בשישה במרץ 2020, בוקר פורים, לירון דרור מחפשת ומאפרת את בתה הבכורה, אז בת שלוש, לפני שתצא איתה לגן. בעלה דאז, ברק בן עמי, שחשב שהתחפושת אינה מושקעת מספיק, לקח סכין ובהתקף אמוק דקר דקירות רבות אותה, את בתם הבכורה ואת התינוקת גוני, בת העשרה חודשים. גוני נפטרה מפצעיה. לירון ובתה אושפזו במצב קשה מאוד. כששוחררו, יצאו לדרך קשה ומלאת תהפוכות של שיקום הגוף והנפש. שנה וחצי מאוחר יותר הורשע בן עמי ברצח בנסיבות מחמירות ובשני ניסיונות רצח.
כבר בשלושים למותה של גוני קיבלה אמה לירון החלטה לכתוב על המצבה את השם גוני ללא שם משפחה. גוני בת לירון, נכתב. זה היה צעד המבקש לנתק את הקשר בין הפעוטה לאביה שרצח אותה. לפני כחודש, בהחלטה תקדימית, קיבל בית המשפט את בקשתה הנוגעת ללב של לירון והודיע למדינה שיש להחליף ברשומות את שם המשפחה של גוני ז"ל מבן עמי לדרור, שם נעוריה של האם, למרות שלפי החוק אי־אפשר לשנות את שמו של אדם לאחר מותו. "רציתי להחזיר את גוני אליי", אומרת לנו לירון. הפנייה לבית המשפט הגיעה, לאחר ששנה לפני כן שינתה לירון לה ולבתה את שם המשפחה לדרור.
נראה שבשנים האחרונות יותר ויותר משפחות שאיבדו את בנותיהן בגלל רצח בתוך המשפחה, מחזירות כאקט סימבולי ועוצמתי כאחד, לבת או לאם, את שם משפחתה מנעוריה, מבקשים לגדוע את הקשר המשפחתי של הרוצח לנרצחת. אם בדיווחים הראשונים היא עוד נקראת בשם משפחתה מהנישואים, מהר מאוד התקשורת נעתרת לבקשת המשפחה ומכנה אותה בשמה הקודם.
כך קרה, למשל, ברצח מיכל סלה (לשעבר סלה־מלול), רחל אייזנשטדט (לשעבר שפירא), דיאנה דדבייב (לשעבר רז), יפית פוריאן (לשעבר סלמי), סמר טוביא (לשעבר קלאסני), ויש, למרבה הצער, דוגמאות נוספות. גם במקרים של רצח ילדים על ידי האב, כמו במקרה הרצח של שלושת ילדיה של לילך שם טוב על ידי אביהם, החליטה האם להשמיט מהמצבות את שם המשפחה של אביהם הרוצח.
"לא מסוגלת שגוני תישא את השם של המפלצת"
לירון דרור, אמה של גוני ז"ל, עתרה לבית המשפט וניצחה
אחרי שלירון דרור התגרשה מרוצח בתה ביוני 2020, היה לה ברור שהיא חוזרת לשם הנעורים 'דרור', אבל היא גילתה ששינוי שם המשפחה של בתה, כיום בת שש, כרוך בביורוקרטיה סבוכה. "רציתי ששתינו נישא את אותו השם ושנתנתק סופית מהרוצח", היא מסבירה. "החוק דורש את ההסכמה של שני ההורים, אבל במקרה שלנו, אחרי שהוא הורשע, נשללה ממנו האפוטרופסות על בתי, ואז היה אפשר סוף־סוף להגיש למשרד הפנים בקשה לשינוי שם המשפחה גם שלה. לפני כשנה התקבל האישור, ושם המשפחה של שתינו שונה ל'דרור'".
מה הדבר הבא שקרה?
"קיבלתי ספח חדש בתעודות הזהות עם שם המשפחה החדש של שתינו, אבל אז ראיתי שהעלימו את גוני מהספח. ברגע שילד נפטר, לא משנה מה הנסיבות, יש אפשרות שהוא ימשיך להיות רשום בתעודת הזהות. ביקשתי שיוציאו לי ספח חדש שכולל אותה. כשפתחתי אותו ראיתי שרשום גוני בן עמי ז"ל ובצד זה, תאריך הפטירה. כאב לי בעיניים לראות 'בן עמי' ליד שמה. בלתי אפשרי לראות דבר כזה. היה לי ברור שזה משהו שחייבים לתקן. ניסיתי לפנות למשרד הפנים, אבל נאמר לי שהחוק לא מאפשר לשנות שם של אדם שנפטר".
מה עשית?
