשבה: רגע, זה האדם שאני רוצה להיות איתו כל החיים?".
ליה: ״התקשרתי לאסי, 'שומע? יש לי סרטן'. הוא אמר, ׳אויש׳. אמרתי: ׳כן'. הוא שתק רגע ואמר, ׳אוקיי, נעבור גם את זה׳"
האושר הגדול נקטע בסוף החודש השלישי. פלוס נכנסה ערב אחד להתקלח וגילתה גוש קטן בשד. ״לי היה ברור מה זה״, היא אומרת בשקט, ״הגוש הזה היה כמו ראש של נעץ. תקוע. לא זז. זה הרגיש אחרת".
למחרת היא הופנתה בדחיפות לביופסיה. תוך כמה ימים קיבלה טלפון והתבקשה להגיע לשיחה אצל הרופא. ״כשהתקשרו מהמרפאה הייתי מול הבנקאית שלי״, היא נזכרת. ״מיד הבנתי שזה סרטן, גם בלי שיגידו לי. יצאתי מהבנק והתקשרתי לאסי, 'שומע? יש לי סרטן'. הוא אמר, ׳אויש׳. אמרתי: ׳כן'. הוא שתק רגע ואמר, ׳אוקיי, נעבור גם את זה׳".
מה הרגשת?
"לא האמנתי לו. מצד אחד גדל לי סרטן בציצי, ומצד שני יש לי תינוק, בן, בבטן. זה דבר מאוד קשה. יש משהו שמנסה להרוג אותך ויש גם תאים חדשים שנובטים לך בבטן, ונוצרים לך בגוף חיים של ממש. וכל מה שאני ראיתי זה איך אני עושה צוואה ומה אני רוצה שיכתבו על המצבה. השמיים נפלו מבחינתי".
ליה: "אמרתי לו, 'אני בת 40 ומשהו. חולת סרטן. אתה חתיך, כל הבנות רוצות להיות איתך. שום דבר לא קרה, הכל בסדר. תציל את עצמך"
דומב זוכר היטב את הרגע ההוא. "פרשו מולנו את כל האפשרויות לטיפול, וכולם אמרו שהפלה היא הכרחית, גם בגלל ההקרנות וגם מפני שהסרטן הורמונלי והיריון יכול להחמיר את המצב. הרגשתי שאני יוצא לקרב ושאנחנו ביחד. ליה ראתה שיש לה על מי לסמוך. היינו שם אחד בשביל השנייה".
דומב לקח על עצמו לארגן הכל - חוות דעת, תור להפלה, תור לניתוח, רופאים, תרופות. בדצמבר 2015 עברה פלוס גרידה, וחלום הילד המשותף הסתיים. כשבוע לאחר מכן עברה ניתוח להוצאת הגוש הסרטני וכריתה חלקית של השד. "אסי ישן איתי באותה מיטה והציף את החדר במשלוחים מכל מסעדה טובה באזור, כי הוא ידע שאוכל משמח אותי. הייתי מסטולית ממורפיום, והוא לא הפסיק לחבק אותי".
איך הרגשתם לאחר ההפלה?
ליה: "אני הייתי בהלם גדול, במלחמת הישרדות. האסימון נפל לי רק שנה אחר כך. אסי לדעתי לקח את זה יותר קשה".
אסי: "היה קשה, אבל הייתי עסוק בלהיות עם ליה. זה היה חשוב יותר".
אסי: "ליה מבחינתה נתנה לי חבל הצלה ואמרה לי שאני משוחרר. לא הסכמתי לשמוע מילה. כעסתי עליה שהיא לא מבינה מה זו זוגיות"
ליה, לפי מה שהבנתי ניסית להיפרד ממנו.
"אמרתי לו בכנות, 'מה אתה צריך את התיק הזה על הראש?'. אני לא בטוחה שאם זה היה ההפך אני הייתי נשארת. הרגשתי שזה לא פייר כלפיו. אמרתי לו, 'תחשוב שכלתני. אני בת 40 ומשהו, חולת סרטן. אתה חתיך, כל הבנות רוצות להיות איתך. שום דבר לא קרה, הכל בסדר. תציל את עצמך'".
