כדי ליהנות מפיסת טבע אין צורך לנסוע רחוק, להזמין מקומות או לשלם כסף. ולא, אינני מתכוונת לפארקים עירוניים המעניקים תחושה מלאכותית של טבע, אלא לטבע אמיתי, פראי. מתחת לאף שלכן שוכנים לא מעט מקומות כאלה, פראיים ומקסימים, עתירי צמחי בר ופרפרים:
טיפים לדרך
- למרבה הצער רוב המקומות אינם מתאימים לבעלי מוגבלות פיזית.
- בחלק מהמקומות האלה אין צל, הימנעו מביקור בימים חמים.
- ברוב המקומות האלה אין שירותים ציבוריים, התארגנו בהתאם.
- וגם אין קיוסק: הביאו כמות מספקת של מים וגם מזון, לפי מידת הצורך.
- הכינו שיעורי בית. למשל, בררו מראש אילו פרחים, פרפרים וציפורים אתן עשויות לפגוש בהתאם לעונת השנה, ולמדו לזהותם. בחלק מהאתרים תמצאו שילוט בכניסה שיקל על המלאכה.
- כדי שהמקומות האלה יישארו פניני טבע כמות שהם, הקפידו נא לאסוף את האשפה אחריכן.
חיפה: נחל עירוני
המקום: נחל שֹיח, חיפה.
מתאים לתושבי: חיפה.
מה יש כאן: בלב שכונת מגורים חיפאית שלווה נמצא נחל שיח. על שער הכניסה לנחל תלוי שלט שמזכיר למבקרים לסגור את השער, כדי שחזירי הבר לא יצאו מתחומי הנחל. ואכן פגשנו בחזיר בר, וכידוע, לאחרונה הם אינם נדירים כלל בשכונות הכרמל. מאזור השער תוכלו לרדת במורד מדרגות לעבר ערוץ הנחל. בתחילת המסלול עדיין תראו בנייני מגורים משני הצדדים, אבל אחרי כמה עשרות מטרים בלבד כבר תרגישו לגמרי בטבע. יש כאן המון עצי אורן עצומים לצד עצי אלון מצוי, אקליפטוס, פריחה עונתית, שיחי קיסוס וציוץ ציפורים נפלא. הסתפקנו בחלקו העליון של הנחל, אך אם תמשיכו מטה תגיעו לאתרים שונים ובהם עין משוטטים, מערה, שרידי מנזר עין שיח ובוסתן כיאט.
עלות הכניסה: חינם.
מה לכתוב ב"ווייז"? רחוב לוטוס 5, חיפה (חניה ברחוב).
חיפה: קיסוס מטפס
המקום: נחל לוטם, חיפה.
מתאים לתושבי: חיפה.
מה יש כאן: בצדו הדרומי של גן האם, ממש בין גן החיות לבניין ששייך לבית הספר הריאלי, ניצב שער אפור ועליו שלט שאפשר לפספס בקלות: נחל לוטם. מכאן יש לרדת כמה מדרגות – והנה אתן בטבע. מיד בכניסה יתקוף אתכן ניחוח של עלי דפנה: המקור הוא עץ ששמו ער אציל. אחריו תפגשו (בעונה) בנרקיס צהוב, בהמון שיחי קיסוס מטפסים על העצים, בטחב רב על הסלעים, באווירה קרירה ונעימה ובמעט ספסלי עץ. אורך המסלול הוא כשלושה ק"מ. אין הכרח ללכת את כולו, אפשר ללכת מעט ולחזור למעלה. מים לא פגשנו בנחל זה, אך קרוב לוודאי שאפשר לראות זרימה בעונת הגשמים, אלא שאחרי הגשם תהא אדמת הוואדי חלקלקה.
עלות הכניסה: חינם.
מה לכתוב ב"ווייז"? גן האם (חניה במרכז פנורמה או בכחול־לבן בשדרות הנשיא).
נתניה: תצפית לים
המקום: שמורת אירוס הארגמן, נתניה.
