לא מכבר נכנסו כוכבת הריאליטי אודליה סויסה ("הישרדות VIP") ובעלה אבי, מפקד צוות כבאות והצלה בדימונה ובעצמו כוכב טיקטוק, לבית הדין הרבני בבאר־שבע. כעבור שעה קלה יצאו משם, כשהם אוחזים בסטטוס חדש: גרושים.
בני הזוג היו נשואים 14 שנה והביאו לעולם ארבעה ילדים: אגם (13.5), אושר (12), אלין (10) ואמילי (5). בשנים האחרונות הציגו השניים זוגיות אוהבת וכיכבו בתוכניות ריאליטי שונות, ולכן רבה הייתה ההפתעה מהמהלך, בעיקר כשרגע אחריו מיהרה אודליה להעלות סטורי, שבו היא מצולמת עם בעלה לשעבר על רקע השיר "מאחלת לך" של שרית חדד, המדבר על בגידה בין בני זוג. מובן שזה הספיק כדי להעלות לרשת גל שמועות בדבר הנסיבות שהובילו לפרידה המתוקשרת. אבי, הגרוש הטרי, מכחיש: "לא בגדתי באודליה, אבל בחרתי לשתוק ולא להגיב. מי שמכיר אותי יודע מי אני ומי שלא מכיר וחושב ככה, שיבושם לו".
אז למה התגרשתם?
"זו שאלת השאלות. מבחינתי, עשיתי הכל כדי שזה לא יקרה. אמרתי לה, 'יש לנו משפחה, הבאנו לעולם ארבעה ילדים, זאת חבילה שלא מפרקים מהר כל כך', אבל היא הייתה 100% מאחורי ההחלטה שלה. עד עכשיו אני לא מבין למה התגרשתי".
ובכל זאת מצאת את עצמך על מדרגות הרבנות.
"לדעתי הפרסום קצת בלבל אותה. כשהיא באה עם השיחה הזאת, אמרתי לעצמי - ניתן לה קצת ספייס וזה יעבור לה. יצאתי מהבית והלכתי לגור אצל חבר, חשבתי שאולי זה יגרום לה להתגעגע ולהבין מה הכי חשוב בחיים, אבל זה לא קרה".
היא הסבירה למה?
"היא טענה שמשהו בקשר לא עובד. מה לא עובד? אין לי מושג. היא התחתנה בגיל צעיר, התגרשה די מהר ומיד הכרנו והתחתנו. אני מנחש שהיא מרגישה שהיא לא מיצתה את החיים שלה כרווקה, ועכשיו, כשהיא מפורסמת, המחויבות של הבית והמשפחה לא מתאימה לה. אני לא רוצה לשפוט אותה, אבל הפרסום עושה את שלו".
הופתעת?
"כן, ואני עדיין קצת בהלם ובעיקר מאוכזב, אני מרגיש קצת אבוד ועוד לא מוצא את הפינה שלי. הקשר איתה התחיל מוקדם, כל החיים הבוגרים שלי הם איתה, אני עוד לא יודע מי אני בלעדיה".
"הפרסום קצת בלבל את אודליה, חשבתי שאתן לה קצת ספייס וזה יעבור לה, הלכתי לגור חודש אצל חבר, חשבתי שאולי זה יגרום לה להתגעגע, אבל זה לא קרה"
אתה עדיין אוהב אותה?
"היא אמא של הילדים שלי, אז מן הסתם יש אהבה, אבל זה כבר לא מה שהיה. אני מכיר את אודליה מגיל 20, היו לנו הרבה חוויות ויש הרבה זיכרונות, אני לא יכול לזרוק את זה ולא יכול לזלזל בזה. אנחנו גם מתאימים. היה לנו את אותו הראש, היא תמיד התחברה למה שאני רוצה ולהפך".
התגברת?
"הייתה תקופה של כאב ודיכאון, הכרתי בעצמי חלקים רגשיים שלא הכרתי לפני, אבל אני אחרי זה, עברתי את תקופת האבל. אפילו הרשיתי לעצמי לבכות, ובחיים לא בכיתי, אבל די, החיים נמשכים".