"פניתי לעו"ד רותי אלדר שמלווה אותי כנפגעת עבירה מטעם משרד המשפטים. היא מיד נרתמה, לא לפני שהזהירה אותי שהיא לא יודעת מה הסיכוי שננצח, ובכל זאת הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה ובו דרשה שיאפשרו לנו לשנות את שם משפחתה של גוני".
לירון דרור: "כשפתחתי את ספח תעודת הזהות ראיתי שרשום גוני בן עמי ז"ל ובצד זה, תאריך הפטירה. כאב לי בעיניים לראות 'בן עמי' ליד שמה. בלתי אפשרי לראות דבר כזה. היה לי ברור שזה משהו שחייבים לתקן"
בתביעה שהגישה עו"ד אלדר היא גוללה את תשובתו של פקיד הרישום במשרד הפנים לבקשתה של לירון, שבספח החדש שבתעודת הזהות שלה תירשם גם גוני ז"ל, בשינוי שם משפחתה לדרור. "פקיד הרישום סירב לבקשת האם בטענה שלא קיים הליך של שינוי שם לנפטר", נכתב בתביעה. "כל רצונה של התובעת הוא שבתה התינוקת לא תיעלם מהעולם כאילו לא הייתה בו כלל... גוני ז"ל נשארה מאחור מחוברת לשם אביה שקיפד את חייה באכזריות... שינוי שם
המדינה הציעה כל מיני הצעות פשרה שלירון התקשתה לקבל. "הציעו, למשל, לרשום רק גוני ללא שם משפחה כלל. לא אהבתי את הרעיון הזה", היא אומרת. "זה נשמע כמו שם במה. גם רציתי לשייך את גוני אליי. השופטת הייתה קשובה והבינה למה אני לא מסוגלת שגוני תישא את השם של המפלצת".
עו"ד אלדר, מטעם משרד המשפטים (תוכנית סנ"ה): "בגלל עומק הקשר שלי ללירון וההבנה של הצורך שלה יצאתי להילחם על התיק. מצאתי נוהל פנימי של משרד הפנים שמדבר על פסק דין הצהרתי של שינוי שם נפטר. הנוהל לא היה ידוע לבית המשפט וזה נתן לשופטת קצה חוט. למרבה המזל אין הרבה מקרים כאלה, לכן היה אפשר לתת פסק דין שלא יהיו לו השלכות רוחביות. המקרה של לירון חריג ביותר - ניסיון רצח שלה ושל בתה הבכורה ששרדו. השופטת מצאה פתח לאשר את מה שייחלנו לו, כששאבה את סמכותה מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. היא כתבה ש'זכותה של הקטינה, זכות יסוד, לא להיקשר בעבותות לשם משפחתו של מרצחה שהתכוון להשמידה יחד עם אמה ואחותה'".
האם התקדים של לירון יעזור לילדים של נרצחת או הוריה לבקש מבית המשפט לשנות את שמה ברשומות?
"קשה לי להאמין. לשינוי שם משפחה של בגיר יכולות להיות השלכות קנייניות וכלכליות, כגון בעלות על מקרקעין, ירושות, מניות, חשבונות בנק ועוד (כיוון שאינו בין החיים, הכוונה לירושה ולרכוש שעתיד לעבור ליורשיו)". ובמילים אחרות, מה שאומרת עו"ד אלדר הוא שאין דין שינוי שם משפחה של בגיר לשינוי שמו של פעוט, כי אין השלכות נוספות בעקבות שינוי שמו של הקטין.
עו"ד רותי אלדרצילום: אלבום פרטילירון, איך הצלחת לגייס כוחות נפש לניהול ההליך בבית המשפט?
"חשבתי על זה כשיצאתי לדרך, שאני לא יודעת איך זה ייגמר. אמרתי לעצמי שאני מנסה ומקסימום יגידו לי 'לא', שאדע שלפחות ניסיתי. כשפסק הדין הגיע, רותי ואני התרגשנו מאוד".
עבר חודש מאז שפסק הדין התקבל. האם משרד הפנים שלח לך את הספח המתוקן?
"הגשתי בקשה למשרד הפנים וצירפתי את פסק הדין. הם הודיעו לי שהנושא בבדיקה במחלקה המשפטית. אני מחכה לשמוע מהם".
