סבטלנה דמידוב,בת 64, גרה בתל-אביב, נשואה לשחקן ישראל (סשה) דמידוב, אם לשלושה בנים, שחקנית תיאטרון גשר, משחקת בסדרה "פטריק" (רשת 13).
שבירת השושלת: נולדתי בנובוסיבירסק, עיר שכולה אוניברסיטאות ומכוני מחקר. אבא היה כירורג, אמא רופאת ילדים, הייתי בת יחידה והוריי קיוו שאמשיך את המסורת ואהיה רופאה. אבל בגיל 16, כשסיימתי תיכון, הלכתי לבחינות לבית ספר לתיאטרון והודעתי להורים רק אחרי שהתקבלתי. אמא קיבלה את הבחירה. אבא לא דיבר איתי שנה. העובדה שסיימתי את הלימודים עם מדליית זהב אפשרה לי לבחור איפה להמשיך בלימודים. בחרתי במוסקבה והתקבלתי לאוניברסיטה הכי גבוהה לתיאטרון.
אהבה באוניברסיטה: בשנה הרביעית ללימודים פגשתי במסיבה את סשה דמידוב, שהיה סטודנט שנה א' אבל מבוגר ממני בשלוש שנים. הוא הגיע מטשקנט, אחרי שסיים לימודי הנדסה והחליט להגשים את רצונו להיות שחקן בתיאטרון. כבר כשהיה סטודנט הוא התקבל לתיאטרון מיאקובסקי המפורסם. אני הספקתי לשחק בהצגה אחת וכשנולד דניאל (35) נשארתי איתו בבית ומדי פעם הופעתי בטלוויזיה ובהצגות. כשדניאל היה בן שנה ושמונה חודשים עלינו לישראל וכאן העמדנו חופה יהודית.
תיאטרון גשר: עוד ברוסיה היו לסשה מחשבות על יציאה לחו"ל, ואז יבגני אריה (שנפטר ב־2022, צ"ר), שהיה הבמאי שלנו, החליט לנסוע לישראל והציע לכמה מהשחקנים לבוא איתו כקבוצה. כשסשה החליט להצטרף, יבגני אמר לו: 'כבר יש לך תפקידים ראשיים כאן במוסקבה, למה לך לעזוב?' אבל סשה לא ויתר.
הגענו ארצה בדצמבר 1990 עם מזוודה אחת ומופע מוכן ברוסית. כמה ימים אחרי שנחתנו כבר היינו על הבמה. ההצלחה הייתה מיידית והקמנו את 'גשר'. סשה התחיל ללמוד עברית עוד במוסקבה, אני הגעתי בלי מילה בעברית וכאן שנינו הלכנו לאולפן. כעבור שנתיים 'גשר' התחיל להעלות הצגות בעברית.
"חודש אחרי שבאנו פרצה מלחמת המפרץ, הציעו לנו לחזור למוסקבה, אבל לנו לא היה ספק שנשארים"
התאקלמות: לא היו לנו קשיי קליטה. סלאבה מלצב ז"ל, מנהל התיאטרון שלנו, מצא לקבוצה מלון בתל-אביב ליד הים, בהמשך מצא לנו דירות והשכנים הישראלים הנהדרים עזרו לנו בכול. אף פעם במוסקבה לא הרגשתי בבית כמו פה. חודש אחרי שבאנו פרצה מלחמת המפרץ, הציעו לנו לחזור למוסקבה, אבל לנו לא היה ספק שנשארים.
קריירה ואימהות: השתלבתי לגמרי בתיאטרון רק כשאמא שלי הגיעה לארץ ב־1992. זה היה אחרי שילדתי את גבריאל (32) וכעבור חודש כבר חזרתי לבמה. בהמשך נולד עמנואל (29). אמא, שהגיעה מראש לחודשיים, נשארה מאז בארץ, עם גיחות למוסקבה. אבא בא מדי פעם לבקר. בזכותה יכולתי להיות שחקנית פעילה.
משפחה על הבמה: סשה הצליח מאוד בתיאטרון והניצחון שלו הוא גם שלי, כי אנחנו משפחה. ברור שכל הזמן רציתי יותר, אבל מעולם זה לא היה קשור להצלחה שלו. שלושת הבנים שלנו שחקנים, למרות שהם ראו בבית שזה לא פשוט. לפני כמה שנים הופענו, סשה ואני, בהצגה 'קדוש מעונה', שדניאל שלנו היה בה בתפקיד הראשי. היה כיף גדול.
בימים אלה אני מופיעה ב'פטריק', סדרת מתח ברשת 13, בתפקיד בוסית קשוחה של המאפיה הרוסית. מצד אחד היא דמות שלילית ומצד שני, זו דמות טרגית שהנסיבות הכריחו אותה להיות כזו. דניאל מופיע בסדרה כבן שלי. באחד הפרקים אני נותנת לו סטירה. אחר כך ביקשתי ממנו סליחה.
למה לא תתרגלי בארץ?
"לזה שזורקים זבל ברחובות".
איזה הרגל מרוסיה כדאי לישראלים לאמץ?
"לדבר קצת יותר בשקט במקומות ציבוריים".
למה את מתגעגעת ברוסיה?
"לשום דבר. אני הכי אוהבת את החום של הישראלים".
מהו המקום האהוב עלייך בארץ?
"חוף הים בתל אביב".
