מי שמאזין למהדורות החדשות במוצאי שבתות וחגים, לא יכול להתחמק מהדיווחים על מספרי המטיילים והמבקרים בשמורות הטבע, בפארקים ובאתרי המורשת הפופולריים: כך וכך אלפים פה, כך וכך אלפים שם, ולגמרי ברור – המקומות המבוקשים צפופים ודחוסים, גם בתקופה זאת שבה נדרש רישום מראש על מנת להיכנס לאתרים. אבל לא מעט אתרי מורשת, פארקים לאומיים ושמורות טבע ממוקמים "מתחת לרדאר". הם פופולריים פחות, צפופים פחות. רבים מהם הלהיבו את המטיילים הישראלים לפני שנים רבות, אבל כיום, כשההעדפה היא לאתרי מים, חוף ופיקניק, הועם זוהרם. בעיקר מדובר באתרים המספרים סיפור היסטורי: יהודי, כנעני, נוצרי או נבטי. אז אולי דווקא עכשיו, כשחו"ל חסום וסגור ברובו, הגיע הזמן לשוב למקורות. הנה שישה אתרים מרשימים, שכדאי לבקר בהם וגם ללמד עליהם את בני הדור הצעיר:
תקופת המקרא
גן לאומי תל חצור
תל חצור הוא אתר מורשת עולמית המזוהה עם חצור המקראית, שנחשבת לגדולה שבין ערי ארץ ישראל בתקופה הכנענית המאוחרת. עם הממצאים החשובים והמרשימים באתר נמנים מפעל מים מרשים מאין כמוהו, ארמון כנעני, ומבנים מהתקופה הישראלית הקדומה. תל חצור שוכן בלב עמק החולה, לצד הדרך הבינלאומית הקדומה שקישרה בין ארץ ישראל לסוריה ובבל ממזרח, ובין ארץ ישראל למצרים מדרום. העיר נהנתה משפע המים הנובעים בנחל חצור וניזונה מפרי האדמות הפוריות שבעמק. אתר תל חצור מורכב משני חלקים: במת התל (העיר העליונה, האקרופוליס), המשתרעת על פני כ־100 דונם; והעיר התחתונה, המשתרעת על פני כ־700 דונם, מצפון לעיר העליונה.
מוקדי העניין המרכזיים: "שער שלמה", ובו שישה תאים ושני מגדלים; שרידי "ארמון כנעני", ששימש את מלכי חצור; וכמובן מפעל מים אדיר, שצולל אל בטן האדמה לעומק כ־40 מטר, בפיר אנכי רחב ומנהרה משופעת וקרירה. מפעל מים זה העניק ליושבי המקום אספקת מים בטוחה גם בימי מצור, בלי שייאלצו לשאוב אותם ממעיינות שמחוץ לעיר. כדאי לדעת, שהממצאים והמבנים שניתן לראות בתל חצור הם בני 3,500 שנה ואף יותר.
עוד באתר: שרידי מצודה ישראלית, מגדל שמירה, מבנה מגורים ובית מחסנים מהמאה השמינית לפני הספירה, וכן מבנה המכונה "ארמון מעבר", הממוקם בין העיר התחתונה לעיר העליונה. וכבונוס: נוף מרשים מראש התל למרחבי עמק החולה.
מיקום: סמוך לקיבוץ איילת השחר, לצד כביש מס' 90.
פתוח: ראשון־חמישי ושבת, מ־8:00 עד 16:00. בשישי עד 15:00. הכניסה בתשלום, חינם למנויי "מטמון".
טיפ: בתשלום נוסף ניתן להצטרף למשחק בריחה משפחתי שנערך ברחבי האתר.
בקרבת מקום: שמורת החולה ואגמון החולה - צמד אתרי טבע המציעים גם תצפיות על עופות מים ובעלי חיים; רחוב הראשונים בראש־פינה; אפשרות לפיקניק בפארק הירדן (parkyarden.co.il); טעימות יין ביקב דלתון (dalton-winery.com) וביקב אדיר (adir-winery.co.il) – שניהם שוכנים בפארק התעשייה "דלתון".
