נגה זיו פורצת בצחוק כשהיא נזכרת בדייט הראשון שלה ושל נדב נישרי. "חיכיתי על הבר עם חברה, ואיך שנדב נכנס, ישר הייתה לי תחושה בלב שיש פה משהו אחר", היא נזכרת. "היה שם ברמן שקיבלנו ממנו הרבה צ'ייסרים. מרוב שתייה התחלתי להרגיש לא טוב. אמרתי לנדב שאני צריכה ללכת לשירותים, ושם הקאתי את נשמתי. נדב היה שם כל הזמן. וזה דייט ראשון, כן?".
אירוע מביך לכל הדעות.
"לגמרי. להקיא עוד לא קרה לי באף דייט לפני כן, ובכל זאת לא הובכתי בשום צורה. נדב צחק מזה ולקח את הכל איזי ובקלות. הייתי כולי מפודחת שהוא יקום ויברח ולא אשמע ממנו יותר, אבל הוא החזיק לי את השיער ונקרענו מצחוק".
"כשהחברים של הילדים שואלים למה זוג נשוי לא גר ביחד, אנחנו מסבירים שיש יותר מדרך אחת להיות בזוגיות מחייבת"
ארבע שנים אחרי, זיו ונישרי הם נשואים טריים שמתגוררים בבניין במרכז תל־אביב. הוא גר בקומה החמישית עם שתי בנותיו. היא גרה קומה מתחתיו עם שני הילדים שלה. בבוקר הם נפגשים לקפה בקומה השישית, שהיא למעשה קומת הגג של דירתו, ובה מתנהל משרד הגישור המצליח שלהם. מוזר? לא מבחינתם. "רוב האנשים אומרים שפיצחנו את השיטה ושזה פשוט מושלם", הם מתגאים. "כשהחברים של הילדים שואלים למה זוג נשוי לא גר ביחד, אנחנו מסבירים שיש יותר מדרך אחת להיות בזוגיות מחייבת".
הבנתי שאני מאוהב
עו"ד נדב נישרי (42) נחשב כיום לאחד המגשרים הבולטים בישראל, והוא גם מחברם של שני ספרים ("להתגרש בשלום", "שותפות חדשה"). הוא עצמו גרוש מ־2016 ואב לשתיים (בנות עשר ושש). נגה זיו (40) הייתה מנהלת בתחום משאבי האנוש לפני שעשתה הסבה לגישור. היא התגרשה לפני חמש שנים, לאחר 17 שנות זוגיות, ויש לה שני ילדים (בני 12 ותשע).
כשנפגשו בדייט המצחיק ההוא, שניהם היו בתקופת הסתגלות לרווקות. היא, שמגיל 18 הייתה צמודה לחבר הראשון שלה ואיתו התחתנה, בכלל לא ידעה איך נראה עולם הדייטינג. במשך שנה היא יצאה לדייטים הזויים יותר או פחות, ותהתה מתי תמצא שוב חיבור רגשי עמוק. "בגיל 35 הגעתי לשוק הפנויים־פנויות לראשונה בחיי. ממש הגדרתי לעצמי שאני צריכה לפחות שנה להיות לבד, ולא חיפשתי חתן עם צ'ק ליסט. רוב השנה הזו הייתי באמת כמו ילדה בלונה פארק. מצד שני, היו רגעים ששאלתי את עצמי, מה זה? כולם הזויים?".
נישרי היה אז אחרי משבר גירושים ואינספור דייטים מאכזבים, אבל גם עם תובנות שרכש בקליניקה שלו כמגשר בין זוגות במשבר. "גירושים זה ניפוץ כל מה שאתה יודע", הוא מודה. "הייתי אדם אחר כשהייתי נשוי לגרושתי - שהיא אמא מדהימה, אבל בזוגיות לא התאמנו - לעומת מה שאני היום. כשהתגרשתי זה היה משבר גדול ואבלות. זה מוות, אבל יש הבדל אם הפטירה היא ב'שיבה טובה' או ב'רצח'. כשאתה מתגרש ב'שיבה טובה', ההתאוששות יכולה להימשך רק כמה חודשים. לי ולגרושתי היה קשה, אבל כל הזמן דיברנו".