כשהיא הצטלמה ל"הישרדות VIP", עדיין הייתם זוג?
"מבחינתי כן, אבל הבנתי ממנה שעוד לפני שנסעה לשם היא נלחמה עם עצמה. בדיעבד, היו נורות אזהרה שלא ראיתי, היה משהו שהשתנה בה. היא אמרה שניסתה ורבה עם עצמה, כדי לחזור להיות מה שהיינו, ולא הצליחה, אבל את כל זה היא סיפרה לי אחרי שחזרה משם, לפני שהתוכנית עלתה לשידור. אני זוכר שאמרתי לה, 'חיכינו לזה כל כך הרבה זמן, אז דווקא עכשיו?'".
איך אתה מרגיש כעת, כשאתה צופה בה בתוכנית?
"אני לא יכול לראות את זה, ולא ממקום של שנאה. זה פשוט צובט לי, כשאני יודע מה היא הרגישה שם ואיך היא תכננה הכל. ראיתי רק את הפרק הראשון, כבר היינו פרודים, אבל היא רצתה שנראה כולנו יחד, עם הילדים, אז באתי".
יש גם לך אחריות על הפרידה?
"ההחלטה שהיא תהיה ב'הישרדות' הייתה משותפת. לקחתי על עצמי את הטיפול בבית ובילדים, כדי שהיא תהיה מרוצה, אפילו שאני עובד במשמרות של 24 שעות. ויתרתי על יציאה לקצונה בגלל 'הישרדות', וזה אמור היה להיות קידום משמעותי מאוד, גם כלכלית וגם מבחינת המעמד. אבל אודליה התחילה תהליך, ואני רציתי לפרגן לה. אולי לא הייתי צריך".
"ההחלטה שאודליה תהיה ב'הישרדות', הייתה משותפת. ויתרתי על יציאה לקצונה, וזה אמור היה להיות קידום משמעותי מאוד, גם כלכלית וגם מבחינת המעמד. אבל אודליה התחילה תהליך, ואני רציתי לפרגן לה"
איך הסתדרת כשהיא הייתה רחוקה?
"לא היה קל. במשמרת הייתי בטלפונים עם הילדים, ודאגתי להזמין להם אוכל לצהריים אם לא הספקתי לבשל. היא הייתה מנותקת לגמרי וחסרה להם, וזה היה הקושי הגדול. ב'האח הגדול' הילדים ראו אותה על המסך וידעו מה איתה, ב'הישרדות' לא ידענו כלום. דאגתי לה, אם קר לה או אם היא רעבה, ובואי, אודליה היא לא אישה של טבע".
חוויה מחשלת
אבי סויסה (35) נולד וגדל בירוחם, בן רביעי במשפחה בת שמונה ילדים. "הייתי ילד היפראקטיבי", הוא מספר, "שטותניק לא קטן, אז בגיל 14 שלחו אותי לישיבה בירושלים. אחרי כמה חודשים סילקו אותי משם, ואבא שלי היה איש קשה, אז פחדתי לחזור הביתה.
"נשארתי בירושלים, ישנתי כמה לילות ברחוב. הסתובבתי בקינג ג'ורג' עד השעות הקטנות של הלילה. לילות שלמים נשארתי שם ער מהפחד, עד שבסוף לא הייתה ברירה וחזרתי הביתה. כן, הייתי הכבשה השחורה בבית, אכלתי הרבה מכות, אבל אני רואה את זה כחוויה מחשלת".
התחשבנת פעם עם אבא שלך?
"לא, אף פעם. אי־אפשר להגיד שהיה לי אבא מתעלל. הוא אהב אותי מאוד, הוא ראה בזה חינוך, זאת המנטליות. הוא גם התאכזב ממני, כי בגללי הוא חזר בתשובה, וזה מה שהחזרתי לו".
