אלימות טכנולוגית בין בני זוג מונעת ממאבקי שליטה וכוח

האם אלימות טכנולוגית תהפוך לעבירה פלילית?

שימוש במצלמות ביתיות כדי לעקוב אחרי בת הזוג, פריצה לסלולרי של בן הזוג או מעקב סמוי דרך הרשתות החברתיות. הצעת חוק חדשה: לאכוף תופעות של הטרדות טכנולוגיות

פורסם:

סא"ל דן שרוני הנאשם במעשים מגונים ובפגיעה בפרטיותם של 49 חיילים, חיילות, אזרחים ואזרחיות, לאחר שהציב מצלמות נסתרות ותיעד אותם במצבים אינטמיים, עומד בימים אלה לדין. מדובר במקרה מזעזע שלדעת רבים הוא קיצוני ונדיר.
אבל מתברר שכולנו חשופים לאלימות טכנולוגית ברמה זו או אחרת, והיא עלולה להתבצע גם בין כותלי הבית הפרטי שלנו.
כך למשל, כשמיכל, גננת ואם לארבעה, ביקשה להתגרש, היא גילתה שבן זוגה לשעבר יודע היכן היא נמצאת בכל רגע נתון. הוא עקב אחריה באינסטגרם דרך הטלפון של הבת שלה, שכביכול נלקח לתיקון. הוא פתח פרופילים פיקטיביים והתחזה לאנשים. הוא עקב אחרי הרכב שלה והאזין לשיחות הטלפון שלה. גרושה אחרת מדווחת כי בן זוגה הציב מצלמות בבית כדי שיוכל כביכול לראות את הילדים, אך למעשה עקב אחריה במשך שנים והשתמש בכל פרט שראה כדי לנגח אותה. כשעזבה את הבית התברר שהיה עליה מעקב גם במחשב ובטלפון הסלולרי.
גרושה אחרת, אם לשלוש בנות מהמגזר הערבי, טוענת: "בעלי לשעבר היה שולח בחורים להתחיל איתי ועם הבנות כדי שיצלמו אותי נותנת חינוך רע לבנות. גם בעבודה צילמו אותי יושבת עם ידיד שלי, כאילו יש בינינו משהו".
גרושה נוספת דיווחה כי בן זוגה הציב מצלמות בבית כדי כביכול לראות את הילדים, אך למעשה עקב אחריה במשך שנים והשתמש בכל פרט שראה כדי לנגח בה. "כשעזבתי את הבית התברר שהיה עליי מעקב גם במחשב ובטלפון הסלולרי".
3 צפייה בגלריה
אפרת פודם
אפרת פודם
אפרת פודם. הצעת החוק תכלול גם אכיפה אזרחית
(צילום: עידן גרוס)
לא מדובר במקרים ספורים, אלא בתופעה שהולכת ומתגברת. לכן יזמו עו"ד אפרת פודם, מנחת הקליניקה לקידום שוויון בפקולטה למשפטים של המכללה למינהל, ועו"ד גילי ורון, מנהלת המערך המשפטי של ויצו, הצעת חוק שלפיה הטרדות של אלימות טכנולוגית הן עבירה פלילית שיש לאכוף אותה. "נכון להיום, אם אישה מגלה שהותקנה בטלפון שלה תוכנת מעקב וניגשת למשטרה, הם ישלחו אותה למעבדת סלולר להסרת התוכנה, אבל לא יפתחו בחקירה", אומרת עו"ד ורון, "כשלא יודעים לתת שם לעוול כלשהו, הסיכוי למגר אותו קטן מאוד".
עו"ד גילי ורון: "נכון להיום, אם אישה מגלה שהותקנה בטלפון שלה תוכנת מעקב וניגשת למשטרה, הם ישלחו אותה למעבדת סלולר להסרת התוכנה, אבל לא יפתחו בחקירה"

באיזה סטטוס נמצא החוק?
"טיוטה ראשונה של ההצעה הועלתה על שולחן הכנסת על ידי ח"כ קטי שטרית בנובמבר 2020. מאז למדנו את הנושא ועדכנו את נוסח ההצעה, שהוצגה בתחילת יוני בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. הנוסח ששדרגנו נותן מענה בפן הפלילי (משטרה), אכיפה וגם בהיבט האזרחי - דיני נזיקין. גם אם לא הגשת תלונה במשטרה ולא התבצעה חקירה פלילית, עדיין את יכולה לתבוע תביעה אזרחית, בגין הנזק שנגרם לך".
3 צפייה בגלריה
עו"ד גילי ורון
עו"ד גילי ורון
עו"ד גילי ורון. "כשלא יודעים לתת שם לעוול כלשהו, הסיכוי למגר אותו קטן מאוד".
(צילום: שחר הילה)
מה ההבדל בין אלימות טכנולוגית לסוגי אלימות אחרים?
"מופעי אלימות בין בני זוג מוּנעים מהרצון להפגין שליטה וכוח, הצורך ההרסני הזה מתורגם לאלימות פיזית, נפשית וכלכלית וכיום אנחנו יכולות לומר גם טכנולוגית. מי שמבקש לפגוע ולשלוט, יעשה זאת בכל האמצעים שעומדים לרשותו. האמצעים הם חדשים, אבל יחסי הכוחות נותרו כפי שהיו.
עו"ד אפרת פודם: "לא ריאלי לעשות שימוש בחוק למניעת הטרדה מאיימת או חוק איסור לשון הרע, שההוצאה לפועל שלהם אורכת זמן רב. צריך שאפשר יהיה להוציא צו בית משפט למחיקת פוסט תוך 24 שעות"
"אבל במציאות טכנולוגית משתנה תדיר, קשה לעולם המשפט ולרשויות האכיפה להדביק את הקצב", מוסיפה עו"ד פודם, "אנו עדות לפגיעות חמורות שלא מקבלות מענה הולם".
נושא נוסף שחידדו השתיים בהצעת החוק מתייחס למהירות שבה עולים תכנים לרשתות החברתיות: "לא ריאלי לעשות שימוש בחוק למניעת הטרדה מאיימת או חוק איסור לשון הרע, שההוצאה לפועל שלהם אורכת זמן רב", אומרת עו"ד ורון. "אנחנו זקוקות לפתרון מהיר, שיאפשר להוציא צו בית משפט למחיקת פוסט בתוך 24 שעות או צו שיחייב אדם להימנע מכתיבה על אדם אחר ברשתות החברתיות".
ועד שהחוק יאושר בכנסת, אפשר לפנות לקו הסיוע האנונימי לנשים נפגעות אלימות בטלפון שמספרו 6724*.
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button