בעולם הרפואה מוכר החוק הלא כתוב של צרות בצרורות או בסדרות: זה קורה כאשר למרפאות מגיעים בזה אחר זה אנשים עם אותן תסמונות נדירות יחסית, כאלה שלא נצפות ברצף בדרך כלל.
הנה, ממש לאחרונה פנו אליי שלוש נשים בגילים שונים עם תלונה זהה: תחושה מתמדת של גירוי חזק באזור הנרתיק שלא מגיע לפורקן. אחת מהן תיארה את התופעה: ״זה כמו שלפני שמתעטשים יש נשימות חפוזות שמאותתות על אפצ׳י מתקרב. אבל אצלי זה לא נגמר באפצ׳י, הוא פשוט לא מגיע״.
מהדיווחים שלהן מתברר שהגירוי חזק ממש כמו לפני אורגזמה, אבל הוא לא קשור לפיתוי מיני ואפילו לא למחשבה מינית. להפך, הוא מגיע לפעמים בנסיבות הכי לא מתאימות: אחת המדווחות סיפרה שנתקפה בגירוי שלא הרפה בעת שהמתינה לתורה בקופת הסופרמרקט, לשנייה זה קרה בעת נהיגה במכונית, ואצל השלישית זה התרחש במהלך פעילות ספורטיבית בפארק. אצל שלושתן הופיעה התחושה הזו גם בהזדמנויות אחרות.
אז במה מדובר? תסמונת חדשה יחסית בעולם הסקסולוגי, שלא הכרנו עד השנים האחרונות. היא נקראת PGAD (עוררות איברי מין מתמדת -Persistent Genital Arousal Disorder ).
מהדיווחים מתברר שהגירוי חזק ממש כמו לפני אורגזמה, אבל הוא לא קשור לפיתוי מיני ואפילו לא למחשבה מינית. להפך, הוא מגיע לפעמים בנסיבות הכי לא מתאימות: אחת המדווחות סיפרה שנתקפה בגירוי שלא הרפה בעת שהמתינה לתורה בקופת הסופרמרקט
התייחסתי לנושא במדור לפני כמה שנים, ובעקבות הפרסום פנו אליי נשים נוספות שסבלו מהתופעה, אבל המבוכה מנעה מהן לטפל בה. בחרתי לשוב לנושא, כי בינתיים הצטבר ניסיון טיפולי, וחשוב לשתף אותו.
מדובר אפוא בעוררות מינית שמתעצמת כמו לקראת אורגזמה, אבל זו לא מתרחשת. היא נחווית כטורדנית, כמתסכלת, כמחרפנת, כלא נעימה. לפעמים היא שואבת אנרגיה ומשבשת את סדר היום. בחלק מהמקרים יחסי מין או אוננות מביאים לרגיעה מסוימת, אבל גם זו זמנית בלבד. במקרים אחרים אינטראקציה מינית או אוננות לא מקילות את הבעיה.
להפרעה הלא קרואה אין לו״ז קבוע. היא מופיעה במהלך יום עבודה, בעת בילוי, בטיול שבת, בבחינה באוניברסיטה וכן הלאה. איך זה שעל התסמונת מדברים רק בשנים האחרונות? לא ברור אם מדובר בהתפתחות חדשה או בהפרעה שהייתה שם תמיד אבל נשים עטפו אותה בשתיקה. הסברים אפשריים: גירוי מציק שמקורו בעמוד השדרה, זיהום נרתיקי מפטרייה או מטפיל שגורם לגרד ולגירוי וגינלי, ויש כאלה שמפליגים למחוזות אחרים לגמרי של הסבר: קושרים בינה ובין שדות אלקטרומגנטיים שנוצרים בעת שימוש בטלפונים סלולריים; טוענים שבגדים סינתטיים הדוקים – שגורמים להיווצרות חשמל סטטי – קשורים לעניין; או משערים שהגירוי הטורדני מופיע אצל נשים שרגילות להשתמש בוויברטור, שנוצרת אצלן הביטואציה (התרגלות), וכך גם כשהן בלי האביזר הזה הן מרגישות עם. בחינת הנושא עדיין בעיצומה.
"בחלק מהמקרים יחסי מין או אוננות מביאים לרגיעה מסוימת, אבל גם זו זמנית בלבד. במקרים אחרים אינטראקציה מינית או אוננות לא מקילות את הבעיה"
אז איך מתמודדים? המענה שלנו משלב בין טיפול התנהגותי שמביא להרגעה ובין טיפול תרופתי. בטיפול ההתנהגותי מתרגלים מדיטציית הרגעה הנקראת "קשיבות"; תרופות ממשפחת נוגדות הדיכאון, או נוגדות אפילפסיה, מרגיעות את מערכת העצבים המרכזית ובמקרים רבים מסייעות בפתרון המצוקה המדוברת.
הנשים שפנו אליי בזו אחר זו מטופלות באופן זה. אצל אחת מהן התופעה כמעט נעלמה, השנייה כבר בהטבה משמעותית, והשלישית מגלה סימנים מתקדמים לשיפור. אם זה קורה גם לכן, אל תהססו לפנות למרפאה סקסולוגית. התסמונת שכיחה למדי, וחבל לסבול ללא טיפול.
- ד"ר יצחק (צחי) בן־ציון, מנהל המרפאה לבריאות מינית בבית החולים "סורוקה" ופסיכיאטר מחוז הדרום, שירותי בריאות כללית
