לפני שנתיים גילי ברקוביץ' (16) מקריית־טבעון התייחסה למשבר האקלים בשוויון נפש מסוים: היא ידעה שחשוב לשמור על הסביבה, אבל לא הייתה פעילה בנושא.
חייה השתנו בעקבות הרצאה קצרה ששמעה מבת כיתתה. "כשלמדנו בזום המורה הזמינה תלמידים לדבר על נושא אקטואלי במשך עשר דקות. אחת התלמידות סיפרה על ההתחממות הגלובלית. היא הציגה תרחישים עתידיים של אסונות טבע שעלולים לקרות אם לא נפעל. זה הפחיד אותי והחלטתי להצטרף אליה ולפעול בנושא", היא נזכרת.
עוד כתבות הנושא בלאשה
מאז גילי היא פעילה בולטת ב"מחאת הנוער למען האקלים", ארגון שמנהלים בני נוער במטרה להשפיע על נבחרי ציבור למצוא פתרונות למשבר האקלים. בני הנוער מפגינים בנושא ונפגשים עם פוליטיקאים כדי לקדם הצעות חוק שיובילו לשינויים בשטח.
"אחרי ההרצאה הבנתי שיש משהו לא בסדר במערכת ושאני יכולה לעזור לתקן אותו", אומרת גילי. "אני אחראית לערוצי הדיגיטל של הארגון: טוויטר, פייסבוק ואינסטגרם, מארגנת מחאות שטח ונפגשת עם פוליטיקאים וחברי כנסת כדי לקדם חקיקות ושאילתות. יש לנו צוות פוליטי ובכל פעם שאנחנו רוצים להיפגש עם נציג ציבור, אנחנו בוחרים חבר שייצג אותנו. אנחנו תנועה א־פוליטית וא־מפלגתית, אבל מאמינים שהכוח לשינוי נמצא בכנסת".
עם אילו פוליטיקאים נפגשת ועל מה דיברתם?
"נפגשתי עם קארין אלהרר, יוראי להב־הרצנו, גבי לסקי, מוסי רז, מיכל וולדינגר, לימור מגן תלם, אלון טל ועוד. דיברנו על חוק האקלים שמטרתו למנוע ולצמצם את פליטת גזי החממה ועל נזקי משבר האקלים בישראל, על חוק חינוך אקלימי שנועד להגביר את המודעות למשבר האקלים בקרב תלמידי בתי הספר ועוד. אנחנו פועלים למען 'חוק הדורות הבאים' שיאפשר לשלב נוער בוועדות ופאנלים בנושאים סביבתיים".
עד כמה הנושא באמת חשוב לפוליטיקאים?
"לצערי, יש מעט מאוד חברי כנסת שבאמת מחויבים לנושא. רבים מהם נפגשו איתי לשיחה של חצי שעה, אמרו שיפעלו ולא עשו דבר. זה נושא רחב שנוגע באספקטים כלכליים ואינטרסים פוליטיים שלא לכולם יש אומץ להתעסק איתם. רוב הפוליטיקאים הסתכלו עליי מלמעלה כי אני נערה והרגשתי שהם מזלזלים בי".
תזכורת: מחאת הנוער למען האקלים החלה בעקבות הפעילות של התלמידה השוודית גרטה טונברי. באוגוסט 2018, כשהייתה בת 15, הפגינה גרטה מול בניין הפרלמנט השוודי במחאה על משבר האקלים. בני נוער רבים הצטרפו למחאה וכיום תנועת הנוער העולמית למען האקלים כוללת כ־14 מיליון בני נוער מ־7,500 ערים בעולם (את התנועה הישראלית הקימה ענבל וסלי עם ארגון "מגמה ירוקה").
"בהתחלה היה קשה לי, אבל עם הזמן למדתי לפתח חסינות. אם אני רואה מישהו שמזהם את הסביבה, אני מעירה לו"
"גרטה היא מודל לחיקוי. אני רוצה להיות כמוה ולעסוק בתחום באופן מקצועי, כי זה בוער בי", אומרת גילי.
איך יש לך זמן לנושא?
"זה לא קל. אני משלמת מחיר. בהתחלה הייתי מפספסת שיעורים, אבל עם הזמן למדתי איך לנהל נכון את הזמן שלי. ביני ובין ההורים שלי יש חוסר הסכמה לגבי העובדה שאני מפסידה ימי לימודים כדי לפגוש פוליטיקאים, אבל בסך הכל הם תומכים".
איך החברים שלך מקבלים את האקטיביזם שלך?
"לפעמים אני מחמיצה מפגשים חברתיים בגלל הפעילות שלי, אבל החברים שלי תומכים בי ומשתדלים לשמור על הסביבה. יש תלמידים בבית הספר שמזלזלים בי ולועגים לי, אומרים שאני מצילה את הצבים. בהתחלה זה היה קשה לי, אבל עם הזמן למדתי לפתח חסינות. אם אני רואה מישהו שמזהם את הסביבה, אני מעירה לו. לאחרונה יצאתי לטיול והיה בחור שהדליק איזה מקל. הערתי לו וכיבינו ביחד את האש".
למה בעצם חשוב לשמור על כדור הארץ?
"למען הדורות הבאים. אני רוצה לגדול לעולם שיש לי בו עתיד, שלא נראה כמו גיהינום ושאין בו אסונות טבע באופן יומיומי. מאז המהפכה התעשייתית יש גידול עצום בפליטת גזי החממה ואנחנו מאיצים את התהליך הטבעי של ההתחממות הגלובלית. הוצאנו את כדור הארץ מהמחזוריות שלו והטעות הכי גדולה היא שאנחנו לא שמים לזה סוף.
"יש הרבה אנשים שלא מודעים להתחממות הגלובלית או כאלה שמכחישים וחושבים שמדובר בקונספירציה, אז חשוב להעלות את הנושא למודעות"
"אפשר, למשל, לעבור מחשמל שמיוצר מפחם לחשמל שמיוצר מפאנלים סולאריים. יש המון מה לעשות ואנחנו לא עושים. יש הרבה אנשים שלא מודעים להתחממות הגלובלית או כאלה שמכחישים וחושבים שמדובר בקונספירציה, אז חשוב להעלות את הנושא למודעות".
מה את חושבת שעתיד לקרות לכדור הארץ?
"התרחיש הפסימי הוא שלא נעשה דבר, נחצה את נקודת האל־חזור ויתרחשו אסונות טבע. התרחיש האופטימי שאני מאמינה שיקרה הוא שבעזרת פוליטיקאים, טייקונים ובעלי מפעלים נצליח לעצור את משבר האקלים".
מה הטיפים שלך לנערה שרוצה להיות אקטיביסטית?
"קודם כל לסגל הרגלים בני קיימא. למשל, להפחית צריכה של מוצרים מן החי, לקנות יותר מוצרי יד שנייה ולא לתת יד למפעלים מזהמים, להשתמש יותר בתחבורה ציבורית או ללכת ברגל ופחות לנסוע ברכב פרטי. אחר כך אפשר למצוא ארגון לפעול בו. אני, למשל, טבעונית כבר שנתיים, כי אני לא יכולה לסבול את הידיעה שאני אוכלת יצורים שהיו חיים ונהרגו לצורך הזה, וגם כי תעשיית הבשר היא אחת התעשיות הכי מזהמות. קניות אני עושה רק בחנויות יד שנייה".
