מוקדנית המשטרה, סמ"ר יהב נקאש (22), קיבלה שיחה למוקד המשטרה, ומהר מאוד הבינה שמדובר בקריאה לעזרה.
באיזה שלב בשיחה הבנת שהאישה במצוקה?
"היא התקשרה לפני כן וניתקה, וזה כבר עורר בי חשד. לכן חזרתי אליה והיא ענתה לי בקול מאופק ורועד, קצת מבוהל. שאלתי אותה שלוש פעמים אם הכל בסדר, והיא אמרה שכן, אבל מהקול שלה לא היה אפשר לפספס שהיא בצרה. שאלתי שוב, ולהפתעתי היא אמרה שהיא הזמינה פיצה שלא הגיעה. זו הייתה שיחה קצרה מאוד, בקושי 40 שניות, אבל באינטואיציות שלי הרגשתי שמשהו פה לא תקין".
ידעת שפיצה הפכה לסוג של מילת קוד למצוקה?
"בדיוק הסתובב פוסט ויראלי ברשת עם מקרה כזה שאירע בארצות־הברית. הפוסט פורסם ביום המודעות למאבק באלימות נגד נשים, והמון אנשים ראו אותו. כנראה שהיא נזכרה בפוסט וקיוותה שאני אבין".
עוד בלאשה
למה החלטת לשלוח ניידת לביתה?
"גם בהכשרה שעברתי נתנו לנו את המקרה הזה כדוגמה ואמרו לנו לשים לב לשיחות כאלה. ביקשו מאיתנו לפתוח את האוזניים טוב-טוב למה שאנחנו שומעים בין השורות. יש המון שיחות למוקד 100 של חומדי לצון למיניהם, אבל במקצוע שלנו, כשמדובר בחיים ומוות, אם יש ספק - אין ספק. ברגע שעלה בי הספק הכי קטן שהאישה במצוקה, היה לי ברור שאני שולחת אליה ניידת, רק ליתר ביטחון. הלוואי שהייתי מגלה שזו מתיחה".
כמה זמן לקח לך לאתר אותה?
"לפחות שעה כי היא התקשרה מטלפון 'טוקמן' והיה צריך לבצע פעולות מודיעיניות כדי לגלות מי היא. זו הייתה השעה הכי מורטת עצבים בחיים שלי, בקושי הצלחתי להתפנות לשיחות אחרות. כשהיא ניתקה את השיחה ידעתי שאני לא יכולה לחזור אליה, כי התוקף עלול לראות שיחה חוזרת מהמשטרה וזה יחמיר את מצבה. השמעתי למפקד שלי את השיחה, הסתכלנו אחד על השני, ולא היה צריך להרבות במילים, שנינו הבנו במה מדובר".
מה התגלה בדירה?
"שוטרים שהגיעו לדירה סיפרו לי שהם מצאו אישה בוכה שהייתה מאוד מבוהלת. הם עצרו את בן זוגה בחשד לתקיפתה. הוא תקף את השוטרים שהגיעו לדירה".
"היא התקשרה מטלפון 'טוקמן' והיה צריך לבצע פעולות מודיעיניות כדי לגלות מי היא. זו הייתה השעה הכי מורטת עצבים בחיים שלי"
איך הרגשת באותו רגע?
"הקלה גדולה והתרגשות רבה. הייתי אמורה לסיים את המשמרת בשבע בבוקר, ולא הלכתי הביתה עד ששמעתי שהכל בסדר איתה. ברגע ששמעתי שהתבצע מעצר ושהיא בחיים, נרגעתי וטפחתי לעצמי קצת על השכם. אם לא הייתי מבינה מה היא רוצה או שהייתי חושבת שהיא עוד מטרידנית, אולי היה קורה הגרוע מכל. המחשבה הזאת לא עזבה אותי כמה ימים אחרי כן".
יצא לך לדבר איתה?
"לא, אבל אם הייתי יכולה הייתי אומרת לה, 'כל הכבוד שהתקשרת והצלחת לשדר את המצוקה בין השורות. אני מצדיעה על התושיה והאומץ'".
למה בחרת להיות מוקדנית במשטרה?
"אני בכלל סטודנטית לחינוך מיוחד, התחלתי לעבוד במוקד המשטרה במשרת סטודנטית, אבל אולי בסוף אחליט להישאר במשטרה, כי אני מתחברת לשני המקצועות: בשניהם יש תחושת שליחות ועזרה".
קיבלת תעודת הוקרה מראש עיריית עפולה.
"האמת, לא ציפיתי. בסך הכל עשיתי את מה שמצופה ממני כאישה וכשוטרת".