למה הוא חזר בתשובה בגללך?
"בילדות חליתי בדלקת קרום המוח, ובאותם ימים מהמחלה הזאת יצאו עם נזקים לכל החיים. הוא נלחץ, הלך לקבל ברכה מרבנים, והם אמרו לו 'אם תקבל על עצמך תשובה זה יעזור'.
"תקופה ארוכה מאוד לא דיברתי איתו, הוא לא אהב את העובדה שאני יוצא עם אישה גרושה ושעברתי לגור איתה בלי נישואים".
"בילדות חליתי בדלקת קרום המוח, ובאותם ימים מהמחלה הזאת יצאו עם נזקים לכל החיים. אבא שלי נלחץ, הלך לקבל ברכה מרבנים, והם אמרו לו 'אם תקבל על עצמך תשובה זה יעזור'"
מתי השלמתם?
"כשאודליה ילדה את אגם, היינו על הפנים מבחינה כלכלית. הייתי חייל משוחרר, היא לא עבדה, לא היה לנו כסף אפילו לאוכל. גרנו בקריית־גת, ולפעמים נסעתי לירוחם לעשות קניות. הייתי רושם במכולת על שם אמא שלי ונוסע חזרה, ואז היא אמרה לי, 'תחזור לירוחם, נעזור לך'.
"החלטנו לחזור ולקנות בית בירוחם, הייתי צריך עזרה, ולמרות שלא דיברתי עם אבא שלי קרוב לארבע שנים, הוא אפילו לא חשב פעמיים. הוא בא איתי לבנק, לקח על עצמו את המשכנתה ושלוש שנים הוא שילם לי על הבית. אז לא הייתה לי ילדות טובה איתו, הוא אף פעם לא הראה רגש או אמר מילים חמות, לא היו חיבוקים, אבל בפנים ידעתי שיש אהבה, שהוכיחה את עצמה".
איך הגעת לכבאות?
"זה לא שראיתי את 'סמי הכבאי' כשהייתי ילד והחלטתי להיות כבאי כשאהיה גדול. פשוט רציתי מקום עבודה מכובד, עם ביטחון כלכלי ועבודה מאתגרת ומעניינת. אני לא יודע איפה הייתי היום בלי הכבאות".
ספר על ההכרות עם אודליה.
"נפגשנו במקרה אצל חברה טובה שלה בירוחם. התברר שאודליה אמרה לה כבר אז, 'הוא יהיה בעלי'. היא לקחה את מספר הטלפון שלי ושלחה לי הודעה, אבל לא התייחסתי".
למה?
"הייתי צעיר ועפתי על עצמי, היו לי מלא בחורות, אבל די מהר התאהבתי בה. היא בדיוק התגרשה ולא מצאה מקום מגורים מסודר, אז החלטתי לשכור איתה דירה כדי שיהיה לה מקום משלה, ומפה התגלגלנו. אחרי שנה היא נכנסה להיריון והחלטנו להתחתן".
4 צפייה בגלריה
"עברתי את תקופת האבל. אפילו הרשיתי לעצמי לבכות, ובחיים לא בכיתי"
(צילום: חיים הורנשטיין)
הכבאים נלחצו
הרומן של אודליה סויסה עם תוכניות ריאליטי החל לפני כשנתיים, כשהשתתפה עם אבי בתוכנית הקאלט "בואו לאכול איתי" (כאן 11). אחר כך ראינו אותה עם חברתה ורד אסף ב־The Wall (רשת 13) ומשם המשיכה לבדה לבית "האח הגדול" ול"הישרדות VIP" (רשת 13).
