מורן נקר (33), במאית, פעילה חברתית ומנחת קבוצות וסדנאות בנושא מיניות בריאה. בזוגיות עם אישה, גרה במושב עין־העמק
היי מורן, הקמת לפני שנה את "מועדון העגלות הריקות" (ביחד עם תומר אליאסיאן), פלטפורמה שנותנת מענה לדתיים ודתיות לשעבר בסוגיות כמו מיניות בריאה, חיבור לגוף ויצירת קשרים זוגיים ואינטימיים. מה עומד מאחורי היוזמה?
"קודם כול, אני ותומר דתל"שים בעצמנו. על בשרנו גילינו כי המעבר מהעולם הדתי אל העולם החילוני מלווה בהרבה מאוד אתגרים ומורכבויות, כולל בתחום המיניות. צריך להבין שהמפגש עם מה שכל החיים שלנו נתפס כאסור וכיום הוא מותר, יכול לעורר בלבול".
איזה בלבול?
"אנשים שיוצאים מהדת צריכים לראשונה בחייהם ללמוד איך להתנהג בחברת בני המין השני, אחרי שכל החיים שלהם הם התנהלו בהפרדה. הם צריכים להבין פתאום איך לנהל קשר רומנטי או מיני שלא בהכרח מוביל לחתונה, וללמוד להתמודד עם תחושות קשות של אשמה ובושה שעולות ביחס למיניות שלהם. לי ולתומר לא היו הכלים לעשות את זה נכון, והחלטנו לייצר אלטרנטיבה. במקום שאנשים יסתובבו לבד עם השאלות האלה, אנחנו מזמינים אותם להתמודד איתן ביחד עם אנשים שדומים להם".
"דתל"שים חווים הרבה פעמים אחד מהשניים: או שהם בהימנעות מוחלטת, או שהם מסתערים ללא הבחנה על חוויות מיניות"
באילו בעיות דתל"שים נתקלים בקשר למיניות שלהם?
"אצל גברים האיסור על אוננות ועל שפיכת זרע לבטלה הוא משהו שממש מייצר קשיים, החל מבעיות בתפקוד המיני וכלה בתחושות אשמה ובושה. אצל נשים יש הרבה פעמים קושי בכלל להיות באיזשהו מצב של מיניות, בגלל שאנחנו מחונכות לא לחוות את המיניות שלנו ולא להתנסות. גדלנו והתחנכנו בידיעה שרק אחרי החתונה מותר לנו להיות מיניות, ורק עם אדם אחד ורק בזמנים מסוימים, וכשאנחנו יוצאות לעולם החילוני, אז פתאום כל האפשרויות נפתחות בפנינו. אבל כשאין לי הכלים והמיומנויות הכי בסיסיות באינטראקציה עם אנשים, זה נורא מבלבל ומורכב לגשת לכל הבופה שנפתח בפנייך".
האם יש דברים בסקס שדתל"שים מעדיפים להימנע מהם?
"דתל"שים הרבה פעמים חווים אחד מהשניים: או שהם בהימנעות מוחלטת בגלל שהבופה המיני עכשיו גדול ומאיים כל כך, או שהם מסתערים ללא הבחנה על חוויות מיניות, כי עד עכשיו היה לי אסור ועכשיו סוף־סוף מותר לי לעשות את כל מה שאני רוצה, ואין את המנגנון הזה שיודע לעצור ולהגיד - רגע, מה בכלל נעים לי ומה לא נעים לי? מה הגבול שלי? ואז יש רעב בלתי נשלט וקורות חוויות שעלולות לייצר פגיעות".
למה בעצם המנגנון הפנימי הזה, שמייצר גבולות, לא קיים?
"תחשבי שאף אחד לא לימד אותנו איך לנהל את הדיאלוג הזה עם עצמנו, איך לדעת מה נכון לי כרגע ואיך להיות קשובה לעצמי מבחינה מינית. כל החיים שלנו, לכל דבר הייתה הנחיה חיצונית: היה את הרב, היה את הספר (התנ"ך, ל"ש). אף פעם לא היה את ה'אני', את מה שנכון לי, שלא לדבר על שיח על עונג, שבכלל לא קיים בחברה הדתית. בנוסף, כל החיים הגבילו אותנו ופתאום החלטנו לפרוץ את הגדר הזאת, אז שעכשיו נגדיר לעצמנו גבולות חדשים? למה שנעשה את זה? לא תמיד יש הבנה שאנחנו צריכים להציב גבולות כדי לשמור על עצמנו וכדי שתהיה לנו מיניות בריאה באמת, והגבולות האלה לא צריכים להגיע מבחוץ אלא מתוכך, ממה שנכון לך באופן אישי".
אז מה בעצם קורה בסדנה שלכם?
"אנחנו מתחילים עם הנכחה של כל המיתוסים שדתל"שים ודתל"שיות גדלו עליהם, ולאט־לאט מסירים יחד את הפחדים ואת מעטפת הבושה. במפגשים אנחנו מדברים על דברים כמו אנטומיה, אמצעי מניעה, איך לאפשר לעצמנו לחוות עונג, איך להימנע מלפגוע ומלהיפגע. ממש הולכים צעד־צעד וחוקרים איך לאפשר לעצמנו לחוות מיניות בריאה, טובה ומספקת".
סקס טיפ: "דתל"שיות רגילות לדבר ב'אנחנו', אך כדי שיתקיים עונג צריך שיתקיים 'אני'. בלי אני אין עונג"