מימי התלמוד
גן לאומי ברעם
ברעם מתהדר במבנה מפואר של בית כנסת מימי התלמוד, שנשמר במצב נדיר. ליופיו של המבנה הקדום מצטרפים נופי שמורת הטבע הסמוכה, יער ברעם, והרי הגליל המוריקים מסביב. הכוכב האמיתי של הגן הלאומי הוא כאמור בית כנסת עתיק ומפואר, שנבנה מאבני גזית אדירות. בחזיתו ניצבים שלושה שערים שפונים לכיוון ירושלים, ומתהדרים בפיתוחי אבן. בית הכנסת הזה הוא עדות דוממת לקהילה היהודית השוקקת שפעלה במרומי הגליל במאות הרביעית והחמישית לספירה. את המקום עוטף נוף גלילי ירוק, ובסמוך משתרעת שמורת הטבע יער אלוני ברעם, מרחב קסום עם פינות פרא סבוכות ואפלוליות, ומסלולי טיול והליכה מסומנים.
מוקדי העניין המרכזיים: "בית הכנסת הגדול", מבתי הכנסת העתיקים והשמורים ביותר בישראל, שנחשף בראשית המאה ה־20. ניתן לראות בבירור את חזית המבנה, את שלושת השערים המעוטרים בפיתוחי אבן, את זר הענפים המגולף ואפילו כתובות בארמית; בית כנסת נוסף, קטן יותר, נמצא במרחק כ־400 מטר מהאתר העיקרי. לא להחמיץ את הכנסייה המרונית הסמוכה, את קבר נחמן קטופא, קבר עובדיה הנביא ומוזיאון בר דוד לאמנות ויודאיקה השוכן בקיבוץ ברעם, ובו מספר ממצאים מבית הכנסת.
מיקום: בין היישובים ברעם לדוב"ב, לצד כביש מס' 899.
פתוח: ראשון־חמישי ושבת, מ־8:00 עד 16:00. בשישי עד 15:00. הכניסה בתשלום, חינם למנויי "מטמון".
בקרבת מקום: שביל הפסגה בשמורת הר מירון; טיול בסמטאות צפת העתיקה; טעימת יין ביקב הרי גליל בקיבוץ יראון (galilmountain.co.il/he).
נוף לכנרת
גן לאומי כורסי
כורסי שוכנת בצדה המזרחי של הכנרת, לצד הדרך המובילה מעין גב לצומת יהודיה, ובפתחו של נחל סמך היורד מרמת הגולן. ההתיישבות באזור הגיעה לשיאה בתקופה הביזנטית, ועדות לכך הם שרידים מרשימים של אחד המנזרים הגדולים שנבנו בארץ ישראל בתקופה זו, שהוקדש לנס שביצע ישוע, לצד כנסייה מאותה תקופה. במסורות נוצריות שונות מייחסים למקום סגולות אנרגטיות מיוחדות. מוקדי העניין מרכזיים: שרידי מנזר ענק מוקף בחומת אבן, שבחצרו היו בנייני ציבור, בתי מגורים, מבני משק, מתקני חקלאות ודיג, ואכסניות לעולי רגל; שרידי כנסייה גדולה בעלת עמודי אבן מעוטרים וכתובת פסיפס מימי הקיסר מאוריציוס משנת 585 לספירה, הנמצאת בחדר ששימש להטבלת תינוקות; בחפירה שנערכה באתר בשנת 1980 נחשפה קפלה קטנה סמוכה לסלע בולט בקרבת האתר המרכזי. בחפירות שנערכו בהמשך נמצאו בשטח האתר שרידים של בית מרחץ, המתוארך לתקופה הביזנטית.
מיקום: לצד צומת הכבישים מס' 92 ו־789, מול חוף כורסי שבמזרח הכנרת.
