אם לא הספיקו לנו השבועות הארוכים של חופשת הקיץ, סידרו לנו משרד החינוך וארגוני המורים "גשר" חלומי באמצע חגי תשרי: תחילתו לפני יום הכיפורים, בשישי, 23 בספטמבר, וסופו במוצאי שמחת תורה, 7 באוקטובר. בסך הכל - 15 ימי חופשה מלאים, שבהם הילדים בבית, ההורים יכולים לקחת פסק זמן מהעבודה, ומכאן כל האופציות פתוחות. למשל, אילת: עיר הנופש והחופש הכי אהובה על הישראלים. וכעת, אחרי חום יולי-אוגוסט, היא מתחילה להיות שפויה קצת יותר גם מבחינת מזג האוויר.
הנה כמה מהדברים שאפשר לטעום, לראות ולעשות בעיר ובסביבתה הקרובה בשלושה ימים קצרצרים.
איפה מבלים?
עולם אחר: פארק תמנע
הפארק הייחודי הזה משתרע על שטח ענקי של כ־70,000 דונמים, עם נופי מדבר, טבע וגיאולוגיה מהמרשימים בישראל ואולי בעולם. ככל הנראה, מדובר גם במקום החם ביותר בישראל, בטח בשלהי עונת הקיץ, ודאי שבשעות הצהריים, תחת השמש הלוהטת. אבל, אם אתם מבקרים באילת – אל תחמיצו את תמנע: אפשר להגיע אליה בדרך לעיר, לעצור בה בדרך הביתה או לקפוץ במיוחד: בסך הכל, מדובר במרחק של 29 ק"מ מאילת, עניין של כ־25 דקות נסיעה.
מה לראות ולעשות? כמעט אוטומטית, כולם נוסעים לאטרקציות המפורסמות: סלע הפטרייה, עמודי שלמה, גבעת הבורג, סלע הספינקס. מומלץ להשקיע באחד הסיורים המודרכים המוצעים למבקרים (סיורי כוכבים, עששיות, שקיעה ועוד), כדי לחוות את הפארק קצת אחרת וגם כדי להגיע בבטחה לאטרקציות המעניינות.
לפני שמגיעים:
בעונה החמה, מומלץ מאוד להגיע מוקדם בבוקר (פתוח מ־8:00) או אחר הצהריים (כניסה עד 16:00).
ההתניידות בין אתרי הפארק היא ברכב פרטי.
עצרו במרכז המבקרים כדי לצפות בסרט על הפארק ולקבל את מפת המסלולים והאטרקציות.
טיפ: סביב האגם שבפארק מוצעות כמה אופציות לינה: באוהלי גלמפינג, בקרוואנים ובחדרי אירוח, וזו אופציה מעניינת, בעיקר בביקור משפחתי.
אי יבש בים: "הרפסודה"
הרגע הזה, שבו את קופצת מטמפרטורה של 38 או 42 מעלות אל מי הים הצוננים של מפרץ אילת, הגוף מתעורר לחיים וחיוך נמרח על שפתותיך, מתמצת בעיניי את הסיבה העיקרית לבילוי חופשת קיץ באילת. יש כמובן סיבות נוספות, אבל אם הגעתן עד הנה, אל תפספסו את העונג הזה.
ב"רפסודה" החדשה, בחוף הדקל שברצועת החוף הדרומית, אפשר לבלות בסתלבט על גבי מיטות זוגיות המוצבות ברציף הצף על המים, וכשהחום מכריע – פשוט לקפוץ. הרפסודה הזאת, של בני הזוג ליאל ורועי אוריין, היא מעין אי קטנטן במים הכחולים. שביל מוארך מרופד בשטיח כחול מוביל אל מלבן צף, שעליו ניצבות שש מיטות זוגיות, מקושטות במקרמה ומרופדות במזרנים עבים ובכריות. ניתן לשכור חבילת אירוח הכוללת מיטה זוגית, שימוש חופשי בסאפּ, מזרן צף, שנורקלים ומסכות צלילה. מחירים: מ־150 שקל לשעה, עד שלושה אנשים. כל אדם נוסף: מ-50 שקל לשעה. אם רוצים לחסוך – יש אופציות מצומצמות וזולות יותר. "יכול היה להיות מושלם, אם מלצר היה שוחה אליי עם מגש ועליו שייק פירות מרענן", אמרתי לרועי וליאל, שהסבירו שעקב ענייני רישוי ורגולציה הם מציעים לאורחים רק מים קרים. אז זינקתי מהרפסודה למים, שנרקלתי מעל שוניות אלמוגים, פגשתי מקרוב דגים צבעוניים והתמלאתי באושר. אגב, אם הגעתן מבלי שהצטיידתן מראש בבגד ים או בפריאו, ליאל מפעילה בחוף חנות מקסימה לבגדי ים וחוף.
