בפרק השני בסדרה "רפאליס", בכיכובה של משפחת רפאלי, נפתח במונולוג של בר על השינוי שעברה מאז שהתחילה לדגמן ועל הצורך שהתעורר בה לעשות איזשהו הליך אסתטי בפנים לטובת המקצוע. כמה דקות לתוך הפרק אנחנו מקבלות הצצה לבר בכיסא המטופלת, כשלפניה מוזרקת חומצה היאלורונית. מי שעוקבת אחרי עולם הביוטי ופעילה ברשתות ודאי מזהה את הקליניקה שבה בחרה רפאלי לעבור את הטיפול - ÃTO קליניק, מקום שהפך למוקד עלייה לרגל של הסלבס.
לא צריך לסחוט את שמות הכוכבים מבעלות המקום, לידיה נחום וד"ר ענבל גת, כי באינסטגרם ניתן למצוא את כל המידע: שביט ויזל שיתפה שמילאה קצת את השפתיים; יובל שרף תיעדה את עצמה בזמן טיפול החדרת לחות; אורי פפר כתב שזהו "המקום היפה שלו"; ציפי רפאלי כינתה את המקום ממכר; לירז צ'רכי העלתה סרטון שלה רוקדת בחדר ההמתנה; יהודה לוי עשה סלפי בזמן טיפול גוף, והרשימה עוד ארוכה ונוצצת.
כמה פניות קיבלתן אחרי החשיפה ב"רפאליס"?
נחום: "היו המון טלפונים. טוב, זו בר רפאלי, אין דברים כאלה. היא לא דופקת חשבון, היא בגישה של 'אני עושה ואני לא משקרת לגבי זה'".
עולם הביוטי השתנה בשנים האחרונות, והקליניקה המעוצבת והמרשימה של לידיה נחום (39) וד"ר ענבל גת (36), שנפתחה לפני קצת יותר משנה, משקפת את הגישה החדשה בצורה מובהקת: כבר אין רצון או צורך מצד מטופלים להסתיר טיפולים אסתטיים שעברו, והם אפילו שמחים לתעד ולהעלות לרשת. "אני חושבת שעשינו פה סוג של מהפכה", אומרת נחום. "רצינו מקום על הרחוב כדי לשבור את כל המוסכמות של התחום הזה. כי המקומות האלה תמיד במשרדים, בבניינים, במקום מוסתר. השיפוץ של הקליניקה לקח נצח, ובינתיים עבדנו בכל מיני מקומות מצ'וקמקים, וכל המטופלים היו מתביישים לשבת עם האלחוש, נורא חששו שיראו אותם, ואני לא מדברת רק על כוכבים וכוכבות. היום זה כל כך לא ככה, מהרגע שפתחנו לאף אחד לא אכפת. ויש פה המון פרטיות. יש כניסה אחורית ותאי המתנה מופרדים, ככה שאף אחד לא רואה את השני. אבל המצב התהפך - מגניב לאנשים להיות כאן. מגניב להם שרואים אותם ולהגיד שהם עושים".
3 צפייה בגלריה
בר רפאלי. "היא בגישה של 'אני עושה ואני לא משקרת לגבי זה'"
(צילום: Gettyimages IL/ Vittorio Zunino Celo)
אהבה ממבט שני
כשאנחנו יושבות עם צמד השותפות ונחשפות להרמוניה ביניהן שמשדרת "בסטיז", קשה להאמין שהן התחילו בכלל את הקשר שלהן ברגל שמאל. "אנחנו מאוד שונות", מגלה גת, "אנחנו הפכים במלא דברים ומשלימות אחת את השנייה במלא דברים. זה קשר שנבנה, טפו־טפו, לאט־לאט, כשהתחלנו להכיר לעומק ואז פשוט התאהבנו, לגמרי. בפעם הראשונה שנפגשנו לא הייתה כימיה, רק עשינו טיפול".
איך עברתן מחוסר כימיה לחברות ולשותפות עסקית מצליחה?