נדב: "גירושים זה ניפוץ כל מה שאתה יודע. הייתי אדם אחר כשהייתי נשוי לגרושתי - שהיא אמא מדהימה אבל בזוגיות לא התאמנו - לעומת מה שאני היום"
למרות הניסיון הגרוע שלהם עם אפליקציות, בני הזוג הכירו באפליקציית אוקיי קיופיד. היא עשתה לו לייק, והוא בדק וראה תמונה של מישהי עם גומת חן אחת, מצולמת על אופניים, שמצאה חן בעיניו. "חיכיתי יומיים כי בדיוק סיימתי קשר קצר, ולא רציתי מיד להתחיל אחר", הוא מספר.
נגה: "הוא היה מוכר לי. שלחתי את התמונה שלו לחברה והיא אמרה, 'מה זאת אומרת? זה נדב נישרי!' התברר שהוא היה רכז נוער במושב רמות, שבו עשיתי שנת שירות. הוא פשוט היה מין דמות שכולם הכירו. ברגע שהחברה אמרה לי מי הוא, מיד נזכרתי והכל התחבר. כתבתי לו שאנחנו מכירים, והייתה לנו שיחה טלפונית של שלוש שעות וחצי. אחרי הדייט הראשון כבר היה ברור לשנינו שאנחנו ביחד וזהו. לא היינו צריכים לדבר על זה".
נגה: "השיחה הראשונה שלנו נמשכה שלוש שעות וחצי. אחרי הדייט הראשון כבר היה ברור לשנינו שאנחנו יחד"
נדב: "ואחרי שבועיים ביחד הבנתי שאני מאוהב".
איך נושא החתונה עלה על הפרק?
נגה: "אם היית מדברת איתי לפני ארבע שנים, הייתי אומרת לך שבחיים לא אתחתן שוב. לא האמנתי שזה אפשרי שארצה לחיות עם מישהו כל החיים. אמרתי, אם זה לא עבד עם הגרוש שלי שהוא אחלה בנאדם, עם מי זה יעבוד?".
נדב, ידעת על ההחלטה הזו?
"כן. לכן לקח לי זמן להציע לה (צוחק). נגה אמרה תמיד, 'לא, אני לא מתחתנת, בשביל מה'? ואז הייתה לנו שיחה על כך שיש משהו בחתונה שנותן לילדים ביטחון, והבנתי, אוקיי, משהו נפתח באפשרות הזו. לפני קצת יותר משנה היינו בסוף שבוע רומנטי בצימר, ובשתיים בלילה אמרתי לה פתאום, 'תתחתני איתי?', והיא הסכימה".
"גם לנגה היה מאוד ברור שהיא לא רוצה עוד ילדים. היא דווקא שמחה, זה הוריד אותה מהצורך של גלולות והתקן. מניסיון חיי, ברגע שאחד ההורים מקים משפחה שנייה, למשפחה הראשונה יש פחות מקום. לי היו הרבה שנים של נתק מאבא שלי. אחרי שהוריי התגרשו הוא התחתן בשנית והקים משפחה חדשה, ואני לא מצאתי שם את עצמי. לכן, מבחינתי היה ברור שלי לא יהיו עוד ילדים. פרק א' זה לילדים ופרק ב' זה לאהבה. אני לא מוכן להתרחק מהבנות שלי".
נדב: "אבי הקים משפחה חדשה ולא מצאתי שם את עצמי. לכן לי היה ברור שלא יהיו לי עוד ילדים. אני לא מוכן להתרחק מהבנות שלי"
הם נישאו ב־18 במאי השנה במסעדה בקיסריה, בחתונה אלטרנטיבית ללא רב ("שני חברים שלנו ניהלו את הטקס") בנוכחות 30 איש, כולל ארבעת ילדיהם. "הילדים שלנו מאוד התרגשו", אומרת נגה, "החתונה עשתה להם טוב, סידרה להם את הדברים".
