שלוש שנים לאחר שהתאלמנה במפתיע מבעלה, הקרדיולוג ד״ר אורן זוסמן שנפטר מדום לב, הפסיכולוג של מעיין זוסמן הפתיע אותה כשאמר לה שהגיע הזמן להכיר בן זוג חדש. ״את יודעת איך זה פסיכולוגים, הם תמיד נותנים לך לעשות את העבודה", היא מספרת. "וגם הפסיכולוג שלי עד אז לא דרש ממני כלום. ופתאום היינו לקראת חגים והוא אמר, ׳את אדם זוגי ולא צריכה להישאר לבד. תני לי תאריך אחרי החגים שאת נרשמת לאפליקציות היכרויות׳".
מה ענית?
"שאלתי בקריצה: ׳החגים של השנה הבאה?׳. הוא ענה: ׳לא, החגים הקרובים׳. ניסיתי לנהל איתו משא ומתן. ׳רגע, ומה אם לא אעשה את זה?׳. הוא שתק לרגע ואז אמר, ׳אז נצטרך לראות איך אנחנו ממשיכים׳. הוא הבין שאני צריכה בעיטה בתחת. אני מתה עליו, אגב. בדיעבד זה היה מהלך חכם מצידו.
"הרגשתי באותה תקופה שאני עוברת את כל חמשת שלבי האבל שהגדירה הפסיכיאטרית אליזבת קובלר רוס: הייתי בהכחשה, אחר כך כעסתי, ואז הייתי בשלב של ויכוח ומיקוח, עברתי לדיכאון, אבל בסוף הייתה קבלה. עמוק בפנים הבנתי שהפסיכולוג שלי צודק, אבל לא הבנתי איך זה בכלל אפשרי ואיך אני יוצאת לעולם של הדייטינג שוב. הייתי בת הזוג של אורן מגיל 19. אני הכי אולד סקול שיכול להיות. דייט? לא ידעתי גם ברמה הטכנית איך זה בכלל מתנהל".
שלא לדבר על האפליקציות.
"האפליקציות היו עולם אכזרי שלא הכרתי. לא ידעתי איזו אפליקציה נעימה יותר ואיזו פחות ומה לכתוב. בסוף החלטתי לספר הכול, שאני אלמנה עם שלושה ילדים, וזהו, יצאתי לעולם הזה״.
חודשיים לא הצלחתי לצאת מהבית
בוקר אחד בחודש ינואר 2019 נפטר ד״ר אורן זוסמן בזמן עבודתו בבית החולים בילינסון. הוא היה בן 37, בריא ובכושר גופני מצוין. מכיוון שקרס בחדר שאיש לא היה בו מלבדו, עד שנמצא כבר היה מאוחר מדי. זוסמן, מעצבת פנים, אז שותפה במשרד אדריכלים, הייתה אז אם לשני בנים בני שש וארבע ולתינוקת בת עשרה חודשים. ״לילה לפני שאורן נפטר הוא שמר על הילדים ואני הלכתי לפנטהאוז ברוטשילד שהמשרד שלנו היה אחראי על העיצוב שלו״, היא נזכרת. ״אנחנו גרנו בדירה שכורה מעופשת וישנה, עם ריהוט שלנו עוד מהימים כסטודנטים, כי הסנדלר הולך יחף, ואני זוכרת שחזרתי הביתה, פתחתי את הדלת והוא עמד מולי בסלון עם שני הבנים על הגב שלו ותינוקת מצחקקת ברקע. הסתכלתי עליו ואמרתי, ׳אתה יודע? אני לא צריכה כלום׳. והוא אמר לי, ׳מה?׳. אמרתי, ׳לא צריכה כלום, אני רק צריכה את זה׳. ובאמת מעולם לא הרגשתי קנאה בלקוחות עם יכולות כלכליות לבנות בתים מפוארים, כי היה לי את מה שהכי חשוב״.
ולמחרת הכול השתנה.