פתוח: בימי שישי ושבת, מ־8:00 עד 16:00. בשאר ימי השבוע בתאום מראש עם מסים מזיג, בטל' 053–7762143. הכניסה בתשלום, חינם למנויי "מטמון".
בקרבת מקום: חופי הכנרת; נמל הדייגים בקיבוץ עין גב; אתר הטבילה "ירדנית" סמוך לדגניה; מרכז התרבות האזורי "בית גבריאל" (betgabriel.co.il); אתר המרחצאות חמת גדר (hamat-gader.com); טעימות יין ביקב טרה־נובה (terranova-winery.co.il) וביקב סקוריה (scoria-winery.com), שניהם במושב כנף.
מסורת, מסורת
גן לאומי בית שערים
אתר בית שערים שוכן בעמק קטן, מוקף גבעות ירוקות שמהן ניתן לצפות לשדות עמק יזרעאל וליישובים הקטנים המנקדים אותו. ממערב מתנשא הכרמל, ובראשו אתר המוחרקה. פסלו של אלכסנדר זייד, השומר האגדי של העמק הרכוב על סוסתו, ניצב על אחת מגבעות שייח א'בריק הסמוכות. זייד הוא חלק בלתי נפרד מסיפורו של הגן הלאומי. לפי אחת הגרסאות הרשמיות לחשיפת האתר, בשנת 1936 נעלמה כבשה אחת מהעדר של זייד. במהלך החיפושים אחריה גילה זייד מערה, נכנס לתוכה ולהפתעתו מצא אוצר: כתובות וממצאים עתיקים. כך נחשפה בית שערים.
העיר הקדומה הייתה בין השאר מקום מושבו של רבי יהודה הנשיא, "רבי", ראש הסנהדרין, שהיה המנהיג הדתי, הרוחני והמדיני של העם היהודי במאה השנייה לספירה. בבית שערים החל "רבי" את מלאכת הכתיבה והעריכה של המשנה. הוא ביקש להיקבר בבית שערים, וקברו הוכן עוד בימי חייו. בכתבים נרשם: "רבי מת ומקום לו בבית שערים". באתר הוכשרו ונפתחו לקהל "מערות המנורה", המעוטרות בכתובות ובתבליטים בני כ־1,800 שנה, שמספרים את סיפור העם היהודי בארץ ישראל ואת סיפור מנורת המקדש. ניתן להירשם לסיור מודרך המלווה בסרט "גלגולה של מנורה", המוקרן באחת ממערות המנורה (טל' 04-9831643). מערה נוספת הפתוחה חלקית היא "מערת הארונות", שבה מערכת הקברים הגדולה והמרשימה שנמצאה באתר. חזיתה מפוארת ובעלת שלוש קשתות, גודלה עצום (75X75 מטר), ונמצאו בה 135 ארונות קבורה, שעל חלקם עיטורים הלקוחים בעיקר מעולם החי ובהם ראשי פרים, עיטים, אריות, ציפורים ודגים.
בקיר המערה התגלה תבליט של מנורה, ונקברו בה גם רבנים ידועים מאותה תקופה לצד בני משפחותיהם.
מיקום: סמוך לקריית־טבעון ולצומת השומרים, לצד כביש מס' 77.
פתוח: בימים ראשון־חמישי ושבת, מ־8:00 עד 16:00, בשישי עד 15:00. הכניסה בתשלום, חינם למנויי "מטמון" (הביקור במערות ובמיצג מתאים לילדים מגיל 7 ומעלה).
בקרבת מקום: אפשרות לטעימות יין או לביקור ביקב טוליפ (tulip-winery.co.il) או ביקב סימון (simonwinery.com), שניהם בקריית־טבעון; פסל השומר אלכסנדר זייד בטבעון; תצפית מאתר המוחרקה במרומי הכרמל; מסעדות וקניות בעיר הסמוכה, דלית אל־כרמל.
