מה הם שומעים? מה הם מבינים? ואיך הם מרגישים? מה הסיכון שיהיו אלימים בעצמם ואיך לדבר איתם על המצב? אם את נתונה לאלימות ואת אמא לילדים, את נלחמת בקרב הקשה בחייך. יש מי שיכול לעזור לך. ביקשנו מענבל חן (קארה), עובדת סוציאלית, מנהלת תחום אלימות במשפחה, הוועדה הבין־משרדית, משרד הרווחה והביטחון החברתי ומד״ר קרני קריגל, מפתחת ידע והכשרות בתחום אלימות במשפחה בבית הספר המרכזי להכשרת עובדים בתחומי הרווחה, לתת לך את כל המידע שחשוב שתדעי.
1. כן, הם שמים לב
רוב הילדים החיים בבית שיש בו אלימות על כל סוגיה, חשופים, מרגישים ומודעים לאלימות סביבם, זאת על אף שלעתים ההורים יכולים לחשוב שהם לא. למעשה, הם חיים בתחושת פחד להוריהם ולעצמם, ומרגישים אשמים על כך שאין בכוחם להפסיק את האלימות.
2. הם מוצפים רגשית
ילדים הגדלים בבית אלים חשים חוסר אונים, חוסר שינה, חרדה ובהלה. בנוסף, הם יכולים לסבול מדימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון, חוסר אמון, חוסר שייכות, חרדת דחייה ונטישה, דיכאון ולעתים אף אובדניות.
3. הם עלולים לפתח התנהגות אלימה בעצמם
יש ילדים שעלולים לסבול מהתפרצויות כעס וזעם. בגיל ההתבגרות הם יכולים להשתמט ממסגרת הלימודים, לשוטט ברחובות ולסכן את עצמם וילדים אחרים. תחושות אלו אינן חולפות מעצמן עם השנים ויכולות אף להעמיק, אם האלימות מתמשכת והילד אינו מקבל מענה רגשי וטיפול.
4. זה משפיע גם על התפתחות המוח
מבחינת ההתפתחות הקוגניטיבית, החשיפה לאלימות עלולה להשפיע על המערכת הנוירו־אנדוקרינית וכך לשבש את התפתחות המוח בקרב ילדים. השפעה זו גורמת להפרעות בעיבוד הקוגניטיבי והרגשי, אשר בתורן פוגעות בהתפתחות השפה, ביכולת לארגן ולנתב מידע וביכולת הריכוז.
5. איך הם מגיבים לאלימות עצמה?
ישנו טווח רחב של תגובות אצל ילדים שנמצאים בבית אלים: התנהגות מתערבת בניסיון להגן על האם, על האחים ועל עצמם בצורת חיפוש עזרה אצל קרובי משפחה, השכנים או המשטרה; בריחה או נסיגה באמצעות התרחקות פיזית מהאירוע או בהתרחקות מנטלית דרך קריאה, צפייה בטלוויזיה או שינה; התבוננות אדישה שכוללת הישארות בחדר שבו מתרחשת האלימות ללא התערבות.
6. הם מפתחים מנגנוני הגנה
• הכחשה - הכחשת הסיטואציה האלימה מכל וכל. "אבא מעולם לא הכה את אמא".
• הימנעות מהסיטואציה – הם יימנעו מהסיטואציה הכואבת ויתעלמו מכל מה שקורה
בבית.
• רציונליזציה - הילד ייתן הסבר הגיוני וצידוק להתנהגות הפוגענית.
• הזדהות עם הדמות התוקפת – מצב שיופיע בעיקר בגיל ההתבגרות.
הילד עלול לשתף פעולה ולפגוע אף הוא בדמות המותקפת.
• קהות חושית - הילד יפסיק להזדעזע מסיטואציות אלימות ויתקשה לגלות אמפתיה.
• עוררות רגשית - התרגשות ועוררות פיזית אשר עלולה להפוך את הילד לתוקפני.
7. הם עלולים לגדול להיות אלימים בעצמם בבגרותם
לא כל ילד שחי בבית אלים יהפוך לבוגר אלים בעצמו. אבל הם עלולים להפוך לבני זוג אלימים שיכו את ילדיהם, או לחלופין לבני זוג תלותיים, מרצים, חרדתיים ודיכאוניים, שיבחרו לעצמם בני זוג פוגעניים ומתעללים. בשני המצבים, האלימות הבין־דורית תימשך ותשוחזר.
8. מטפלים, חפשו נורות אדומות
כשילד עצוב ומסתגר, נחבא אל הכלים, מתקשה להתרכז בלימודיו, מתקשה חברתית, חרדתי וביישן בצורה יוצאת דופן, ייתכן שהוא עד לאלימות. כמו כן, ילד בעל התפרצויות זעם, אגרסיבי, אלים כלפיו חבריו או כלפי בעלי חיים ושלא מביע אמפתיה ורגישות לאחר, יכול להיות בסיכון.
9. כך נראית קריאה לעזרה של ילדים העדים לאלימות
מתלונות על כאבים ובעיות בריאותיות, הפרעות שינה וירידה בתיאבון ועד התנהגויות מוחצנות שקוראות לעזרה. ילדים אלו יכולים להתנהג באופן מסתגר, שקט ומרוחק או להפך - לחפש קרבת מבוגר, להתנהג באופן מרצה, בביטול עצמי ובחיפוש אחר תשומת לב וחום. בנוסף, כאשר ילד בעל ביטחון ושמחת חיים משנה התנהגותו והופך סגור, מהוסס וחסר ביטחון, הדבר יכול לרמז על חשיפתו לאלימות במשפחה.
10. את יכולה לדבר איתם
אל תחששי לדבר איתם, אל תתעלמי או תברחי מהעניין. הקשיבי להם, תסבירי להם בהתאם לגילם שהם לא אשמים, שהמצב בבית לא תקין, לא בריא ולא נורמלי וחשוב לדבר על כך. ככלל, הילדים לומדים בעיקר מהתנהגותך ולא מדברייך, כך שאם תאזרי כוחות לפנות לטיפול על מנת לצאת מהיחסים האלימים, תעניקי להם את המסר שאין מקום בחייהם לאלימות. מומלץ מאוד לפנות למוקד 118 לסיוע, שם יפנו אותך לעו"ס באזור מגורייך. לעוד מידע חשוב ופרטי קשר של גורמים שיכולים לעזור לך הקלידי "סופר־פארם אלימות" במנוע החיפוש.
לסיכום: את נתונה בסכנה? פני מיד וללא עיכוב למשטרה. במקביל, פני למוקד 118 והתעדכני באפשרויות העומדות בפנייך. אלימות במשפחה זה לא נורמלי, וטלפון אחד יכול לעשות הבדל גדול.
