יהודייה וצלב
בת שנה. בגינה שלנו בתוניסיה. כשגדלתי שלחו אותי לבית ספר נוצרי שהמורות שלו היו נזירות. כתבנו בעט ציפורן וכסת עם דיו, ובכול בוקר הייתי צריכה להצטלב מול הצלב. כשהייתי בת שלוש נולד אחי, ג'קי. אימי, קלודין, חייתה בפריז 15 שנה וחזרה לישראל. אבי, הובר, מתגורר בישראל ובפריז.
שוקולד אלאל
בת שש. עדיין בתוניסיה, עם סבא ג'ק וסבתא תרז. לסבא שלי היה בית חרושת לשוקולד, "אלאל", שהיה פעיל שנים רבות, אך לא בבעלות משפחתית. סבתא תרז, שעל שמה ניתן לי שמי השני בתעודות, קנתה לי את הגיטרה הראשונה, גיטרה אדומה. לפני שנפטרה הספקתי לנסוע לפריז להיפרד ממנה.
עולה חדשה
בת 12. עליתי לארץ בגיל שמונה וגרנו בנתניה ומשם עברנו להרצליה. בתוניסיה אהבתי ללמוד, וכאן לקח זמן עד שהעברית נכנסה לי לפה וללב. התחלתי לנגן בגיל עשר בגיטרה האדומה שקיבלתי מסבתא, והיא עזרה לי להתמודד עם קשיים של עולה חדשה. בגיל 15 קיבלתי מלגה ללימודים מאנגלי בשם מר פורסטר, ונסעתי לתל אביב ללמוד פיתוח קול וגיטרה.
הדוד המנגן
בת 15. בר המצווה של אחי ג'קי, כיום איש היי־טק, נערכה בפריז כי כול המשפחה גרה שם. כמובן שהופעתי. לא היה סטנד מיקרופון, אז הדוד שלי, פרנקלא, עמד מאחורי והחזיק אותו. גם הוא ניגן בגיטרה, ועד היום בכול פעם שאני בפריז אני נפגשת איתו ואנחנו מנגנים יחד.
מול החיילים
בת 19. העיפו אותי מלהקת פיקוד דרום כי לא הסכמתי לרקוד, ועברתי לצוות הווי סיני. הופענו ארבע פעמים ביום, כל פעם בגזרה אחרת, ועד היום אני אוהבת להופיע מול חיילים. יואל לרנר ויהודית רביץ היו איתי בלהקה, וכשהם ושאר החיילים השתחררו, עברתי לצוות הווי הנדסה קרבית.
מותק
סוף העשרים. "מותק", היה שם התקליט הראשון שיצא ב–1984 . ההופעה הייתה בקולנוע "דן", ובפעם הראשונה וכנראה גם האחרונה לבשתי שמלה שחורה.
הבן יקיר לי
היום הראשון של עומר בכיתה א'. לא ידעתי שאתרגש עד כדי כך. התקרבתי לקבוצה של אימהות שגם הן בכו, וככה הרגשתי נוח יותר. אחר כך כל הילדים יצאו לחצר והפריחו בלונים לשמים, ולכן החיוכים הגדולים. כשעומר נולד הייתי אמא חרדתית ומגוננת. עם הזמן למדתי לשחרר ולסמוך על המשפחה שלי.
המשפחה שלי
עם רותי, עומר ויונתן. חוויית המשפחה שינתה לי את החיים ואת הדרך שאני רואה אותם. זה עושה את ההווה מרתק ואת העתיד מלא צבעים.
שני הילדים אוהבים להיכנס לחדר שאנחנו קוראים לו "חדר המוזיקה", ואני מרשה להם לעשות בו מה שהם רוצים, לטוב ולרע. אני מאחלת לי, לרותי ולילדים הרבה שמחה.
