אם יש לכן ילדים קטנים, הם בוודאי מכירים לפחות אביגיל אחת בת גילם (לא נתפלא אם נגלה שבתל־אביב כבר נולד אביגיל הבן). ב־2018 זה היה השם הנפוץ ביותר לתינוקות ממין נקבה בישראל, לצד תמר ומרים. אבל כמה אביגיל אתן מכירות שהן היום בנות 50-40? בספרות העברית של השנה־שנתיים האחרונות יש הרבה כאלה: אביגיל שפר־סמרה, בת 50 עם תסמיני גיל המעבר, היא גיבורת ספרה של ענת לב־אדלר, "אישה בעונת מעבר" (ידיעות ספרים, 2021). אביגיל שלו, בת 40 פלוס, מנחת סדנאות כתיבה, מככבת ב"קנאת סופרות" של מאיה ערד (חרגול פלוס, 2021).
אליהן מצטרפות אביגיל ב"פליאה" של צרויה שלו (כתר ספרים, 2021) ועוד אחת, קשוחה ומורכבת במיוחד, ב"מנצחת" של ישי שריד (עם עובד, 2020). בהוצאת איפאבליש מצאנו שתי גיבורות ספרותיות תחת השם הזה, פרי מוחן של לימור גריף ("תאומות", 2021) ושל כוהנת הדיאטות סיון אופירי ("נשים יקרות", 2019). על מדף ספרי הילדים מצאנו את הדמות המרכזית בספרו של ינץ לוי, "הנסיכה אביגיל ובית החרושת לרגשות" (זמורה 2021). ואילו הסופרת החרדית מנוחה פוקס, שכתבה כ־400 ספרים, הקדישה סדרה שלמה ל"אביגיל בת החיל" (הוצאת קו לקו).
מי את, אביגיל?
שתי דמויות מקראיות זכו לשם הזה, אך הידועה שבהן היא אביגיל הכרמלית, אשת נבל שנהפכה לאחר מותו לאחת מנשותיו של דוד המלך, אישה "טובת שכל ויפת תואר (שמואל א' כ"ה, ג'). לפי התלמוד הירושלמי היא הייתה כל כך יפה עד שכאשר עמדה מול דוד ונעריו "הוקרו כולם" (מסכת סנהדרין, פרק ב', הלכה ג'). "הוקרו" מלשון קרי, כלומר, הגיעו לפורקן רק מלראות אותה. בתלמוד הבבלי מסופר שהיא חשפה את שוקה ודוד התאווה לה. על פי חז"ל, אביגיל היא אחת משבע נביאות שקמו לישראל.
"מי שרוצה לדעת, למה לכל הגיבורות הספרותיות קוראים אביגיל, שיפתח את ספר שמואל א' בפרק כ"ה ויקרא את סיפורה של אביגיל המקראית. היא לא רק אם כל אביגיל מודרנית, אלא גם אישה שעליה נאמר שהיא טובת שכל ויפת תואר, ומי לא רוצה גיבורה כזאת?", אומרת מבקרת הספרים עלית קרפ. "אביגיל המקראית מצדיקה את התארים שבהם מעטר אותה הסופר המקראי: היא לא רק מצילה את עצמה ואת בעלה נבל, אלא גם את דוד, שאוטוטו הולך להיות מלך. הוא מודה לה על זה שלא רק שהצילה אותו, אלא גם מנעה ממנו לשפוך דם. בקיצור, אביגיל היא אישה חכמה, יפה ורודפת שלום, או לפחות חכמה מספיק כדי למנוע מלחמה".
ד"ר מיכל רום, מחברת הספר "אז איך קוראים לך עכשיו" (הוצאת פרדס), חושבת שסופרים משקיעים מחשבה רבה בבחירת שמות הדמויות. "השם מייצג בעיניהם משהו", היא אומרת. "לכל שם יש מטען תרבותי ואסוציאציות משלו. אביגיל הוא מצד אחד שם ישראלי, שורשי, תנ"כי ומצד שני יש לו משמעות בינלאומית. הורים שקוראים לבתם אביגיל חושבים מראש שהוא יפתח לה דלתות בעולם. אולי גם הסופרים נותנים על כך את הדעת. אולי זה השם שהם היו נותנים לבתם? אולי הסופרות היו רוצות שזה יהיה שמן?".
ד"ר מיכל רום: "אביגיל הוא שם ייחודי לנשים בוגרות, אבל לא ייחודי מדי. הוא מייצג אישה 'משלנו'"
למה לקרוא לדמות בת 50-40 אביגיל? לא הגיוני יותר שיקראו לה בשמות נפוצים יותר בקבוצת הגיל כמו קרן, אורית, מיטל, יפעת, מירב ורונית?
"זה באמת באג בתחקיר שלפני כתיבת הספר", צוחקת רום. "אני חושבת שהשם הזה מייצג בעיני סופרים אישה 'משלנו', קיבוצניקית של פעם, אבל עם הפנים קדימה. זה שם ייחודי לנשים בוגרות, אבל לא ייחודי מדי. לאביגיל שפר־סמרה של ענת לב־אדלר יש שני שמות משפחה, וגם בזה יש אמירה על ההגדרה העצמית של הדמות".
"אין פה קונספירציה. הסופרות לא התייעצו והחליטו שכולן יקראו לדמויות שלהן אביגיל", אומר פרופ' מעוז עזריהו מאוניברסיטת חיפה, מחבר "על שם: היסטוריה ופוליטיקה של שמות הרחובות בישראל" (הוצאת מאגנס). "אני מעריך שבחרו בשם בגלל מעמדה התנ"כי של הדמות, אחת הנשים הייצוגיות ביותר בתנ"ך. נכון ששם כמו רונית הוא בחירה מציאותית יותר, אבל רונית הספרותית היא לא אביגיל הספרותית. היא אישה מקומית, מסורתית, אבל יש בה איכות אחרת מלחברותיה".
איך נותנים שם לדמות?
מאירה ברנע־גולדברג, סופרת ומנחת סדנאות כתיבה מסבירה:
1. להרגיש בלב. זה כמו שמספרים להורים שכאשר יראו את התינוק, הם ירגישו מה השם המתאים. כבר קרה ששיניתי שם לגיבור אחרי שראיתי את האיור שלו.
2. להשתעשע. לפעמים שמות הגיבורים יכולים להיות שילוב של שם משפחה ושם פרטי של אנשים שאנחנו מכירות או שם של דמויות ספרותיות אהובות שמזכירות לנו את הדמות.
3. לבדוק אם לשם של הגיבורים יש נוכחות כמו שאנו רוצות לשוות לה: לשם כמו "יעל כהן" אין נוכחות כמו ל"רקפת עיני ליבוביץ". אם אין הצדקה בעלילה לשם נפוץ מאוד, רצוי לבחור שם שמצית את הדמיון. למשל שילוב של שם עדכני עם שם על־זמני.
4. להקריא את הטקסט ולבדוק איך השם מתגלגל על הלשון, לעצום עיניים ולראות איזו דמות מתגלה למשמע השם.
5. לפעמים שם הדמות מרמז על האופי או על העבר/ עתיד שלה, לדוגמה, שם עם קונוטציה מקראית שמתכתב עם האירועים בספר.
פורסם לראשונה: 01:58, 11.11.21