פתוח: 19:00-9:00. טל': 052-8702058.
אקסטרים בין גלים: "חשמל על הגל"
רק כמה עשרות מטרים מצפון לחוף הדקל, שוכן "חשמל על הגל", קטע החוף של ליאור כהן, שמקור שמו הוא בטורבינות להפקת חשמל ששכנו בעבר בקרבת מקום. מדרגות עץ מובילות אל דֶק רחב ידיים, שעליו שולחנות, כיסאות וקיוסק, שבו ניתן להירשם לפעילויות ספורט ימי. סמוך לקיוסק מתגורר ריקו, תוכי לבן וגדול, אהוב לבו של ליאור ואטרקציה לילדים.
ממזח קטן אפשר לקפוץ לים, ואפשר גם לצאת עם ליאור לשיט בסירת מנוע מהירה, עד לעגינה בסמוך לריף הדולפינים, משם אפשר לקפוץ לים, ואולי לראות דולפין. עוד אופציות במים: "בננות", אבוב שכיבה ו"קרייזי שארק", שזה אבוב ישיבה בצורת ספה עגולה, ששט במהירות מטורפת.
טל': 053-6110995.
סופרים צעדים: סיורי קולינריה, אמנות ותרבות
את הקריירה כעיתונאית תיירות המתגוררת במרכז הארץ המירה יעל לרנר (46) בהדרכת סיורי קולינריה, אמנות ותרבות ברחבי העיר אילת, לצד מגורים בקיבוץ אילות הסמוך. רילוקיישן במיטבו.
בסיור הקולינריה שהיא מובילה ומדריכה (בהליכה רגלית קלילה) מוצעות ארבע טעימות נדיבות (שהן ארוחת צהריים לכל דבר), תוך שהמשתתפים פוגשים בבעלי העסקים ושומעים את סיפורם האישי; בסיור האמנות וההשראה מבקרים אצל אמן שמפעיל מוזיאון בביתו ובמתחם אמנות של אמן עם צרכים מיוחדים ובסיור "פרח השכונות" מבקרים בשכונה הראשונה של אילת ולומדים על ההיסטוריה של העיר, מפי תושביה הוותיקים. "זו דרך להכיר את אילת האמיתית, את האנשים שחיים בה ולהתאהב במקום", מסכמת יעל.
חלק מהסיורים, שאורכם שעתיים־שלוש, מוצעים חינם באדיבות תאגיד התיירות אילת. סיורים נוספים, גם לקבוצות, אפשר לתאם דרך האתר: yaellernerturism.com
מתחת לפני הים: המצפה התת־ימי
כבר ביקרתן, בטוח שביקרתן, ובכל זאת – פארק המצפה התת־ימי שווה ביקור חוזר, גם ובעיקר כי תמיד תמצאו פה משהו חדש: פה כריש, שם צב ירקרק, כאן אקווריום עם יצורי ים מלהיבים ומעבר לפינה – אולם שפספסתן בביקור קודם. אם אתן עם הילדים – כמעט חובה להגיע לכאן.
כדאי לדעת:
כרטיס הכניסה תקף לעד שלושה ימים רצופים. לא הספקתם הכול? חזרו שוב.
בימי חופשות לא קל למצוא חנייה בסביבה, אבל קו האוטובוס מספר 15 מוביל מהעיר למצפה בכל כמה דקות. היעזרו בו, חסכו מעצמכן נהיגה ותשלום עבור חנייה.
תכננו מראש מה לראות, בעזרת המידע באתר: למשל, שעות האכלת הכרישים והצבים, הדרכות, כניסה ל"אקווה דום" שמוקרן בו סרט תלת־ממדי על לווייתנים ועוד.
