סיוע: בני הזוג הצעירים, שהגיעו אלינו לגישור לקראת גירושים, סיפרו שלאורך חייהם המשותפים נעזרו רבות בבני המשפחה המורחבת משני הצדדים. העזרה הזו כללה אירוח בחופשות ובסופי שבוע, רכישת ריהוט לבית וכן סיוע כספי בהזדמנויות שונות. כשהתחיל תהליך הפרידה העזרה הזו עוררה מחלוקת.
המחלוקת: האישה דרשה מהגבר החזר של הסכום שקיבלו מבן משפחתה. הוא, מצידו, טען כי הסכום היה מענק, בדומה לסכומים שניתנו בהזדמנויות שונות על ידי בני משפחתו. בנוסף, טען שהכסף הושקע בעיקר בעסק של בת הזוג. על כך השיבה בת הזוג שהעסק סייע בפרנסת המשפחה, וכי היה ברור שמדובר בסכום שניתן כהלוואה ולא כמענק.
החשש: מניסיוננו כמגשרים היה ברור לנו שמקור הקונפליקט עמוק יותר מהעניין הכלכלי. חששנו שהם ייגררו להליך משפטי ויפתחו מחדש הסדרים שכבר סוכמו בהליך הגישור.
הפתרון: הבנו שהקושי המשמעותי נובע מכך שבן המשפחה שנתן את הכסף ואינו חלק מן הגישור משפיע בעקיפין על התנהלותו, כי הוא מפעיל לחץ כבד על בני הזוג ומקשה עליהם להשלים את תהליך הפרידה בהצלחה. המחשנו לבני הזוג את הנטל הכרוך בהחזר מיידי של הסכום שבמחלוקת על ניהול התא המשפחתי לאחר הפרידה, ואז ביקשנו מבת הזוג לקחת תפקיד פעיל בשיח עם בן משפחתה ולהבהיר לו את ההשלכות של דרישתו אם לא יתגמש.
בסופו של דבר סוכם שהסכום יוחזר בתשלומים בתנאים נוחים, בפריסה ממושכת ובתנאים שאפשר לחיות איתם, רגשית וכלכלית. בני הזוג השלימו בהצלחה את התהליך וחתמו על הסכם גירושין.
מה למדנו:
כאשר בני זוג מקבלים סכומי כסף משמעותיים מבני משפחה, כדאי להבהיר מראש אם מדובר במענק או בהלוואה. אם יש ציפייה שכספים אלה יוחזרו, מוטב לסכם לפני קבלתם מתי ובאיזה אופן זה יקרה.
בני משפחה לא תמיד מודעים להשפעה שיש להם על בני זוג שנמצאים בתהליך פרידה. לבני הזוג עצמם יש תפקיד משמעותי בתיווך הקשיים הנוצרים כתוצאה מדרישותיהם של בני המשפחה בחיי הזוגיות בכלל ובתהליך הפרידה בפרט.