עוד כתבות על זוגיות בפרק ב' בערוץ לאשה:
לכל בית הכללים שלו
נישרי נולד בנצרת־עילית ועבר בגיל שנתיים לקיבוץ בית־העמק. בילדותו עבר תקיפה מינית שאותה חשף רק לאחרונה. בגיל 16 עזב את הבית, לאחר שהוריו כאמור התגרשו והקשר עם אביו נותק, ואחרי השירות הצבאי הגיע לתל־אביב. לימים פתח את "ג'ה פן", מועדון הופעות שבו צמחו "הבנות נחמה", "בלקן ביט בוקס" ואחרים, ובהמשך נפל כלכלית ועבר להפקת אירועי סטודנטים.
הוא עובד כמגשר כבר יותר מעשור, לאחר שנחשף אל הגישור במהלך לימודי המשפטים והבין שזה הייעוד שלו. "כשהייתי סטודנט קראתי פסקי דין והבנתי שהמערכת קורסת ולא נותנת מענה לזוגות שמתגרשים", הוא אומר, "לא הבנתי איך דברים פתירים הגיעו לבית המשפט. חשבתי שגישור הוא פתרון נגיש שנותן מענה לצרכים של אנשים, משמר מערכות יחסים ונותן נוקאאוט לעולם המשפט".
כשהתגרשת כבר עבדת כמגשר. אילו כלים מקצועיים הבאת למקרה הפרטי שלך?
"להתגרש כשאתה מגשר זה לדעת שכל צעד שגוי שאעשה יפגע בבנות שלי. לכל אורך תהליך הגירושים שלי, ולמעשה גם היום, אני יודע שאם לגרושתי יהיה לא טוב, אז גם לבנות שלי יהיה לא טוב. בזכות ההבנה הזו שכל הזמן הייתה לי בראש כשנפרדנו, הצלחתי לנתב את הכעס והתסכול למקום ענייני של עשייה לטובת הילדות, שהיו התרופה שלי לכאב. כשראיתי אותן צוחקות ומחייכות, היה לי קל יותר לראות את היתרונות שבפרידה ובחיים החדשים שלי. המשבר הזה קשה, כואב ומפחיד, אבל עשיתי אותו נכון, והחיים שלי עפו למעלה".
נדב: "להתגרש כשאתה מגשר זה לדעת שכל צעד שגוי שאעשה יפגע בבנות שלי"
זיו גדלה ביישוב הצפוני אלון־הגליל. היא ניהלה במשך שנים סניף של מכון אבחון תעסוקתי, ולאחר מכן עבדה כמנהלת גיוס כוח אדם בחברת "טבע". לפני שנתיים עברה הסבה לגישור בהנחיית בן זוגה, וכיום היא שותפה מלאה שלו במשרד "נישרי מגשרים".
יש לה גם ניסיון אישי עם גישור: "כשהתגרשתי הלכנו לגישור כדי לדבר על העתיד", היא מספרת, "המגשרת שלנו העלתה כל מיני שאלות שאנחנו בחיים לא היינו חושבים עליהן לבד, כמו חלוקת חגים או מה קורה בחופש הגדול או כשהוא יוצא למילואים או לחופשה. אני יודעת היום שגירושים הם 90% רגש ו־10% פן טכני. כמגשרת, אני עוזרת לאנשים כשהם מרגישים שהכל מתמוטט. לראות שיש אור בקצה המנהרה זה חלק משמעותי בתהליך".