מתאים לתושבי: נתניה, הרצליה והשרון.
מה יש כאן: ממש מול רמת פולג ועיר ימים, שכונת מגורים שבנייניה גבוהים עד מאוד, משתרעת שמורה ענקית שחלקה המערבי משקיף אל הים. אין זו שמורה מגודרת או מאורגנת, כי אם שטח פתוח ומזמין. בין שטחים חוליים לצמחיית בר צפופה ועשירה, לאורכה ולרוחבה של השמורה, משתרגים שבילים לא סלולים. גולת הכותרת היא אירוס הארגמן, שסיים את פריחתו בשלהי חודש מרץ, ותוכלו לראותו שוב החל מסוף חודש ינואר בשנה הבאה.
מלבד האירוס תוכלו לראות כאן פרגים, סביונים, חרציות לבנות מקסימות, רותם המדבר, נר הלילה (באזור הקרוב לים) ועוד, תלוי בעונה, כמובן. לצד כל אלה ראינו פרפרים לבנים וצהובים. לאורך השבילים אין מקומות ישיבה, אך באזור הצוק המשקיף לים תוכלו לשבת למנוחה קלה על סלעים (אין כאן שולחנות פיקניק). חשוב להגיע בימים נעימים ולא חמים, או בשעות אחר הצהריים, שכן אין כאן צל בכלל.
עלות הכניסה: חינם.
מה לכתוב ב"ווייז"? שמורת אירוס הארגמן, רחוב עוזי חיטמן, נתניה (חניה ברחוב).
הרצליה: בדרך למרינה
המקום: תל מיכל, הרצליה.
מתאים לתושבי: הרצליה־פיתוח, כפר־שמריהו, מערב הרצליה.
מה יש כאן? קרוב לוודאי שגם אם ביקרתן במרינה של הרצליה כמה וכמה פעמים, לא הבחנתן בשמורת הטבע המשתרעת מדרום לשדרות אבא אבן המובילות לשם. כשנוסעים בכביש קשה להעריך את האוצרות המסתתרים במקום, ששימש תחנת סחר ימי לפני 3,700 שנה. כיום תמצאו כאן בריכת חורף קטנה ובה ראשני צפרדעים, וגם חורשה ירוקה ומסתורית, שרידי מצודה רומית וגת, המון עצי שיטה כחלחלה עתירת פרחים צהובים יפהפיים (שמזכירים פונפונים קטנים), רותם המדבר על פריחתו הלבנה, עכנאי שרוע ועוד. בין שפע הפרפרים המוזכרים בשלטים פגשנו את כחליל החומעה ולבנין הכרוב. במערב השמורה השקפנו על המרינה – וחזרנו לכניסה. תענוג!
עלות הכניסה: חינם.
מה לכתוב ב"ווייז"? תל מיכל, הרצליה, שדרות אבא אבן, פינת רחוב וינגייט (יש חניה בכחול־לבן).
הוד השרון: עד שיבנו פה
המקום: מתחם בית הנערה, הוד־השרון.
מתאים לתושבי: הוד־השרון.
מה יש כאן: באופן משונה מאוד, בלב הוד־השרון נמצא שטח קרקע ענק השייך בכלל לעיריית תל־אביב. עד לפני כ־18 שנה שכנה כאן פנימייה בשם "בית הנערה". כיום זהו משכנו של בית הספר הדמוקרטי, ושתי העיריות מתקוטטות ביניהן בבתי המשפט על ענייני בעלות. עד שיוכרע העניין ותחל כאן בנייה, אפשר לסייר ממערב לבית הספר בין עצי פיקוס, אורן וברוש אדירים, שדות ירוקים וציוצי ציפורים. אפשר להלך בין משטחי עשב ירוקים, לעקוב אחר תוכיי דררה וציפורים נוספות, להתבונן בפרפרים וליהנות מפרחי הבר הקטנים: חמציץ, סביון, חרצית צהובה, טופח נאה, מקור חסידה ועוד, תלוי בעונה. לא מומלץ להיכנס למבנים הנטושים של הפנימייה: הם אינם בטיחותיים.
