ההסכם: זוג שהתגרש הגיע להסכם - הגבר ישלם לאישה בשנה הראשונה סכום קבוע כדמי מזונות, ושנה אחר כך הסכום יהיה גבוה יותר בכ־200 שקל.
כעבור כשלוש שנים: האם פנתה לבית הדין הרבני האזורי וביקשה להצמיד את דמי המזונות למדד המחירים לצרכן.
בית הדין הרבני: דחה את בקשת האם בטענה שנושא המדד לא עלה בחוזה הגירושין. בנוסף, נכתב בהסכם שלבני הזוג אין תביעות אחד כלפי השני. האישה החליטה לערער על כך בבית הדין הרבני הגדול בירושלים.
בית הדין הרבני הגדול: קיבל את הערעור ופסק שהמזונות יוצמדו למדד החל מיום הגשת התביעה, ולא רטרואקטיבית.
הסיבה לכך שהערעור התקבל: בתקופה שבה נחתם הסכם הגירושין בין הצדדים, בשנת 2020, גם הזוגות שהתגרשו וגם בתי הדין הרבני לא התייחסו לנושא המדד. עד אותה תקופה הוא עלה בכל שנה בשיעור זעום, וזה נראה אז כהתעסקות בזוטות. בינתיים, מאז שההסכם נחתם ועד היום, המדד עלה ביותר מ־8%, דבר שמשפיע משמעותית על כוח הקנייה של האישה. באותו סכום שהיא מקבלת עבור מזונות, היא יכולה לקנות פחות דברים לילדיה. בית הדין הרבני הגדול הוסיף כי כיום נהוג במדינה להצמיד את חיוב המזונות למדד, ואם זה המנהג, יש לראות כאילו כתבו אותו בהסכם, גם אם לא נכתב.
מה למדנו?
אתן חותמות על הסכם? תחשבו קדימה. סכום מסוים שנראה לכן היום גבוה עלול להיראות נמוך בעתיד. נכון, אי־אפשר לצפות הכל, אבל כדי לצמצם בעיות עתידיות, כדאי לקבל ייעוץ מאנשי מקצוע.
גם כשנראה שבלתי אפשרי לשנות הסכם - שווה לנסות, כמובן עם הליווי המתאים.