״בבוקר שבו אורן קרס הייתי בדירה עם התינוקת ועם בייביסיטר שהגיעה לחפיפה איתי, כדי שאוכל לצאת ליותר שעות עבודה. פתאום מזכירת המחלקה שלו הייתה על הקו: ׳קרה משהו לא טוב לאורן׳. הבנתי שזה חמור כי הוא כתב לי באותו בוקר כשהגיע לעבודה שהיה לו ממש קשה לרכוב על האופניים לעבודה ושהוא מרגיש לא טוב. כשהוא הגיע לעבודה הוא אפילו פנה לקרדיולוגים שעבדו באותו יום ועבר בדיקות, אך ברגע הקריטי לא היה אף אחד לידו. בבית החולים הקולגות שלו בעצמם היו מבוהלים. הוא היה אחד משלהם, ואם יורשה לי, הרופא הכי טוב שלהם, יריקה מפרופסורה מחקרית, חוקר בחסד וגאון ברמות אחרות״.
"בהתחלה יצאתי עם רופאים, חשבתי שאוכל להיות רק עם רופא כי זה היה העולם שלי, על מה מדברים עם מישהו אחר?"
זוסמן (40), ילידת ירושלים, הבכורה מבין ארבעה של מהנדס ודוברת (בין היתר של בית החולים ברזילי), התגוררה רוב שנותיה בחו״ל בשליחות עבודתו של אביה. כשחזרה ארצה עם משפחתה בגיל 17, השתקעו באשקלון. שם, כשהייתה בת 19, הכירה את אורן בגלידרייה השכונתית. מאותו רגע לא נפרדו. הוא למד רפואה, היא למדה עיצוב פנים. שניים מהאחים שלה פנו ללימודי רפואה בעקבות הגיס הנערץ.
תקופת האבל משכה אותה אל חודשיים במיטה שבהם מערך חברותיה הטובות חג סביבה וסייע לה עם שלושת הילדים הקטנים. ״לא ידעתי שהנפש יכולה להגיע למקום כל כך כואב ואפל, וכל כך מיוסר״, היא נזכרת, ״לא ידעתי שזה אפשרי בכלל. מעולם לא חזרתי לעבודה. חודשיים וחצי פיזית לא הצלחתי גם לצאת מהבית, כל יציאה לוותה בהקאות שונות. חברות חילקו ביניהן משמרות להיות איתי לילות. היו גם אובדנים משניים מסביב אחרי אסון כזה. החוג החברתי שלך כבר לא כולל את הזוגות שנפגשתם איתם קודם, את לא יכולה להכיל את זה או שהם לא יכולים״.
מתי חזרת לתפקד שלא על טייס אוטומטי?
"כשהתחלתי ללכת לקבוצת תמיכה. נהייתי יותר ויותר תפקודית אבל מאוד עצובה. מצאתי שם עוד חברות, אלמנות צעירות, כל אחת עם הסיפור שלה״.
איך עלה רעיון הדפיברילטורים?
"כולם דיברו איתי על הנצחה, רצו שנעשה מרוץ לזכרו, בבילינסון פתחו מרכז לבינה מלאכותית על שמו כי הוא עסק בזה במחקריו. אני לא התחברתי לכלום בשלב ההוא. גם מה להנציח? עוד לא הבנתי שהוא מת.
"עשיתי את מה שהכי גרוע לעשות ודפדפתי בווטסאפים שלנו. ראיתי שחודש וחצי לפני שהוא נפטר שלחתי לו דפיברילטור ממשרדי WIX ששיפצתי. לא ידעתי למה משתמשים בזה, שאלתי אותו והוא כתב לי הסבר. כשראיתי את ההתכתבות הזו נזכרתי שלאורן היה חשבון טוויטר מצליח, הוא היה אמור להתחיל לכתוב טור ב'הארץ', עיתונאים ופוליטיקאים עקבו אחריו. הוא העלה לטוויטר תמונה של דפיברילטור מפארק הירקון וכתב: ׳בואו נפתח שרשור של דפיברילטורים במקומות ציבוריים, בבקשה שימו לב כי כל אחד מהם יכול להציל חיים׳. אחרי מותו הלכתי לעמדה שהוא צילם ולא היה מכשיר בפנים. המשכתי לעמדה הבאה, ראיתי מכשיר שנמס לתוך הקופסה הרותחת. אז נפל לי האסימון ואמרתי, אוקיי צריך להציב כמה שיותר עמדות החייאה תקינות שעובדות, לזכרו. מה שבער בי זה שככה הוא ממשיך להציל אנשים.