עלות הכניסה: חינם.
מה לכתוב ב"ווייז"? רחוב הבנים 53 (פינת רחוב גורדון), הוד־השרון (חונים בחניית בית הספר וצועדים לכיוון מערב ודרום־מערב).
תל־אביב: בקצה השכונה
המקום: חורשת דרזנר ומערות אפקה, רמת אביב ג', תל־אביב.
מתאים לתושבי: צפון תל־אביב, רמת־השרון.
מה יש כאן: בקצה הצפוני של שכונת רמת אביב ג' נפרשת חורשת דרזנר, הכוללת את מערות אפקה. אם תפנו מזרחה מהכניסה (לכיוון נתיבי איילון), תראו תל שממנו תוכלו להשקיף על האתר. לילדים יהיה כיף, כמובן, לטפס ולרדת שוב ושוב. אם תמשיכו צפונה תגיעו למערות קבורה המיוחסות לשומרונים, מתוחמות בגדר אבל מאפשרות כניסה אליהן. גם הן יהיו אטרקציה לילדים. לצדי המערות תפגשו בפריחה עונתית: נרקיסים, כלניות וצבעונים בשלהי החורף, או חצבים, שיופיעו לקראת סוף עונת הקיץ. משם אפשר להמשיך צפונה, בין משטחי פריחה עכשווית של חרציות וקחוונים לבנים, לכיוון נחל קטנטן המתמלא במים לאחר הגשמים. מדרום־מערב לנחל, לצדי אקליפטוסים, תראו כוורות דבורים, ובחזרה דרומה תפגשו בשפע עצים מעניינים. חלקם, כדאי לדעת, ניטעים כאן לצורכי שיקום אחרי שנעקרו ברחבי תל־אביב כתוצאה מעבודות פיתוח למיניהן.
עלות הכניסה: חינם.
מה לכתוב ב"ווייז"? מערות אפקה (נוסעים ברחוב גרונר עד הסוף ומחפשים חניה).
רמת־גן: מעל גוש דן
המקום: גבעת נפוליאון, רמת־גן.
מתאים לתושבי: רמת־גן, גבעתיים, צפון תל־אביב.
מה יש כאן: בינות לבנייני מגורים וסמוך לשיכון ותיקים הרמת־גני מתנשאת גבעה גבוהה יחסית, ירוקה ומהממת למראה. מי שיטפס לכאן לראשונה בחייו ביום שבת שמשי ונעים, יגלה שבפסגת ההר מתקיימת כמעט תמיד מסיבה ענקית: לעתים חבורה גדולה חוגגת יום הולדת, בפינה אחרת שם נשמעת נגינת גיטרה ודרבוקה, יש זוגות שמבלים בפיקניקים זוגיים, משפחות רובצות בניחותא על מחצלות ורוכבי אופני־הרים דוהרים ומזנקים לגובה. הטיפוס להר נפוליאון אינו מתאים לכל אחד: נצפו כאן מעט מאוד סבים וסבתות. אבל אם הגעתן למעלה, הרי שטיול בשבילים הצרים שבפסגת ההר קל ונעים. לצדי השבילים תוכלו לפגוש בעצי שקד (שפורחים בעונתם), בתורמוסים הפורחים בסגול (שוב, בעונה), בחרציות צהובות, וגם בצמח בולט (ורעיל!) בשם כלך מצוי. בילוי בהר אינו מתאים לימים חמים, משום שאין כאן צל, וגם לא לשעות החשכה, משום שאתן עלולות ליפול לבורות. ואיפה השירותים הטבעיים, תשאלו? מאחורי הסברסים. זהירות, קוצים.
עלות הכניסה: חינם.
מה לכתוב ב"ווייז"? רחוב רוקח 56, רמת־גן. העלייה להר מתחילה בדיוק מול בניין זה (חניה בכחול־לבן בסביבה).