טיפ: מגיעות במשפחה או בקבוצה של עד שמונה אנשים? שקלו להזמין מראש סיור VIP עם מדריך מלווה, שיוביל אתכם לאטרקציות המעניינות וילווה בהסברים ובמידע. המחיר: מ-300 שקל לסיור של כשעה, בנוסף למחיר כרטיסי הכניסה לפארק.
בלי מע"מ: סטיילינג אישי ושופינג בקניון
פעם, לפני שנים, הסביר לי איש מכירות מקצועי על שני סוגי הלקוחות בחנויות האופנה: אלה שזקוקות לעזרה ולהכוונה ואלה שיודעות מצוין מה הן רוצות. למרות שאני נמנית על הסוג השני, הסכמתי להיעזר בשירותיה של שגית שליו, סטייליסטית אופנה אישית בקניון "עזריאלי מוֹל הים".
נפגשנו בקניון, והיא נראתה בדיוק כפי שציפיתי מסטייליסטית מקצועית: לבושה בחליפת פשתן קיצית בצבע צהוב בננה, לרגליה סנדלים צהובים, לצווארה שלוש שרשראות שהתאימו באופן מושלם לחליפה וציפורניה משוחות בתכלת, ממש יפהפייה מהפנטת. התברר שהיא בעלת רזומה מפואר שכולל לימודי עיצוב אופנה והחזקת מותג אופנה בתל־אביב, וכיום היא מציעה - בקניון הכי רווחי בישראל, שמבקרים בו מעל 18,000 מבקרים ביממה בשיא העונה - סטיילינג אופנה אישי בשתי אופציות: שירות חינמי לקבוצות המונות 50 איש ומעלה, שרוכשות כרטיס קניות לקניון (למשל, משלמים 900 שקל ומקבלים קניות בשווי של 1,000 שקל) או סטיילינג פרטי, בעלות של כ-250 שקל לשעה.
אחרי שעה קלה במחיצתה, שבמהלכה הספקתי למדוד בגדים רק בחנות אחת, אני יכולה להעיד ששעה אחת לא מספיקה. שגית הוציאה אותי מאזור הנוחות האישי וביקשה שאמדוד גופיות בצבעים שמעולם לא לבשתי: תכלת וכתום־חמרה. להפתעתי, שתיהן נראו לא רע ורכשתי אחת מהן.
לתיאום סטיילינג יש לפנות לקניון, בטל' 08-6340006.
איפה אוכלים?
בוקר טוב: אצל גלית אבגי־כהן
מיזם "פוגשים אילתים" מאפשר לבקר תושבים, שמארחים ומספרים (אתר: meet-locals.co.il). כך הגענו לביתה המרווח של גלית אבגי־כהן (53) בשכונת שחמון, שמענו את סיפורה האישי המרתק (ממנכ"לית ועד דיילת אוויר, ממפיקה ברדיו ועד סופרת) ונהנינו מארוחת בוקר מעשה ידיה: לחמי מחמצת מעולים, ממרחים משגעים (שימו לב למטבוחה ולחמאת השום הירוקה), קרואסונים ומאפי שמרים מיוחדים ועוד. גלית מארחת ביד נדיבה, מקריאה שירים פרי עטה, והרי לכן בוקר נעים, טעים ומעניין.
כמה והיכן? 120-70 שקל לאדם, לתיאום: 050-7319235.
לצד החוף | "ברביץ'"
לפני כ־17 שנה ירדו אילתה עידו ואסנת דורון, והקימו מועדון צלילה ("דיפ סיאם") בחוף אלמוג. עכשיו הם מציעים חוויית אירוח מלאה, בדמות מלונון קטן ("פנינת אלמוג"), שחמשת חדריו היפים ממש נושקים למים (להזמנות: 08-6323286) ומסעדה שחלונותיה הגדולים משקיפים לים, BarBeach שמה.
השף, שעלה ממקסיקו לפני שנים רבות, מציע כאן בעיקר תפריט מאזטים ים־תיכוני: גבינת מנורי צלויה; גבינת פטה עם זרעי עגבניות; סלט יווני; פלפלים קלויים; צזיקי נפלא; עלי גפן ממולאים; ארטישוק מוקפץ בשמן זית; פטריות פורטובלו על הגריל ועוד, והכול טעים בטירוף. מחיר כל מאזט: 25-20 שקל ואפשר לקבל דיל של ארבעה מאזטים פלוס לחם הבית ב־105 שקל.