האני מאמין של השניים כמגשרים נשען גם על ניסיון חייהם. "בבסיס שיטת העבודה שפיתחתי נמצאת הגישה שמשבר הוא הזדמנות לצמיחה", הוא אומר, "השאלה היא לא אם נעבור את המשבר אלא איפה נהיה כשנעבור אותו. אנחנו עוברים על כל המרכיבים של חיי המשפחה לאחר הפרידה, ועוזרים לזוג שנפרד למצוא פתרונות יצירתיים, כדי שאחרי שהתהליך יסתיים הם יוכלו לגדל את ילדיהם בשיתוף פעולה".
לעבוד יחד זה לא פתח לצרות?
נדב: "אנחנו מודעים לכך שזה יכול לפגוע, לכן אנחנו עושים הפרדה בין העבודה לחיים. כאשר אנחנו מדברים על מחלוקות בינינו בנושאי עבודה, אנחנו אומרים בקול רם, 'עכשיו אנחנו מדברים על עבודה'".
איך קרה שהדירות שלכם נמצאות באותו בניין?
"בדיוק כשחוזה השכירות של נגה בדירה הקודמת שלה עמד להסתיים, בעל הבניין התקשר אלינו וסיפר שהדירה בקומת הקרקע התפנתה. הבנו שזה סימן מלמעלה, החלטנו לקפוץ למים, ונגה עברה להתגורר בדירה הזו עם הילדים. כעבור כמה חודשים התפנתה הדירה בקומה הרביעית, שהייתה מרווחת יותר ואפשרה לנו לשלב בה גם חדר גישור נוסף. לא היססנו ולקחנו אותה במקום".
נגה: "זה עושה טוב לזוגיות כשלכל אחד מאיתנו יש הספייס שלו. זה גם כיף להתגעגע בלילות כשאנחנו לא ישנים ביחד, ולהיפגש בבוקר"
למה בעצם לגור בנפרד?
נגה: "אם היינו לבד, ברור שהיינו גרים ביחד. עם הילדים זה מורכב יותר. לשנינו חשוב שלכל אחד מאיתנו תהיה הפינה עם הילדים שלו, ושהם ירגישו שיש להם את הבית שלהם ושהם לא צריכים יותר מדי להתחלק. לגור באותו בניין הסתדר לנו מדהים".
יש משהו במגורים נפרדים ששומר על היחסים ומונע שחיקה?
"בהחלט. זה עושה טוב לזוגיות שלכל אחד מאיתנו יש ספייס משלו. גם כיף להתגעגע בלילות כשאנחנו לא ישנים ביחד, ולהיפגש בבוקר".
נדב: "נגה והגרוש שלה הם אחלה הורים, אני והגרושה שלי אחלה הורים. לחבר הכל ביחד זה מכניס המון רעש ויוצר מורכבות. בצורת המגורים הזו יש גבולות. יש ימים שנגה עם הילדים שלה, ויש לי את הזמן שלי עם עצמי. בימי חמישי אני תמיד עם הבנות שלי ונגה יוצאת. לכל בית יש את הכללים שלו".
אנשים ישאלו, בשביל מה התחתנתם?
נדב: "כי הרגשתי שהגעתי הביתה".
נגה: "בשבילי החתונה זה להצהיר, אנחנו רוצים להיות ביחד כל החיים. לא התחתנתי בשביל ההטבות הכלכליות שיש לזוג נשוי ולא כדי שיהיה רשום לי 'נשואה' בתעודת הזהות. אנחנו מנהלים משק בית משותף כלכלית כי אנחנו שותפים בעסק, והכסף שנכנס הוא של שנינו, ואנחנו כן אוכלים הרבה ארוחות ביחד, עושים קניות ביחד. הבת שלי שאלה לא מזמן למה אנחנו לא גרים ביחד. אנחנו מחכים".
יש כוונה לעבור לדירה משותפת בעתיד?
"נעשה את זה כשהילדים יהיו גדולים ויעזבו את הקן. החלום שלנו לעתיד הוא שנוכל להמשיך לעבוד ולגשר יחד גם במקומות אחרים בעולם, ולהוציא את עצמנו לרילוקיישן בכל כמה שנים".