פוסט שכתב אורן בנושא הדפיברילטורים
״בארץ בכל שנה 10 אלפים איש עוברים דום לב, רק 600 נותרים בחיים. מתוך מי שחוזרים לחיים לא כולם חוזרים לחיים תקינים, כי בדום לב, הלב לא מזרים דם למוח, ובכל דקה כזו עלול להיווצר נזק. הגעתי עם הפרויקט לכנסת, וזה היה מתסכל כי כלום לא קרה. החלום שלי הוא שיגיע תורם ענק״.
את 1,500 הדפיברילטורים שהותקנו ברחבי הארץ גייסה בשיתוף מד״א עם עיריות ותורמים פרטיים. ״זה לא מספיק", היא מתקוממת, "צריך 50 אלף עמדות, אני יודעת כמה עדיין מתים וזה משגע אותי, כי בסוף זה עניין של כסף״.
שתינו קפה ולא הצלחנו להתפצל
אל ביתה נכנס גלעד (43), איש הייטק, בן זוגה הנוכחי ואבי בתה התינוקת שעוד מעט תחגוג יום הולדת שנה. הוא היה רווק תל־אביבי שהכיר את עולם הדייטינג ולא תיאר לעצמו שיתאהב באלמנה ואם לשלושה ילדים קטנים. הם הכירו דרך אפליקציה בזכות הפסיכולוג האסרטיבי. ״לפני כן אנשים ניסו לשדך לי אלמנים כי חושבים שאם את אלמנה והוא אלמן, אז אתם בטוח מתאימים״.
איך הצגת את עצמך באפליקציה?
"'אלמנה פלוס שלושה מחפשת את האחד הנוסף'. היו כאלה שהסתקרנו והיו כאלה שאמרו, 'אה, זו את מהדפיברילטורים', והיו גברים סטנדרטיים שכתבו, 'אם את צריכה להשתחרר קצת מהשכול, אני פה לשירותך' (צוחקת). עניתי להם, בהלם, תודה על ההצעה. היו מי שכתבו, ׳תקשיבי, כבד עליי, רק התגרשתי, אני מחפש משהו קליל'".
איך נראו הדייטים שלפניו?
"בדייט הראשון שיצאתי אליו אחרי מותו של אורן נכנסתי לשירותים ובכיתי. בדייט השני הבחור התקרב אליי וניסה לנשק אותי. לקחתי את התיק, אמרתי, 'היה לי נעים מאוד' וברחתי. בהתחלה נפגשתי עם רופאים, חשבתי שאוכל להיות רק עם רופא כי זה היה העולם שלי, על מה מדברים עם מישהו אחר? בסוף הבנתי שלא אוכל לצמצם את הקהל שלי עוד יותר וגם שאשמח שיהיה מישהו שנמצא בבית לפעמים ולא רק בעבודה״.
גלעד היה הדייט השמיני שלה. היחיד שאיתו התכתבה כמה שבועות עד שנפגשו. ״שנינו יחסית שנונים וציניים, אבל הוא ידע לאיית, שזה לא מובן מאליו, ולהשתמש בסימני פיסוק״, היא צוחקת. ״היה לנו קליק פשוט טוב בהתכתבות, שהיה שונה מאחרים. הוא היה אז בן דקה ל־40, רווק בלי ילדים. בשונה מרווקים נצחיים שאמרו לי: ׳אני מת על ילדים׳, הוא אמר, ׳מסקרן אותי להכיר אותך, יש לנו המון במשותף, אבל מעולם לא הייתי בכזו דילמה אם להיפגש עם מישהי או לא׳. הוא פחד שיהיה טוב. בדיוק נפגשתי לקפה עם גרוש ואב לילדים, וחברה אמרה לי, ׳מה את חושבת להיכנס לקשר עם רווק שלא יודע מה זה ילדים?׳, אבל חברה שנייה אמרה לי, ׳כשאת מדברת עליו, העיניים שלך ממש בוהקות, צאי ותנסי ונקווה שיהיה גרוע'. בדרך חזרה מהדייט התקשרתי ואמרתי, ׳שיט, היה טוב׳.
"אחרי שלושה דייטים טובים הוא התקשר אליי ואמר, ׳תקשיבי, אני לא מצליח לישון, לא יודע מה לעשות. אני צריך זמן לחשוב׳. אמרתי לו, ׳סבבה׳ אבל התרסקתי ביני ובין עצמי. אחרי שבוע של נתק הוא כתב לי, ׳אני חושב על זה כל הזמן, אני לא חושב שאני יכול להיות מה שאת צריכה, אבל אני לא יודע איך לוותר עלייך. אשמח אם נעשה קפה מתישהו׳. אחרי שבוע הוא כתב: ׳קפה?׳. החלטתי שאני לא באה בגישה מתנצלת, לא על האהבה הגדולה שהייתה לי ולא על קיום הילדים שלי. שתינו יחד קפה ומאותו הרגע לא הצלחנו להתפצל".