אסי: "ליה לא רצתה להכביד עליי, ומבחינתה נתנה לי חבל הצלה ואמרה לי שאני משוחרר. לא הסכמתי לשמוע מילה. כעסתי עליה שהיא לא מבינה מה זו זוגיות. מהכדורגל למדתי שברגעים הטובים כולם רוצים להיות איתך, וברגעים הקשים אתה לבד. אמרתי לה, 'אני איתך בכל מצב'".
רגע לפני טיפולי ההקרנות, קיבלה פלוס החלטה להקפיא ביציות. "שאלו אותי, לפי הפרוטוקול המקובל, אם אני מעוניינת לבצע הקפאה. הצוות הרפואי היה נגד, בגלל נטילת ההורמונים שההליך הזה דורש. כולם אמרו, 'זה לא בהמלצתנו', אבל אף אחד לא יגיד לאישה לא לעשות את זה".
לא תוציאו אותי מפה
חודש לאחר ניתוח הכריתה החלקית, וכשהיא באמצע טיפולי הקרנות, חגגה פלוס בת מצווה לבתה באירוע חגיגי. "כל הגוף שלי היה כוויות, וחיבקתי 150 אורחים שהגיעו לאירוע", היא נזכרת. "כל החזה שלי היה תפרים. חששתי שיתחיל לרדת לי דם מהתחבושות תוך כדי החיבוקים. המשכתי להתנהג כרגיל למרות כאבי התופת. בסרטונים לא תראי עליי שום דבר".
איך נראתה תקופת הטיפולים?
"בדיוק בתקופה ההיא הייתי בשיא ניהול תיק הוכחות של דומרני. כמה פעמים בשבוע הייתי יוצאת בשלוש בצהריים מבית המשפט בבאר־שבע, ובשש בערב כבר הייתי עירומה בהקרנות באסותא רמת החייל".
אסי: "שמתי את הקושי שלי בצד כדי שיהיה לה קל, אבל כן, היו רגעים שהרגשתי שיש לנו מינוי בבית החולים. זה לא בר השוואה בשום אופן, אבל גם בתור שחקן שסופג פציעות קשות אתה יודע לחזור למגרש".
ליה: "אסי לא עזב אותי לרגע. באחת ההקרנות ישבנו ביחד בקומה -2 באסותא, מסביב הכל ציורים של גולגולות ושלטים על סכנת קרינה. אנשי הצוות ביקשו ממנו לעזוב את המקום, כי אסור להיות פה, ואמרו שאם לא יתפנה, ייאלצו לקרוא לשומרים. הוא אמר, 'תקראו לשומרים, למשטרה, למג״ב, אני לא הולך. לא תוציאו אותי מפה'. אם זה לא חבר, אז מה זה חבר?".
אני מבינה שלא סיפרתם על הסרטן לאיש.
ליה: "לא רציתי לספר לאף אחד. אני אדם מאוד מופנם. אני יודעת הכל על כולם, אבל עליי אף אחד לא יודע כלום. כשנה לאחר סיום הטיפולים חשפתי בפני הילדים שלי את הדברים, ואז סיפרתי להורים שלי ולאחיותיי".
אסי: "היא ביקשה ממני לשמור על זה בסוד, וכיבדתי את בקשתה. התמודדנו עם הקשיים לבד".
מה עשה הסרטן לקשר שלכם?
ליה: "אף פעם לא היה לי מישהו כזה קרוב לנשמה. לא הייתי מצליחה להתגבר על המחלה אם אסי לא היה לצידי. הבנתי שאני חייבת לו את החיים שלי. בסך הכל היינו בקשר של שנה, שזה כלום, אבל מעורבות, הכלה ותמיכה כזו לא הכרתי. הרגשנו משפחה".
אסי: "כשהיא שאלה אותי, 'ומה יקרה אם אני אמות?', עניתי: ׳אז את תמותי. אני פה בשביל הילדים שלך'".
ליה: "באחת ההקרנות אמרו שאם לא יתפנה, ייאלצו לקרוא לשומרים. הוא אמר, 'תקראו לשומרים, למשטרה, למג״ב, אני לא הולך. לא תוציאו אותי מפה'. אם זה לא חבר, אז מה זה חבר?"
