ענבל נסים לובטון. "יכול להיות שיש לחות'ים עוד טכנולוגיות בקנה שעוד לא ראינו".

חוקרת תימן ומומחית לנושא החות'ים לא אופטימית לגבי ההמשך

ענבל נסים לובטון, חוקרת באוניברסיטה הפתוחה, מספרת איך הגיעה לחקור דווקא את תנועת החות'ים (לא בזכות סבא רבא שלה שנולד בעדן) וסבורה שהמתקפה שלנו עליהם לא תרתיע אותם

פורסם:
מה המצב בתימן בימים אלו?
"תימן נמצאת במלחמת אזרחים קשה מאז 2014 בעקבות ההפיכה של המורדים החות'ים. זו אחת המדינות העניות בעולם שמייבאת 90% מתצרוכת המזון והסחורות. החות'ים השתלטו על חלק ניכר מרצועת החוף של ים סוף, שהוא צינור החמצן של המדינה, מה שמביא למחסור חמור במזון ובתרופות וגורם למשבר הומניטרי מתמשך".
איך הם הפכו לגורם משמעותי כל כך?
"התנועה נוסדה בתחילת שנות ה־90 בצפון תימן. היא שייכת לזרם הזיידי של האסלאם השיעי, שהם מיעוט במדינה, ויש לה היבטים חברתיים ותביעות פוליטיות וכלכליות מהשלטון, בגלל טענות להדרה מהפוליטיקה והכלכלה ופגיעה במוסדות הדת שלהם. זו תנועה עלומה, קטנה ודי שולית, שפעלה בפריפריה הצפונית ותוך שני עשורים הפכה להיות כאב ראש בעל ממדים בינלאומיים, רק בגלל ההשתלטות על ים סוף".
האויבת העיקרית של החות'ים היא סעודיה.
"חלק מהאידיאולוגיה שלהם היא התנגדות למערב, שהנציגה הבולטת שלו היא ארצות־הברית. הם נלחמים גם בשלטון המרכזי של תימן וגם בסעודיה ובאיחוד־האמירויות, בטענה שהם דוחפים לאינטרסים אמריקאיים ומקדמים תפיסות ערכיות ומוסריות מערביות, במקום לדאוג לאוכלוסייה בתימן".
איך אנחנו נקלענו לסיטואציה?
"ישראל היא בעלת הברית המשמעותית של ארצות־הברית במזרח התיכון, ולכן אירועי 7 באוקטובר נפלו לידיהם כפרי בשל. הם הלכו אקסטרה מייל בעניין הפלסטיני, הציגו את עצמם כמושיעים. הם קוצרים אהדה גם בתוך תימן וגם במדינות ערב על פעולות אלה, ובינתיים לא משלמים מחירים מאוד גדולים מבחינתם. אפילו מצרים לא יוצאת נגדם, למרות שהם גורמים לה נזק כלכלי עצום בים סוף".
"הם כופים על כולן קודי לבוש באמצעות משטרות צניעות של נשים, שמסתובבות ומלשינות. השימוש בנשים נגד נשים פשוט מזעזע"
יש להם יכולות צבאיות שעלולות לסכן את מדינת ישראל?
"כבר ראינו שיש להם, השאלה היא כמה עוד יש להם. הכטב"ם המתאבד שהם שיגרו לתל־אביב הגיע לפה בפעולת לולאה ולא באופן ישיר, ואם הם מספיק מתוחכמים לחשוב על נתיב שיוט כזה, יכול להיות שיש להם עוד טכנולוגיות בקנה שעוד לא ראינו".
מה את צופה שיקרה עכשיו, כשתקפנו בחזרה?
"אני חושבת שאנחנו הולכים להסלמה ולעליית מדרגה מולם. לא נראה לי שנפיק מהתגובה שלנו אלמנט של הרתעה שימנע מהם בעתיד לתקוף אותנו".
מה מצב הנשים החות'יות?
"באופן כללי בחברה שבטית, מלכתחילה קשה לרשויות המדינה להגיע לנשים ולהגן עליהן, ולכן נראה שבחלק מהשטחים של החות'ים מסתמנת מדינת טליבן. הם מנסים להכיל את שיטת האפוטרופסיות כמו באפגניסטן, ואישה לא יכולה להסתובב בלי נוכחותו או אישורו של הבעל, האבא או האח. הם מונעים מילדות ללמוד וכופים קודים של התנהגות ולבוש באמצעות משטרות צניעות של נשים, שמסתובבות ביניהן ומלשינות. השימוש בנשים נגד נשים פשוט מזעזע. שני שלישים מהנערות מתחתנות סביב גיל 15, ויש הערכות שמדברות גם על גילאי 13-12. מלחמת האזרחים בתימן מרחיבה את התופעה הזו וגם מרחיבה אותה גיאוגרפית, כך שאם ראינו את זה רק בפריפריה הצפונית, עכשיו זה מגיע גם למרכזים עירוניים".
איך הגעת לחקור דווקא את תימן ואת נושא החות'ים?
"כמו כל הדברים הטובים, ממש במקרה. עשיתי תואר ראשון ושני בהיסטוריה של המזרח התיכון ולימודי אסלאם באוניברסיטת תל־אביב. כתבתי עבודת תזה על סעודיה וכשחיפשתי מרחב אחר לחקור, שניים ממוריי הדגולים הציעו לי לנסות להדרים בחצי האי הערבי ולחקור את תימן. כיום אני גם עמיתת מחקר בפורום לחשיבה אזורית, ולא, אין לי שורשים תימניים, למעט סבא רבא שלי שלא זכיתי להכיר. הוא נולד בעדן ונפטר בגיל צעיר".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button