נחום: "מגיל 30 אני בהזרקות, עברתי כל רופא אפשרי, ואז ניבר מדר, שהיא חברה טובה שלי, עשתה טיפולי גוף אצל ענבל והמליצה לי לנסות אותה. הלכתי, אבל כאמור לא הייתה בינינו כימיה. כשחזרתי לביקורת ראיתי אותה פתאום בעיניים אחרות".
מה קרה?
"כשהיא טיפלה בי היא נגעה לי בסנטר, ולפני כן אף רופא לא נגע שם. זה היה טאץ' קטן אבל משמעותי. הבנתי שיש לה ראייה אחרת, יד אחרת. שהיא שונה. היא מסתכלת על כל מה שצריך בפנים ולא מנסה רק לסגור פינה. כשהגעתי לביקורת זה היה יום פחות טוב שלה. היא הייתה בהיריון שלישי, ואני מסתכלת עליה וחושבת, 'למה היא כבויה ככה? בדרך כלל יש לה אש בעיניים'. התחלנו לדבר, ואני עם הרעיונות שלי משגעת אותה, 'בואי נעשה מקום מטורף שכל העולם ידבר עליו', ופתאום היא חייכה".
ענבל, היה לך בכלל רצון לפתוח מקום משלך?
גת: "היה שם מומנט שהדליק לשתינו אש בעיניים. משהו פה התחבר מבפנים. פתאום מישהו מדבר את הדברים שאת רוצה. זה לקח זמן, אבל ההצעה הגיעה בזמן הנכון ובמקום הנכון ומשם זה פשוט המריא".
ד"ר גת, במקור מהרצליה, בת לאמא רופאה, היא בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת תל־אביב, שם קיבלה "מצטיינת דיקן" (פרט מידע שמספקת בגאווה שותפתה, לידיה). "הלכתי לרפואת שיניים כי זה היה תחום שאמא שלי כיוונה אותי אליו", מספרת גת. "זה נתן לי הבנה בלתי רגילה של אנטומיית ראש־צוואר ומיומנות ידנית מאוד עדינה. תמיד היה לי את חיידק הרפואה והייתה לי ראייה שונה על הדברים. זה להסתכל על העולם קצת אחרת, להסתכל על פנים אחרת - לראות כל הזמן מרחקים, פרופורציות וקווים. סיימתי את לימודי רפואת השיניים ואז התחלתי עם תחום האסתטיקה, ומשם זה התגלגל".
איך הגעת משם לתחום האסתטיקה?
"השתתפתי בקורס של הזרקות, ואז ניגשו אליי ואמרו לי, 'את באה להדריך פה'. התחלתי לחקור את התחום, להשתתף בכל מיני קורסים בחו"ל ואז להרצות. בשלב זה עזבתי את תחום רפואת השיניים, כי כשאני נכנסת למשהו אני נכנסת אליו עד הסוף. אני צריכה לדעת כל פרט הכי קטן, חדש, ישן, את ההיסטוריה, את העתיד של הדבר הזה. הדרך פשוט משכה אותי לשם".
גת היא האוטוריטה המקצועית של המקום: "אני מבצעת את כל הטיפולים שיש בקליניקה ולידיה אחראית על כל השאר, שזה המון - השירות, כל מה שרואים, מריחים ושומעים. היה לנו חשוב מאוד שיקבלו פה חוויה שלמה". לנחום היה גם החזון וגם הניסיון כדי להוציא את החלום הזה לפועל. היא הקימה לפני 12 שנה את Nails TLV, מוסד תל־אביבי לציפורניים המונה שני סניפים.
"תמיד נמשכתי לתחום האסתטיקה", היא מספרת. "לפני יציאות כל החברות היו באות אליי שאני אארגן אותן עם איפור, לק, פן. הכל. כשפתחתי את ה'ניילס', לא באמת ידעתי לעבוד בזה. הגעתי מעולם ההייטק שלא סבלתי. כל החברים שלי היו רואי חשבון ועורכי דין, היה מוזר להגיד שאני רוצה להתעסק בפדיקור ומניקור. הייתי צריכה לצאת עם זה מהארון, להגיד שזה מה שאני עושה ואני אוהבת לקום בבוקר לזה". "יש לה את זה גם באופנה", מחזקת גת, "היא תמיד הכי בסטייל. לא משנה מה היא תשים על עצמה, זה תמיד ייראה וואו".