הנדסה קדומה
גן לאומי תל באר־שבע
תל באר־שבע הוא אתר מקראי חשוב, אחד מבין שלושה מתקופת המקרא שארגון אונסק"ו כלל ברשימת אתרי המורשת העולמית. התל מציג דוגמה טובה לתכנון של עיר מתקופת מלכי יהודה, וגולת הכותרת במקום היא מפעל המים: תושבי העיר בנו את הפרויקט במאה ה־10 לפני הספירה, כלומר לפני כ־3,000 שנה, והציגו בכך יכולת הנדסית מרשימה. התל מעניק הצצה למרחב החיים בתקופת אבות האומה: אברהם, יצחק ויעקב. מהתל נשקף מראה יפה של העיר באר־שבע החדשה, על גורדי השחקים המתרבים בה ומקשטים את הנוף.
מוקדי העניין העיקריים הם שחזור של מזבח אבן שהתגלה בחפירות, וככל הנראה פורק בתקופת חזקיהו מלך יהודה בסוף המאה השמינית לפני הספירה, עקב רפורמה דתית שהתרחשה אז. המזבח המקורי נמצא כיום במוזיאון ישראל; באר מים, מהעמוקות בישראל (69 מטר), שיורדת למפלס מי התהום; שער העיר העיקרי, וסמוך אליו שרידי זוג מגדלים גבוהים עם ספסלי אבן, ששימשו את באי המקום; שרידי ארמון המושל, שהיה מבנה בעל מסדרון כניסה, אולמות ומטבח; וכמובן מפעל המים העתיק, הגדול והמרשים, שלו שלושה חלקים, ויצא משימוש ככל הנראה בשלהי התקופה ההלניסטית, עקב רעידת אדמה.
מיקום: סמוך לכביש הכניסה ליישוב תל־שבע, ממזרח למחלף חטיבת הנגב שבצומת הכבישים מס' 40 ו־60.
פתוח: ראשון־חמישי ושבת, מ־8:00 עד 16:00; בשישי עד 15:00. הכניסה בתשלום, חינם למנויי "מטמון".
בקרבת מקום: אנדרטת חטיבת הנגב; פארק נחל באר שבע (אפשרות לפיקניק); מוזיאון חיל האוויר בחצרים (אתר: bit.ly/2HxpKUi).
אדריכלות נבטית
גן לאומי ממשית
אתר מורשת עולמי המשמר את שרידיה של עיר נבטית קדומה, מהתקופות הרומית והביזנטית ומציג את האדריכלות הנבטית במלוא תפארתה, על רקע נוף המדבר של הרי צפון הנגב. באתר העיר הנבטית ממשית (כורנוב, בשמה הערבי), ניתן לראות שרידים מרשימים במיוחד, הן מימי הרומאים והן מימי הנבטים – עם הנוודים המסתורי, שהכיר כל שביל במדבר ונע בו בשיירות סחר שהעבירו סחורות מחצי האי ערב (תימן, סעודיה) ומעבר הירדן אל חופי הים התיכון, ושהאתר הכי מזוהה איתם הוא פטרה שבירדן. בין הממצאים שהתגלו במקום: מטמון ובו כ־10,500 מטבעות כסף מהתקופה הרומית; ציורי קיר המתארים סצנה מיתולוגית של סיפור אהבה בין ארוס לפסיכה; בית מרחץ; שרידי כנסיות מהתקופה הביזנטית.
בממשית מספר מוקדי עניין: שרידי פונדק ששימש אכסנייה עבור אנשי שיירות הסוחרים; שער העיר מהתקופה הרומית, שנשרף וחרב במאה השביעית לספירה; בית מפואר דו־קומתי, עם חדר משמר, אולם קבלת פנים, חדרי משרתים ועוד; מגדל רבוע בן שלוש קומות, בעל קומת כניסה שהשתמרה כמו גם הקומה השנייה, שניתן לטפס אליה; כנסייה־בזיליקה עם פסיפס מעוטר בכתובות בדגמים גיאומטריים ובדמויות ציפורים, ועוד. שביל מסומן יוצא משער הכניסה לאתר ויורד אל נחל ממשית הסמוך, שבו בנו תושבי ממשית העתיקה כמה סכרים לאגירת מים. ניתן לראות בבירור שלושה מהם. מבנה חדש יחסית שנשמר במקום שימש את משטרת הרוכבים בימי המנדט הבריטי.