ב"בואו לאכול איתי" אודליה ואבי הביאו למסך את שמחת החיים שלהם והרבה יופי. לצידם התמודדו אז שני זוגות ממרחב הנגב: זוג צעיר מבאר־שבע וזוג גברים הומואים מאחד מקיבוצי האזור, שלא הפסיקו ללטוש עיניים לעבר הכבאי הסקסי. "לא הייתה לי בעיה שהציגו אותי בתור 'הגבר הנחשק'" אומר אבי. "זה החמיא והרים לי ואני רגיל לזה. אבל הפריע לי שיצרו לנו סטיגמה של טיפשים. היה רגע שאיבדתי ריכוז ואמרתי שכשאני לובש מדים אני משתנה ב־360 מעלות. מיד תיקנתי ל־180, אבל בעריכה השאירו את ה־360, כדי להוציא אותי 'היפה והטיפש'. בואי נגיד שלא יצאתי עם טעם טוב מהתוכנית".
איך בכלל הגעתם לטלוויזיה?
"הציעו למישהי מירוחם להשתתף, היא שלחה אותם אלינו ואמרה שיש לנו גם את הקטע של הבישול וגם את הקטע של הצחוקים והשטויות. משם התקדמנו".
מה חשבת כשהציעו לאודליה להשתתף בריאליטי בלעדיך?
"פרגנתי לה מאוד. היינו חברים טובים מאוד וידעתי שהיא אוהבת את העולם הזה. בהתחלה אמנם אמרתי לה 'חכי, הילדים קטנים ואני עובד במשמרות', אבל אחרי שנה היא אמרה 'זהו, הילדים גדלו ויודעים להסתדר'. היא רצתה לממש את עצמה, ואני בחרתי לא לעצור אותה. רציתי שהיא תגשים את עצמה, לא חשבתי שהיא תרגיש שהעולם שהיא חיה בו קטן עליה".
גם אתה בוחן אופציות לריאליטי?
"מלהקים מגששים, אבל עדיין לא קיבלתי הצעות קונקרטיות. אני עוד לא סגור אם אני רוצה או לא".
אבל הפכת לכוכב טיקטוק. איך זה קרה?
"חבר הראה לי לראשונה את הטיקטוק, איזה קטע קורע של שלומי קוריאט. אמרתי לו, 'יאללה, בוא נעשה גם'. זה יצא טוב, אז העליתי את זה ופתאום קבוצות פייסבוק התחילו לדבר על 'אבי הכבאי', וזה תפס תאוצה.
"צילמתי בתחנה, זה הפך לסמל שלי. הרמתי סרטונים מצחיקים מאוד, אבל אז בתחנה נלחצו. הם לא ראו בעין יפה את העובדה שאני מערב בזה את הכבאות, אז כרגע אני בהפסקה. אני יכול להמשיך בלי המדים, אבל 'אבי הכבאי' הוא כבר מותג, קשה להמשיך בלעדיו".
"יש לי תיק בכל מקום. היו לילות שישנתי בתחנה. לסיים יום עבודה ולדעת שאין לי בית לחזור אליו, שאין יותר שבתות וחופשים ביחד, זה עצוב"
נכון לעכשיו נע אבי בין בתי חברים ומחכה לשוב הביתה, אחרי שקנה מאודליה את חלקה בדירה. "יש לי תיק בכל מקום. היו לילות שישנתי בתחנה, כי לא היה לי לאן ללכת", הוא מספר. "לסיים יום עבודה ולדעת שאין לי בית לחזור אליו, שאין יותר שבתות וחופשים ביחד, זה עצוב".
יש לך תקווה שתחזרו?
"כבר לא. אני לא במקום הזה. האופציה הייתה פתוחה בפניה במשך הרבה זמן, נלחמתי עליה אפילו, אבל בסוף הרמתי ידיים. היא פספסה את הרגע שלה, הרכבת המשיכה לנסוע".
אתה חושב על הזוגיות הבאה?
"עוד לא. אני עדיין לא שם ולא מוכן. מתחילות איתי המון נשים. מאז שהתפרסם שהתגרשתי קיבלתי המון הודעות, האינסטגרם שלי קורס, אבל כרגע אני צריך בעיקר שקט, לא בא לי להיכנס למערכת זוגית יומיים וחצי אחרי שהתגרשתי, אני צריך קצת זמן להיטען".
