איך הבנת שהמפקד שלך מצלם אותך בחדרך בחשאי?
"לפני כשבועיים הוא אמר לי שיש גנֵבות בבסיס, שהוא רוצה להתקין בחדר שלי מכשיר הקלטה שיביא לתפיסתו של הגנב ושהוא סומך עליי שאף אחד לא יֵדע. כשהגיע להתקין את המכשיר, הוא חיבר אליו מטען ובתוך המטען, כך התברר, הייתה מצלמה נסתרת. כששאל אותי איפה המיטה שלי ממוקמת, התחלתי לחשוד. סיפרתי לחברות שלי בבסיס, והן אמרו, 'זה רק בראש שלך', אבל ידעתי שמשהו כאן לא הגיוני. התחלתי לחפש בחדר, לא ידעתי אפילו מה אני מחפשת, ובסוף קלטתי עינית קטנה והבנתי שזו מצלמה".
מה עשית?
"צרחות, בכי, התמוטטות מטורפת, חשבתי שאני הולכת לקבל התקף לב. התקשרתי לאמא שלי, והיא אמרה לי, 'תארזי ובואי הביתה. תביאי איתך את המצלמה'. היא לקחה אותה למעבדה ומצאו שם סרטונים שלי. הגשתי תלונה למצ"ח, ואחרי יומיים הם עצרו אותו ומצאו אצלו צילומים שצולמו חמש שנים אחורה, של המון חיילות וקצינות נוספות".
מה עבר עלייך מאז החשיפה?
"היו לי שבועיים של סיוט, לא אכלתי, לא ישנתי, אמא שלי ישנה איתי כי אני לא מסוגלת להיות לבד. יש לי התקפי חרדה, דברים שמעולם לא חוויתי".
הוא היה המפקד הישיר שלך?
"כששרוני הגיע לבסיס הייתי יד ימינו של המפקד הקודם, והוא ביקש ממני להישאר כדי להכניס אותו לעניינים. כעבור כמה חודשים עברתי לתפקיד נגדת היתרים, היה לי מפקד ישיר, אבל המשכתי להתייחס לשרוני כאל המפקד שלי לכל דבר ועניין, סיפרתי לו את הדברים הכי אישיים, הוא היה כמו אבא בשבילי".
את מאוכזבת ממנו?
"ברור, זה כמו בגידה. הרבה יותר כואב ומאכזב לדעת שמישהו שסמכת עליו עשה לך דבר כזה, זה ערער לגמרי את האמון שלי בבני אדם. קשה לי להגיע לדיונים בבית הדין הצבאי, אבל לפני כשבוע הגעתי וראיתי אותו. אמרתי לו, 'איך עשית לי דבר כזה? הייתי כמו הבת שלך', והוא לא ענה. אני לא יודעת אם יש לו תשובה".
איך האווירה בבסיס?
"כל הבסיס בהלם, הוא היה המפקד והרוח החיה, דמות אב להמון אנשים פה. לא פשוט להמשיך, אבל כולנו משתדלים לחזור לשגרה".
אילו תגובות קיבלת?
"אני מקבלת המון פניות מחיילות שעברו הטרדה מינית שמבקשות ממני עצות, ואני, מי אני בכלל? כולם אומרים לי כמה שאני גיבורה, שעשיתי משהו מטורף שאף אחת לא עשתה, אבל ברור לי שזה יבוא על חשבון הבריאות הנפשית שלי. יש גם תגובות פחות מפרגנות, מישהו כתב, 'תראו איך היא נראית, למה שמישהו ירצה בכלל לצלם אותה?', ועוד דברים לא לעניין שגרמו לי להרגיש רע. לא חשבתי שזה יֵרד לרמה הזאת. יש כאלה שאומרים לי 'איזו מלכה את', אבל אני עדיין לא במקום הזה, אני מרגישה בושה. חרב עליי עולמי. נתתי את כל כולי למערכת, בחיים לא חשבתי שאחווה דבר כזה".
מה היה הרגע הכי קשה?
"לצפות בסרטונים שנמצאו אצלו ברכב. ראיתי את עצמי במצבים אינטימיים, זה לא היה פשוט בכלל, ממש התביישתי".
את חוששת שהצילומים שלך יסתובבו ברשת?
"ברור שיש חשש כזה, למרות שכרגע ידוע שהצילומים לא הודלפו והם היו שמורים רק אצלו בכוננים ובכרטיסי זיכרון".
החלטת הרמטכ"ל, להדיח אותו מיידית, מנחמת אותך?
"זה מתבקש, ואני שמחה שזה מה שהוחלט. שמחתי לגלות שצה"ל מתייחס לפרשה בחומרה. האמון שלי במערכת נפגע מאוד, אבל הצבא לא הקל ראש, והמפקדים שלי ממש תומכים בי".