"השם דדבייב־רז עדיין כתוב על הדלת"
מריאנה דיין, אחותה של דיאנה ז"ל, ממתינה להרשעת הנאשם ברצח
לפני שנה וחצי נרצחה דיאנה דדבייב. בעלה אמיר רז, שהותיר את ארבעת ילדיו ללא אם, נאשם ברצח. מריאנה דיין, אחותה של דיאנה, שמסייעת להוריה בטיפול בארבעת היתומים, ביקשה מכלי התקשורת כבר בימים הראשונים אחרי הרצח לקרוא לדיאנה בשם נעוריה. "בגלל הכיסוי התקשורתי הרחב של רצח אחותי, כל היום שמענו באוזניים שלנו 'דיאנה רז, דיאנה רז'", היא מספרת. "זה הפריע לנו מהרגע הראשון ופשוט גרם לנו לתחושה של גועל. לא ייתכן שיהיה עליה את הטייטל 'רז' של אותו אמיר רז שרצח אותה. ביום־יומיים הראשונים אחרי הרצח, אמא שלי ביקשה ממני שאבהיר לכלי התקשורת שפונים אלינו שהמשפחה רוצה ששם המשפחה של דיאנה יוחלף לדדבייב, גם במודעות האבל כתבנו דיאנה דדבייב וגם על המצבה שלה. זו הייתה הדרך שלנו לנתק את דיאנה מהרוצח שלה".
האם עכשיו, בעקבות התקדים של לירון דרור, תנסו לשנות את שם המשפחה של דיאנה ז"ל גם ברשומות?
"אני חושבת שהמדינה צריכה לקדם החלטה שבנסיבות של רצח על ידי בן הזוג, הנרצחת תירשם באופן אוטומטי תחת שם המשפחה הקודם שלה. לנו כמשפחה שכולה שצריכה להתעסק בכל כך הרבה היבטים, בטיפול בארבעה ילדים שנשארו ובמשפט רצח שעוד מתנהל, אין יכולת להתעסק גם בזה. כבר עברה שנה וחצי ואנחנו עדיין בטרללת מטורפת. אבל לפחות ברמה ההצהרתית, דיאנה נחקקה כדדבייב ולא כרז".
מריאנה דיין: "המדינה צריכה לקדם החלטה שבנסיבות של רצח על ידי בן הזוג, הנרצחת תירשם באופן אוטומטי תחת שם המשפחה הקודם שלה. לנו כמשפחה שכולה שצריכה להתעסק בכל כך הרבה היבטים, אין יכולת להתעסק גם בזה"
האם הילדים הגדולים של דיאנה כבר מדברים על שינוי שם המשפחה שלהם?
"הילדים היום בני תשע, שש, ארבע ושלוש, והם עדיין 'רז' בגלל החוק. לבכורה יש תהיות ואישיוז עם השם. זה חלק מהשאלות שהיא שואלת את עצמה. היא עוד לא החליטה סופית אם היא רוצה לשנות או לא. בכל מקרה, רק כשהרוצח יורשע ואנחנו נהפוך לאפוטרופוסים קבועים, נוכל לקבל יחד איתם החלטה בנושא. זה יקרה בשיחה משותפת איתם ועל פי הרצון שלהם בלבד. כרגע, על הדלת של ההורים שלי שמגדלים את הילדים כתוב דדבייב־רז. שם המשפחה שלו על דלת של הבית שלנו וזו חוויית חיים לא פשוטה עבור כולנו".
"חייבים לתקן את החוק ואת העוולה הנוראית"
אריאל בר, בתה של רחל אייזנשטדט ז"ל, נאבקת עבור אחיה הצעיר
רחל אייזנשטדט נרצחה לפני פחות משנה וחצי והותירה אחריה שבעה ילדים - שישה מנישואיה הראשונים והשביעי - ילד משותף שלה ושל המואשם ברצח, בעלה גיא שפירא. "במודעת ההלוויה של אמא שלי עוד כתבנו רחל שפירא, שם משפחתה אחרי נישואיה לגיא. אז עוד חשבנו שהיא התאבדה. זה מה שהוא סיפר. לא ידענו שהוא ביים את ההתאבדות של אמא", מספרת בתה, אריאל בר. "יומיים אחרי מותה, במהלך השבעה, הוא נמלט, ירה בעצמו וניסה לכאורה להתאבד. הבנו שמשהו חריג קרה, שהוא פגע בה. עוד לפני שידענו מה קרה בדיוק, עשינו שיחה - כל שבעת האחים - וקיבלנו החלטה חד־משמעית שאין סיכוי שהיא תמשיך לשאת את שם משפחתו. אנחנו קוראים לה בשם נעוריה. זה לעשות איתה צדק קטן. הרי אם הייתה נשארת בחיים, לא הייתה רוצה להמשיך ולהיקרא בשמו".
מה היה בשיחה המשפחתית הזו?
"זו הייתה סאגה מטורפת שהלכה והתפתחה. בהתחלה אמרו לנו שזו התאבדות, ולאט־לאט התבהרה התמונה והבנו שגיא חשוד ברצח של אמא שלנו. היה ברור שלא ניתן לו את התענוג הזה שנמשיך לקרוא לה בשם המשפחה שלו. לא התעצלנו והתחלנו לתקן את כולם, גם בתקשורת וגם ברשתות החברתיות. לא רחל שפירא, אלא רחל אייזנשטדט. על המצבה שלה כתבנו כמובן אייזנשטדט".
