מי הציע לך להצטרף לצוות השידור של כאן 11 במונדיאל בקטאר?
"לפני שנה וקצת, אבי כהן, העורך הראשי, הציע לי להצטרף לצוות הפרשנים ואמר שהולך להיות וואו".
אילו הכנות עשית לקראת השידורים?
"בקיץ הייתי חלק מצוות הפרשנים ששידרו מאולפן כאן 11 את משחקי היורו לנשים שהתקיימו בלונדון, ולקראת המונדיאל ישבתי ולמדתי את החומר. יש כאן 32 קבוצות, קרוב ל־900 שחקנים, לא את כולם הכרתי מראש. ראיתי הרבה כדורגל מהליגות השונות, למדתי את הסגל של כל הנבחרות, ניתחתי את צורת המשחק של הכוכבים הגדולים, ובאופן כללי היה לי רצון להביא זוויות מעניינות שלא כולם מכירים. טלוויזיה זה משהו חדש, להתאפר כל יום זה גם אתגר בשבילי. אני נותנת הרבה מאוד שעות עבודה, והייתי צריכה ללמוד להשתחרר מול המצלמה. לקח לי כמה ימים לתפוס ביטחון".
העובדה שאת מגיעה מכדורגל נשים היא יתרון בעינייך?
"לא, אני לא שונה משחקנים גברים. כל מי שמשחק כדורגל מבין את המשחק".
אתן שלוש נשים בפאנל. בנוסף לך משדרות נדין בן לבן ואשרת עיני. מה הערך המוסף שאתן מביאות?
"פרספקטיבה אחרת לשידורים, דיבור על רגשות, למשל כשרואים על המסך גברים בוכים, ובמונדיאל הזה מסי בכה, רונלדו בכה, סוארז בכה, גם לבנדובסקי. אלה כוכבים ששווים מאות מיליונים, גם הם בני אדם, וזה חלק מהיופי של כדורגל. אני נותנת ערך מוסף גם במקום של האחריות החברתית. באחד המשחקים אוהד פרץ לדשא עם דגל הגאווה, ולנו, הנשים, היה חשוב לתת לו מקום ולהגיד כמה מילים. הכוח הכי משמעותי של הכדורגל הוא לייצר את המקום השווה לכולם בלי קשר למגדר, נטייה מינית, דת או צבע".
יצא לך לצאת מהאולפן ולהגיע לכר הדשא?
"הייתי על הדשא בפעם הראשונה במשחק של צרפת נגד פולין, וראיתי את השחקנים ממש מקרוב. תשמעי, אני משחקת כדורגל מגיל שש, וגם כשאני רואה ילדים משחקים בפארק, הלב שלי מתחיל לדפוק. תחשבי מה זה לראות מקרוב את לבנדובסקי ואמבפה, שניים מהכוכבים הכי גדולים, עושים חימום".
אני מניחה שלא היה לך קל כשהתחלת לשחק כדורגל לפני כ־30 שנה.
"כשאני התחלתי לשחק זה היה חלום לא מציאותי כי לא הייתה ליגה לנשים. הוריי חשבו שזה שלב שיחלוף, אבל לא עצרו אותי מלשחק, וזו הייתה מתנה, כי היו ילדות בכיתה שרצו לשחק אבל ההורים לא הרשו להן. בגיל 13 התחלתי להתאמן עם קבוצה של בנות 25 ממכבי חיפה, כשכבר הוקמה ליגת נשים, וכל הזמן חיפשתי מועדון שאוכל לשחק בו כדורגל".
"במונדיאל הזה מסי בכה, רונלדו בכה, סוארז בכה. אלה כוכבים ששווים מאות מיליונים, גם הם בני אדם, וזה חלק מהיופי של כדורגל"
את סוגרת מעגל כפרשנית.
"לא רק. לפני שנה שודרה הסדרה 'האדומות' בערוץ הילדים, ואני הייתי הכפילה של נועה שפרלינג, השחקנית הראשית. עכשיו משודרת סדרה בשם 'שלי הכובשת' על ילדה שמקימה קבוצה, ואני מתארחת באחד הפרקים בתפקיד עצמי".
באיזה אופן המונדיאל הזה שונה מאחרים לדעתך?
"צריך לשים את הדברים על השולחן: זה מונדיאל שהיו סביבו המון כעס וסימני שאלה בגלל עובדים זרים שמתו בזמן בניית האצטדיונים, סוג של עבדות מודרנית ואפס סובלנות לזכויות אדם, וכל הסיפור של היחס לקהילה הגאה הוא בעייתי. אבל אם יש שיעור שהקטארים למדו, הוא שכסף לא קונה הכל. הם קיוו להתברג במקום טוב, וזו הייתה הנבחרת הגרועה בהיסטוריה של המונדיאל שלהם והיא עפה ראשונה".
מי הפייבוריטית שלך?
"הלב הולך עם נבחרת ארגנטינה. יש לי רצון להפי אנד של מסי, שהוא גדול שחקני הכדורגל בעיניי. הייתי רוצה בשבילו סיום משמח לקריירה".
בת הזוג שלך התלוותה אלייך לקטאר?
"בת הזוג שלי בחודשים האחרונים היא הדר רפאל, רואת חשבון בחברת הייטק ושחקנית כדורסל מוצלחת, שאפתנית ואינטליגנטית. היא מאוד תומכת מהבית. בזמן שאני פה היא לא מפספסת שידור אחד של המונדיאל, וכל הזמן נמצאת שם לתת גב".