כמה היה מוזר להתחיל קשר חדש?
"זה היה מוזר, אבל אם להיות כנה, זה גם היה כיף כמו התחלה של כל קשר. היה כיף להרגיש אישה שוב כי הייתי גופה מהלכת הרבה זמן ורק האמא של הילדים".
היו משברים?
"בכל נקודה שבה הבנו שזה הולך ונעשה יותר ויותר רציני, היה משבר שלא היה סביב טיב הזוגיות, אלא האם אנחנו הולכים על זה או לא. היו הרבה נקודות של בכי ועצב וסערה: מה עושים? נפרדים או נשארים? לקח לי חצי שנה להכיר לו את הילדים. הוא נורא פחד. לקח לו חצי שנה לספר למשפחה שלו עליי. הייתי בארון".
כשהבדיקה יצאה חיובית היינו בהלם טוטאלי
אחרי כמה חודשים ביחד היא העלתה את נושא הילדים, "כי לא רציתי עוד ילדים", היא מסבירה. "תמיד רציתי ילד רביעי, אבל עם אורן. הייתי עייפה, סוף־סוף הרמתי את הראש אחרי שנים, ולא יכולתי לדמיין ילד נוסף. אבל דאגתי לגלעד ופחדתי שנמשיך והוא ירצה ילדים משלו. הצעתי לו הקפאת ביציות כדי שתהיה האופציה, אבל זה לא קרה, אפילו מזה פחדנו״.
איך גיליתם שאת בהיריון?
"הכניסה להיריון הייתה מהסיפורים שאף פעם לא האמנתי להם. הייתי עם אמצעי מניעה, עם אותו סיכוי סטטיסטי של חצי אחוז להרות, אבל כפי הנראה אני טובה מאוד באחוזים נדירים. יום אחד ישבתי עם יין ואמרתי לו, ׳כבר כואב לי שבוע הציצי ורק בהריונות כאב לי ככה׳. הוא החוויר ממש. אמרתי לו, ׳די, נו, אין סיכוי, אני עם אמצעי מניעה, תמזוג עוד כוס׳.
"אחרי שבועיים של תסמיני היריון, גלעד ביקש שאעשה בדיקה. כשהיא יצאה חיובית, היינו בהלם טוטאלי. לא הצלחנו להוציא מילה".
שקלתם הפלה?
"ברור. קבעתי תור. כשהגיע התור, אמרתי לו, ׳בוא נחכה לבדיקה בשבוע הבא, בטח לא יהיה דופק׳. הגענו והיה דופק. כבר ראינו את העובר, בכינו, ועדיין התוכנית הייתה הפלה. בבוקר שבו נקבעה לי ההפלה הוא אמר, ׳שנייה, אל תלכי, בואי נדחה עוד קצת ונחשוב׳. כל הזמן דחינו בשבועות הקריטיים. קבענו תורים להפלות, בשניים כבר היינו באוטו ובאחד מהם היינו בחנייה של בית החולים. גררתי את ההחלטה עד סוף השבוע ה־14. בינתיים עברתי שקיפות וסקירה, וכשהרופא עצר על הלב וראיתי חדרים, בכיתי את נשמתי. הרופא חשב שאני בוכה מהתרגשות, אבל אני בכיתי כי לב זה אורן ואני לא יודעת אם הלב הזה עוד יהיה בעוד שבוע".
ומה גלעד אמר?
״גלעד אמר, ׳חיכיתי לפגוש את אהבת חיי ושהכול יסתדר ופגשתי אותה, ומה לעזאזל אני עושה?׳. הוא לא ראה את חייו בסצנריו כזה, להפוך מרווק לאיש משפחה שחי עם ארבעה ילדים זה חתיכת דבר.