כמה מפריע לכם שברשומות היא רשומה בשם המשפחה של הנאשם ברצח?
"זה נורא מבאס. בתעודת הפטירה ובמסמכים רשמיים היא שפירא. נורא רצינו לשנות את זה והתייעצנו עם עורכת הדין רותי אלדר, שמלווה גם אותנו והיא אמרה לנו שאין אפשרות לשנות. יכול להיות שלאור התקדים של לירון, אם נעתור אחרי ההרשעה של גיא, נזכה.
"יש עוד נקודה כואבת. דף הפייסבוק שלה עדיין נושא את השם רחל שפירא. אם אתה לא ממנה בעודך בחיים אדם אחראי, שינהל את החשבון אחרי מותך, אי־אפשר לעשות שום שינוי בדף. בעקבות זה מינינו אנחנו, האחים, אחד את השני, להיות אחראים על הנכסים הדיגיטליים שלנו".
6 צפייה בגלריה
אריאל בר, בתה של רחל אייזנשטדט ז"ל בבית המשפט. "נורא שבמצב האיום הזה החוק היבש שולט"
(צילום: יואב דודקביץ')
מה עם בן ה־15 שנולד מהנישואים של אמכם לגיא?
"הוא רוצה מאוד להחליף את שם המשפחה ל'בר' כמו שם המשפחה שלנו. זה שם שבחרנו בעצמנו לפני שנים. הוא לא רוצה להיות מזוהה עם האיש שמואשם ברצח אמא שלו. גם פה אנחנו נתקלים בביורוקרטיה. האפוטרופסות של אביו נשללה זמנית עד ההרשעה. רק כשיורשע, היא תישלל לצמיתות ואז יהיה אפשר להגיש בקשה לבית המשפט. הוא לא יוכל לשנות בלי פנייה לבית המשפט, כיוון שהוא עדיין קטין. זה נורא שבמצב האיום הזה החוק היבש שולט. צריך לקדם חקיקה שבמקרה שאדם שפגע במכוון בבת הזוג והורשע, הילד או הילדה שנושאים את שם משפחתו יוכלו לשנות את שם משפחתם. זה לא פחות מתיקון עוולה".
"לפנות מיד לתקשורת ולבקש לשנות את השם"
לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלה ז"ל, מייעצת למשפחות אחרות
כשמיכל ואלירן התחתנו לפני כארבע שנים, כל אחד מהם הוסיף את שם המשפחה של השני לשם המשפחה שלו - היא הייתה מיכל סלה־מלול והוא היה אלירן מלול־סלה. אחד הדברים הראשונים שעשתה אחותה, לילי בן עמי, לאחר שמיכל נרצחה על ידי אלירן מלול, היה להתקשר לחברה עיתונאית. "היא הגיעה לבית של ההורים שלי ועזרה לי לנסח הודעה לתקשורת", נזכרת בן עמי. "כבר בפגישה הזו קראתי לה מיכל סלה. השמטתי את 'מלול' משמה. כשדבר כזה קשה ומטלטל קורה, את מיד רוצה להרחיק ממך, מהמשפחה שלך, כל דבר שקשור לרוצח. זו תגובת נגד אוטומטית לאלימות. לא הייתי צריכה להתלבט ולחשוב. מיכלי היא שלנו. אנחנו לא רוצים שום קשר אליו. רק לשמור מרחק מהדבר הזה שפגע בנו. על אותו משקל הוא שלח מכתב למשפחה דרך המשטרה. לא רצינו אפילו לקרוא את המכתב. לא לראות ולא לשמוע".
גם על המצבה נכתב מיכל סלה בלבד.
"בכל מקום היא מיכל סלה. אבל לפעמים מגיע דואר שלה להורים שלי וכתוב שם מיכל סלה־מלול וזה כואב נורא להוריי. מגיע אליהם גם דואר עבור הרוצח ועל המעטפה כתוב אלירן מלול־סלה. גם על הקלסר של הפרקליט שלו נכתב בגדול 'אלירן מלול־סלה'. קשה פיזית לראות בעיניים את החיבור הזה. זה בן אדם שהיה בבית שלך. הוא הניף את הילדים שלך באוויר. זה בוקס בבטן. אי־אפשר לקלוט את זה".
את מייעצת גם למשפחות חדשות שבתן נרצחה על ידי בן זוגה להחליף לה את שם המשפחה סמוך לרצח?
"המשפחות פונות אליי, ובין השאר אני אומרת להן, תחשבו איך אתם רוצים שיקראו לה בתקשורת, בשם הזה או בשם הזה. אני מצוותת להן יועץ תקשורת מפורום מיכל סלה והוא כותב איתן את ההודעה לעיתונות שבה נכתב שמה המלא כפי שהמשפחה רוצה שיקראו לה".