מיקום: חוף אלמוג, אילת. פתוח כל ימות השבוע. טל': 072-3718453.
הפינה האיטלקית: "פיצה חצי חצי"
האופה יובל זיו, המתגורר באילת כבר 36 שנה, אינו שוקט על שמריו, תרתי משמע: לצד "לחם ברויטמן" הפופולרי, השיק לא מכבר פיצרייה, העונה לשם "פיצה חצי חצי".
מקומות הישיבה משתרעים על שטח גדול, והפיצה היא "רומאית", שנחתכת לריבועים או מלבנים לפי הגודל הרצוי ועשויה מבצק קריספי משגע. "זו פיצה של צהריים", מכריז זיו, "היא לא כבדה, אפשר לאכול ולהמשיך הלאה".
טעמתי פיצה פטריות, שהיא פיצה שעליה ראגו (תבשיל) פטריות ופיצה עם זיתי קלמטה, אך הטובות והמפתיעות היו דווקא פיצות לבנות, עם קרם ארטישוק ופיסות ארטישוק צלויות, לצד פיצת תפוחי אדמה וגבינה כחולה. יאמי!
כמה והיכן: מ־10.70 שקלים ל־100 גרם. "ברויטמן"/ "פיצה חצי חצי", אלמוגים 17 אילת, טל': 053-3000260.
בלי ילדים: סביב הטאבון של Mood
בקומה המרכזית של מלון הבוטיק Now הסמוך לטיילת הצפונית ולמלונות הענק "דן" ו"רויאל ביץ'", שוכנת מסעדה מדליקה בשם Mood. חלקה האחד סגור וממוזג, חלקה האחר משקיף לבריכת שחייה מוארכת, שזוהרת בלילה.
כמו המלון, המיועד למבוגרים בלבד, כך גם המסעדה, שמארחת בני 18 ומעלה. בלב המטבח ניצב טאבון, שמנפק מנות מעולות, וביניהן כרשה מפוחמת, מוקרמת בגבינה כחולה ומוצרלה (76 שקל); ניוקי (82 שקל), שמכינים כאן מתפוחי אדמה טריים והוא שוחה ברוטב חמאה וערמונים ועוד.
טיפ: בשעות היום אפשר להגיע לארוחת בוקר משולבת בטבילה בבריכה, גם אם אינכם אורחי המלון (180 שקל לזוג).
מיקום: Mood, דרך הים 5 אילת. מידע נוסף ושעות פתיחה, טל' : 050-6007368.
חגיגה של בשר: "ראנץ' האוס"
מוסד אילתי ותיק, הפועל בטיילת הצפונית כבר 28 שנה. זוהי מסעדת בשרים בסגנון אמריקאי, שייחודה נשמר באדיקות עד כדי כך שכמעט ולא שינתה את התפריט במשך כל השנים הללו.
את הנתחים הם מייבאים מנברסקה שבארצות־הברית והם מיושנים במקום. המנות עצומות בגודלן, הבשר נהדר (ויקר, כמו בכל מקום בישראל). השירות קשוב ומי שלא מעוניין בנתחי בשר אימתניים ימצא פתרונות בדמות מנות עוף טעימות מאוד: למשל, הוט ווינגס, 61 שקל או ניו־אורלינס צ'יקן, 87 שקל ואפילו מנות צמחוניות שוות כמו "שיקגו", שהיא מנת פטריות יער וירוקים על מחבת לוהטת (58 שקל).
ראנץ' האוס, טיילת רויאל, אילת. טל': 08-6368989 (כשר, סגור בשישי בערב, נפתח בצאת השבת).
מהודו עד תאילנד: "טיקה מסאלה"
באזור התעשייה הצפוני ממוקמת מסעדה הודית טובה שקשה להניח שאתן, מבקרות אקראיות באילת, מכירות: "טיקה מסאלה" שמה. שרון ורז קומר, זוג נשוי, מנהלים כאן שתי מסעדות צמודות, הודית ותאילנדית, בעלות שם זהה ולהן גם מטבח אחד. "איך אתה לא מתבלבל בין התפריטים?", שאלתי את רז, שהיה עטור בסינר לבן. "הוא לא מתבלבל", ענתה בביטחון רעייתו.