את הסטייל הזה הן דאגו להביא גם לקליניקה היפה שלהן. מי שעיצב את המקום הוא גיסה של לידיה, רועי נחום, אמן מצליח שבין היתר עיצב את עטיפת האלבום "אנטי" של ריהאנה, את המשרדים של ג'יי־זי, ואת רשת המועדונים הבינלאומית OAK1. "הוא אמן מטורף. גאון. הוא הסכים לעשות את המקום שלנו, שזו זכות לא נורמלית".
נחום: "הוא גם חשב על השם של המקום. ÃTO זה סלנג יפני לאמנות".
מה לדעתכן הביא את הנהירה של הסלבס אליכן ואת הרצון שלהם לשתף?
נחום: "הכרתי לא מעט סלבס בעבר, אני המון שנים פה בעיר. תמיד סיפרתי שאני מזריקה, תמיד שאלו אותי איפה אני עושה ונתתי המלצות. גם לענבל שלחתי המון אנשים עוד לפני שהתחלנו לעבוד יחד, כי ממש הערכתי את העבודה שלה. בעולם הביוטי מאוד מעריכים תוצאות. מנסים אותך, ואם רואים שאת טובה אז חוזרים. אם לא תהיי טובה לא יחזרו. אגב, אני בחיים לא אבקש מסלב להעלות משהו, גם לא ענבל, זה לא הקטע שלנו".
גת: "כשאתה מרוצה מהתוצאה אתה רוצה לחלוק את זה, זה מאוד אותנטי".
נחום: "ויש גם הרבה שלא מעלים, זה לא שכל מי שמגיע מעלה. מה שרואים באינסטגרם זה אפילו לא קמצוץ".
"לא מדברות בשבת"
נחום וגת הן אמנם הפנים של המקום, אבל תוך כדי הריאיון מתברר שגם הבעלים שלהן שותפים בעסק ועושים את כל מה שקשור בגיוס עובדים, ניהול ספקים, יזמות ופגישות עסקיות. "אנחנו בפרונט, והם מתעסקים בכל מה שלנו לא בא להתעסק איתו", צוחקת גת. שתיהן אמהות (נחום לשני ילדים וגת לשלושה) שמנסות לקיים את האיזון העדין בין עסק מצליח ושואב לחיי משפחה. "יש לנו ימים קבועים שאנחנו יוצאות מוקדם לילדים", מגלה נחום, "יש חופשות שנקבעות שנה מראש. אנחנו משתדלות לעשות הכל כדי להיות גם אמהות מאוד טובות ולנסות להצליח בכל החזיתות. זה מאתגר, לא פשוט, אבל אנחנו לא מתלוננות. בעבודה אנחנו סופר־טוטאליות, אנחנו משתדלות לשמור על ההפרדה. שלא יהיו לנו הסחות דעת, כי הכל פה צריך לתקתק".
גת: "יש משהו בזה שהילדים שלנו רואים אותנו לא מוותרות, אבל עם זאת הם הדבר הכי חשוב בעולם בשבילנו. בואי נגיד ששבת זה שבת. זה רק הילדים".
נחום: "אנחנו לא מדברות בינינו בשבת. מחכות עד יום ראשון בבוקר. גם אם נזכרת במשהו חשוב באמצע הלילה, את לא שולחת הודעה ומחכה. אנחנו שומרות על זה ככלל, כי אם אנחנו נכנסות לזה, אין לזה סוף".
מה הלאה? סניפים?
נחום: "אנחנו מאמינות בצעד־צעד. פנו אלינו כמעט מכל עיר גדולה בעולם כדי שנפתח מקום כזה, אבל נראה לי שאם יקרה דבר כזה זה יתחיל בניו־יורק. זה יהיה במתכונת שנוכל לעמוד בה ועדיין להיות פה בשביל הלקוחות שלנו".
ממה אתן הכי נהנות בעבודה?