״מעבר לפינה הייתה לי האזכרה של אורן וחשבתי איך אעמוד שם עם בטן של שבוע 19 בשנה הרביעית למותו, איך אני מסבירה את הדבר הזה לעצמי ולעולם? רק לפני האזכרה היינו שלמים עם ההיריון. גלעד הגיע, עמד בצד ושמר עליי מרחוק בתוך הקהל. היה חורף והייתי עם מעיל גדול. הבטן לא יצאה לי. משהו בי היה כל כך מוחזק, שגם אחרי הלידה אנשים בשכונה ראו אותי עם עגלה ואמרו, 'מה? היית בהיריון?' ואני הייתי מאוד בהיריון״.
רציתי להפוך את הלא נודע לקצת יותר נודע
לפני שנה נולדה ירדן, בת משותפת של זוסמן וגלעד, אחות לאלון (12), יובל (9) ואלה (6). ירדן נושאת שני שמות משפחה, של אביה ושל אמה - ובעצם של אורן ז״ל - והביאה אור גדול לכל המשפחה המורחבת. ״המשפחה של אורן אמרה לי בשלבים מוקדמים של שנות האבל שאני לא צריכה לחיות לבד, וצעקתי עליהם, אבל כשהתחלתי לצאת עם גלעד שיתפתי בקטנה את הגיסות שלי. מי ששומרת עכשיו על התינוקת בריאיון זו אחות של אורן שגרה כמה רחובות מכאן. גם ההורים של גלעד מהממים. אני בטוחה שהיו להם חששות רק מלשמוע, אבל מהרגע שנפגשנו, מהר הם חיבקו את הילדים שלי, ותמונה שלהם עם אחותם הקטנה, הנכדה שלהם, תלויה אצלם בבית".
כשהייתה בת שלושה חודשים נאלצה ירדן לעבור ניתוח נוירוכירורגי במבנה הגולגולת. ״כשהיא התעוררה בבית החולים עם הריח של חומרי ההרדמה, הפוסט־טראומה שלי צפה במלוא העוצמה והתפוררתי. אחרי שבוע יצאנו הביתה ולמחרת היה 7 באוקטובר. מצאנו את עצמנו רצים למרחב מוגן עם תינוקת רכה אחרי ניתוח ראש גדול. הכול התגמד ברגע מול הזוועות שהתגלו. טפו טפו, היום היא בריאה״.
7 באוקטובר היה גם טריגר מבחינתה ליצירת פודקאסט שנקרא ״החיים שאחרי המוות״ העוסק בהתמודדות עם אובדן ובחיים לצד המוות. בין היתר אירחה כבר את פרופ׳ דן אריאלי, את השחקן עידן אלתרמן, את מנהל שלוותא, פרופ׳ שלמה מנדלוביץ ואת האנתרופולוג ד״ר דני נווה. ״רציתי להפוך את הלא נודע לקצת יותר נודע לא רק עבור מי שאיבד, אלא עבור הסביבה שיש לה כוח לטוב ולרע על מי שאיבד. אני מדברת עם אלמנות בתדירות גבוהה, ויש תקופות שזה היה גדול עליי, אבל מאז 7 באוקטובר קיבלתי כל שיחה״.
מה את יודעת היום שלא ידעת קודם?
"מה שתסכל אותי הוא שלמעשה אני הפכתי להיות בראייה של החברה שידוך סוג ג'. למה? מה עשיתי לא טוב? אהבתי, ניהלתי זוגיות תקינה, הוא מת לי, לא התגרשתי. ועדיין חיצונית הסיפור שלי נתפס כ'תיק'. ידעתי שגברים יילחצו מתחרות עם דמות שכבר אינה בחיים, למרות שאין באמת תחרות, ורק אדם שמבין את זה יכול להיכנס לקשר כזה.
"וחוץ מזה, רציתי להגיד שהשכול האזרחי מאוד בודד. כל הזמן שאלתי: למה כואב לי הגוף? אני צריכה כדורים פסיכיאטריים? בישראל אלמנות ויתומי צה״ל הם בדירוג הגבוה ביותר. אף אחת לא רוצה להיות שם. יש עלויות של טיפולים רגשיים לילדים, ואני אומרת לאנשים – באמא שלכם, תעשו ביטוח חיים.
"אין הכנה למה שעברתי. כשאת יולדת את עושה קורס הכנה ללידה ויש יועצות הנקה ושינה ומשחררים אותך הביתה עם הנחיות. אחרי שכול אזרחי, את לבד. הרגשתי שאני חייבת לתת לזה קול ממשי. להגיד את מה שאומרים המחקרים: לא לדלג על האבל ולא להדחיק, אלא לעבור דרך התהום ולצאת ממנה״.