ליה: "את יודעת כמה היה חשוב לי לשמוע את זה? לשמוע את זה ממישהו שלא אומר לי, ׳אל תדאגי, את לא תמותי׳. אדם כמוני לא מחפש לשמוע שטויות כאלה, כי זה קשקוש. מאיפה אתה יודע? הרופאים הרי לא הבטיחו לי כלום".
אסי: "הרופאים היו אופטימים, אבל אמרו, 'תביאו בחשבון שלהביא עוד ילד יהיה קשה מאוד'. אבל ליה לביאה, לא ויתרה לרגע".
שלוש שנים לאחר סיום הטיפולים, בקיץ 2019, עמדו פלוס ודומב תחת החופה. הם שכרו וילה ביוון, הזמינו את כל החברים, וידיד קרוב חיתן אותם ללא התערבות של הרבנות. "אני חיכיתי בחופה על הים כשהיא צעדה אליי, והילדים שלנו פיזרו פרחים לפניה", נזכר דומב. "כל האורחים לבשו לבן. היה מרגש. עם ליה כל רגע הוא מרגש".
אסי: "אני רוצה להגיד לגברים, אין כמו המשפחתיות. כרווק, בסופו של דבר, אתה הולך ומבלה ובסוף חוזר לבית ריק. ברור שמשפחה מנצחת"
למרות שכבר היית שם פעמיים, לא ויתרת על חופה.
"אני לא יכול בכלל להשוות את ליה למערכות יחסים קודמות. מה שיש לי איתה זו משפחה וחברות. אני רוצה להגיד לגברים, אין כמו המשפחתיות. כרווק, בסופו של דבר, אתה הולך ומבלה ובסוף חוזר לבית ריק ואין לך אוכל חם. אם אתה שם על כף המאזניים את הדברים הקשים ברווקות מול הדברים הקשים בזוגיות ובמשפחה, ברור שהמשפחה מנצחת".
איזה קשר יש לך עם הילדים שלה?
"כמו קשר דם בלי דם. אני לא האבא שלהם, אבל אנחנו מאוד קרובים, כולל לקחת את הבת של ליה למיון בשתיים בלילה".
ליה: "כמו שאסי מתייחס אל הילדים שלי כאל ילדיו לכל דבר, כך הבת שלו היא כמו בתי".
יש לך אור לחיים
שנה לאחר סיום ההקרנות החליטו בני הזוג לנסות להיכנס להיריון. פלוס הייתה אז בת 44. "חשבתי שזה יהיה כמו בפעם הקודמת, שנכנסתי להיריון מהר. מה הביג דיל? אבל זה לא עבד, הבנתי שהזמן הולך ואוזל, ותוך חצי שנה החלטנו להשתמש בביציות המוקפאות".
הרופאים שטיפלו בך חשבו שטיפולי פוריות יסכנו אותך.
"ד״ר אירינה ז׳יבליוק, מנהלת תחום סרטן שד ואונקולוגיה קלינית באסותא רמת החייל, טיפלה בי ונתנה לי את האישורים לעבור טיפולים הורמונליים. אף אחד לא הסכים לטפל בי בלי האישור שלה. הייתי צריכה ליטול תרופה בשם 'טמוקסיפן' שמיועדת לחולות סרטן שד אבל לא מתאימה לטיפולי פוריות. היא הסכימה שלא אקח אותה שנה או שנתיים, אבל לא חשבה שבמשך שנים אמשיך בטיפולים, זה מסוכן. לכן גם בכל ביקורת שעשיתי כתבו בגדול, ׳הומלץ למטופלת לקחת טמוקסיפן, והיא מתנגדת לאור טיפולי הפריה שהיא עוברת".
איך לא פחדת?
"הייתי מוכנה למות, והעיקר ללדת. התחרטתי חרטה קשה מאוד על ההפלה שעשיתי. לא הצלחתי להשלים איתה".
למה היה חשוב לך להיות פיזית בהיריון? אפשר היה ללכת על פונדקאות. יש היום אלטרנטיבות.
"אני רציתי את ההיריון הזה מאל"ף ועד ת"ו. אני מקווה שיאפשרו לי לידה רגילה ושאצליח לא לקחת אפידורל. הרווחתי כל ציר, ואני רוצה להרגיש הכל".