ראשון־לציון: האגם הסודי
המקום: אגמון הנקיק, ראשון־לציון (תמונה למעלה)
מתאים לתושבי: ראשון־לציון.
מה יש כאן: אל תתבלבלו עם אגם הסופרלנד המוכר: זהו אגמון דרומי יותר, שמפתיע את כל מי שאינו מכיר את המקום. כמה יופי מסתתר בלב אזור של חולות! לאורך האגם היפה פזורים ספסלים ועצי אקליפטוס שיאפשרו לכן לערוך פיקניק מול המים. אפשר להקיף את האגם בהליכה או באופניים – וגם למצוא פינות חמד להתבודדות, קרוב למים. הכניסה למים אסורה, הדיג מותר, ולפי הדייגים שניצבו על הגדות – יש מה לדוג.
עלות הכניסה: חינם.
מה לכתוב ב"ווייז"? "ווייז" מטעה בנסיעה למקום, אז סעו ברחוב מרילנד דרומה עד השלט "לאגמון".
נס ציונה: שמורה עירונית
המקום: גבעת האירוסים, נס־ציונה
מתאים לתושבי: נס־ציונה, ראשון לציון, וערי השפלה.
מה יש כאן: גבעת כורכר טבעית המשתרעת בין הערים נס־ציונה לראשון־לציון, שממש לאחרונה החליטו הרשויות להגדירה כשמורת טבע רשמית. הגבעה זכתה לשם העממי "גבעת האירוסים" בזכות ריכוז פריחה נדיר של אירוס הארגמן, פרח יפהפה הגדל אך ורק במישור החוף בישראל, פורח בחודשים פברואר ומרץ, ומוכר מכמה ריכוזים מפורסמים שלו כמו שמורות האירוסים בנתניה, בנחל פולג ובקדימה שבשרון. מלבד האירוסים, גבעת הכורכר עשירה בפריחה עונתית (רקפות, כלניות, קחוונים, חרציות, רותם המדבר ואזוביון), ולמטיילות סבלניות במיוחד צפויים מפגשים עם צבים, קיפודים וחומטים (סוג של לטאות).
עלות הכניסה: חינם.
מה לכתוב ב"ווייז"? הגן הלאומי גבעות הכורכר נס־ציונה.
כשעוזרים לטבע
"טבע עירוני"? לכאורה, מדובר במושגים מנוגדים, שהרי "טבע" אינו עיר, ו"עיר" לא יכולה להיות טבעית, אבל בעולם המתפתח במהירות אדירה והופך ברובו למתחמים עירוניים, לא נותר לטבע אלא להסתגל או להיכחד, או להימצא בחיכוכים ובעימותים עם בני האדם. חזירי הבר ברחובות חיפה הם דוגמה מצוינת, אבל הם עוררו תשומת לב בגלל גודלם. בעלי חיים אחרים מתקיימים היטב ולרוב בשקט בסביבה הקרובה לנו: תנים (למשל, בפארק הירקון שבלב תל־אביב), שועלים, קיפודים, נמיות, עטלפים, מיני נחשים, ציפורים ועופות.
כדי לשמור על הטבע ולצמצם את החיכוך עם העיור, נשמרים ומפותחים בשטחים העירוניים או בקרבתם אזורים פתוחים ופארקים, שיכולים להיות בתי גידול לבעלי חיים ולצמחייה. רשימה חלקית מרחבי ישראל: יער האקליפטוס בחדרה, פארק שלולית החורף בנתניה, פארק הירקון בתל־אביב, פארק אריאל שרון (מתחם חירייה לשעבר) בתל־אביב, אגמון פולג (סמוך לנתניה), בריכת החורף לב השרון/עין־שריד, יער האילנות בשרון, פארק נחל לכיש באשדוד, פארק מצודת ים (אף הוא באשדוד), פארק נחל חדרה.
פורסם לראשונה: 11:14, 14.04.21