העיצוב צבעוני ושמח ולשולחן הגיע מגש שעליו דאל מקאני (תבשיל עדשים); פאלאק (תבשיל תפוח אדמה ברוטב תרד קטיפתי); באג'י (מיקס ירקות); נאן (לחם הודי) ואורז לבן. היה טעים מאוד ובמחיר סביר בהחלט, 70-40 שקל למנות צמחוניות (גדולות), 125-50 שקל למנות בשריות.
היכן: רח' האורגים 2, אזור התעשייה הצפוני, אילת. טל': 053-9414775.
טיפ: רוצים לסיים עם משהו מתוק? מול "טיקה מסאלה" ממוקמת קונדיטוריית "אלימי", של הקונדיטור הוותיק אבי אלימי, שם נהניתי מעוגיית אלפחורס ומטארטלט תפוחים. טל': 053-9377512.
קובה סטייל: "ויה קלרה", וויסקי וסיגר
"ויה קלרה" הוא מקום חדש יחסית באילת, הקרוי על שם מחוז בקובה ומציע בין היתר סוגים רבים של סיגרים מקובה, הונדורס, ניקרגואה והרפובליקה הדומיניקנית. לצד חדר הסיגרים מפעילים כאן אבנר קול - יחד עם בנו חיים ובתו עמית - בית קפה, שמציע כריכים, ברוסקטות (38-28 שקל) או לחם אפוי טרי עם ממרחים וזיתים (29 שקל) ובר וויסקי ויין, שגם מארח הופעות.
מיקום: "ויה קלרה", דרך הערבה פינת שדרות התמרים, אילת. פתוח ראשון-חמישי, 22:00-8:00; שישי, 15:00-8:00, סגור בשבת. טל': 08-6671103.
לילה בלילה: "ג'אספר 08"
מדובר בבר ענקי בסגנון ניו־יורקי-תל־אביבי, החבוי בתוך מלון "ישרוטל אגמים", אך לא רק אורחי המלון מבלים בו. על הבר: מיקסולוגים מנוסים, די־ג'יי שמנגן דיפ האוס וקוקטיילים טעימים בכוסות מגניבות, שגם יצטלמו היטב לאינסטגרם.
המקום, כאמור, ענקי ואפשרויות הישיבה הן אינסופיות: החל מכיסאות הבר - איפה שהכול קורה ועד לספות האלגנטיות - שאפשר לשקוע בהן לאורך כל הערב וגם במרפסת, מול הבריכה.
חוץ מקוקטיילים תוכלו למצוא פה אוכל טעים מאוד, מהסוג שסופג היטב אלכוהול, כמו צלוחית פלפל פדרון ומלח ים (22 שקל), ברוסקטה טונה אדומה (45 שקל) או סביצ'ה מוסר (36 שקל). מדי פעם יש גם הופעות חיות או אירועי מוזיקה, וכדאי מאוד להתעדכן.
ג'אספר 08, בתוך מלון אגמים, טל': 08-6300303, פתוח החל מ־17:00.
איפה ללון?
מטר מהחוף: "הרברט סמואל - הריף"
מלון "הרברט סמואל – הריף אילת" ניצב בחוף אלמוג, מרחק הליכה מ"ברביץ'" ואולי מטר מקו המים, לכל הדעות – מיקום של מיליון דולר.
מבין 79 החדרים והסוויטות שב"הריף", שכולם משקיפים לים, זכיתי ללון בסוויטה יפהפייה, המצוידת במרפסת עם בריכה פרטית קטנה: יש ארבעה חדרים שכאלה במלון, עוד ארבעה שחולקים בריכה אחת צמודה והשאר נהנים מבריכת המלון וכמובן, מהחוף.
דילגתי על ארוחת הבוקר לטובת עיסוי מידיה הטובות של סוּ נגאר, במקור מחיפה, שמתגוררת באילת זה 20 שנה וחתומה על המשפט: "חיים בלי ילדים זה כמו קפה בלי קפאין".