מיקום: כשני ק"מ ממזרח לדימונה, לצד כביש מס' 25.
פתוח: ראשון־חמישי ושבת, מ־8:00 עד 16:00; בשישי עד 15:00. הכניסה בתשלום, חינם למנויי "מטמון".
טיפ: באתר פועל חניון לילה שניתן ללון בו באוהלים פרטיים (ראו מסגרת).
בקרבת מקום: המכתש הגדול (מכתש ירוחם) והמכתש הקטן; חופי ים המלח; שמורת החלמוניות הסמוכה לירוחם (עכשיו, בנובמבר, הן פורחות).
לילה בחיק הטבע
פתיחת בתי המלון והצימרים מתעכבת? בחניוני הלילה דווקא אפשר להציב אוהלים.
חניוני לילה של רשות הטבע והגנים נפתחים בימים אלה למטיילים בהתאם להנחיות התו הסגול, תוך הקפדה על שמירת מרחק בין האוהלים, עטיית מסכות ומניעת התקהלויות. בדומה לביקורים בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים בצל הקורונה, גם לינה בחניוני הלילה שנפתחים למטיילים תתאפשר רק בהזמנת מקום מראש באמצעות מערכת ההזמנות שבאתר רשות הטבע והגנים, תוך שמירה על מכסות המאפשרות ביקור חווייתי ובטוח.
בין חניוני הלילה הפתוחים: גן לאומי אכזיב, חורשת טל, מעיין חרוד, אשקלון, מצדה מערב, תל ערד, ממשית, הבשור (אשכול), בארות וחי־בר יוטבתה. בשלב זה מותרת לינה רק באוהלים פרטיים ובקרוואנים של המטיילים. השימוש במתקני החניונים, ובהם מטבחי שדה, מקררים ומקלחות, יתאפשר תוך הקפדה על הנחיות התו הסגול. בשלב זה לא תתאפשר לינה בחושות ובאוהלים קבוצתיים בחניונים. בחניוני הלילה אכזיב ואשקלון, שבהם גם חוף רחצה, לא יפעלו שירותי הצלה, מאחר שעונת הרחצה הסתיימה.
פרטים, ימי פעילות והזמנת מקום באתר: https://bit.ly/2IMiFiO
לפני שיוצאים לדרך
חובה להתעדכן. הגבלות הקורונה והתקנות הרגולטוריות משתנות מפעם לפעם. כדאי לבדוק היטב מה נדרש לפני הגעה לכל אתר, ואם במסגרת הצורך בהרשמה מוקדמת יש בכלל מקום במועד שבו אתם מבקשים לבקר. הביאו בחשבון שמרכזי תרבות ומוזיאונים סגורים כרגע (גם כמה מאלה שמוזכרים בכתבה), והם ייפתחו מתישהו בעתיד.
הכינו שיעורי בית. כשמטיילים באתרי טבע "נטו", אפשר פשוט להתרשם מהנוף, הצמחייה והמים – אם יש. אבל באתרים שמתמקדים במורשת, בארכיאולוגיה ובהיסטוריה, הסיפור והפרטים מעניינים לא פחות מהמראה. כדאי, בעיקר אם מבקרים עם ילדים, ללמוד על האתר ועל מה שהתרחש בו במהלך השנים.
מה בסביבה. שלבו אטרקציות אפשריות נוספות: פיקניק ביער סמוך, בילוי במסעדה (אם ייפתחו המסעדות), תצפית נוף קרובה, טעימות יין ביקב בקרבת מקום, קניות אצל חקלאים, יוצרים ואמנים מקומיים, ועוד.