הטוקבקיסטים יכתבו לך: עו״ד ליה פלוס סיכנה את חייה בשביל להביא ילד לאסי דומב.
"נכון, אבל לפחות אדע שחייתי חיים מלאים".
ליה: "הייתי מוכנה למות, והעיקר ללדת. התחרטתי חרטה קשה מאוד על ההפלה שעשיתי. לא הצלחתי להשלים איתה"
אסי: "היא הייתה חייבת לסמן וי על היריון אחרי מה שהיא איבדה, והיא רצה אחרי המטרה. אני מאוד חששתי בגלל הבריאות שלה, ובשלב מסוים הרמתי ידיים. אמרתי לה 'מספיק, אני לא רוצה שתמשיכי להתאכזב'. ברור שהיום אני האדם הכי מאושר בעולם".
ליה: "היה רגע של 'אני לא חושבת שאני יכולה עוד פעם'. רציתי את הגוף שלי בחזרה. אבל בכל פעם שאמרתי, 'זהו, לא רוצה יותר', השתכנעתי להמשיך. בכל פעם שהייתי רואה נשים בהיריון או שומעת תינוק בסדרה בטלוויזיה, הדמעות לא הפסיקו".
ביום הולדתו ה־48 של דומב, הגישה לו פלוס את המתנה שלה: בדיקת היריון חיובית. "זו המתנה הכי מדהימה שקיבלתי. הייתי בשוק. כבר לא ציפיתי שזה יקרה. שמחה ענקית", הוא אומר.
ליה: "היום אני יוצרת חיים אחרי שהרגשתי שאני על סף מוות פיזי בגלל הסרטן ומוות רגשי בגלל הגירושים שלי. הייתי כל כך הרבה פעמים קרובה לתחושה של סיום, והצלחתי לייצר התחלה חדשה, וזה נותן המון כוח ושמחה וחיוניות".
בימים אלה שוקדת פלוס גם על דוקטורט במשפטים באוניברסיטת חיפה בנושא הלבנת הון. בנה מסיים לימודי משפטים וצפוי להצטרף למשרדה. בתה מתגייסת בקרוב. דומב, שעזב סופית את הכדורגל עם פרוץ משבר הקורונה, חישב מסלול מחדש ועובד בעסקי הבנייה. "התעייפתי מהכדורגל", הוא מודה, "אני על המגרש מגיל צעיר ורציתי משהו חדש. לא הודעתי על זה רשמית כי לא רציתי כותרות. ברגע שהחלטתי שאני מתנתק, חתכתי".
אסי: "אתמול אמרתי לליה, 'תוותרי לי קצת עם מסיבות חנוכה של הילדה'. אז היא הראתה לי תמונה של טרנטינו עם הילד בגן. בסדר, יש לי עשר שנים פור עליו"
בני הזוג ממתינים כעת ללידה, שצפויה לקרות בכל יום, ופלוס נמצאת במעקב רפואי קפדני. "אני עושה כל שלושה חודשים ביקורת גם אצל אונקולוג וגם אצל כירורג שד, ואני מרגישה טפו טפו חיונית ובריאה. בשבילי זו סגירת מעגל. התנדבתי לאחרונה ללוות טיול של הבת שלי בצופים, ואסי אמר לי, את קולטת שאנחנו מתחילים הכל מההתחלה?".
אסי, יש לך בכלל כוח לתינוקת בגילך?
"אני מסתכל סביבי ורואה כמה שמחה מביאים תינוקות לאנשים בגיל שלנו. אנחנו במקום אחר בחיים, ואם צריך עזרה, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו. אנחנו כבר לא מתרגשים. אז בסדר, יש בכי, ואתה מתעורר בלילה. בואי, גם ככה אנחנו מתעוררים בגילנו הרבה בלילה (צוחק), אז יש לך אור לחיים, זה כיף לא נורמלי. אני אהיה אחלה אבא, וליה היא האמא הכי שיש".
נראה אותך במסיבות חנוכה של הגן?
"אתמול אמרתי לה, 'תוותרי לי קצת עם מסיבות חנוכה של הילדה'. אז היא הראתה לי תמונה של טרנטינו עם הילד בגן. בסדר, יש לי עשר שנים פור עליו".