כשהמשפחה גדולה: סוויטה ב"רויאל גארדן"
כשאתן עם יותר משני ילדים, ועוד מתבגרים, חופשה הופכת לעניין מאתגר, יקר ומסורבל. ברוב בתי המלון, הסיפור מחייב לפחות שני חדרים, והאפשרויות מצטמצמות ומתייקרות בהתאם. מלון "רויאל גארדן" (מרשת "ישרוטל") הוא חריג בנוף, כמי שמחזיק בסוויטות שמאכלסות גם שישה עד שמונה אנשים ומצוידות במטבח קטן ובפינת אוכל, שמאפשרים לסגור פינה גם בלי לסחוב את כל המשפחה למסעדה.
המלון עצמו מושלם למשפחות וכולל בריכות עם מתקני פארק מים, בריכה מיוחדת עם חול מלאכותי שמדמה חוף ים והיא אטרקציה מעולה לפעוטות, סופרמרקט קטן שמאפשר להצטייד יום־יום בכל מה שצריך, מיני־קניון קטן שצמוד למלון, אם חשקתן בשופינג. ויש גם מסעדה חלבית בשם "בולווארד", עם תפריט חלבי של פסטות, סלטים, דגים ופיצות, למי שבכל זאת רוצה לאכול מדי פעם בחוץ, אבל לא ממש לצאת מהמתחם.
ב"גארדן" נמצא גם אולם המופעים WOW – המופע של ישרוטל, שבכל שנה מציג גרסה חדשה של השואו שלו. צפינו והתאהבנו באקרובטים, ברקדנים ובשחקנים מכל העולם, במופע מושקע, מצחיק ומעניין, שבאמת מתאים למשפחה כולה. מי שלן כאן (ובכל מלונות ישרוטל) זוכה בכרטיס מוזל, וזה עשוי להיות הקליימקס של החופשה.
מחוץ לעיר: אירוח כפרי, קיבוץ אילות
פחות מעשר דקות נסיעה מאזור המלונות העמוס ומהטיילת הצפופה של אילת, ואתן בסביבה אחרת לגמרי - אתר האירוח הכפרי של קיבוץ אילות: 41 חדרי נופש, למשפחות ולזוגות בסביבה ירוקה ושקטה, עם חנייה צמודה, מטבחון מאובזר, עמדות טעינה לרכב חשמלי, בית קפה (בימים ראשון-חמישי), מינימרקט, חדר אוכל, בריכה ופארק מים, אפשרות לארח גם כלבים ועוד.
למי שבדרך כלל "נעולים" על בתי המלון בעיר, מוצעת כאן אופציית אירוח אחרת לגמרי: נעימה, נינוחה, שמאפשרת חוויה זוגית או משפחתית הדוקה יותר, בלי הסחות הדעת של מלון הומה. שלא לדבר על המחירים, שלרוב רחוקים (לטובה) מהאירוח האילתי המקובל.
ויש גם ערך מוסף: למשל, סיור חקלאי בקיבוץ או ביקור בצריף הראשונים עם הסבר של אחד מוותיקי המשק, וגם סיור לילי בנחל רודד הסמוך (טל' לתיאום: 08-6358816) והכי מגניב: סדנה מקסימה במיוחד להרכבת צעצועי עץ עם "סבא רפי", הלוא הוא רפי סער – מוותיקי הקיבוץ, שמפעיל סדנת נגרות שבה יכולים ילדים (והורים!) להרכיב ולהדביק ולקחת את צעצוע העץ המקורי הביתה (בתיאום מראש, טל' 052-2766014).
הפרטים הקטנים
נהיגה מהבית במרכז הארץ עד המלון או דירת הנופש באילת נמשכת כארבע וחצי עד כחמש שעות, כולל הפסקת קפה חיונית. טיסה לנמל התעופה "רמון", עם "ארקיע" או "ישראייר", נמשכת נטו פחות משעה אבל אם תחשבו את זמן הנסיעה האמיתי, מדלת לדלת, כלומר מהבית ועד פתח המלון, כולל החנייה בנתב"ג, ההמתנה לטיסה וההסעה מנמל "רמון" למלון, יתברר שלעומת נהיגה ברכב לא חסכתן בזמן. לשיקולכן.
החלטתן לנהוג לאילת? כביש הערבה אולי מהיר יותר אבל הנוף חדגוני ומשעמם למדי ודורש לעתים יציאה לעקיפות מסוכנות; הכביש דרך מכתש רמון (מספר 40) פתלתל ומעניין יותר לנהיגה. מאידך, מומלץ פחות לנהוג בו בשעות החשיכה, ובטח לא במצב של עייפות.