נחום: "מגיעים לפה אנשים ממש מעניינים - מישהי ששולטת במשק ומפיקה של סרטים מחו"ל. יש פה ימים מטורפים שאנחנו מכירות המון אנשים ועוזרות להם לחזק את הביטחון העצמי".
גת: "אצלי זה כשמישהי או מישהו קמים, ולא מצליחים להפסיק להסתכל במראה. לא מבינים מה קרה פה עכשיו. זו תחושה מדהימה".
המלאכיות של מיכל
כששאלנו את הצמד מה ההישג המקצועי שהן הכי גאות בו, הן היססו וביקשו לחזור אלינו עם זה. אחרי שקיבלו אישור, סיפרה לידיה נחום על הטיפול המיוחד שהעניקו למיכל אנסקי
"זה היה שיקום מטורף. זו התערבות מעבר להזרקות אסתטיות. לא הכרנו אותה לפני כן, וכשהיא נחתה בארץ אחרי הניתוח (לתיקון פציאליס - סיבוך שיתוק עצב הפנים שחוותה, ד"פ) היא נכנסה לבידוד ושוחחנו איתה בטלפון. הכל היה נורא לחוץ כי היא הייתה צריכה להתחיל צילומים. הגענו אליה בתום הבידוד, ראינו אותה ולמחרת הכנו תוכנית עבודה אחרי התייעצות עם הרופאים שלה. זה היה תהליך לא קצר, כל פעם עלינו שלב, אבל התוצאה הייתה מספקת בטירוף, הרבה מעבר למה שאנחנו עושות כל יום".
מיכל אנסקי מוסיפה: "יש לי סיבוך של פציאליס, שיכול לקרות ל־20% מהחולים. זה נקרא 'סינקינזיס' וזה מחבר בין עצבים בפנים שלא היו מחוברים קודם ויוצר תנועות בלתי רצוניות בשרירי הפנים וא־סימטריה כשמדברים. אחרי הניתוח שעברתי קיבלתי מהמנתחת שלי 'מפת בוטוקס', כאשר במקרה שלי מדובר בהליך רפואי שנועד לנטרל פעילות של שרירים כך שלא יציקו לי כשאני מדברת או אוכלת. זה תהליך שדורש המון רגישות והכרת האנטומיה של השרירים בפנים ומערכת העצבים. יש הרבה משחק של ניסוי וטעייה, כי אי־אפשר לדעת איך השרירים שלי יגיבו.
"המאפרת שלי, מורן סטויצקי, שהיא גם חברה מאוד טובה שלי, המליצה לי על ד"ר גת איך שחזרתי מהניתוח, כשחמישה ימים אחרי הייתי אמורה לצלם את 'מאסטר שף'. זה היה בתקופת הסגרים והאי־ודאות של הקורונה. הן התגייסו והגיעו אליי הביתה כי המרפאה שלהן עדיין עברה שיפוץ. בעצם כל התהליך שאני עושה עם ד"ר גת דורש ממנה כל כך הרבה מקצועיות ורגישות. הוא גם אסתטי, אבל בעיקר רפואי ודורש המון מידע שעדיין לא קיים בארץ. היא עשתה את המחקרים יחד איתי. אנחנו ממש מייצרות מחקר שלצערי לא קיים בארץ, אז זה גם מרגש וגם קריטי. היום הרבה אנשים נוסעים עד לארצות־הברית כדי לעשות את מפות הבוטוקס הרפואי.
"אני מכירה המון אנשים בתחום, ואני עובדת המון עם רופאים ולא ראיתי מקצוענות ורגישות כזאת. ענבל היא מקצוענית ברמות, ולידיה היא אשת עסקים ממולחת עם חשיבה אסטרטגית ברמות הכי גבוהות. זו דוגמה נשית וחיבור בין שתי נשים שמעורר אצלי השתאות. הן יצרו מוסד מהיום הראשון. לא סתם כולן עולות אליהן לרגל. כל החיים אודה להן על המקצועיות וההתגייסות שלהן, ואני עדיין ממשיכה להגיע אליהן. אני רק מחכה להגיע למצב של ייצוב ואז לעשות מטעמים אסתטיים".
